ספרי הקדמונים בהוצאת רבי חיים יוסף איסר גד

[הוגה ומעיין]

ספרי הרב חי"א גד - אלו מהם אינם מזויפים?
זו כמדומה רשימת ספריו בהם עשה כבתוך שלו:
פירוש רבינו אלעזר מגרמייזא ‬על התורה - תשי"ט
פירוש רבינו סעדיה גאון ‬- תש"כ-תשכ"ג
פירוש ר’ ישיעי’ די טראני ‬- תשי"ז
פירוש רבינו מנחם מאירי על התורה ‬- תשי"ז
רבנו יוסף בכור שור ‬- תשט"ז (זה אולי כן מקורי?)
פירוש התורה של רבינו אפרים - תש"י

ומה דין ספריו המוקדמים - שלשה מאורות הגדולים, חמשה מאורות הגדולים ועשרה מאורות הגדולים?

[אדג]

ספרי הרב חי"א גד - אלו מהם אינם מזויפים?
זו כמדומה רשימת ספריו בהם עשה כבתוך שלו:
פירוש רבינו אלעזר מגרמייזא ‬על התורה - תשי"ט
פירוש רבינו סעדיה גאון ‬- תש"כ-תשכ"ג
פירוש ר’ ישיעי’ די טראני ‬- תשי"ז
פירוש רבינו מנחם מאירי על התורה ‬- תשי"ז
רבנו יוסף בכור שור ‬- תשט"ז (זה אולי כן מקורי?)
פירוש התורה של רבינו אפרים - תש"י

ומה דין ספריו המוקדמים - שלשה מאורות הגדולים, חמשה מאורות הגדולים ועשרה מאורות הגדולים?

פעם ראשונה שאני שומע רינון שכזה, היש לך מקורות לטענות אלו, ועד כמה רחב ה"עשה כבתוך שלו"?

[הוגה ומעיין]

ספרי הרב חי"א גד - אלו מהם אינם מזויפים?
זו כמדומה רשימת ספריו בהם עשה כבתוך שלו:
פירוש רבינו אלעזר מגרמייזא ‬על התורה - תשי"ט
פירוש רבינו סעדיה גאון ‬- תש"כ-תשכ"ג
פירוש ר’ ישיעי’ די טראני ‬- תשי"ז
פירוש רבינו מנחם מאירי על התורה ‬- תשי"ז
רבנו יוסף בכור שור ‬- תשט"ז (זה אולי כן מקורי?)
פירוש התורה של רבינו אפרים - תש"י

ומה דין ספריו המוקדמים - שלשה מאורות הגדולים, חמשה מאורות הגדולים ועשרה מאורות הגדולים?

פעם ראשונה שאני שומע רינון שכזה, היש לך מקורות לטענות אלו, ועד כמה רחב ה"עשה כבתוך שלו"?

כך כתב לי פעם ת"ח אחד העוסק הרבה מאוד בתורת הראשונים:

הוא, בכל ספריו, הוא ערבב קש וגבבא בכמויות מדהימות. לא יאומן. והכאב הגדול הוא, שהספרים שלו נתקבלו איך שהוא כאוטנטיים. הנה לדוגמא, הוא ליקט מתוך ילקוט ראובני את כל הקטעים משם הרוקח, אבל הוא חשב שגם הקטעים בשם 'גליא רזא' הם של הרוקח, כי הטעו אחד מספרי הרוקח (האמיתיים) ששמו 'סודי רזיי' או 'סודי רזיא', שג"כ הובא בילק"ר. כך הוא הכניס קטעים שלימים שמקורם ב'גליא רזא' שמקבלת האריז"ל!
ואחרי ש'אין בודקין מן המזבח ולמעלה'.... הקטעים האלו נכנסו ע"י הרב גליס ל'תוספות השלם'.
בקיצור, כל דבר בספריו של חי"א גד צריך לבדוק במקורו. היטב היטב. לא לסמוך עליו במאומה!

בנוסף, ראיתי במקומות רבים שהוא מאריך בלשון המתאימה לאחרונים, ולא מצאתיו כלל בראשונים. במקרה הפחות חמור מדובר בעריכה שלו (אם כי אף זה חמור מאוד בעיני), ובמקרה היותר חמור מדובר בהמצאה משלו. הדבר מזכיר את פעלו של דריליך.

ואכן, כיון שעד עתה לא מצאתי התייחסות מפורשת לכך, שאלתי כאן, ולא כתבתי את הדברים דרך הנחה אלא דרך שאלה.

[אדג]

מחמת חומרת האשמה, בייחוד שמדובר בכתבי רבותינו הראשונים כמלאכים, שמפיהם אנו חיים, לא יכולתי להחריש. ועשיתי השוואה קצרה, מקופיא ממש.

בתחילת "פירוש רבינו מנחם המאירי על התורה" (לונדון, תשי"ז), הביא הרב חי"א גד ע"ה כמה רסיסים מתורתו של רבינו אברהם בן הרמב"ם.

