האם קיבל החפץ חיים הפרשת חלה ?

[הצעיר באלפי]

משנה ברורה סימן תנז ס"ק כב
שאין מחזיקים אותו ככהן ודאי דדלמא נתחללה אחת מאמותיו. ומ"מ לדינא דעת הרב כדעה הראשונה דנותנין לקטן או לגדול שטבל לקירויו [ש"ך ביו"ד סי' שכ"ב אות ט'] וכתב הפמ"ג ומ"מ לא ראיתי לנהוג כן אף בפסח. ובמדינותינו יש באיזה מקומות שנותנין לכהן גדול שטבל לקריו בפסח ועיין במ"א שכתב טעם למה דוקא בפסח המנהג ליתן:

שמעתי פעם שכונתו על עצמו, האם יש מקור לשמועה זו או לא ?

[באמונתו]

אולי כוונתו היא למוזכר בשערי צדק - שער מצות הארץ חכמת אדם - פרק יד סעיף ד:

...ומכל מקום בערב פסח שהחלות מרובים, פה קהילת קודש ווילנא, יש נוהגים לתנם לכהן על פי הגר"א:

[הצעיר באלפי]

אולי כוונתו היא למוזכר בשערי צדק - שער מצות הארץ חכמת אדם - פרק יד סעיף ד:

...ומכל מקום בערב פסח שהחלות מרובים, פה קהילת קודש ווילנא, יש נוהגים לתנם לכהן על פי הגר"א:

הוא לא מביא החיי’’א, אלא כותב ’’ובמדינותינו’’

[באמונתו]

משנה ברורה סימן תנז ס"ק כב
שאין מחזיקים אותו ככהן ודאי דדלמא נתחללה אחת מאמותיו. ומ"מ לדינא דעת הרב כדעה הראשונה דנותנין לקטן או לגדול שטבל לקירויו [ש"ך ביו"ד סי' שכ"ב אות ט'] וכתב הפמ"ג ומ"מ לא ראיתי לנהוג כן אף בפסח. ובמדינותינו יש באיזה מקומות שנותנין לכהן גדול שטבל לקריו בפסח ועיין במ"א שכתב טעם למה דוקא בפסח המנהג ליתן:
שמעתי פעם שכונתו על עצמו, האם יש מקור לשמועה זו או לא ?

אולי כוונתו היא למוזכר בשערי צדק - שער מצות הארץ חכמת אדם - פרק יד סעיף ד:

...ומכל מקום בערב פסח שהחלות מרובים, פה קהילת קודש ווילנא, יש נוהגים לתנם לכהן על פי הגר"א:

הוא לא מביא החיי’’א, אלא כותב ’’ובמדינותינו’’

הרי היו באותה המדינה, והכוונה היא אל אותו מנהג גופו, הנהיגו הגר"א אצלם.

[הצעיר באלפי]

משנה ברורה סימן תנז ס"ק כב
שאין מחזיקים אותו ככהן ודאי דדלמא נתחללה אחת מאמותיו. ומ"מ לדינא דעת הרב כדעה הראשונה דנותנין לקטן או לגדול שטבל לקירויו [ש"ך ביו"ד סי' שכ"ב אות ט'] וכתב הפמ"ג ומ"מ לא ראיתי לנהוג כן אף בפסח. ובמדינותינו יש באיזה מקומות שנותנין לכהן גדול שטבל לקריו בפסח ועיין במ"א שכתב טעם למה דוקא בפסח המנהג ליתן:
שמעתי פעם שכונתו על עצמו, האם יש מקור לשמועה זו או לא ?

אולי כוונתו היא למוזכר בשערי צדק - שער מצות הארץ חכמת אדם - פרק יד סעיף ד:

...ומכל מקום בערב פסח שהחלות מרובים, פה קהילת קודש ווילנא, יש נוהגים לתנם לכהן על פי הגר"א:

הוא לא מביא החיי’’א, אלא כותב ’’ובמדינותינו’’

הרי היו באותה המדינה, והכוונה היא אל אותו מנהג גופו, הנהיגו הגר"א אצלם.

ראדין היה בפולין (כעת בעלארוס) ווילנא זה עיר הבירה של ליטא

[לבנון]

משנה ברורה סימן תנז ס"ק כב
שאין מחזיקים אותו ככהן ודאי דדלמא נתחללה אחת מאמותיו. ומ"מ לדינא דעת הרב כדעה הראשונה דנותנין לקטן או לגדול שטבל לקירויו [ש"ך ביו"ד סי' שכ"ב אות ט'] וכתב הפמ"ג ומ"מ לא ראיתי לנהוג כן אף בפסח. ובמדינותינו יש באיזה מקומות שנותנין לכהן גדול שטבל לקריו בפסח ועיין במ"א שכתב טעם למה דוקא בפסח המנהג ליתן:
שמעתי פעם שכונתו על עצמו, האם יש מקור לשמועה זו או לא ?

