גרים מישמעאל ועובדיה הגר

[אליהוא]

נזכרתי שהנחתי הפשוטה שעובדיה הגר היה ישמעאלי היתה מהתשובה שכתבו לו הרמב"ם על שהכלימו רבו על שטען שאמונת הישמעאלים איננה עבודה זרה, ושוב עיינתי באיגרות הרמב"ם מהדורת שילת שכתב כדברי והוסיף שכן מפורש באחד מכתבי היד.

[חכם באשי]

אליהוא,
אתה יכול להפנות אותי למקום המדוייק שכתב שילת את הדברים, ושמא תטרח מעט ותעתיק את עיקרי דבריו, המחודשים עבורי.
תודה מראש.

[אליהוא]

אין הספר תחת ידי כרגע, אך המ"מ המדוייק הוא כמו שכתבתי במבוא לאיגרת לרבי עובדיה הגר עי"ש.

[חכם באשי]

על גרים ערביים נוספים, יעויין מאמרו של חיים שוארצבוים, גרים ומתייהדים בחצי-האי ערב, מחניים, צב (תשכ"ד). מצוי באוצר, ומהדורה מקוונת שלו:
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mah ... erim-2.htm

[נויירא]

ידוע שעשו וישמעאל עניין נעשה ונשמע [חפש בדיביאס], עשו מלשון עשיה לעומת ישמעאל שמלשון שמיעה, ישמעאל פרא אדם ידו בכל וגו' שהינם כשלון בעשייה, ומאידך עשו שב'הידים ידי עשו' המכוון לכח הטוב שבהם [בדומה ל'קול יעקב'] שכמובן ניתן לשימוש רע 'על חרבך תחיה', ואילו בישמעאל ה'ידו בכל' אינו אלא כשלונו], יצחק המקביל של ישמעאל תיקן בעשיה [יראה], לעומת יעקב המקביל של עשו שתיקן בשמיעה [תורה], הדבר בולט בהבדלים בין הנצרות לאיסלם, וברמח"ל שעשו הוא חיצוניות וישמעאל הוא פנימיות [ירים משה י"א עמ' ק"ו], וכן שעשו בגימטריה שלום [תקט"ו תפילות תפילה ת"י, וכן במהר"ל לשבת הגדול ועוד], והוא כהמציאות מאז ומעולם וכן בימינו שעשו מתוקנים במעשיהם - חיצוניות ושלום - אך אי"ז מתוך שמיעה וקבלת אמונות שאיננה אצלם כלל, אלא מאנושיות שממנה מוסריות והדרישה לטוב, לעומת ישמעאל החדורים אמונה -פנימיות - אך אי"ז משפיע על מעשיהם המקולקלים, הם חסרי אנושיות.

אני לא זוכר כעת עוד הקבלות בעניין.

כך שמחד ישמעאל עדיפים ביחסם לה', וזש"כ רמח"ל [קנאת ה' צבקות עמ' קי"ב] שישמעאל קרוב יותר אל הקדושה שהוא אינו נוגע באלקות [כוונתו לאמונת האסלם לעומת הנצרות יעוי"ש רמח"ל], לעומת עשו שאין לו יחס לה' [עמלק, ולכך היחוד השלם בכילויו, 'בית עשו לקש' 'ולא יהיה שריד לבית עשו' ועוד], אך לקיום העולם הם גרועים יותר ולכך ה' מתחרט עליהם [כנז"ל], וכמ"כ גרות לא תבוא אלא מאנושיות ורצון לטוב שישנו בישמעאל ולא בעשו.
-----------------
ברגע האחרון מצאתי את הגר"א באדרת אליהו ברכה [אופן ג', הנדפס בישורון ד']:
בעמוד הקודם הוא מדבר אודות עשו שלא רצה לקבל התורה ....

תמונה ללא שם2.png (33.73 KiB) נצפה 5711 פעמים

כדברינו בחלוקת עשו וישמעאל, ומש"כ שכ"א נתן חלקו הטוב לישראל ישנו גם ברמח"ל הנז"ל, ומש"כ לגבי תשובתם לשאלות ה' לפני מת"ת, הוא ע"ד המדרשים [ספרי ומכילתא יתרו, וכן בכלי יקר שמות כ-ז] שלעשו הציע לא תרצח ולישמעאל לא תגנוב, והגר"א נוקט ניאוף שמהותו גניבת האשת איש, והיסוד מאחר שגניבה מלבד היותה מעשה קלוקל נובע מחוסר אמון שה' נותן לך כראוי והיחס לה' מצ"ע מונעו, ואילו מבחינת עצם המעשה הרי שהרציחה הינו מעשה מקולקל ומנוע יותר למי שמעשיו מתוקנים, כך שה' הציע לכ"א מה שמתאים לו, וענהו עשו מ'על חרבך תחיה' שאנו משתמשים בכח העשיה לרעה, וישמעאל ענה מ'ידו בכל' שהגניבה נכללה בכשלוננו במעשה.

