הרב המאירי והרב בעל מגיד משנה - יחס בינהם

[איש_ספר]

הלום ראיתי דברי המ"מ בפ"י מהל' שבת אודות שיטתו של הרמב"ם בדין מפיס מורסא להוציא ליחה שטעם הפטור אינו משום מלשאצל"ג שהרי לרמב"ם חייב, אלא מטעם אחר, ואע"פ שבשבת קז ב, אמרו בשם ר"י אמר רב, שטעם של להוציא ליחה פטור הרי זה משום מלאשצל"ג, לדעת הרמב"ם שאר הלישנות שם פליגו ע"ז. ושכן מוכח מדברי שמואל, שבשבת ג א ושם קז א, סובר שלהוציא ליחה פטור ומותר אע"פ שאיהו גופא ס"ל מלשאצל"ג חייב. והנה ככל החזיון הזה כולו גם בדברי המאירי שבת קז א, בשם יש אומרים. המאירי היה קשיש מה"ה, ומ"מ השוויון בין הדברים מתמיה. (ומלבד ה"ה ל"מ דברים אלו בשא"ר)

ידוע משהו בעניין זה?

[חלמישצור]

כדי להרחיב את הדיון יעו"ע אצל י"נ רובין, 'ר' וידאל דה טולוסה בעל 'מגיד משנה' ויחסו לפילוסופיה ומדע', דעת 84, תשע"ח, עמ' 142.

1.png (218.3 KiB) נצפה 6658 פעמים

[איש_ספר]

מעניין מאד.

המאירי מביא את דבריו בשם י"א, וכנראה אלו חכמים שקדמו לו בפרובאנס והמ"מ נטל משם.

לגבי שאר הדברים שם: בספרו המרתק של ר"י שטרנברג על הגרש"א, קראתי לאחרונה, שהגרש"א התבטא כי ליבו אומר לו כי הטעם שזכה הרשב"א להיות אחד מעמודי ההלכה היותר מובהקים, בכל ד"ח השו"ע, הרי זה משום מלחמתו בפילוסופיה וזכותו בהעמדת יסודות הדת על אמיתותם. עוד נכתב שם כי רבינו הזכיר שם של חכם ידוע מפרובאנס שלא נשאר ממנו כמעט מאום, ותלה זאת בעמידתו לצד הפילוסופיים....

[כהן]

לגבי שאר הדברים שם: בספרו המרתק של ר"י שטרנברג על הגרש"א, קראתי לאחרונה, שהגרש"א התבטא כי ליבו אומר לו כי הטעם שזכה הרשב"א להיות אחד מעמודי ההלכה היותר מובהקים, בכל ד"ח השו"ע, הרי זה משום מלחמתו בפילוסופיה וזכותו בהעמדת יסודות הדת על אמיתותם. עוד נכתב שם כי רבינו הזכיר שם של חכם ידוע מפרובאנס שלא נשאר ממנו כמעט מאום, ותלה זאת בעמידתו לצד הפילוסופיים....

ולמה זכה הרמב"ם?
[ידועים דברי הרב מטשעבין על השאלה למה זכה הקצה"ח שהסיבה הראשונה היא מפני שהוא באמת אומר טוב]

[ספרים וועלט]

מעניין מאד.

המאירי מביא את דבריו בשם י"א, וכנראה אלו חכמים שקדמו לו בפרובאנס והמ"מ נטל משם.

לגבי שאר הדברים שם: בספרו המרתק של ר"י שטרנברג על הגרש"א, קראתי לאחרונה, שהגרש"א התבטא כי ליבו אומר לו כי הטעם שזכה הרשב"א להיות אחד מעמודי ההלכה היותר מובהקים, בכל ד"ח השו"ע, הרי זה משום מלחמתו בפילוסופיה וזכותו בהעמדת יסודות הדת על אמיתותם. עוד נכתב שם כי רבינו הזכיר שם של חכם ידוע מפרובאנס שלא נשאר ממנו כמעט מאום, ותלה זאת בעמידתו לצד הפילוסופיים....

ומה יאמר על רבינו אברהם מן ההר?

[היא שיחתי]

ומה יאמר על הרמב"ם???

