בס"ד
דרך עיוני ראיתי היום באיזה ספר, שבדפוסו הראשון נדפס בו איזה ביאור מקורי ממחברו בלא ספק, אך המיקום של אותו הביאור בדפוסו הראשון הוא מיקום לא נכון, ובדפוסים מאוחרים נדפס אותו ביאור (בן כמה שורות) בסוגריים רבועים, שיש בהם חוסר צחות ומקום להכשלת המעיין.
מה המטרה בסוגריים? אם הוספה, מהיכן? מי אמר שהיא מוסמכת? (כמובן לא נכתב על תוספת זו מקורה וכו').
אם ההוספה מקורית, מדוע הציגוה בסוגריים?
אם אינה מקורית, מדוע בכלל להציגה?
שוב, כאמור, הטקסט עצמו הוא אמיתי ונכון ומצוי בדפוס הראשון, אך בדפוסים מאוחרים כנ"ל הוא מוסגר בסוגריים רבועים.
פתרון הדבר הוא כך: בדפו"ר נדפסו הדברים שלא במקומם, באחד הדפוסים המאוחרים נרגשו בכך והזיזו למקום הנכון, בחלק מן הדפוסים כל התוכן הזה נשמט ממקומו ונעלם לחלוטין ונותר ניצוץ רמז שמשהו היה ונעלם (בגלל שכאמור בדפו"ר לא נדפס במקומו הנכון), ובאחת ההדפסות המאוחרות שמו לב שבדפו"ר הקטע מצוי ושהוא נשמט בדפוסים שבינתיים שלא בהשגחה (יתכן כי נרגשו מזה בגלל ידיעה שראו באיזה מקום), ובאו לתקנו ולהוסיפו, ומכיון שבדפוסים הסמוכים שקדמו להם קטע זה לא היה, למרות שהקטע מקורי ונאמן שמוהו המדפיסים המוסיפים בסוגריים להורות שהוא חדש ביחס לדפוסים הקודמים הסמוכים.
יש לתופעה זו דוגמאות נוספות?
ייש"כ