מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

סוגריים שבספר ערוך השלחן

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
תלמוד_ישן
הודעות: 471
הצטרף: ו' אוקטובר 02, 2020 7:49 pm
מיקום: talyashan@gmail.com

סוגריים שבספר ערוך השלחן

הודעהעל ידי תלמוד_ישן » ג' ספטמבר 05, 2023 12:58 am

ערוך השלחן או"ח סימן ק"א סעיף א':
המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות. ואם אינו יכול לכוין בכולם – לפחות יכוין באבות (סוף פרק חמישי), משום דברכה זו מתחלת ב"ברוך" ומסיימת ב"ברוך"; וכמה שמות נזכרו בה: "אלהינו ואלהי אבותינו"; והיא סמוכה לגאל ישראל (מהרש"א). וגם בה עצמה נזכרת הגאולה: "ומביא גואל…". וזה שאמרו בגמרא (ל א): לעולם ימוד אדם עצמו: אם יכול לכוין – יתפלל. ואם לאו – אל יתפלל. – קאי גם כן אאבות (טור). ואם ישער שבאבות יכול לכוין, אף שבאחרות לא יוכל לכוין – יתפלל. ואם גם באבות לא יוכל לכוין – אל יתפלל. (וגם זכות שלושה אבות יש בברכה זו.)

מדוע לא הכניס את המשפט האחרון בתוך דבריו הקודמים ובמקומם? האם הם הוספה במהדורה מאוחרת או שמא הוספה ממישהו אחר?

עניו כמשה
הודעות: 561
הצטרף: ה' יוני 27, 2019 10:07 am

Re: סוגריים שבספר ערוך השלחן

הודעהעל ידי עניו כמשה » א' ספטמבר 10, 2023 11:03 pm

תלמוד_ישן כתב:ערוך השלחן או"ח סימן ק"א סעיף א':
המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות. ואם אינו יכול לכוין בכולם – לפחות יכוין באבות (סוף פרק חמישי), משום דברכה זו מתחלת ב"ברוך" ומסיימת ב"ברוך"; וכמה שמות נזכרו בה: "אלהינו ואלהי אבותינו"; והיא סמוכה לגאל ישראל (מהרש"א). וגם בה עצמה נזכרת הגאולה: "ומביא גואל…". וזה שאמרו בגמרא (ל א): לעולם ימוד אדם עצמו: אם יכול לכוין – יתפלל. ואם לאו – אל יתפלל. – קאי גם כן אאבות (טור). ואם ישער שבאבות יכול לכוין, אף שבאחרות לא יוכל לכוין – יתפלל. ואם גם באבות לא יוכל לכוין – אל יתפלל. (וגם זכות שלושה אבות יש בברכה זו.)

מדוע לא הכניס את המשפט האחרון בתוך דבריו הקודמים ובמקומם? האם הם הוספה במהדורה מאוחרת או שמא הוספה ממישהו אחר?


כנראה אילוצי הדפוס שהיו למדפיסים בזמנו
לא נראה שזה תוספת ממישהו אחר
תבדוק בספר של ר איתם הנקין שהוציא על סבו אולי כתב על זה משהו

באמונתו
הודעות: 3260
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: סוגריים שבספר ערוך השלחן

הודעהעל ידי באמונתו » ב' ספטמבר 11, 2023 1:37 am

תלמוד_ישן כתב:ערוך השלחן או"ח סימן ק"א סעיף א':
המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות. ואם אינו יכול לכוין בכולם – לפחות יכוין באבות (סוף פרק חמישי), משום דברכה זו מתחלת ב"ברוך" ומסיימת ב"ברוך"; וכמה שמות נזכרו בה: "אלהינו ואלהי אבותינו"; והיא סמוכה לגאל ישראל (מהרש"א). וגם בה עצמה נזכרת הגאולה: "ומביא גואל…". וזה שאמרו בגמרא (ל א): לעולם ימוד אדם עצמו: אם יכול לכוין – יתפלל. ואם לאו – אל יתפלל. – קאי גם כן אאבות (טור). ואם ישער שבאבות יכול לכוין, אף שבאחרות לא יוכל לכוין – יתפלל. ואם גם באבות לא יוכל לכוין – אל יתפלל. (וגם זכות שלושה אבות יש בברכה זו.)

מדוע לא הכניס את המשפט האחרון בתוך דבריו הקודמים ובמקומם? האם הם הוספה במהדורה מאוחרת או שמא הוספה ממישהו אחר?

תפקיד הסוגריים בספר ערוך השולחן הם מעין "הערות שוליים" אצלינו, היינו הוספות של המחבר, שאינם מגוף עיקרי הלכותיו.
דרך כלל, באותיות מרובעות עיקרי ההלכה, עפ"י הפוסקים ממקורותיהם, בעוד האותיות רש"י שבסוגריים, תוספות וציונים של הרב, מדברי עצמו זצ"ל.

תלמוד_ישן
הודעות: 471
הצטרף: ו' אוקטובר 02, 2020 7:49 pm
מיקום: talyashan@gmail.com

Re: סוגריים שבספר ערוך השלחן

הודעהעל ידי תלמוד_ישן » ב' ספטמבר 11, 2023 2:29 am

באמונתו כתב:תפקיד הסוגריים בספר ערוך השולחן הם מעין "הערות שוליים" אצלינו, היינו הוספות של המחבר, שאינם מגוף עיקרי הלכותיו.
דרך כלל, באותיות מרובעות עיקרי ההלכה, עפ"י הפוסקים ממקורותיהם, בעוד האותיות רש"י שבסוגריים, תוספות וציונים של הרב, מדברי עצמו זצ"ל.

באמת גם דבריו הקודמים - וגם בה עצמה נזכרת הגאולה: "ומביא גואל..." - הם דברי המחבר עצמו ולא מהמהרש"א. אך יתכן שהם כמו תוספת נופך שלו על דברי המהרש"א ולכן לא כתבום בסוגריים בסוף

באמונתו
הודעות: 3260
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: סוגריים שבספר ערוך השלחן

הודעהעל ידי באמונתו » ב' ספטמבר 11, 2023 3:29 pm

תלמוד_ישן כתב:
באמונתו כתב:תפקיד הסוגריים בספר ערוך השולחן הם מעין "הערות שוליים" אצלינו, היינו הוספות של המחבר, שאינם מגוף עיקרי הלכותיו.
דרך כלל, באותיות מרובעות עיקרי ההלכה, עפ"י הפוסקים ממקורותיהם, בעוד האותיות רש"י שבסוגריים, תוספות וציונים של הרב, מדברי עצמו זצ"ל.

באמת גם דבריו הקודמים - וגם בה עצמה נזכרת הגאולה: "ומביא גואל..." - הם דברי המחבר עצמו ולא מהמהרש"א. אך יתכן שהם כמו תוספת נופך שלו על דברי המהרש"א ולכן לא כתבום בסוגריים בסוף

כלומר, שרוב פעמים מוסיף בסוגריים דווקא בסוף, בעוד כאן ההוספה הרי שייכת למהרש"א שבאמצע דיבורו.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 236 אורחים