מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

איידי דזוטר מירכס

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
צופה_ומביט
הודעות: 2099
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: איידי דזוטר מירכס

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' אוגוסט 16, 2022 2:32 pm

חד ברנש כתב:מדוע בדיחה?
קדמוננו נהגו לפייט את ברכות המזון בימים או בסעודות מצויינות (שבתות, יו"ט או בסעודות נישואין וכדומה),
והנוסח הפייטני החליף את נוסח הקבע.
צא ועיין בעבודתו של ר"א שמידמן, ברכות מזון מפויטות מן הגניזה. כדומני מצוי באוצר.

מה עם "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות"?

עזריאל ברגר
הודעות: 11252
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: איידי דזוטר מירכס

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוגוסט 16, 2022 3:34 pm

צופה_ומביט כתב:
חד ברנש כתב:מדוע בדיחה?
קדמוננו נהגו לפייט את ברכות המזון בימים או בסעודות מצויינות (שבתות, יו"ט או בסעודות נישואין וכדומה),
והנוסח הפייטני החליף את נוסח הקבע.
צא ועיין בעבודתו של ר"א שמידמן, ברכות מזון מפויטות מן הגניזה. כדומני מצוי באוצר.

מה עם "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות"?

אין כאן שום שינוי (מלבד "ארץ חמדה טובה ורחבה").

עזריאל ברגר
הודעות: 11252
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: איידי דזוטר מירכס

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוגוסט 16, 2022 3:41 pm

להבהרה, אעתיק את דברי המשנ"ב סימן סח ס"ק א
דאין איסור - שזה שאמרו [בברכות י"א] מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר אינו רשאי להאריך לא אמרו אלא בברכות ארוכות שפותחות בברוך וחותמות בברוך אינו רשאי לקצר שלא לפתוח או שלא לחתום וכן להיפך קצרות אין רשאי להאריכן דעי"ז משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אבל שאר נוסח הברכה לא נתנו בו חכמים שיעור שיאמר כך וכך מלות דוקא דא"כ היה להם לתקן נוסח כל ברכה במלות מנויות ולהשמיענו כל ברכה וברכה בנוסחתה וזה לא מצינו. כתב הרמב"ם פ"א מק"ש כללו של דבר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמי' בברכות ה"ז טועה וחוזר ומברך כמטבע. וכתב הכ"מ פ"א מברכות דוקא אם פתח בברכה במקום שלא תקנו לפתוח או חתם במקום שאמרו שלא לחתום או שחיסר מברכות הארוכות התחלת הברכה שמתחלת בשם ומלכות או שלא סיים בשם אבל אם שינה בנוסח הברכה ולא אמר אותו לשון ממש אלא שאמר בנוסח אחר בענין הברכה אפילו חיסר כמה תיבות יצא בדיעבד הואיל והיה בה אזכרה ומלכות וענין הברכה לבד התיבות שפרטו חכמים שהם מעכבות כגון שלא הזכיר ברית ותורה בבהמ"ז ומשיב הרוח וכל כיו"ב והובא כל זה במ"א סי' ס"ד ובסי' קפ"ז. ובביאור הגר"א כתב דהרמב"ם פ"א מברכות חזר בו מזה וסובר דאפילו בברכה ארוכה אם לא גמר סוף הברכה כדינה מ"מ בדיעבד יצא וכדיעה הראשונה המובא בסימן קפ"ז ס"א עי"ש:

וכ"כ עוד פוסקים, כל אחד בסגנונו.

חד ברנש
הודעות: 5196
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: איידי דזוטר מירכס

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' אוגוסט 16, 2022 4:38 pm

צופה_ומביט כתב:
חד ברנש כתב:מדוע בדיחה?
קדמוננו נהגו לפייט את ברכות המזון בימים או בסעודות מצויינות (שבתות, יו"ט או בסעודות נישואין וכדומה),
והנוסח הפייטני החליף את נוסח הקבע.
צא ועיין בעבודתו של ר"א שמידמן, ברכות מזון מפויטות מן הגניזה. כדומני מצוי באוצר.

מה עם "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות"?

זו הטענה שצווחו גאוני בבל כנגד מנהג ארץ ישראל הקדום לשנות את מטבע הברכות בתיקונם של הפייטנים, עד שאמרו (כן מטו בשם רב יהודאי גאון): שאין נכנסים לבית הכנסת שיש בו חאזנים [=פייטנים]. כן בערך הלשון.
אך עברו דורות, וגם בבבל אימצו (בעקבות רס"ג הארצישראלי?) את תיקוני הפייטנים ויצרו פיוטים משלהם.
וכבר עסקו בסוגיא זו רבות. עי' למשל, גנזי שכטר, ב, עמ' 508 ואילך (אע"פ שמדובר במחקר שאינו מעודכן)

עץ הזית
הודעות: 295
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: איידי דזוטר מירכס

הודעהעל ידי עץ הזית » ג' אוגוסט 16, 2022 4:48 pm

עזריאל ברגר כתב:
צופה_ומביט כתב:
חד ברנש כתב:מדוע בדיחה?
קדמוננו נהגו לפייט את ברכות המזון בימים או בסעודות מצויינות (שבתות, יו"ט או בסעודות נישואין וכדומה),
והנוסח הפייטני החליף את נוסח הקבע.
צא ועיין בעבודתו של ר"א שמידמן, ברכות מזון מפויטות מן הגניזה. כדומני מצוי באוצר.