[איש_ספר]

[ידועים דברי הרב מטשעבין על השאלה למה זכה הקצה"ח שהסיבה הראשונה היא מפני שהוא באמת אומר טוב]

אינו דומה. רבים מן הראשונים, שאין ספק בגדולתם ובמעמדם בדורם, עכ"ז רוב או חלק גדול מחיבוריהם אבדו לגמרי או שהתגלו בשנים מאוחרות יותר כאשר ההשפעה שלהם על הפסיקה כבר היתה מגובלת. בענין זה, זכה הרשב"א למה שלא זכו אחרים. שאר הטענות אינן מובנות לי. אם שאלו תלמידיו של פלוני במה זכית לאריכות ימים והוא משיב להם משום כך וכך, האם נמצא פירכא לזה מפלוני שהאריך ימים אע"פ שלא נהג בכך וכך?

[כולל יונגערמאן]

כמובן הרשב"א היה הסמכות הכי גדול בדורותיו במציאות בעולם, אין פלא כלל שיהיו הדים לכך בהשתלשלות הפסיקה. פשוט שלפסקיו היה הביקוש הכי גדול, ובשל כך מחברות עם תשובותיו היו נפוצים מאוד בכל הארצות, וממילא זה השפיע באופן ישיר על עיצוב הפסיקה. האירוניה היא, שבשל כך שהיה לו כל כך השפעה, זכה גם ללחום בהפילוסופים...

[איש_ספר]

זה מפתה מאד לחשוב שחכמים שמעמדם היה גדול בדורם דבריהם השתמרו, אבל זה משאיר הרבה חורים

מה תגיד על כל השיטות של הראב"ד מהם לא נשאר כמעט כלום? (וכידוע כינויו גדולי המפרשים אצל המאירי!) וכמה חיבורים חשובים יש בידנו שהם תלוים בכתב יד אחד או שניים ותו לא. (למשל ראבי"ה, ומי מדבר על חיבורו אביאסף המצוטט רבות ואינו).

[יבנה]

זה מפתה מאד לחשוב שחכמים שמעמדם היה גדול בדורם דבריהם השתמרו, אבל זה משאיר הרבה חורים

מה תגיד על כל השיטות של הראב"ד מהם לא נשאר כמעט כלום? (וכידוע כינויו גדולי המפרשים אצל המאירי!) וכמה חיבורים חשובים יש בידנו שהם תלוים בכתב יד אחד או שניים ותו לא. (למשל ראבי"ה, ומי מדבר על חיבורו אביאסף המצוטט רבות ואינו).

העתיקו את המינימום ההכרחי, את מה שהיה בשימוש. תלמידי בית מדרש מסוים העתיקו את תורת אותו בית מדרש בלבד. והעתיקו את החידושים שבעיבוד אחרון ובצורה המקוצרת.
לכן כיון שבני פרובאנס הפסיקו לאחר הראב"ד ללמוד את הגמ' כסדר, הפסיקו להעתיק את חידושיו. ובני ארצות האחרות כגון ספרד לא העתיקו חידושיו, אלא העתיקו חידושי רבותיהם הרמב"ן והרשב"א כו'. וזה טעם ג"כ להמאירי.
לענין הראבי"ה הרי היה להם תחליף באו"ז, ואף לאו"ז היה תחליף בקיצור האו"ז. וכן עברו להשתמש ברא"ש ומרדכי שהיו מאוחרים ממנו.
עבודת הקודש הארוך לרשב"א לא שרד כיון שהיה את הקצר.

[כולל יונגערמאן]

הרב @איש_ספר צריך להבחין בין חידושים / פירושים לתשובות / פסקי הלכה. ספרי ההלכה של הראב"ד השפיעו ועוד איך, הרבה מתורת הרמב"ן והרשב"א בנוי על דבריו וגם הספר שרד והיה בשימוש בין האחרונים. לעומת זה אף חידושי הרשב"א על הש"ס לא השפיעו במיוחד. ספרי הלכה שלו ומחברות תשובותיו ששימשו למורי הוראה בימיהם באותו תפקיד של הפסקי תשובה בימינו... אלו בוודאי היה להם השפעה גדולה.

[שבע]

באותו תפקיד ...

חוששני לו מחטאת
דלא חייש לזילותא דרבנן!