אולי כוונתו היא למוזכר בשערי צדק - שער מצות הארץ חכמת אדם - פרק יד סעיף ד:

...ומכל מקום בערב פסח שהחלות מרובים, פה קהילת קודש ווילנא, יש נוהגים לתנם לכהן על פי הגר"א:

הוא לא מביא החיי’’א, אלא כותב ’’ובמדינותינו’’

הרי היו באותה המדינה, והכוונה היא אל אותו מנהג גופו, הנהיגו הגר"א אצלם.

ראדין היה בפולין (כעת בעלארוס) ווילנא זה עיר הבירה של ליטא

מעשית ראדין היתה מקושרת עם וילנא, אפילו שמדינית היא היתה שייכת לפולין.

[באמונתו]

משנה ברורה סימן תנז ס"ק כב
שאין מחזיקים אותו ככהן ודאי דדלמא נתחללה אחת מאמותיו. ומ"מ לדינא דעת הרב כדעה הראשונה דנותנין לקטן או לגדול שטבל לקירויו [ש"ך ביו"ד סי' שכ"ב אות ט'] וכתב הפמ"ג ומ"מ לא ראיתי לנהוג כן אף בפסח. ובמדינותינו יש באיזה מקומות שנותנין לכהן גדול שטבל לקריו בפסח ועיין במ"א שכתב טעם למה דוקא בפסח המנהג ליתן:
שמעתי פעם שכונתו על עצמו, האם יש מקור לשמועה זו או לא ?

אולי כוונתו היא למוזכר בשערי צדק - שער מצות הארץ חכמת אדם - פרק יד סעיף ד:

...ומכל מקום בערב פסח שהחלות מרובים, פה קהילת קודש ווילנא, יש נוהגים לתנם לכהן על פי הגר"א:

הוא לא מביא החיי’’א, אלא כותב ’’ובמדינותינו’’

הרי היו באותה המדינה, והכוונה היא אל אותו מנהג גופו, הנהיגו הגר"א אצלם.

ראדין היה בפולין (כעת בעלארוס) ווילנא זה עיר הבירה של ליטא

ספר משנה ברורה, נכתב ונדפס מלפני מלחמת העולם הראשונה.
נמצא במקומות רבים: ראדין פלך ווילנא.

[הצעיר באלפי]

משנה ברורה סימן תנז ס"ק כב
שאין מחזיקים אותו ככהן ודאי דדלמא נתחללה אחת מאמותיו. ומ"מ לדינא דעת הרב כדעה הראשונה דנותנין לקטן או לגדול שטבל לקירויו [ש"ך ביו"ד סי' שכ"ב אות ט'] וכתב הפמ"ג ומ"מ לא ראיתי לנהוג כן אף בפסח. ובמדינותינו יש באיזה מקומות שנותנין לכהן גדול שטבל לקריו בפסח ועיין במ"א שכתב טעם למה דוקא בפסח המנהג ליתן:
שמעתי פעם שכונתו על עצמו, האם יש מקור לשמועה זו או לא ?

אולי כוונתו היא למוזכר בשערי צדק - שער מצות הארץ חכמת אדם - פרק יד סעיף ד:

...ומכל מקום בערב פסח שהחלות מרובים, פה קהילת קודש ווילנא, יש נוהגים לתנם לכהן על פי הגר"א:

הוא לא מביא החיי’’א, אלא כותב ’’ובמדינותינו’’

הרי היו באותה המדינה, והכוונה היא אל אותו מנהג גופו, הנהיגו הגר"א אצלם.

ראדין היה בפולין (כעת בעלארוס) ווילנא זה עיר הבירה של ליטא

ספר משנה ברורה, נכתב ונדפס מלפני מלחמת העולם הראשונה.
נמצא במקומות רבים: ראדין פלך ווילנא.

מסכים.
אבל סוף סוף הוא אינו מעתיק דברי החיי אדם בשם הגר’’א, וגם אינו מעתיק הש’’ך, ורהיטת דבריו משמע שכונתו בפועל למדינתו וכו’ עד’’ז.
בכל אופן הנני שואל באופן כללי האם שמועה זו ידועה הוא, והאם יש לה איזה מקור או לא .