מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

חדש - פשוטו של מקרא

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
בן מיכאל
הודעות: 1797
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm
שם מלא: יוסף מיכאל יוסקוביץ

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בן מיכאל » ה' נובמבר 18, 2021 1:14 pm

דרומי כתב:לענ"ד שאלת התרגום המדוייק של 'בראשית ברא' אינה ענין לכאן.

כמו שכתבתי לעיל, לא תמיד קל להסביר לתלמידים הצעירים את דברי רש"י, ובפרט כשמפרשי רש"י חלוקים בכוונתו (דוגמא בולטת: מי היה יותר גדול לפי רש"י - שם או חם?), ולכאורה לא נורא 'לעגל פינות' ולקצר לפי ראשונים אחרים למען הילדים הרכים שלא יתבלבלו.

בכל מקרה, יש הבדל בין תרגום מלה או שנים באופן שונה מרש"י או בכלל מחז"ל, לגבי מצב שבו באים ומספרים את הסיפור הכללי מחדש.

וכגון אחד מחברי בית מדרשנו שליט"א שפעם העלה רעיון שאולי בעצם לפי הפשט רחל אמו של יוסף היתה בחיים בעת שמכרו אותו אחיו.
זה כבר לא שאלת התרגום המדוייק של המלה הספציפית, זה פשוט לספר את תולדות אבותינו מחדש.

מאחר וכוונת כת"ר לכותב השורות, אציין כי מצאתי מקור מסויים לדברים, כי במדרש החיצוני 'יוסף ואסנת' נאמר, כי בנימין היה בן שמונה עשרה שנים כאשר הגיעו יעקב ובניו למצרים, ולפי זה נולד ארבע שנים לאחר מכירת יוסף! אך כמובן שאין זה מקור מספיק.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 13512
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' נובמבר 18, 2021 2:04 pm

בן מיכאל כתב:הרב נוטר הכרמים, עמדתי לכתוב לך באישי, ושוב ראיתי שכבר העלו זאת הכותבים כאן, הייתי מאד שמח לשמוע ממך ברור יותר, מה סבר באמת הגרש"א כשהגן על רל"מ [למשל, האם הסכים עם דעותיו, או עכ"פ סבר שאינם בעייתים כ"כ, או שאדרבה סבר שהגרל"מ לא סבר כן ומדובר בהשמצות שווא, או שמא סבר, שאין ראוי לצאת נגדו מפני שכוונתו לש"ש אף שדבריו אינם ראויים], והאם באופן כללי נכונות השמועות שבענייני השקפה וכו' היה פתוח ביותר [וזאת בניגוד לעניינים שבפועל, שבזאת כידוע היה בעל דעות מחמירות ביותר]?
ומענין לענין באותו ענין, מסופר עליו כי עסק רבות בחכמת הקבלה וכו', האם הוא נטה בזה משיטת רבו ה'אבי עזרי', או שגם רבו סבר שזוהי דרך ליחידי סגולה ורק התנגד להכנסת לימודים אלו לעולם הישיבות?
בקיצור, בעיני יש איזו חידה בין השקפתו של הגרש"א שעל פניו נשמעת ליברלית ומכילה וכו' [אולי ההגדרה לא מדוייקת], לבין דרכו של הגרש"א ועמדתו בנושאים כגיוס וכו', בהם היה קרוב בדעותיו לבני נטורי קרתא.
אני מניח שיש לך בענין הרבה תורה שבע"פ, ואם לא נוח לך לדוש בכך ברבים, אשמח לשמוע באישי.

[נא להמשיך את הדיון באשכול על הגרש"א כי שם מקומו]

בן מיכאל
הודעות: 1797
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm
שם מלא: יוסף מיכאל יוסקוביץ

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בן מיכאל » ה' נובמבר 18, 2021 3:34 pm

איש_ספר כתב:[נא להמשיך את הדיון באשכול על הגרש"א כי שם מקומו]

viewtopic.php?f=19&t=39001&p=735249#p735249

אהרן חן
הודעות: 18
הצטרף: ו' נובמבר 10, 2017 11:29 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי אהרן חן » ה' נובמבר 18, 2021 11:38 pm

מאד יהיה מעניין לשמוע את דברי ר' נוטר הכרמים בנוגע לייחסי ר' שמואל ור' לייב זצ"ל. אבל לגופו של דבר, אני חושב שהמחלוקת נגד ר' לייב הגיעה לכך שנטען עליו שהוא אפיקורס ח"ו ושצריך להוציא אותו ואת קהילתו החוצה רח"ל. ר' שמואל ועוד כמה גדולים, יצאו להגנתו והזימו את הטענות החריפות נגדו. אבל א"א ללמוד מזה שהם שבעו נחת מדברי תורתו. (יתכן שכן, ואני לא יודע, אבל גם אם אין נחת עדיין לדעתם ההאשמות באפיקורסות וכו' היו שקריות).

בענין החיבור פשוטו של מקרא, אני מיודד עם אחד מהעוסקים בעניין והנה כמה ידיעות ששמעתי ממנו. (מיועד למי שמתעניין בידיעות כאלה).

