רציתי להפנות את תשומת הלב לדבר אחד שלא שמתי לב שדנו בו (ואם אני טועה אשמח אם תתקנו אותי):
1. באשכול זה, נכתב שבמקומות רבים הרמב"ם פסק כסתם ספרי.
2. יחד עם זאת, באופן מקרי דוקא בשתי תשובות שונות לחכמי לוניל (בסימנים רפ"ו ושכ"ו) הרמב"ם חוזר ומדגיש שהוא לא פוסק סתם כספרי.
"וזה שלמד שזורין מן משכן רבי שמעון הוא שסתם ספרי רבי שמעון ולפי שלא מצאתי שום אדם שיאמר דבר זה לא כתבתי כמותו".
אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שודאי דברים אלו הן לר' שמעון לבדו שסתם ספרי רבי שמעון ואלו היו דברים אלו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו הקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמרא
שני ציטוטים אלה מעלים שאלה פשוטה, וכי הרמב"ם לא היה מודע להלכות רבות שכתב ביד החזקה שמקורם בסתם ספרי?