הגריד"ס מבוסטון - שיעוריו במרחבי הרשת

[גביר]

את החילוק בין שיעוריו לבע"ב לבין שיעוריו בישיבה שמעתי לפני שנים מתלמידיו. בזמנו הגיע לאוצה"ס של השיבה"ק ספר של שיעורים שלו והיו שחשו אכזבה מסוימת. שאלתי תלמידים שלו ואמרו לי שספר זה נערך משיעוריו לבע"ב וא"א לעמוד מתוכו על גדלותו האמתית כיוון שהיה הבדל גדול בין שיעוריו העמוקים בישיבה לבין שיעוריו לציבור הרחב שהיו פשוטים יותר.

[פלוריש]

לגבי הספרים, כמדומני שיש 3 סדרות עיקריות:
רשימות שיעורים (בעריכת הרב רייכמן)
שיעורי הרב (יו"ד, גיטין ועוד)
שיעורי הגרי"ד (מוסה"ק)
על מה מתבססים הספרים? חלקם על סיכומי תלמידים, אבל האם גם על הקלטות? מאלו שנים?

[בברכה המשולשת]

כמו שכתבתי לעיל, נוראות הרב מבוסס על הקלטות
רשימות שיעורים (למיטב ידיעתי) מבוסס על סיכומי השיעורים בכתב
השאר אינני מכיר (אך שמעתי פעם שיש שיעורים שיצאו על פי סיכומיו של גדול תלמידיו שליט"א הגאון רבי צבי שכטר. אינני יודע באיזה סדרה.)
בקבצי בית יצחק של ישיבת רי"א יש גם הרבה ממנו, חלק מהדברים כתוב במפורש שזה מסיכומי שיעורים

[ר_חיים_הקטן]

לגבי הספרים, כמדומני שיש 3 סדרות עיקריות:
רשימות שיעורים (בעריכת הרב רייכמן)
...
על מה מתבססים הספרים? חלקם על סיכומי תלמידים, אבל האם גם על הקלטות? מאלו שנים?

שלחתי מייל לבנו של הרב רייכמן (שגר ברמת בית שמש, ומשמש כר"מ בישיבת תורת שרגא בירושלים) והזמנתי אותו להגיב.

[ר_חיים_הקטן]

אין לי כח לתרגום את זה ללה"ק הלילה, אבל זה מה שכתב לי בנו של הרב רייכמן:

In terms of the Reshimos Shiurim series - the seforim are based primarily on my father's notes as well as a number of sets of notes from other prominent talmidim who were in the shiur at the time.(Depending on the masechta- for example maseches Brachos is primarily based on other talmidim notes as the Rov taught it in the 1950's before my father was in the shuir, whereas the seforim on Bava Kama, Sukah, Yevamos, Shevuos-Nedarim, they are based primarily on my father's own notes and supplemented by other talmidim's notes for corroboration and accuracy).
My father was a talmid who attended the shuir for over 20 yrs (from 1962 - 1984) and before he became a Rosh Yeshiva at RIETS served as the official chozer for Rav Soloveitchik's shuir (taking over from Rav Herschel Shechter shlita when he was appointed Rosh Yeshiva at RIETS, and he was succeeded in that position by Rav Aharon Kahn shlita- who later became Rosh Yeshiva and Rosh Kollel at RIETS).
In addition to his own notes has a very large collection of notes from other talmidim from the various tekufos the Rov zt"l gave shuir. The seforim are based on a very careful comparison of the various sets of notes from the shuir and of any recordings that are available. On average every sefer is based on a comparison of at least 4 different sets of notes., and alot of time and effort is invested to accurately convey the Chidushei Torah Rav Soloveitchik gave over in his Gemara shuir.
In addition to the YUTORAH.org and OU websites the Bergen County Beis Medrash BCBM.org has a large number of recordings from various shiurim of Rav Soloveitchik zt"l from the Nordlichit collection which are available online and can be downloaded.

[יבנה]

In addition to the YUTORAH.org and OU websites the Bergen County Beis Medrash BCBM.org has a large number of recordings from various shiurim of Rav Soloveitchik zt"l from the Nordlichit collection which are available online and can be downloaded.

בעבר היו שם שיעורים ממנו, אך כעת לא נמצא ממנו כלום.
https://web.archive.org/web/20110725051 ... /index.htm

[באמונתו]

אשתו של הגאון רי"ד נפטרה בשנת תשכ"ז. נו, מה עשה הרב משנת תשכ"ז עד תשמ"ו (בה חלה)??
יש הבדל בין רטוריקה ותוכן. התוכן רק התחזק. חידושים מפליאים, יסודות מקיפים.