א. הגרח"י קפלן משגיח של ישיבת חברון דיבר בישיבה כנגד החיבור, בקרוב יהיה בידי את השיחה.
ב. הגר"ד כהן ראש הישיבה, הרים טלפון לכמה מהסמינרים להזהיר שלא יאפשרו שימוש בחומש. (מפי הגרח"י קפלן).
ג. הגר"א אריאלי, חם מאד בענין זה, הגדיר את הפירוש "שטיינזלץ", וסיפר שפתח את הספר בהו"ר להקשיב למשנה תורה, וכששם לב במה מדובר - לא רצה להשתמש בו כלל, גם לא כחומש.
ד. הגרא"י אולמן פועל נמרצות כדי להוציא הבהרה מטעם העדה המתנערת מהספר.
ה. הגר"נ קופשיץ התבטא בחריפות גדולה על הפירוש.

יותם
הודעות: 274
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי יותם » ו' נובמבר 19, 2021 11:50 am

איש_ספר כתב:הלא כבר הביאו כאן מכתר ראש הוראת הגר"ח ללמוד תנ"ך עם רש"י ומצודות, ויש גם בשאילתות שרשם תלמידו ממנו: "תנ"ך טוב ללמוד עם פירוש רש"י ואין צריך לכל הפירושים", ויש עוד בהנהגות הצריז"ס תלמידו, ללמוד חומש עם רש"י ורמב"ן, והוא כרש"י ותוס' על התלמוד.

ואיך כל זה עולה עם הסכמתו של הגר"ח לפירוש המלוקט מכל הפרשנים שמנה רש"ד?

אני לא בקי בפרשת הביאור של רש"ד, אך האם ביאורו לא פנה לאותו קהל יעד אליו פנה מנדלסון בתרגומו, קרי יהודי מערב אירופה? ולא ליהודים לומדי חומרש"י? (אגב, לא כל חומש בראשית התפרש ע"י רש"ד ויש לברר כל פרשה ופרשה).

האם לאור כל האמור לעיל מר' חיים בכמה וכמה נוסחאות, נדמה בעינך שהיה ניח"ל עם בני הישיבה למשל (ואיני מדבר על המקרי דרדקי) היו קובעים לימודם בביאור זה?

האם ההבדל בין העולה מן ההדרכות לבין הסכמתו, לא תומך בהשערה שהביאור וההדרכות לא יועדו לאותו קהל?

יושם לב, לא מדובר כאן בהסכמה של ר' חיים מול תיאוריה שלי. אלא בהסכמת ר' חיים מול הדרכות שלו עצמו !

על כרחינו נייסד, שגם אם הרב סבור שדרך פלונית היא המשובחת ללימוד התנ"ך, לא ימנע עצמו לשבח ולברך מי שיוציא פירוש בדרך אחרת, ונהרא נהרא ופשטיה.
נתחזק נא גם אנו בזה.

אור עולם
הודעות: 659
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי אור עולם » ו' נובמבר 19, 2021 12:01 pm

אהרן חן כתב:מאד יהיה מעניין לשמוע את דברי ר' נוטר הכרמים בנוגע לייחסי ר' שמואל ור' לייב זצ"ל. אבל לגופו של דבר, אני חושב שהמחלוקת נגד ר' לייב הגיעה לכך שנטען עליו שהוא אפיקורס ח"ו ושצריך להוציא אותו ואת קהילתו החוצה רח"ל. ר' שמואל ועוד כמה גדולים, יצאו להגנתו והזימו את הטענות החריפות נגדו. אבל א"א ללמוד מזה שהם שבעו נחת מדברי תורתו. (יתכן שכן, ואני לא יודע, אבל גם אם אין נחת עדיין לדעתם ההאשמות באפיקורסות וכו' היו שקריות).

בענין החיבור פשוטו של מקרא, אני מיודד עם אחד מהעוסקים בעניין והנה כמה ידיעות ששמעתי ממנו. (מיועד למי שמתעניין בידיעות כאלה).

א. הגרח"י קפלן משגיח של ישיבת חברון דיבר בישיבה כנגד החיבור, בקרוב יהיה בידי את השיחה.
ב. הגר"ד כהן ראש הישיבה, הרים טלפון לכמה מהסמינרים להזהיר שלא יאפשרו שימוש בחומש. (מפי הגרח"י קפלן).
ג. הגר"א אריאלי, חם מאד בענין זה, הגדיר את הפירוש "שטיינזלץ", וסיפר שפתח את הספר בהו"ר להקשיב למשנה תורה, וכששם לב במה מדובר - לא רצה להשתמש בו כלל, גם לא כחומש.
ד. הגרא"י אולמן פועל נמרצות כדי להוציא הבהרה מטעם העדה המתנערת מהספר.
ה. הגר"נ קופשיץ התבטא בחריפות גדולה על הפירוש.

איני רוצה לעסוק בעניין, אך הגרח"י קפלן דיבר נגד החומש בוועד שמסר ל4 בחורים. הוועד הודפס והופץ בישיבה, ועורר סערה, ולאחמ"כ הודפסו עוד 2 מהדורות ובכל אחת נוספו דוגמאות חדשות וביטויים חריפים נוספים, וכן שהמשגיח שמע בעניין מהגר"ד כהן (אע"פ שאח"כ הוברר שהוא זה שפנה לר' דוד והראה לו את הדוגמאות שנכתב שר' דוד הראה לו, שאגב דבר זה מצוי בשיחותיו של המשגיח וכידוע לשומעיו).
יש תח"י הן את דברי המשגיח, והן תגובה לדבריו שנכתבה ע"י כמה מבני הישיבה.
אלא שלענ"ד הדיון הוא עקר,
כי הדיון הוא (עכ"פ אצל ראשי המתקיפים וראשי המותקפים) לא בעובדות אלא בדעות, וע"כ אנשים לא ישתכנעו לכאן או לכאן.
רק אעיר הערה אחת שלא הבנתי מדברי הדיון למעלה - מה מקום יש לשאול "איך בחרו להביא פי' כזה ולא את דברי חז"ל המובאים ברש"י" וכיוצ"ב, בזמן שכל מטרת פירושם היא 'להוסיף' על פרש"י ולהביא את ה'פשט' (להבנתם) שהוא לא הביא?