מה עם "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות"?

אין כאן שום שינוי (מלבד "ארץ חמדה טובה ורחבה").
צריך לומר בברכת הארץ הודאה תחילה וסוף והפוחת לא יפחות מאחת, והפוחת מאחת הרי זה מגונה (ונראה לענ"ד שמה שאמרו רק "הרי זה מגונה" אבל יצא ידי חובתו היינו כשאמר בנוסח שמשמעותו שהוא מודה על זה אלא שלא הזכיר להדיא לשון הודאה, אבל בנוסח שאין משמעותו שהוא מודה על זה לא יצא ידי חובתו כלל).

חד ברנש
הודעות: 5196
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: איידי דזוטר מירכס

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' אוגוסט 16, 2022 4:55 pm

עץ הזית,
אתה מקשה לפי הפסיקה ההלכתית של היום, המבוססת על התלמוד הבבלי, ואילו יוסי בן יוסי, בן ארץ ישראל, הלך בשיטת הירושלמי. האם בדקת מה דעת הירושלמי בנידון?

עזריאל ברגר
הודעות: 11252
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: איידי דזוטר מירכס

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוגוסט 16, 2022 6:07 pm

עץ הזית כתב:צריך לומר בברכת הארץ הודאה תחילה וסוף והפוחת לא יפחות מאחת, והפוחת מאחת הרי זה מגונה (ונראה לענ"ד שמה שאמרו רק "הרי זה מגונה" אבל יצא ידי חובתו היינו כשאמר בנוסח שמשמעותו שהוא מודה על זה אלא שלא הזכיר להדיא לשון הודאה, אבל בנוסח שאין משמעותו שהוא מודה על זה לא יצא ידי חובתו כלל).

אכן שכחתי את ההלכה הזאת.
חד ברנש כתב:עץ הזית,
אתה מקשה לפי הפסיקה ההלכתית של היום, המבוססת על התלמוד הבבלי, ואילו יוסי בן יוסי, בן ארץ ישראל, הלך בשיטת הירושלמי. האם בדקת מה דעת הירושלמי בנידון?

אכן יש לבדוק, אולי הירושלמי חולק גם על חיוב אזכרת "ארץ חמדה טובה ורחבה"?

עץ הזית
הודעות: 295
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: איידי דזוטר מירכס

הודעהעל ידי עץ הזית » ד' אוגוסט 17, 2022 4:21 am

עזריאל ברגר כתב:
חד ברנש כתב:עץ הזית,
אתה מקשה לפי הפסיקה ההלכתית של היום, המבוססת על התלמוד הבבלי, ואילו יוסי בן יוסי, בן ארץ ישראל, הלך בשיטת הירושלמי. האם בדקת מה דעת הירושלמי בנידון?

אכן יש לבדוק, אולי הירושלמי חולק גם על חיוב אזכרת "ארץ חמדה טובה ורחבה"?
אין ירושלמי מפורש שחולק, אבל אכן מה שמובא בירושלמי זה רק "רבי בא ברבי אחא בשם רבי אם לא הזכיר ברית בארץ או שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו" (בדומה [אבל שונה] למימרא בבבלי "אמר רבי אילעא אמר רבי יעקב בר אחא משום רבינו כל שלא אמר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו" - מה שאולי יכול ללמד שנחלקו רבי בא ורבי יעקב בני רבי אחא אם רבי אמר גם שהזכרת תורה בברכת הארץ מעכבת או לא, אבל למעשה גם הפייטנים הארץ ישראליים הקפידו להזכיר בברכת הארץ גם את התורה [לפעמים בלשון "דת"] אף שכמדומני שלא נזכר בירושלמי שזו חובה) ולא הובאה בו הברייתא "רבי אליעזר אומר כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית רבי יוסי אומר צריך שיזכור בה תורה פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה שזו נתנה בשלש בריתות וזו נתנה בשלש עשרה בריתות רבי אבא אומר צריך שיאמר בה הודאה תחלה וסוף והפוחת לא יפחות מאחת וכל הפוחת מאחת הרי זה מגונה וכל החותם מנחיל ארצות בברכת הארץ ומושיע את ישראל בבונה ירושלים הרי זה בור וכל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו".
לגבי "ארץ חמדה טובה ורחבה" ייתכן שבני ארץ ישראל סברו שאין הכוונה דווקא ללשון זו אלא לעצם הזכרת הארץ (ומה שנקט ר' אליעזר בלשון זו הוא מפני שכך היו נוהגים לומר, אבל הוא הדין [עכ"פ לדעת הפייטנים] שאפשר לומר בלשון אחרת).

