גימפעל כתב:ידוע על כת"י של הרח"ו בפירוש על התורה שהיה אצל האמרי אמת ונאבד בימי השואה.
יבנה כתב:גימפעל כתב:ידוע על כת"י של הרח"ו בפירוש על התורה שהיה אצל האמרי אמת ונאבד בימי השואה.
כמדומני שהיו שם גם כמה כתבי יד של ראשונים על הגמ' שנעלמו. ועי' viewtopic.php?t=30527.
בחפשי כותב כתב:משה רבינו
ראה ב'דרשות ר"י אבן שועיב' (פרשת בלק ד"ה ואין ספק)
אראל כתב:
ושמעתי אתמול מהרב רייזמאן בשיעורו, שספר איוב כתבו משרע"ה במצרים, וקרא ממנו מגילות מגילות לישראל בכל שבת ושבת כעין 'סיפור בהמשכים' לחזק אותם בשעבוד מצרים
בחפשי כותב כתב:משה רבינו
ראה ב'דרשות ר"י אבן שועיב' (פרשת בלק ד"ה ואין ספק)
חרסון כתב:אראל כתב:
ושמעתי אתמול מהרב רייזמאן בשיעורו, שספר איוב כתבו משרע"ה במצרים, וקרא ממנו מגילות מגילות לישראל בכל שבת ושבת כעין 'סיפור בהמשכים' לחזק אותם בשעבוד מצרים
כדאי לך לברר את המקור לכך. מצפות לך תגליות..
אראל כתב:חרסון כתב:אראל כתב:
ושמעתי אתמול מהרב רייזמאן בשיעורו, שספר איוב כתבו משרע"ה במצרים, וקרא ממנו מגילות מגילות לישראל בכל שבת ושבת כעין 'סיפור בהמשכים' לחזק אותם בשעבוד מצרים
כדאי לך לברר את המקור לכך. מצפות לך תגליות..
אויטש...
ר' מתתיהו שטראשון בהגהותיו
[כמובן, כבעלזער מובהק הוא לא יזכיר חלילה שמו...., אבל מציין 'אחד מן המפרשים בסוף גמרא וילנא...']
אראל כתב:בחפשי כותב כתב:משה רבינו
ראה ב'דרשות ר"י אבן שועיב' (פרשת בלק ד"ה ואין ספק)
הרי יש לנו חיבור שלם ממשה רבינו, מלבד חמשה חומשי תורה...
נו?
'ספר איוב', עי' ב"ב דף טז
ושמעתי אתמול מהרב רייזמאן בשיעורו, שספר איוב כתבו משרע"ה במצרים, וקרא ממנו מגילות מגילות לישראל בכל שבת ושבת כעין 'סיפור בהמשכים' לחזק אותם בשעבוד מצרים
בנושא האשכול
היום הגיד לי אחד, שהה"ק רבי אח"ד הכהן המלאך מאמעריקא זצ"לhttps://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=4723&start=160, כתב חיבור שלם על י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם, פרק שלם על כל מדה ומדה, ספר עמוק מאוד, ונאבד רובו ככולו, לא נשאר ממנו כי אם דפים אחדים על 'קל וחומר' ונדפסו בספר 'אוצר אגרות קודש'
שמשון כתב:לכבוד חכמי הפורום הי"ו
בקשר לחוברת שאני עסוק בעריכתה, נחוץ לי מידע, מראה מקומות וסיפורים על גדולי ישראל שכתביהם אבדו/נשרפו או שעדיין מונחים אי שם ולא הודפסו
בתודה מראש על כל פיסת מידע שתתקבל.
פעם שוחח [הרה"ק מאוסטרובצא] בתורת הנגלה עם הגאון רבי איצילע מפוניבז' זצ"ל שהיה גאון אדיר וצדיק גדול [מהגאון רבי יחיאל מיכל פינשטיין זצ"ל שמעתי שהגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל היה שולח את בניו לקבל פניו] והתפעל הגאון מעוצם בקיאותו בכל מכמני התורה, וביותר התפעל שיש גדול בתורה כזה בין החסידים [בימים ההם לא הכירו ה'לומדים' את החסידים כיון שהולכי רכיל היו מספרים תמיד בגנותם, על כן היו הרבה סוברים שהחסידים עסוקים כל היום בדברים בטלים ואינם מתייגעים בתורה], לכן בתום שיחתו שאל אותו לפי תומו [ולא על מנת לקנטר חלילה] אם גם הבעש"ט היה כוחו גדול בתורה. נענה הרה"ק מאוסטרובצא בפשיטות שדבר ברור הוא ללא שום צל של ספק שהיה הבעש"ט בקי בכל חדרי תורה. אולם רבי איצילע פקפק בדבריו ושאל: אם כן היכן חידושיו? דחה הרה"ק מאוסטרובצא את טענתו והשיב: וכי מה זו שאלה, הלא מילתא דשכיחא היא שתלמיד חכם מעלה חידושיו על הכתב ובנסיבות הזמן נאבד הכל. ובזאת תמה שיחתם. והיו דבריו אלו כשגגה היוצאת מפי השליט ונתקיימו דברי הרה"ק מאוסטרובצא במלואם אצל רבי איצילע, כי לא עברו ימים מועטים עד שפרצה דליקה בביתו וכילתה את כל כתביו שמילאו ארון ספרים שלם. [לפני כמה שנים לקטו ליקוטי בתר ליקוטי מתשובות וחידושים ששלח לבני דורו ומהם הצליחו לקבץ קובץ 'זכר יצחק']. והנה דבר ברור שבצדקותו לא התכוון הרה"ק מאוסטרובצא לקללו חלילה, רק הרע לו שמהרהרים אחר מטתו של הבעש"ט ועל כן עלה לו כן.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 149 אורחים