הכתב והמכתב
הודעות: 375
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 1:15 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי הכתב והמכתב » ש' נובמבר 20, 2021 11:34 pm

איש_ספר כתב:באופן אישי, יותר ממה שמעניין אותי כיצד המלמדים פירשו, נפשי יוצאת לדעת מה סוד הזכרון המופלא של כמה מהכותבים כאן, שמן הסתם חלפו כמה שנים מאז שהקרה הריש דוכנא את המקרא לאוזניהם, והרי הם זוכרים בדיוק אות באות תיבה בתיבה. מבהיל על הרעיון. ואנכי הצב"י לא זוכר מי היה המלמד שלי בכיתה א.

הרב עושה חיל, דוקא מתוך כבוד אני פונה אליך. באמת, די כבר עם הזעזועים, השוק הירך, והטפות המוסר. זה לא תורם כלום, בין אם זה מגיע מצד ימין או מצד שמאל.
עלו כאן ממצאים מעניינים וחשובים, יש לך מה להגיב לגופם, מוטב, אין לך, חדל ממנו. כאמור, עברנו את הגיל של ריש דוכנא.

... גם אם לא תזכור את המלמד תזכור את הטייטש בבראשית
זה כמו שבששתא דעל. אנחנו מפסיקים ללמוד חומש בגיל 11-12, ומאז כל פעם שקוראים שמו''ת אנחנו חוזרים בראש על הסיפור כפי שהמלמד סיפר אותו כי מה יש בפרשה יותר מזה... [ואם מעמיקים אז או בחסידות או במוסר או בווארטים וחשבונות יפים] ובגיל 40 רמת ההבנה שלנו בחומש כמו בגיל 12.
כמו מי שלמד בב''מ בגיל 12 ועל סמך זה הוא מרגיש בגיל 40 שהוא מבין מה כתוב בב''מ.
נערך לאחרונה על ידי הכתב והמכתב ב ש' נובמבר 20, 2021 11:37 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אהרן חן
הודעות: 18
הצטרף: ו' נובמבר 10, 2017 11:29 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי אהרן חן » ד' נובמבר 24, 2021 9:43 pm

אהרן חן כתב: א. הגרח"י קפלן משגיח של ישיבת חברון דיבר בישיבה כנגד החיבור, בקרוב יהיה בידי את השיחה.

הנה השיחה. סגנון חריף מאין כמותו.

הגרחי קפלן על פשוטו של מקרא.ai
(6.08 MiB) הורד 25 פעמים


קפלן א.jpg
קפלן א.jpg (338.47 KiB) נצפה 497 פעמים
קפלן ב.jpg
קפלן ב.jpg (225.97 KiB) נצפה 497 פעמים
קפלן ג.jpg
קפלן ג.jpg (181.9 KiB) נצפה 497 פעמים
נערך לאחרונה על ידי אהרן חן ב ה' נובמבר 25, 2021 12:06 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קו ירוק
הודעות: 5256
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' נובמבר 24, 2021 10:12 pm

קובץ פגום

חברא
הודעות: 291
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ד' נובמבר 24, 2021 10:13 pm

צריך להחליף את הסיומת של הקובץ ל-PDF.

חברא
הודעות: 291
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ד' נובמבר 24, 2021 10:17 pm

הגרח''י קפלן - צהר תעשה לתיבה.jpg
הגרח''י קפלן - צהר תעשה לתיבה.jpg (57.63 KiB) נצפה 589 פעמים


נכון אמנם שהרד"ק אינו מפרש 'צהר' - נרות, אלא מפרש ש'צהר' הוא חלון.
אבל לא ברור מה שכתב שהפירוש ש'צהר' הוא אבן טובה מיישב את השאלה שהמקרא נאמר בעשיית התיבה. ואדרבא, שאלה זו שואל הרד"ק על פירוש חז"ל (שהובא ברש"י) שהיא אבן טובה.

רד"ק בראשית ו, טז
צהר - מגזרת צהרים, ר"ל שיעשה עליה חלון שיכנס ממנו האורה לאחר כלות הגשם וחסרון המים, כמו שאמר "ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה" ויש מרז"ל שאמרו כי אבן טובה היתה לו שהיתה מאירה כצהרים וזהו שאמר צהר תעשה, ולשון תעשה הוא כנגד זה הפירוש. ובאמת הכין נח שמן לנר בהכינו כל צרכיו וזה החלון היה למעלה:

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 13512
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' נובמבר 24, 2021 10:26 pm

הרד"ק הבין שהתעשה מתייחס לצהר ולכן מתקשה בפירוש שהוא אבן טובה, כי האבן לא נעשתה ע"י נח.
הרד"כ מעיר שהתעשה מתייחס לתיבה, ולכן אפשר לפרש שמדובר באבן טובה שמשבצים אותה במילואה בתוך בנין התיבה, משא"כ נרות שאינן קבועות בתיבה ואין עשיה לא בהן ולא בתיבה.