אגב, רי"ד גדל כמובן על "רמב"ם" (אפילו מתנת הבר מצווה שלו מזקנו הגדול מרן הגאון ר"ח היה סט רמב"ם ...). ידע לחזור על כל המשנה תורה בע"פ מילה במילה. הכיר כל אות כתובה שיצאה אי פעם מעטו של הרמב"ם, בתוספת חידושיו המעמיקים בהם.

אבל בשלב מסוים בחייו הבוגרים, שהרגיש מיצוי מסוים, עשה מעבר, והחליט להתחיל ללמוד "רמב"ן". "רמב"ן" המשמעות - כל תורת הרמב"ן. עשרות שניו האחרונות, אכן הקדיש ללימוד הרמב"ן. על בעל המאור ומלחמות אחד לדוגמה, היה יכול לפעמים להעביר שיעור של שש שעות רצופות ...

[אליסף]

אבל בשלב מסוים בחייו הבוגרים, שהרגיש מיצוי מסוים, עשה מעבר, והחליט להתחיל ללמוד "רמב"ן". "רמב"ן" המשמעות - כל תורת הרמב"ן. עשרות שניו האחרונות, אכן הקדיש ללימוד הרמב"ן. על בעל המאור ומלחמות אחד לדוגמה, היה יכול לפעמים להעביר שיעור של שש שעות רצופות ...

רמז לזה ר' מיכל שורקין (ליגיעה ברמב"ן) בהקדמה להררי קדם

[באמונתו]

שמעתי בשם הגאון רל"ק (ר"י תורת אמת - קמינץ) זצ"ל, שאמר בחיי הרי"ד, שבימי הרב מלבי"ם, אמרו מרבני הדור בצחות, שיש להתפלל שלא יעזוב רבינו מלבי"ם את מפעלו המקראי, כי אם יחזר לחבר חיבורים מעין ארצות החיים, חידושים ושותי"ם, לא תהיה לנו הרמת ראש, שכל חכמי ישראל דומין עליו כקליפת השום.
אף כלפי הגאון רי"ד, כל ראשי הישיבה צריכים לקוות שלא יחזור בו חלילה, ויחליט לעזוב שיטותיו, בהיות ובמידה וזה יקרה, נפשוט רגל כולנו. עכ"ל.

ביחס אל מכתבי מרן הגרי"ז זצ"ל, שמעתי הנוסח שאמר רי"ד ז"ל: מסכן רבי יחזקאל אברמסקי, מדוע צריך להפסיד מחמתי ... (כפי הנראה, חלק המכתבים ממוענים אליו, עם תארים מכובדים מאוד).

[גיורא בשמי שמיא]

ביחס אל מכתבי מרן הגרי"ז זצ"ל, שמעתי הנוסח שאמר רי"ד ז"ל: מסכן רבי יחזקאל אברמסקי, מדוע צריך להפסיד מחמתי ... (כפי הנראה, חלק המכתבים ממוענים אליו, עם תארים מכובדים מאוד).

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 48#p786348

אני אישית לא מכיר את הטייפים הללו, אבל קל למצוא אותם באינטרנט.

כזה תשובה! לא פיללתי ולא דימיתי שהוא כזה בריסקאי!
"דער טאטע האט אליין געהאט טייפס, נישט יענע טייפס. איך ווייס נישט. בא אונז איז נאר דא דעם טייפס פון טאט'ן, און די האט מען געגאנוועט... אז אנדערע האב'ן טייפס, איז פאר זיי גוט, אבער מיר ווארטען אויפ'ן טאטענ'ס."

שיעורי הגרי"ד (מוסה"ק), השיעורים על עבודת יוה"כ נכתבו בחייו, ונערכו על ידי חתנו הגרא"ל, השיעורים לזכר אבא מארי גם הם נכתבו בחייו, ונערכו ע"י חתניו, מתוך רשימות ההכנה. השיעורים על תפילין סתם וציצית נערכו לאח"מ ע"י תלמידי הרב מנחם יאיר קאהן, בהסבססו בעיקר על הקלטות משנת תשמ"א). את השיעורים עמ"ס כריתות אין לי בבית.

שיעורי הרב (כנראה) נערכו בעיקרם מכתבי תלמידו הגרצ"ש שליט"א, ולא מתוך ההקלטות.

אני שמעתי פעם מישהו (שאני לא מכיר, חוץ מהשם שלו) שהתפאר על שיש ברשותו אלפי הקלטות שהוא בעצמו הקליט במשך עשורים. יתכן שהגזים, אך מי שחושב שיהיה לתועלת לדעת מי הוא, אולי יחוס ויסכים להעלות אותם לתועלת הרבים, אני מוכן למסור שמו בפרטי.