[סכינא חריפא]

גם אם עובדיה הגר היה מוסלמי זה עדיין לא אומר שהיה מבני בניו של ישמעאל בן אברהם.

[אביאסף]

מדברי הגרח"ק שליט"א בעניין זה

[שש משזר]

גם אם עובדיה הגר היה מוסלמי זה עדיין לא אומר שהיה מבני בניו של ישמעאל בן אברהם.

נקטינן שמדינות ערב-קטאר-איחוד האמירות [ואולי שכחתי עוד מישהו], הן זרע ישמעאל. השאר - מדינות מוסלמיות בלבד.
ומכאן תשובה לטענת אחמד בן שרה בפתיחת האשכול...

אבל עדיין צ"ב מכאן:

על גרים ערביים נוספים, יעויין מאמרו של חיים שוארצבוים, גרים ומתייהדים בחצי-האי ערב, מחניים, צב (תשכ"ד). מצוי באוצר, ומהדורה מקוונת שלו:
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mah ... erim-2.htm

[250]

הראה לי הגריח"ס שליט"א דברי שפתי כהן על התורה בראשית לג טו: "ויאמר עשו אציגה נא וגו'. מצאתי כתוב לפי שאמר עשו אציגה נא לכך זכה להעמיד גרים שהם מוצגים אצל יעקב עד כאן. אציגה נא עמך גימטריא אלו גרים, אציגה בגימטריא זה עובדיה, שהיה גר אדומי וניבא על מפלתן של ארם".( מה שכתוב בשפתי כהן ארם הוא מהצנזורה וצריך לומר אדום).

ואמר שבזה יובן מדוע מצינו גרים מעשו ולא מישמעאל, ועיין לו בתורת יעקב סימן יג, ומה שהוסיף בהדר יעקב חלק ד סי' ד.

אגב מה שציין "מה שנכון נכון" לעיל למאמר הגריח"ס בקובץ נצח ישראל, לא ידעתי למה התכוין, ואולי נתחלף לו עם קובץ בית אהרן וישראל גל' קכב.

[מה שנכון נכון]

אגב מה שציין "מה שנכון נכון" לעיל למאמר הגריח"ס בקובץ נצח ישראל, לא ידעתי למה התכוין, ואולי נתחלף לו עם קובץ בית אהרן וישראל גל' קכב.

א. נתחלף לך איש ספר במה שנכון נכון.
viewtopic.php?f=7&t=238#p1046


ב. כוונתו ככה"נ לאחד מהחלקים (שלע"ע אינם באוצר) של קובץ זה.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?165576&

[250]

א. מה שנכון נכון, לי נתחלף.

ב. כ"ר ל"א לך, כה לחי!

[בן ירושלים]

ישנו הסיפור המוכר על גר הצדק שבא ממרוקו ונימול אך לא טבל, לענין חילול שבת , ונחלקו בדבר גדולי ירושלים אם צריך לחלל שבת או שהוא בגדר גוי ששבת. ונידון בהרחבה ב"שומר ציון הנאמן" שהו"ל בעל הערוך לנר. הסיפור היה בשנת תר"ח וסביר להניח שממרוקו הגיע ישמעאלי ולא נוצרי.
על הפרשה ראה מש"כ ב"קולמוס" של עתון משפחה אלול תשס"ה

[בברכה המשולשת]

ישנו הסיפור המוכר על גר הצדק שבא ממרוקו ונימול אך לא טבל, לענין חילול שבת , ונחלקו בדבר גדולי ירושלים אם צריך לחלל שבת או שהוא בגדר גוי ששבת. ונידון בהרחבה ב"שומר ציון הנאמן" שהו"ל בעל הערוך לנר. הסיפור היה בשנת תר"ח וסביר להניח שממרוקו הגיע ישמעאלי ולא נוצרי.
על הפרשה ראה מש"כ ב"קולמוס" של עתון משפחה אלול תשס"ה

אם הוא ממרוקו הוא מן הסתם היה מוסלמי אך אין שום הכרח לומר שהיה ישמעאלי

[טור תלגא]

ישנו הסיפור המוכר על גר הצדק שבא ממרוקו ונימול אך לא טבל, לענין חילול שבת , ונחלקו בדבר גדולי ירושלים אם צריך לחלל שבת או שהוא בגדר גוי ששבת. ונידון בהרחבה ב"שומר ציון הנאמן" שהו"ל בעל הערוך לנר. הסיפור היה בשנת תר"ח וסביר להניח שממרוקו הגיע ישמעאלי ולא נוצרי.
על הפרשה ראה מש"כ ב"קולמוס" של עתון משפחה אלול תשס"ה

ר' ירמיה מילבסקי כתב מאמר על זה (באנגלית) שהגר הוא וורדר קרסון מפנסילבניה ומה שכתוב בבנין ציון "מאראקא" (ולא מרוקו) היינו אמעריקא. וורדר קרסון בספרו כתב שנתגייר כ"ג אדר ב' תר"ח בירושלים והוא בדיוק אותו היום שכתב הערוך לנר. ועי' בדברי יוסף לר' יהוסף שוורץ חלק התשובות סי' כ"ד ליותר פרטים, וידוע שר' שוורץ הכיר אותו באופן אישי וגם העיד עליו במשפט בארה"ב.