חברא
הודעות: 291
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ד' נובמבר 24, 2021 10:32 pm

יפה ביארת!

חברא
הודעות: 291
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ד' נובמבר 24, 2021 10:34 pm

הגרח''י קפלן - פירוש רש''י פשוטו של מקרא.jpg
הגרח''י קפלן - פירוש רש''י פשוטו של מקרא.jpg (38.11 KiB) נצפה 575 פעמים

הראשונים בעלי הפשט לא נקטו כך.
למשל האבן עזרא:
...אין ספק שהם (-חז"ל) ידעו הדרך הישרה כאשר היא, על כן אמרו כלל: אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והדרש הוא תוספת טעם. והדורות הבאים שמו כל דרש עיקר ושרש, כרב שלמה ז"ל, שפירש התנ"ך על דרך דרש, והוא חושב כי הוא על דרך פשט, ואין בספריו רק פשט אחד מני אלף, וחכמי דורנו יתהללו באלה הספרים.
(שפה ברורה, מהדורת מ' וילנסקי, ירושלים, תשל"ח, עמוד 64).

חברא
הודעות: 291
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ד' נובמבר 24, 2021 10:42 pm

חזקוני בראשית ו, טז
ולפי פשוטו: צהר תעשה לתבה – לשון יצהר, פירוש: שמן תעשה לצורך התיבה להאיר בה.


ובאתר 'על התורה' הביאו בשם הרשב"ם:
צהר תעשה לתיבה – כלומר תכניס ותאסוף שמן להאיר בתיבה.
צהר – כמו יצהר, והיו״ד אינה מן היסוד, דכתיב באיוב (איוב כ״ד:י״א): בין שורתם יצהירו – כמו יפעילו.
תעשה – לשון קיבוץ, כמו: וישראל עושה חיל (במדבר כ״ד:י״ח).(1)

(1) שוחזר מליקוט אוקספורד-מינכן, ועיינו בהרחבה בשחזור פירוש רשב״ם האבוד לבראשית א׳–י״ז, עמ׳ 284 ואילך.

עקביה
הודעות: 4454
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי עקביה » ד' נובמבר 24, 2021 11:22 pm

קצת צ"ע כיצד ניתן לפרש ש'צהר' הוא שמן או נרות (וגם על פירוש אבן טובה ק"ק) הלא הציווי ע"כ נמצא בתוך תוכו של הציווי על מעשה התיבה עצמה:

(טו) וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ: (טז) צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ:

ואילו הכוונה לשמן או נרות היה צריך לצוות ע"כ אח"כ, אולי כשמצווהו על הכנסת אוכל לתיבה.

חברא
הודעות: 291
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ה' נובמבר 25, 2021 1:38 pm

עוד מפרשים:

צהר - תוספות השלם אות ח.jpg
צהר - תוספות השלם אות ח.jpg (28.78 KiB) נצפה 439 פעמים


צהר - תוספות השלם אות ט.jpg
צהר - תוספות השלם אות ט.jpg (4.56 KiB) נצפה 439 פעמים

חברא
הודעות: 291
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ה' נובמבר 25, 2021 1:45 pm

הלכתי לבדוק בפנים החיבור 'פשוטו של מקרא', ואני מתפלא מאד - זה פשוט לא כתוב שם! לא כתוב שם ש'צהר' הכונה לנרות!
(אולי מישהו יכול להעלות?)

כך מובא שם:
1. 'צהר' הוא לשון 'מקור אור', ומזה גם המילה 'צהרים', ו'יצהר'.
2. הביאו המחלוקת בחז"ל (שהובאה ברש"י) אם הכונה לחלון או לאבן טובה.
3. כתבו שלשני הפירושים צריך לומר שהיו גם נרות (ועל זה ציינו את הרד"ק: "ובאמת הכין נח שמן לנר בהכינו כל צרכיו" - ובקובץ הנ"ל האשימם בשקר שציינו לרד"ק).
וההכרח לזה שהיו גם נרות כתבו שם:
לפירוש שהוא חלון - בזמנם החלונות לא היו מזכוכית, וכשסגרו את החלון היה חושך. ובארבעים יום הראשונים שירד גשם יומם ולילה, החלון היה סגור; לפירוש שהוא אבן טובה - אבן טובה יכולה לשקף אור קיים, אבל אין לה אור עצמי.

עיינתי גם בענין הדודאים (שמצויין לגנאי בקובץ שהועלה כאן) ולא הבנתי על מה ההתקפה, הם סה"כ הביאו את הרמב"ן והרד"ק.
גם בענין 'וישמע אלקים אל לאה' (בראשית ל, יז) הביאו שם כפירוש רש"י.
נערך לאחרונה על ידי חברא ב ה' נובמבר 25, 2021 2:29 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סגי נהור
הודעות: 5027
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' נובמבר 25, 2021 1:51 pm

על הפירושים השונים בתיבת צהר ועיון בשיטת רש"י בזה - ראה עוד בלקוטי שיחות.