[באמונתו]

פרטים רבים ממכתבי הרב מבריסק, כעת מופיעים בספר "אגרות מרן רי"ז הלוי". ישנו באוצר.

[ארי שבחבורה]

ידידי הרב פרופ' חיים סולוויצ'יק שיח' כתב לי את המכתב הבא בהקשר למקצת מן הדברים הנאמרים באשכול זה

לכבוד...
שלום רב.
אם מדובר בשיעורים בבית הכנסת מוריה, הם לא 'טובים'. אבי זצ"ל דיבר לבעלי בתים בליל יום רביעי, כשהם באו עייפים מיום שלם של עבודה. אבי 'עיגל' דברים, פשט אותם, עבור שומעיו, ויתר על הדיוק עבור הרעיון המרכזי. גם השיערום מתשכ"א ואילך באו 'לא מן המוכן'. מהרגע שאמי ז"ל חלתה בסרטן אבי היה כל כך טרוד בשלומה שהוא לא היה מסוגל להתרכז להכין שום דבר. נשמע אבסורד, אך לצערי זה אמת. קיימים די הרבה אנשים שזוכרים תקופה זו והם יכולים לאשר דברי.
יש בישיבה אוניברסיטה טייפים של שיעורי אבי זצ"ל משנות החמישים, הטייפים הללו משקפים נאמנה את האיש. ידוע לי שקיים שוק שלם של טייפים של אבי זצ"ל משנות החמישים. אני אישית לא מכיר את הטייפים הללו, אבל קל למצוא אותם באינטרנט.
כל טוב,
חיים סולובייצ'יק

הערה לגופם של דברים.
כשמדובר על דמות כהגריד"ס, ודאי יש מה לשמוע גם בשיחת חולין, עאכו"כ בשיעורי תורה, גם אם נמסרו לבעלי בתים (ואדרבה, יש מן הענין לשמוע כיצד פישט את הדברים עבורם) או שלא הוכנו כל צרכם.
אלא מאי? בשיעורים אלה הוא לא יהיה 'במיטבו', משמע, השומע לא יתפעל מהדמות כפי שהיה מתפעל משמיעת השיעורים שמסר כשהיה במלוא אונו
(כאותו חזן שכובד בשירת "מי אדיר" תחת החופה, והתחזן פעמיים, פעם אחת כפי קולו וכוחו, ופעם אחת נוספת "ווי איך האב געקענט אמאל").
אבל מה בכך? האם המטרה היא ההתפעלות מגדולתו של הדובר, או התועלת שיפיק מכך השומע?

כאן יש חוות דעת הפוכה על אותם שיעורים בבית כנסת מוריה.
viewtopic.php?f=19&t=18483&hilit=%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%99%D7%A9%D7%9F+%D7%95%D7%97%D7%93%D7%A9#p179747
וכמדומני שחלקים מהם שולבו לתוך הספרים האחרונים בסדרת 'מאוצר הרב'.

[תוכן]

אולי גם הם נעלמו,
אבל פרופ' סולובייצ'יק (אינני יודע מה הטעם להעלים את שמו, אין בזה שום לשה"ר) אכן כתב באחת מהקדמותיו (או ליתר דיוק, בהקדמה שראיתי, אולי יש בעוד הקדמות) שאכן נעלמו קלטות.
לפני הרבה מאוד שנים, סמוך להסתלקות הגרי"ד הלוי זצ"ל, הייתה הוצאה (כמדומני ששמה נוראות הרב או נפלאות הרב) שהוציאה קונטרסים מודפסים שתומללו מקלטות.

ההקלטות הועלמו על ידי אחד שהיה סבור שאין לפרסם מתורתו. הם נמצאו. כך שמעתי.

[בברכה המשולשת]

אולי גם הם נעלמו,
אבל פרופ' סולובייצ'יק (אינני יודע מה הטעם להעלים את שמו, אין בזה שום לשה"ר) אכן כתב באחת מהקדמותיו (או ליתר דיוק, בהקדמה שראיתי, אולי יש בעוד הקדמות) שאכן נעלמו קלטות.
לפני הרבה מאוד שנים, סמוך להסתלקות הגרי"ד הלוי זצ"ל, הייתה הוצאה (כמדומני ששמה נוראות הרב או נפלאות הרב) שהוציאה קונטרסים מודפסים שתומללו מקלטות.

ההקלטות הועלמו על ידי אחד שהיה סבור שאין לפרסם מתורתו. הם נמצאו. כך שמעתי.