[כולל יונגערמאן]

דבר ידוע ומפורסם לכל שכל המורי הוראה לא ימיש ספר התורה הזה (פ"ת) מפיהם, ואין בזה משום חשש גריעותא חלילה

[שבע]

לא הבנת כוונתי

זילותא
בגדולת אדונינו הרשב''א
מי כמוהו מורה

והוא רחום יכפר

[כולל יונגערמאן]

איפה בדיוק אתה רואה כאן זילותא בגדלות אדונינו הרשב"א?

[פלוריש]

איפה אנחנו רואים זילותא?! הרי ההשוואה אפילו לא מתחילה!

ספרי ההלכה של הרשב"א הם סולת נקיה, תמצית מזוקקת של שמועות הש"ס ושיטות הראשונים, מלווה בהכרעות חדשות וישרות, וממתינה לנו הלומדים שנדייק במילותיה ונמצא בה אוצרות גנוזים.
ואילו פסקי תשובות הוא ספר בן ימינו, כתוב בבהירות ובסדר ומביא לומד מקורות שלרוב לא היה מוצא לבד, אבל אין להשוות כלל, לצד פסקי הלכה מצויים גם ליקוטי מנהגים יחידאיים, ובעיקר, הדיוק, לא סתם מורי הוראה רבים הפסיקו להשתמש בו, לאחר שגילו כי פסקו הלכה מסויימת על פי הפסק"ת שהביא ספר אחד, וכאשר פתחו לראות את המקור בפנים גילו שכתוב שם דברים אחרים...
הרב משה הררי מחבר סדרת מקראי קודש אמר לי שהפסיק להשתמש בפסק"ת, והג"ר צבי שכטר אוסר על תלמידיו בישיבת רי"א לפתוח אותם

[גיזונטע קאפ]

פסקי תשובות הוא ספר בן ימינו, כתוב בבהירות ובסדר ומביא לומד מקורות שלרוב לא היה מוצא לבד

מביא את כל מה שהמשנ"ב לא רצה להביא
וגם במקומות שהמשנ"ב הכריע להדיא לא כמו אחרון מסויים, הוא מציג את זה כמחלוקת,

[בברכה המשולשת]

פסקי תשובות הוא ספר בן ימינו, כתוב בבהירות ובסדר ומביא לומד מקורות שלרוב לא היה מוצא לבד

מביא את כל מה שהמשנ"ב לא רצה להביא
וגם במקומות שהמשנ"ב הכריע להדיא לא כמו אחרון מסויים, הוא מציג את זה כמחלוקת,

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... AA#p233024

[כולל יונגערמאן]

איפה אנחנו רואים זילותא?! הרי ההשוואה אפילו לא מתחילה!

ספרי ההלכה של הרשב"א הם סולת נקיה, תמצית מזוקקת של שמועות הש"ס ושיטות הראשונים, מלווה בהכרעות חדשות וישרות, וממתינה לנו הלומדים שנדייק במילותיה ונמצא בה אוצרות גנוזים.
ואילו פסקי תשובות הוא ספר בן ימינו, כתוב בבהירות ובסדר ומביא לומד מקורות שלרוב לא היה מוצא לבד, אבל אין להשוות כלל, לצד פסקי הלכה מצויים גם ליקוטי מנהגים יחידאיים, ובעיקר, הדיוק, לא סתם מורי הוראה רבים הפסיקו להשתמש בו, לאחר שגילו כי פסקו הלכה מסויימת על פי הפסק"ת שהביא ספר אחד, וכאשר פתחו לראות את המקור בפנים גילו שכתוב שם דברים אחרים...
הרב משה הררי מחבר סדרת מקראי קודש אמר לי שהפסיק להשתמש בפסק"ת, והג"ר צבי שכטר אוסר על תלמידיו בישיבת רי"א לפתוח אותם

ההשוואה רק במידת התפוצה. כנראה מכמה תגובות נזעמות כאן, דבריי לא הובנו כראוי. המציאות היה בימיהם, טרום עידן השו"ע ונושאי כליו, שמחברות תשובות הרשב"א (לצד ספרי פסק שלו כמובן) היו מצויים אצל כל מורה, ומשם יצאה הוראה לישראל. ובפרט זה זה דומה לתופעת פסקי תשובות בימינו. כמובן שבר מן דין אין כל השוואה בין המחברים והספרים. לא הבהרתי דבריי די צרכם כי לא חשבתי שיהיה מי שיטעה בזה