צופה_ומביט
הודעות: 977
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' נובמבר 25, 2021 2:21 pm

חברא כתב:1. 'צהר' הוא לשון 'מקור אור', ומזה גם המילה 'צהרים', ו'יצהר'.
הברטנורא כותב שצוהר הוא כמו זוהר, כי אותיות זשסר"ץ מתחלפות, ולפי זה צוהר [שהוא אכן יסוד המילים צהרים ויצהר] הוא לשון 'אור'. וכך כתוב בהרבה ראשונים שצהרים הוא מלשון אור והיינו [הזמן שיש בו] אור חזק. וראה רש"י בקידושין לט, א ד"ה לא צהריתו: אין הלכות כלאים צוהרות ומאירות לכם.


3. לפירוש שהוא חלון - בזמנם החלונות לא היו מזכוכית, וכשסגרו את החלון היה חושך. ובארבעים יום הראשונים שירד גשם יומם ולילה, החלון היה סגור.
כך כתבו הרד"ק והחזקוני עיי"ש.

לפירוש שהוא אבן טובה - אבן טובה יכולה לשקף אור קיים, אבל אין לה אור עצמי.
אא"כ מדובר על חומר זרחני כלשהו. [כמדומה שיש עוד מקומות בחז"ל שמשמע שמרגלית (או אפילו גוף לבן ונקי) מאירה מעצמה, ויש לבדוק היטב בכל מקום אם מוכרח שלא מדובר בהגברת אור מועט שנמצא שם].
אי נמי כמו שהציעו כאן [ליישב למ"ד זה מדוע מופיע ציווי זה בתוך הציווי על בנין התיבה] שהכוונה לקבוע את האבן הטובה בגוף התיבה, ולפי זה יתכן שהכוונה שהאבן הטובה מפולשת מעבר אל עבר בדופן התיבה ופניה כלפי חוץ ומשם היא קולטת את האור ומאירה ומגבירה אותו כלפי פנים.
ואולי הוא מחלוקת במדרש: "רבי מאיר אומר: אבן אחת של מרגלית היתה תלויה בתיבה, והיתה מאירה לכל הבריות שבתוכה כנר שהוא מאיר בתוך הבית, וכשמש הזה שהוא מאיר בצהרים. אמר רבי יוחנן, א"ל הקב"ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות, שיהו מאירות להן כצהרים".



4. הכרח נוסף למה שכתבו ראשונים שפשיטא שנח הכין נרות ושמן [ואף בלי ציווי ע"כ] הוא כי לא נראה שאור הנכנס מחלון אחד [קטן?] הנמצא למעלה יאיר [מספיק] תיבה שלימה בכזה גודל, מה עוד שהיא מחולקת בתוכה בתקרות ומחיצות לקומות ומדורים החוצצים בעד אור המגיע ממקור אור אחד, יהיה היכן שיהיה.

כמו"כ, גם אם נניח שאור שמש הנכנס מהחלון יספיק איכשהו, מה יעשו בלילה? האם אור הלבנה [הנכנס דרך חלון אחד] יספיק להאיר תיבה שלימה?
[אא"כ נאמר שמה שלא שימשו המזלות כל אותה שנה ולא ניכר בין יום ולילה (רש"י ח, כב) הכוונה לא שהיה חושך/דמדומים כל השנה (כהבנת החזקוני, שמחמת כן דחה בכלל את הפירוש שהחלון היה לאורה, וצ"ע שהלא נמצא כן בחז"ל) אלא שהיה אור כל השנה, כי מערכת המזלות נעצרה בשעת יום ולא בשעת לילה, ויל"ע].
ומה יעשו ביום המעונן וכל עכירות האויר שהיתה במבול ואחריו?

ואולי יש לומר שבלא"ה כל הקיום התיבה היה בנס וכו', ורק שמיעטו בנס [כמש"כ הרמב"ן], ולכן גם כאן אמר הקב"ה לנח לעשות חלון כאיזו השתדלות למעט בנס, אבל באמת האור שנכנס משם הוצרך לנס כדי להאיר תמיד ולכל התיבה, ועשה זאת בדרך נס. [כך יש לומר גם לגבי דעת רבי מאיר שהיתה מרגלית אחת. ואולי גם מיושבת בזה השאלה איך האירה מרגלית בלי מקור אור שהיא תשקף אותו].
ועדיין, הדעת נותנת שמהאי טעמא גופא למעט בנס הכין נח נרות ושמן כדרך כל הארץ [כמה שהיה בידו להכניס לתיבה, והשאר כבר חזר לנס].
נערך לאחרונה על ידי צופה_ומביט ב ה' נובמבר 25, 2021 2:37 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

צופה_ומביט
הודעות: 977
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' נובמבר 25, 2021 2:26 pm

איש_ספר כתב:משא"כ נרות שאינן קבועות בתיבה ואין עשיה לא בהן ולא בתיבה.

מי אמר שלא היתה בהן עשיה ולא היו קבועות? אולי הכוונה לשבץ בבנין התיבה מבפנים מקומות/כלים/שקעים וכיו"ב מוכנים למילוי שמן להאיר?

דרומי
הודעות: 7664
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי דרומי » ה' נובמבר 25, 2021 2:38 pm

באמת לא מובן ההתקפה בענין 'צהר' כי רש"י בעצמו מביא שני פירושים הרי שהענין לא חד וחלק, וכמו שציינו במפרשים אחרים פירשו באופנים נוספים.