ייש"כ.
אז כדאי להודיע את זה לפרופ' סולובייצ'יק

[תוכן]

אולי גם הם נעלמו,
אבל פרופ' סולובייצ'יק (אינני יודע מה הטעם להעלים את שמו, אין בזה שום לשה"ר) אכן כתב באחת מהקדמותיו (או ליתר דיוק, בהקדמה שראיתי, אולי יש בעוד הקדמות) שאכן נעלמו קלטות.
לפני הרבה מאוד שנים, סמוך להסתלקות הגרי"ד הלוי זצ"ל, הייתה הוצאה (כמדומני ששמה נוראות הרב או נפלאות הרב) שהוציאה קונטרסים מודפסים שתומללו מקלטות.

ההקלטות הועלמו על ידי אחד שהיה סבור שאין לפרסם מתורתו. הם נמצאו. כך שמעתי.

ייש"כ.
אז כדאי להודיע את זה לפרופ' סולובייצ'יק

זה שאמר לי את הדברים הוא מקורב לפרופ'.

[באמונתו]

ידידי הרב פרופ' חיים סולוויצ'יק שיח' כתב לי את המכתב הבא בהקשר למקצת מן הדברים הנאמרים באשכול זה

לכבוד...
שלום רב.
אם מדובר בשיעורים בבית הכנסת מוריה, הם לא 'טובים'. אבי זצ"ל דיבר לבעלי בתים בליל יום רביעי, כשהם באו עייפים מיום שלם של עבודה. אבי 'עיגל' דברים, פשט אותם, עבור שומעיו, ויתר על הדיוק עבור הרעיון המרכזי. גם השיערום מתשכ"א ואילך באו 'לא מן המוכן'. מהרגע שאמי ז"ל חלתה בסרטן אבי היה כל כך טרוד בשלומה שהוא לא היה מסוגל להתרכז להכין שום דבר. נשמע אבסורד, אך לצערי זה אמת. קיימים די הרבה אנשים שזוכרים תקופה זו והם יכולים לאשר דברי.
יש בישיבה אוניברסיטה טייפים של שיעורי אבי זצ"ל משנות החמישים, הטייפים הללו משקפים נאמנה את האיש. ידוע לי שקיים שוק שלם של טייפים של אבי זצ"ל משנות החמישים. אני אישית לא מכיר את הטייפים הללו, אבל קל למצוא אותם באינטרנט.
כל טוב,
חיים סולובייצ'יק

הערה לגופם של דברים.
כשמדובר על דמות כהגריד"ס, ודאי יש מה לשמוע גם בשיחת חולין, עאכו"כ בשיעורי תורה, גם אם נמסרו לבעלי בתים (ואדרבה, יש מן הענין לשמוע כיצד פישט את הדברים עבורם) או שלא הוכנו כל צרכם.
אלא מאי? בשיעורים אלה הוא לא יהיה 'במיטבו', משמע, השומע לא יתפעל מהדמות כפי שהיה מתפעל משמיעת השיעורים שמסר כשהיה במלוא אונו
(כאותו חזן שכובד בשירת "מי אדיר" תחת החופה, והתחזן פעמיים, פעם אחת כפי קולו וכוחו, ופעם אחת נוספת "ווי איך האב געקענט אמאל").
אבל מה בכך? האם המטרה היא ההתפעלות מגדולתו של הדובר, או התועלת שיפיק מכך השומע?

כאן יש חוות דעת הפוכה על אותם שיעורים בבית כנסת מוריה.
viewtopic.php?f=19&t=18483&hilit=%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%99%D7%A9%D7%9F+%D7%95%D7%97%D7%93%D7%A9#p179747
וכמדומני שחלקים מהם שולבו לתוך הספרים האחרונים בסדרת 'מאוצר הרב'.

אני יודע אישית על בעלי בתים, אשר כל שמירת תורה ומצוות שלהם ושל משפחתם, בזכות אותם שיעורים במוריה הייתה.
ובאותו העניין, חלק הבעלי בתים שהשתתפו בשיעור שם, מודרניים מאוד היו, וההתלבטות אצלם הייתה היכן "לבלות" את הערב, בשיעור של הרב, או בקולנוע ...
הרב מודע היה לכך, בהתבטאו שממילא באחריותו היא, להתחרות עם הקולנוע בכוח המשיכה ...!! היינו באמצעות שיעורים מקסימים במידה הזאת, שגם יצר הקולנוע פחות מהם יהיה, וכן עשה והצליח, לנצח השטן ע"י שיעוריו המופלאים.