ובאמצע התשו' שם כתב בזה"ל:
באות ג', בענין טבילת עזרא ודאי הכל מודים כי דבר גדול הוא טהרה מביא לידי פרישות מ"מ הפריז על המדה לומר ת"ח שאין בו דעת וכו' ידוע כי גדולי צדיקים אשר כמעט כל בית ישראל נשען עליהם בהוראתן והנהגתן, ולא נראה שנהגו בטבילה זו, וידוע מ"ש עליהם כי סכו ברוח הקודש וזכו לגילוי אליהו זכור לטוב, ונראה לכל עמודא דנהורא בפטירתן זצ"ל, כמ"ש בספר משכיל אל דל, וכן מפורסם לכל, וחלילה להרהר אחרי מנהגן ובלא ספק טהור בט' קבין ועיין מס' ברכות דף כ"ב ר"פ ורב הונא בריה דרב יהושע ורבא בר שמואל כרכי ריפתא דאמר ר"פ הבו לי, דנתן עליו ט' קבין, וח"ו לומר דקדושי עליון הי' בלנ"ש, והמדרש פ' ויקרא פירש בעצמו כמ"ש במשה רבינו ע"ה ברוב ענותנותנו הי' נסוג אחור, כן להוציא ישראל ממצרים, כן במתן תורה, כן בהקמת המשכן, כן בגמר המשכן, וידוע מ"ש הרמב"ם דעד זמן הקרבת הקרבנות הי' מותר בבשר נחירה, ועיי' במפרשיו ונושאי כליו ובשר נחירה הא אח"כ נבלה, והי' ס"ד דמשה רבינו ע"ה הי' צריך למהר ולרוץ לסדר קדשים למען יחדלו לאכול מה שאסרה תורה אח"כ משום נבלה, וע"ז אמר ת"ח שאין בו דעת כמ"ש תכלית הידיעה וכו' נבלה טובה, ולא לעלות במעלות על מזבח קרבנו עד ויקרא אל משה, כמ"ש במדרש שתפשו והביאו לאוהל מועד.
והנה הרה"ג בעל שמע ישראל הדפיס כמה הערות מהלבושי מרדכי בספרו, וכמה השמיט וכתב מפני האריכות ושיש מה להשיב על דבריו, ומ"מ נראה ששינה קצת דברים מפני הערותיו, וגם סידר מחדש סדר האותיות ממה שמתייחס אל זה הלבושי מרדכי, וכנראה שינה והוסיף דברים אח"כ.
והנה בנוגע לענין טבילת עזרא לכאורה מתייחס למה שכתב בספרו אות ה'
ומש"כ אות ג' זה הי' בכת"י, ועיי"ש שציין במוסגר לתשו' דבר משה וטל חיים לפירוש דת"ח שאין מטהר עצמו בטב"ע נבילה טובה הימנו שטומאה היוצאה מגופו חמיר מטומאת נבילה.
ובאמת פי' זה מוזכר גם בספרים אחרים בשם ר' שמעלקא, וכן בחסד לאברהם לר' אברהם המלאך.
ונראה שבכת"י שהראה בעל שמע ישראל להלבושי מרדכי הי' הענין של נבילה טובה הימנו שמובא בדבר משה וטל חיים כתב בכתב מפורש, וכשהעיר לו [מה שמועתק לעיל] השמיט זאת וציינו במוסגר רק ציון בעלמא בלי העתקת תוכן הדברים, ומ"מ מה שכתבו הספרים זה כמובן הוא רק בדרך צחות שת"ח שלא טהור מטומאה היוצא מגופו נבלה טובה הימנה שטומאה היוצא מגופו חמיר, ומ"מ חשש הלבו"מ שיזלזלו בת"ח המזלזלים בזה.
ומ"ש 'וח"ו שהיו קדושי עליון בלנ"ש' לא ידעתי לפתוח הר"ת.
ואולי הוא ר"ת בלי נשמה שורה, שבעל השמע ישראל הביא שם מראשית חכמה בזה הלשון 'ושמעתי מחכם אחד זקן כי מי שהוא טמא אין הנשמה שורה בו עד שיכנס למקוה' וגם זה קיצר כנראה אחר שהלבו"מ עוררו בזה התשובה.
ובדרך אגב בשמע ישראל שם טעות שהביא בשם אורח לחיים פ' ראה והיא טעות וצ"ל אור לשמים (והוא בד"ה כל צפור)