פולסברג
הודעות: 1550
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: איידי דזוטר מירכס

הודעהעל ידי פולסברג » ג' אוגוסט 30, 2022 7:33 am

.
קבצים מצורפים
ר' יהודה גרשוני.JPG
ר' יהודה גרשוני.JPG (42.49 KiB) נצפה 326 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 11194
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: איידי דזוטר מירכס

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 05, 2022 8:14 pm

רמב"ן במלחמות מס' ר"ה -
...הלכך כי שקלת דרבה מהכא ה"ל ר' זירא בתרא ואיהו עדיף למפסק כוותיה דאוירא דא"י אחכמיה טפי ועוד דמינקט לחומרא עדיף...

עושה חדשות
הודעות: 11194
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: איידי דזוטר מירכס

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 09, 2022 8:48 am

אלשיך פ' בהעלותך
כי הנה דרך אנשים מעוטי ההשכלה, שבבא עליהם רעה יתפללו אל ה', ויאמרו לפניו יתברך, הצילנו נא כי מושיע אין בלתך, וכיוצא בדברים אלו. ולא יעתרו, והוא, כי אדרבא ירעו וישחיתו את עצמם בזה. כי על ידי כן יבוקר פנקסם, ויתעוררו אשמותם לקטרג עלימו אז יותר. אך לא זו הדרך ישכון אור, כי אם תחלה יאמרו ללבבם לא חשיד קודשא בריך הוא דעביד דינא בלא דינא. ואין זה כי אם שמוגגנו ביד עונינו. כי בכל עון בראנו משחית, והמשחיתים ההם הם המכים ומצרים אותנו. וכל עוד שאין אנו ממרקים אותם לא נוכל מלט מהם, כי הלא יתאזרו לקטרג יותר ותכפל הרעה. לכן הדרך האמתי הוא להתיש כחם ולהעבירם מלפניו יתברך. והוא כי נשוב מעונותינו ונתודה עליהם בלב נשבר ונדכה, ואז יסירם ה' מלפניו. כמאמר ספר הזוהר (עי' זוהר פרשת בא אות קפג קפד), ופרשת פנחס אות שנה על פסוק גם ה' העביר חטאתך וכו'. כי על ידי אומרו דוד חטאתי, העביר ה' את המשחית המקטרג עליו אשר נברא בחטאו מלפניו יתברך, ויותש כחו. ואז ישים פניו לבקש מלפניו יתברך על צרתו. כי יאמר ידעתי ה' כי עונותי הטו אלה, אך הנני שב מהם ומתודה ובוכה עליהם וה' סלחה. ואחר הסליחה, הקשיבה לקול תפלתי על צרתי. ואז, כי תזכר לפניו יתברך, לא תהיה זכירתך שם רק לטובה. כי נמנע כל משחית אשר בראת בעונותיך ויותש כחו.

עושה חדשות
הודעות: 11194
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: איידי דזוטר מירכס

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ספטמבר 21, 2022 8:58 am

ווארט קצר, מסתמא כבר קדמוני.
מה שאמרו חז"ל דאין משיח בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב, הביאור בזה ע"פ הנידון בין הקב"ה לכנס"י האם "שובו אלי ואשובה אליכם" או "השיבנו אליך ונשובה". ודור שכולו זכאי ודאי ישובו אליו, ודור שכולו חייב ודאי ל"ש אלא שהקב"ה ישוב.

סגי נהור
הודעות: 5322
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: איידי דזוטר מירכס

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' ספטמבר 21, 2022 11:21 am

עושה חדשות כתב:ווארט קצר, מסתמא כבר קדמוני.
מה שאמרו חז"ל דאין משיח בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב, הביאור בזה ע"פ הנידון בין הקב"ה לכנס"י האם "שובו אלי ואשובה אליכם" או "השיבנו אליך ונשובה". ודור שכולו זכאי ודאי ישובו אליו, ודור שכולו חייב ודאי ל"ש אלא שהקב"ה ישוב.

יש"כ. את העיקרון של "כולו חייב" מצינו לכאורה בכמה דינים, וכגון: כולו הפך לבן טהור הוא [וראה דברי רבא בסנהדרין צז, א]. סנהדרין שראו כולן לחובה כו' פטור [הקישור לעניננו תלוי כמובן בטעמי הדין שם].
אולי תפתח אשכול דוגמאות לעיקרון זה...

עושה חדשות
הודעות: 11194
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: איידי דזוטר מירכס

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ספטמבר 21, 2022 2:15 pm

יפה.

כעת ראיתי בצדקת הצדיק, ז"ל ...ואנו מבקשים השיבנו ה' אליך ונשובה. רק הש"ית צווח שובו אלי ואשובה אליכם (כמ"ש סוף איכה רבתי), ומסתמא בדור שכולו חייב על כרחך שיהיה אז דידן נצח, וכשהש"י ירצה הרי ברגע אחד יכלו כל הקוצים הסובבים ויהיה הכל כרצונו, ויתגלה שגם מה שקודם היה הכל לצורך.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 164 אורחים