פרשת המן - סלופי קופה"ע

[אליהוא]

כעת ראיתי עלון פרסום של קופה"ע, הבטחה תורנית למקיים הסגולה מובטח לו שיקבל עוד אלף ש"ח בחודש וכו'.
ואף שכבר הורגלנו להבלים אלו [שעליהם נאמר כונתיכם רצויים אך מעשיכם אינם רצויים], אך כאן יש סילופים ושקרים מכוונים שא"א לעבור עליהם בשתיקה.
א. סילפו, שהלשון מובטח לו נאמר על מי שאומר פרשת המן בכל יום. ולא מי שאומר פעם בשנה בג' בשלח.
ב. סילפו, שהאמירה הרי כמ"ש בב"י כדי להתחזק בבטחון ועי"ש בפרישה מקור הדברים ממהרש"ל דמבואר שזה גם ענין ה'מובטח לו', ולא איזה קסם ואון של אמירה ליטגורית שמחוללת פלאות.
ג. שלפי"ז ודאי לא שייך שמישהו אחר יאמר עליך, [וכמש"כ 'רב' אחד שיכול אחר לטבול עבור חברו אם אינו יודע הכוונות].
ד. שכתבו דמותר לנסות ע"ז, וזה פלוגתא בראשונים אם מותר רק במעשר או בכל צדקה, והוא ספק דאורייתא, וודאי שאסור לנסות על סגולות כיוצ"ב לכו"ע. אך מסתמא אין בזה לאו כי אי"ז לנסות את ה'.
והמטרה איננה מקדשת את האמצעים.

[נטורי קרתא]

אין זה סילוף כי אם איסור גמור להתרפאות בדברי תורה.

[שי אבי דוד]

שמא הכוונה למפרסם הסגולה, והיא בדוקה ומנוסה!

[בעלזער]

בסה"כ ביקשו בזה להמריץ את העם לתת צדקה ומה רע בכך.
ומדוע מעשיהם אינם רצויים.
אתמהה.

מודעות מן הסוג הזה מביא רפיון מעצם נתינת הצדקה.
לא בקופת העיר הנך פוגע אלא בעניים.

[היא שיחתי]

איני מחווה דעה לגופו של עניין
אך ידוע מה שאמר להם הגרי"ש דלשקר בעלונים הוא בכלל כופין על הצדקה
ובגלל שכתבו לזה הכריחו את עיתון בקהילה לגנוז את כל מה שהדפיסו ולהדפיס את העיתון מחדש

[איש_ספר]

איני מחווה דעה לגופו של עניין
אך ידוע מה שאמר להם הגרי"ש דלשקר בעלונים הוא בכלל כופין על הצדקה

ידוע? אני לא שמעתי ע"כ, שאלתי שני שכנים גם הם לא שמעו? אפשר מקור?
[האיסור מתרפאין אינו חמור כאן יותר מאשר אמירת תהילים, וכשם ששם מצאו האחרונים פתרונים הו"ה כאן]

[היא שיחתי]

איני מחווה דעה לגופו של עניין
אך ידוע מה שאמר להם הגרי"ש דלשקר בעלונים הוא בכלל כופין על הצדקה

ידוע? אני לא שמעתי ע"כ, שאלתי שני שכנים גם הם לא שמעו? אפשר מקור?
[האיסור מתרפאין אינו חמור כאן יותר מאשר אמירת תהילים, וכשם ששם מצאו האחרונים פתרונים הו"ה כאן]

מוזר, דווקא כל שלושת השכנים שלי שמעו

תעשה חיפוש בגוגל עם המילים: הגרי"ש כופין על הצדקה

[בעלזער]

והשכנים שלי שמעו מהילד הפלא שידע את כל התורה למשפחת מאנדל, נו, אז מדוע לזה אתה מאמין ולזה לא.
דרך אגב, גם הילד הפלא עומד במה שנקרא "מבחן גוגל"

[שי אבי דוד]

שמעתי באוזניי מאחד מבאי ביתו של הגראי"ל שטיינמן, בערך בזו הלשון: הכל מותר להם לעשות לצורך גביית הצדקה, מלבד להוציא את הכסף מהכיס בפועל

[נטורי קרתא]

[האיסור מתרפאין אינו חמור כאן יותר מאשר אמירת תהילים, וכשם ששם מצאו האחרונים פתרונים הו"ה כאן]

לא מספיק לומר: שם יש פתרונים והוא הדין כאן. אלא צריך לבדוק האם הפתרונים דשם מתאימים לכאן. לא כך דנים בענייני הלכה?

[ערער בערבה]

סילפו, שהאמירה הרי כמ"ש בב"י כדי להתחזק בבטחון ועי"ש בפרישה מקור הדברים ממהרש"ל דמבואר שזה גם ענין ה'מובטח לו', ולא איזה קסם ואון של אמירה ליטגורית שמחוללת פלאות.

התכוונת כנראה 'ליטורגית'.

[בעלזער]

מה שכתב ר' אליהוא שעניינו להתחזק בבטחון, יש לתקן ולומר להתחזק באמונה כי בעניין הפרנסה לא יועילו כל תחבולות, ולא חיזוק בבטחון במובן הפשוט של השלך על השם יהבך, שהרי לא מצינו בשום מקום שהבוטח בשם ושברו על השם אלוקיו, הובטח לו שלא יחסר לו מזונות.

ודבר זה שאצל הפרנסה לא יועילו כל תחבולות פרנסה למדים מהכתוב אחד המרבה ואחד המעמיט וגו'.

[הבונה]

אך ידוע מה שאמר להם הגרי"ש דלשקר בעלונים הוא בכלל כופין על הצדקה.

וגם את הסיפור שכך אמר הגרי"ש המציאו מכח פסק זה?

[הוגה]

הבונה, הצחקתני והזכרת לי את המסופר על הגר"ש שבדרון, שדן באחת מדרשותיו אם מותר לבדות דברים ומעשיות לצורך הדרשה ולעורר את הקהל, והוסיף ששאל את החזו"א, והורה לו להיתר.
לסוף הפטיר, וגם זה בדותא...

[נוטר הכרמים]

הבונה, הצחקתני והזכרת לי את המסופר על הגר"ש שבדרון, שדן באחת מדרשותיו אם מותר לבדות דברים ומעשיות לצורך הדרשה ולעורר את הקהל, והוסיף ששאל את החזו"א, והורה לו להיתר.
לסוף הפטיר, וגם זה בדותא...

לפי הגירסא המדויקת יותר: וזה הסיפור הראשון...

[טפח]

מעניינא דיומא.