ובקובץ המצורף האדמו"ר מליובאוויטש לומד בדעת רש"י שגם הוא מסכים שהכניסו נרות לתיבה, ודן באריכות בצריכותא שבין שני הפירושים שהביא
קבצים מצורפים
עומק הפשט - נח (חלק י).pdf
(187.35 KiB) הורד 8 פעמים

יותם
הודעות: 274
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי יותם » ה' נובמבר 25, 2021 5:18 pm

מה שהקשו על הפירוש שצהר היינו שמן או נרות, א"כ למה נכתב באמצע הוראות הבניה של התיבה, ייתכן לפרש שכיוון שמורהו לבנות ולסגור מכל הצדדים (ולא כתיבה פתוחה מלמעלה), מפרש במקומו מה יעשה לאור- שתזדקק לנרות כי צריך לאטום התיבה.

חבר פורום אוצר החכמה
הודעות: 1200
הצטרף: א' ינואר 15, 2017 9:05 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חבר פורום אוצר החכמה » ה' נובמבר 25, 2021 6:28 pm

להשלמת הענין
אוצר מפרשי התורה.PDF
(541.28 KiB) הורד 11 פעמים

ישא ברכה
הודעות: 1947
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי ישא ברכה » ה' נובמבר 25, 2021 8:34 pm

בהקשר לכל נושא האשכול אני מצטט מדברי החובת הלבבות (שהביא בפורום במק"א הרב השוחט, ותודות לו).

והארבעה ועשרים, שתחשוב עם נפשך ותתבענה על כל ענין שנתיישב אצלה מעניני ידיעת האלהים ותורתו ודברי הראשונים וחידות החכמים ועניני התפלות אשר ידעת מעת נערותך וברוב ימי גדולך ולמודך תחלה כי צורות הענינים הדקים אצל מי שהכרתו חלושה אינם כצורתם אצל מי שהכרתו חזקה וכל אשר תוסיף הכרת האדם יוסיף בירור בענינים, על כן אל תנוח דעתך על מה שנצטייר בלבך בתחלת למודך מן הענינים המסופקים והסברות העמוקות, אבל ראוי לך להתחיל בעת חוזק שכלך והכרתך לעיין בספר תורת האלהים וספרי נביאיו כמי שלא למד מהם ספר ותרגיל עצמך לפרשם ולבארם ולהתבונן במלותם ובלשונם ומה שסובלות מן הענינים ומה שיש מהם כפשוטו ומה שאינו כפשוטו ומה שיש מהם נראה ומה שהוא מהם נסתר ומה שהסברא (ס"א שההקשה) נמצאת בו ומה שאין הסברא (ס"א ההקשה) נמצאת בו. וכן תעשה בתפלות ובתשבחות מהסתכל במלותם ומגמת עניניהם כדי שתהיה בעת שתדבר בהם לפני אלהיך יודע מה שמוציא לשונך מן המלות ומה שמבקש לבך בענין, ואל תנהג בכל זה במנהג ימי הנערות שתאמר מן המלות בלשונך מה שיזדמן לך ועל איזה דרך שיזדמן ואינך יודע הענין, וכבר קדם לנו בענין הזה מה שיש בו די. וכן תעשה בדברי החכמים והקבלה שתתבונן בהם ותדינם לזכות ואל תנוח דעתך על מה שנתברר אצלך בתחלת למודך אבל תבע עליו את נפשך כמי שמתחיל בו, ומה שיתברר אצלך תזכרנו ותתישב בו, ומה שתסתפק בבירורו תחקור עליו מחכמי דורך שלא בדרך החקירה הראשונה, אז יראה לך מסודות התורה וסודות החכמים מה שאי אפשר להשיגו מצד למוד המלמדים אותך בתחלת ענינך.

אהרן חן
הודעות: 18
הצטרף: ו' נובמבר 10, 2017 11:29 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי אהרן חן » ו' נובמבר 26, 2021 10:33 am

עוד מהגרח"י קפלן בשיחתו לבני הישיבה השבוע הזה
קבצים מצורפים
הגרחי קפלן 'עקידת יצחק' לפי פשוטו של מקרא.mp3
(457.68 KiB) הורד 25 פעמים
הגרחי קפלן 'אמר רשע אין רם' נגד פשוטו של מקרא.mp3
(1.15 MiB) הורד 25 פעמים

שמואל שלומוביץ
הודעות: 625
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ו' נובמבר 26, 2021 10:56 am

אהרן חן כתב:עוד מהגרח"י קפלן בשיחתו לבני הישיבה השבוע הזה


לדעתי מפני כבודו לא ראוי להביא ציטוטי חלקים מוזרים משיחה שלימה.
צריך לשמוע מה הוא רוצה בזה.

עקביה
הודעות: 4454
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי עקביה » ו' נובמבר 26, 2021 11:56 am

אהרן חן כתב:עוד מהגרח"י קפלן בשיחתו לבני הישיבה השבוע הזה

מי מוכן להסביר לי:
א. למה לעקדת יצחק ע"פ פשוטו של מקרא מסכימים גם החילונים (כלומר ע"פ פשש"מ אין גדלות מיוחדת בעקידת יצחק)?
ב. מדוע הפירוש המכונה פשש"מ, על הפסוק 'וישמע א' אל לאה', מנמיך את גובהה של לאה?