[בן ירושלים]

ישנו הסיפור המוכר על גר הצדק שבא ממרוקו ונימול אך לא טבל, לענין חילול שבת , ונחלקו בדבר גדולי ירושלים אם צריך לחלל שבת או שהוא בגדר גוי ששבת. ונידון בהרחבה ב"שומר ציון הנאמן" שהו"ל בעל הערוך לנר. הסיפור היה בשנת תר"ח וסביר להניח שממרוקו הגיע ישמעאלי ולא נוצרי.
על הפרשה ראה מש"כ ב"קולמוס" של עתון משפחה אלול תשס"ה

ר' ירמיה מילבסקי כתב מאמר על זה (באנגלית) שהגר הוא וורדר קרסון מפנסילבניה ומה שכתוב בבנין ציון "מאראקא" (ולא מרוקו) היינו אמעריקא. וורדר קרסון בספרו כתב שנתגייר כ"ג אדר ב' תר"ח בירושלים והוא בדיוק אותו היום שכתב הערוך לנר. ועי' בדברי יוסף לר' יהוסף שוורץ חלק התשובות סי' כ"ד ליותר פרטים, וידוע שר' שוורץ הכיר אותו באופן אישי וגם העיד עליו במשפט בארה"ב.

מדהים ייש"כ גדול!
יש עוד פרטים על מאמרו של מילבסקי ועל ספרו של הגר?
בתולדות חכמי ירושלים (ח"ג פרק ז) כותב רא"ל פרומקין שבא "ממדינת מרוקו"

[טור תלגא]

ישנו הסיפור המוכר על גר הצדק שבא ממרוקו ונימול אך לא טבל, לענין חילול שבת , ונחלקו בדבר גדולי ירושלים אם צריך לחלל שבת או שהוא בגדר גוי ששבת. ונידון בהרחבה ב"שומר ציון הנאמן" שהו"ל בעל הערוך לנר. הסיפור היה בשנת תר"ח וסביר להניח שממרוקו הגיע ישמעאלי ולא נוצרי.
על הפרשה ראה מש"כ ב"קולמוס" של עתון משפחה אלול תשס"ה

ר' ירמיה מילבסקי כתב מאמר על זה (באנגלית) שהגר הוא וורדר קרסון מפנסילבניה ומה שכתוב בבנין ציון "מאראקא" (ולא מרוקו) היינו אמעריקא. וורדר קרסון בספרו כתב שנתגייר כ"ג אדר ב' תר"ח בירושלים והוא בדיוק אותו היום שכתב הערוך לנר. ועי' בדברי יוסף לר' יהוסף שוורץ חלק התשובות סי' כ"ד ליותר פרטים, וידוע שר' שוורץ הכיר אותו באופן אישי וגם העיד עליו במשפט בארה"ב.

מדהים ייש"כ גדול!
יש עוד פרטים על מאמרו של מילבסקי ועל ספרו של הגר?
בתולדות חכמי ירושלים (ח"ג פרק ז) כותב רא"ל פרומקין שבא "ממדינת מרוקו"

המאמר הוא כאן באנגלית (הוא מציין לר' פרומקין) http://seforim.blogspot.com/2014/02/rab ... n.html?m=1

ספרו של הגר הוא בנושא איך מצא את דרכו אל היהדות (באנגלית) http://www.jewish-history.com/cresson/keydavid.html

[מאיר נפתלי]

הראה לי הגריח"ס שליט"א דברי שפתי כהן על התורה בראשית לג טו: "ויאמר עשו אציגה נא וגו'. מצאתי כתוב לפי שאמר עשו אציגה נא לכך זכה להעמיד גרים שהם מוצגים אצל יעקב עד כאן. אציגה נא עמך גימטריא אלו גרים, אציגה בגימטריא זה עובדיה, שהיה גר אדומי וניבא על מפלתן של ארם".( מה שכתוב בשפתי כהן ארם הוא מהצנזורה וצריך לומר אדום).

וכן הוא ברמזי רבינו יואל שם.

[בקרו טלה]

viewtopic.php?f=17&t=20251

[דמשק]

במגדים חדשים פר' תולדות ציין בזה עוד כמה מ"מ מעניינים

[טור תלגא]

לענין יתרא הישראלי/ישמעאלי כן הקשה באבות הראש ח"ג בקונטרס נפש היפה מערכת ג אות ח"י והניח בצ"י

ועי' מה שתירץ באנ"ך יפה פרשת כי תצא אות ג

אנך יפה.png (124.11 KiB) נצפה 1228 פעמים