יעקל כתב:סליחה על חריגתי הקלה מנושא האשכול, אבל רציתי להתמקד על ה"רינתי" - זו תורה...
אמר דוד ע"ה "יומם וגו' ובלילה שירה עימי וגו'" - זה הלומד תורה בלילה (ש"ס דחגיגה)
רואים שחז"ל ייחסו לת"ת לא רק את הבחי' של רינה ורינון אלא גם את המובן של שיר. מה מכנה המשותף בין ת"ת לרינה ושיר ?
כאשר חושבים על ת"ת, מיד עולה על הדעת קשיו' ותירוצים, פלפול, חריפות ובמיוחד הת"ת שמביא לידי מעשה, חשיבה רציונלית, שזה בדיוק היפך השיר והרינון. בחי' שיר כל כולה אומרת פיוט, נפש פיוטית, ראייה על-מציאותית, מיסטיקה, חרוז, אומנות, חלומות, לשון לימודים, וכו'.
נכון שהרב חזו"א זי"ע ועוד כמה מגדולי קדמוננו ז"ל היו גם למדנים וגם פייטנים, אבל אם אני לא טועה היו אחדים מני אלפים, הפייטנות מצד אחד והלמדנות וחריפות מצד שני בדרך כלל אינן הולכות שלובי זרוע...
אילו היו חז"ל מפרשים רינתי - זו תורת הסוד, הייתי מבין יותר טוב...
יעקל כתב: . . מה מכנה המשותף בין ת"ת לרינה ושיר ?
יעו"ע בהנכב"ב: זמירות מיוחדות לכל משנה | ניגון ושירים למשניות | בגמרא חסורי מחסרא למה לא הגיהו המשנה???צופה_ומביט כתב:אבל רק אומר שמי ששמע את יהודי תימן בגרסתם לא קשיא לו ולא מידי.
עושה חדשות כתב:אגב, בד' הגר"א על משלי א,כא מבואר שהרינה היא דוקא בלימוד המקרא, עי"ש.
עושה חדשות כתב:אגב, בד' הגר"א על משלי א,כא מבואר שהרינה היא דוקא בלימוד המקרא, עי"ש.
ביאור הגר"א - משלי א, כ
שהתורה ג"כ נחלק לשנים שהן ד' והוא פשט וסוד, ובכל א' ב', בסוד הוא סודות עצמן, ורמז הוא פתח השער להסודות, ופשט הוא דרוש ופשט, וזהו חכמות בחוץ לאותן העומדים בחוץ עדיין אינו מראה להם רק הפשט, וזהו תרונה, שזהו רינה דאורייתא וזשחז"ל במקום רנה שם תהא תפלה כי היו מלמדי תנוקת שלהם בבתי כנסיות, כמבואר במדרש איכה ובשארי מקומות, ששם היו לומדים רינה דאורייתא, שם תהא תפלה.
צופה_ומביט כתב:עושה חדשות כתב:אגב, בד' הגר"א על משלי א,כא מבואר שהרינה היא דוקא בלימוד המקרא, עי"ש.
מתאים עם דברי הגר"א בכ"מ ש"בתי כנסיות" היינו המקום שבו למדו מקרא עם תינוקות של בית רבן. [היינו גרסת המקרא בטעמים, ורק אז ביאור הכתובים. וע"ד "כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה", שגם הוא שייך לנידו"ד]
וא"כ הוא ממש במקום רינה של תורה שם תהא תפילה.
עושה חדשות כתב:מעל"ע, מה הפירוש הפשוט של "ביני עמודי דגרסי", האם היה מקום מיוחד לגירסא בין העמודים ודוקא שם ראוי להתפלל?
זוהר - הקדמה דף ח ע"א
והוה רבי שמעון וכלהו חברייא מרננין ברנה דאורייתא ומחדשן מלין דאורייתא כל חד וחד מנייהו.
עושה חדשות כתב:אגב, בד' הגר"א על משלי א,כא מבואר שהרינה היא דוקא בלימוד המקרא, עי"ש.
צופה_ומביט כתב:עושה חדשות כתב:מעל"ע, מה הפירוש הפשוט של "ביני עמודי דגרסי", האם היה מקום מיוחד לגירסא בין העמודים ודוקא שם ראוי להתפלל?
בפשטות הכוונה שהם אישית נהגו לגרוס שם. מאיזה טעם שיהיה, או בלי טעם. ועכ"פ נהגו בעצמם להתפלל היכן שהיו גורסים.
ומשמע ש"הלכה" הכוונה ידיעת ההלכה של דינים דינים, פסקי הלכות, שגם הם נשנים בגירסא בנעימה וזמרה. ולא העיון והפלפול משא ומתן של הלכה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 53 אורחים