דורשי יחודך
הודעות: 1309
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ו' נובמבר 26, 2021 12:01 pm

(התגובה איננה מתייחסת לתגובת עקביה אלא לעצם השיחה.)
זה עצוב מאד.
כפי שכתבתי כמה פעמים, אני מבין היטב את החששות והסכנות שיש בחומש הזה. ובהחלט צריך ללמד לילדים וילדות רק על פי רש"י, מפני שפירושו הוא יסוד היהדות, ולא קשור לשאילה האם פירוש רש"י הוא הפשט או לא. אבל מכאן ועד להאשים אנשים בכל מיני רשעות (הוא מכיר את המחבר?)...!
ומה היה אומר אלמלא רש"י לא היה מפרש את "אסף ה' את חרפתי," ובעלי הפשוטו של מקרא היו כותבים את מה שכתב רש"י? היינו זוכים לעוד כמה קיתונות של בוז. וכהנה רבות.

יש לי עוד הרגשה שמפספסים כאן לגמרי את הנקודה המרכזית, אבל אני לא יהיה זה שאפתח את קופסת הפנדורה.

דורשי יחודך
הודעות: 1309
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ו' נובמבר 26, 2021 12:04 pm

עקביה כתב:
אהרן חן כתב:עוד מהגרח"י קפלן בשיחתו לבני הישיבה השבוע הזה

מי מוכן להסביר לי:
א. למה לעקדת יצחק ע"פ פשוטו של מקרא מסכימים גם החילונים (כלומר ע"פ פשש"מ אין גדלות מיוחדת בעקידת יצחק)?
ב. מדוע הפירוש המכונה פשש"מ, על הפסוק 'וישמע א' אל לאה', מנמיך את גובהה של לאה?


א. הוא לא מתכוין לכך. הוא מתכוין שאם ממקדים את המבט על פירוש ודקדוק המילים ואיפה ובאיזו שעה וכו' וכו', ולא על רוח הדברים, הרי מאבדים את כל העניין. הכל נעשה אקדמי ולא מרגישים בכלל את הגדלות והמסירות נפש. כמובן שיש בזה משהו, כמו בכל דבר שצריך להזהר מקיצוניות.
ב. כי היא לא עוסקת בלהעמיד שבטי קה, אלא פשוט רוצה עוד בנים, כמו כל אשה בעולם.
ולא שאני מסכים עם המגמה הכללית שלו, אבל אפשר בהחלט להבין את עצם הדברים שהוא אומר.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 625
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ו' נובמבר 26, 2021 12:17 pm

עקביה כתב:
אהרן חן כתב:עוד מהגרח"י קפלן בשיחתו לבני הישיבה השבוע הזה

מי מוכן להסביר לי:
א. למה לעקדת יצחק ע"פ פשוטו של מקרא מסכימים גם החילונים (כלומר ע"פ פשש"מ אין גדלות מיוחדת בעקידת יצחק)?
ב. מדוע הפירוש המכונה פשש"מ, על הפסוק 'וישמע א' אל לאה', מנמיך את גובהה של לאה?


אני לא הבנתי למה הוא רוצה שפירוש הנועד להשלים פירושים נוספים וצמוד לפירוש רש"י המפורש, יצמד שוב דווקא לפירוש רש"י? הרי מטרתו היא להביא דעות נוספות, לא?
ולמה לא כדאי לעיין רגע במפרשים (או באוצר מפרשי התורה - זה מה שאני עשיתי) ולמצוא סיעת מפרשים שמפרשים כך.
או שאולי גם האוה"ח המלבי"ם וההעמק דבר הם חלילה לדעתו בכלל 'אמר רשע אין רם'...??

הרב 'דורשי' לא שמעתי שהוא מצטט מה היה נוסח התפילה של לאה, אז מנין שהתפילה לא הייתה להרבות שבטים.
והרי למעשה אם היה הפוך ורש"י היה אומר שהתפללה והם היו מפרשים להיפך, היה המתנגדים היו שוב קוראים עליהם אמר רשע אין רם, שכל המטרה להראות שלא היה כאן עבודה ותפילה, והכל משיגים בתפילה, ולא בסתם ציפייה להרבות שבטים??

בקיצור יש כאן משהו לא ברור וחיתוך של קטע בעייתי מתוך שיחה שלימה שכנראה חשובה וראויה בפני עצמה אין בה תוספת כבוד לדעתי.
(אין לי את הפירוש פשוטו של מקרא ואני במתבסס על מה שהוא ציטט).

דורשי יחודך
הודעות: 1309
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ו' נובמבר 26, 2021 12:20 pm

הוא ציטט שכתבו "לזכות בעוד בנים." כנראה מה שלא כתבו שרצתה לזכות להעמיד את השבטים. (שוב פעם אני לא מזדהה עם הגישה שהוא אומר אבל מבין את פירוש המלים שלו.)

שמואל שלומוביץ
הודעות: 625
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ו' נובמבר 26, 2021 12:38 pm

תודה.
אבל זה ציטוט מהעמק דבר :

העמק דבר בראשית פרשת ויצא פרק ל פסוק יז
(יז) וישמע אלהים אל לאה. מבואר שגם לאה לא לתענוג עשתה כל זה ההתפעלות, כי אם שהיה תפלה והכנה לבנים, והעריכה אז תפלה ושמע אלהים:


דווקא בעיני העמק דבר תפילה לבנים היא המטרה הנעלית בפעולה של לאה.

(אגב גם אני שמעתי אותו מתעכב ע"ז שלא נזכרה תפילה כראיה לרש"י אבל כבר אונקלוס כתב וקביל ה' צלותיה דלאה).

עקביה
הודעות: 4454
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי עקביה » ו' נובמבר 26, 2021 1:14 pm

דורשי יחודך כתב:א. הוא לא מתכוין לכך. הוא מתכוין שאם ממקדים את המבט על פירוש ודקדוק המילים ואיפה ובאיזו שעה וכו' וכו', ולא על רוח הדברים, הרי מאבדים את כל העניין. הכל נעשה אקדמי ולא מרגישים בכלל את הגדלות והמסירות נפש. כמובן שיש בזה משהו, כמו בכל דבר שצריך להזהר מקיצוניות.
ב. כי היא לא עוסקת בלהעמיד שבטי קה, אלא פשוט רוצה עוד בנים, כמו כל אשה בעולם.

א. וזה מה שקורה בפירוש פשש"מ? (הספר אינו תח"י).
ב. כלומר כל הבעיה היא בכך שהשתמשו במילה 'בנים' במקום 'שבטים'?

נוטר הכרמים
הודעות: 8429
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' נובמבר 26, 2021 2:00 pm

עקביה כתב:
דורשי יחודך כתב:א. הוא לא מתכוין לכך. הוא מתכוין שאם ממקדים את המבט על פירוש ודקדוק המילים ואיפה ובאיזו שעה וכו' וכו', ולא על רוח הדברים, הרי מאבדים את כל העניין. הכל נעשה אקדמי ולא מרגישים בכלל את הגדלות והמסירות נפש. כמובן שיש בזה משהו, כמו בכל דבר שצריך להזהר מקיצוניות.
ב. כי היא לא עוסקת בלהעמיד שבטי קה, אלא פשוט רוצה עוד בנים, כמו כל אשה בעולם.

א. וזה מה שקורה בפירוש פשש"מ? (הספר אינו תח"י).
ב. כלומר כל הבעיה היא בכך שהשתמשו במילה 'בנים' במקום 'שבטים'?

אכן. למה באמת לא נזהרים מלהחליף את המילים כשיש להחלפה משמעות כה רבה ושונה.
"שבטים" זה לא בנים.

דורשי יחודך
הודעות: 1309
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ו' נובמבר 26, 2021 2:10 pm

הוא צודק שיש בזה הבדל גדול במשמעות.
והם צודקים שלפי פשוטו של מקרא זה בנים, לא שבטים. מה לעשות. זה לא סותר כמובן את מה שפירשו חז"ל, כמו שהפשט לא סותר בכל מקום.

דורשי יחודך
הודעות: 1309
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ו' נובמבר 26, 2021 2:30 pm

כבר אמר אחד מחכמי או"ה ש"הסימן של מוח מעולה הוא היכולת להכיל שני דברים סותרים כאחד." וכמובן שזה נמצא הרבה במקורות שלנו, להבדיל.
כך אנו רואים שהרמב"ן, מי שכל התורה כולה שיש לנו, שבכתב ושבעל פה, נגלה ונסתר, עברה דרכו, הוא ראש המקובלים, ובד בבד הוא ראש התובעים את הפשט הפשוט בחומש.
אני מתאר לעצמי את הרמב"ן מסתובב בסמטאות ברצלונה, מסלסל בזקנו ובפאותיו, ומהרהר בשאילה "איך ידע אליעזר שקוראים לנערה רבקה? והרי לא נתפרש בתורה ששאל אותה לשמה." ומתרץ לעצמו: "כנראה ששאל אותה רק זה לא כתוב. יתכן גם שכשנכנס לבית שמע אותם אומרים את שמה." עי"ש בפירושו.
אילו אחד היה מדפיס דברים כאלה היום, לא היו טורחים אפילו לקרוא לו שמות גנאי, פשוט היו צוחקים. ראה מה בינינו לבין רבותינו הראשונים.

מקדש מלך
הודעות: 3921
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' נובמבר 26, 2021 2:35 pm

אני חושב שאתה קצת מערבב נושאים לא קשורים.

וכי עסקינן כאן "סתם" בשאלות פשטיות?
מה ה"התעוררות" הגדולה בדורינו לעסוק דווקא בפשט הכתוב?
ומה מביא את כל העוסקים לעסוק בהתלהבות בנישה הזו דווקא, ולא באלף מקצועות אחרים?
האם כל הגדולים המוזכרים כאן חשבו בכלל על הכיוונים הללו?
האם אתה מיתמם, או שאתה באמת לא מבין?

זהו הדיון האמיתי, בלי להביע דעה עליו. הוא רחוק ממני ומשכמותי כרחוק מזרח ממערב.

אגב, הוזכר כאן דיון על "רוח אלקים מרחפת על פני המים", האם זה כסא הכבוד (רש"י) או רוחו של הקב"ה (פשש"מ). ובכן, אני בעניותי הבנתי ב'פשוטו של מקרא' שהוא "רוח חזקה מאוד", כמו "הררי אל", "קללת אלקים" ועוד דוגמאות רבות

צופה_ומביט
הודעות: 977
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' נובמבר 26, 2021 2:48 pm

מקדש מלך כתב:אגב, הוזכר כאן דיון על "רוח אלקים מרחפת על פני המים", האם זה כסא הכבוד (רש"י) או רוחו של הקב"ה (פשש"מ). ובכן, אני בעניותי הבנתי ב'פשוטו של מקרא' שהוא "רוח חזקה מאוד", כמו "הררי אל", "קללת אלקים" ועוד דוגמאות רבות

רד"ק

מקדש מלך
הודעות: 3921
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' נובמבר 26, 2021 2:54 pm

ברוך שכיוונתי לדעתו הגדולה.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 177 אורחים