אחד הפירושים מקורו בתשובות ראב"ם (ירושלים, תרצ"ח - סי' לד), לקמן אביא את המקור כפי שנדפס, וכפי שנדפס בראשית פי' המאירי על התורה ע"י רחי"א גד.

לשון הראב"ם (מתורגם ע"י ש"ד גויטיין):
"כתוב בתורה ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם. וכאשר צוה יתעלה למנותם במדבר עשה הכפרה על זה ונתנו איש כפר נפשו ליי' בפקוד אותם. ובא בפרוש שאיסור מניית ישראל שרשו במה שאמר יתעלה ליעקב אבינו על זרעו אשר לא יספר מרוב. ושאול כשמנה מקצת ישראל לא מנאם אלא בהביא כל אחד מהם טלה, ומנה את הטלאים וידע את מספרם ויפקדם בטלאים. ואמר בעל התרגום ומנין באמרי פסחיא. וכאשר מנאם דוד ע"ה בלי אמצעי, לא טלאים ולא דבר אחר, קצף עליו בעבור זה. וכתב אברהם ביר' משה זצו"ל."

וכך הובאו הדברים ע"י רחי"א גד (החסרות בחצאי-לְּבֵנָה, היתירות בחצאי לְּבָנָה...):
"בשם רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל וכאשר צוה (הקב"ה) [יתעלה] למנותם במדבר עשה הכפרה על זה ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ובא בפרוש שאיסור מניית ישראל שרשו במה שאמר יתעלה ליעקב אבינו על זרעו אשר לא יספר מרוב ושאול כשמנה (את) מקצת ישראל לא (מנה) [מנאם] אלא בהביא כל אחד מהם טלה ומנה את הטלאים וידע את מספרם [ויפקדם בטלאים. ואמר בעל התרגום ומנין באמרי פסחיא.] וכאשר מנאם דוד [ע"ה] בלא אמצעי (ב)לא טלאים ולא דבר אחר קצף עליו בעבור זה."

מה לפנינו? שינוי נוסח פעוטים ודילוג ראיות ומקורות שונים. ללא ספק, אין מדובר ב"נוסח אחר" (אלא אם כן יתברר שרחי"א גד לא העתיק ישירות מתשובות הראב"ם אלא ממקור שלישי, שאז הקולר תלוי בו, מה שבעיניי נראה רחוק, ואכ"מ) אלא בשיטה.

אבל שיטה זו עד כה לא הוכחה כמי שמכניסה דברים חדשים לא להם בפי הראשונים, אלא שינויי נוסח ותו לא (לא שאני מזלזל בכגון דא! אך עדיין נדרשת הוכחה לכך שרחי"א גד זייף את דברי הראשונים).

אי"ה אמשיך לחפש דוגמאות נוספות, ואם אמצא משהו קיצוני יותר - בלי-נדר אביאו כאן.
------

כמובן שאין המדובר על טעויות שעשה המהדיר, שסביר להניח שנעשו בתום-לב ומחוסר ידיעה ותו לא. העובדה שרחי"א גד טעה לחשוב ש"גליא רזא" הוא מהרוקח ולפיכך הכניסו בילקוטו, לא הופכת אותו לזייפן. הספר אכן מכיל דבר שגויים, ומן הראוי - ושמא כבר נעשה - להוציא ליקוט חדש ומדוייק יותר. אבל מכאן עד לזיוף המרחק רב.

אשמח לדוגמאות קיצוניות מזו שהבאתי לעיל, ואדרבא מיני ומינך תסתייע שמעתתא.

[הוגה ומעיין]

אדרבה, המשך לקטע הראשון שמהמאירי והשווה אותו למאירי על תהלים ששם המקור, ותמצא המון חילופי תיבות, ביניהן משמעותיות.

אך לא רק על כך התלוננתי, שמעתיק לשונות הראשונים שלא בדקדוק ומייחסם להם, אלא על קטעים של עיבוד לשוני, ומה שנראה חמור יותר - של דברים שאינם נמצאים כלל במקור. שמא תמצא את מקורו של הקטע שהובא ב"פירוש רבינו אלעזר מגרמייזא ‬על התורה" פרשת שמות עמוד לח ד"ה שלח נא ביד תשלח, וכל המכיר סגנון הראשונים יראה שזה סגנון של צורב ישיבה מן האחרונים?

לא עשיתי מחקר שיטתי, ולכן הדוגמאות שבידי מעטות, כיון שהן שעלו בידי באקראי בלמדי בספריו. כשנתקלתי בהן שאלתי את הת"ח הנזכר, ומאז אני מושך ידי מספריו של הרב חי"א גד, כך שלא הזדמן לי להיתקל בעוד. וזו בדיוק מטרת הצעת השאלה כאן, למען יבואו המומחים וידברו, וגם מי שנתקל באקראי בדברים מוזרים בספריו - יבוא ויעידם.

[הוגה ומעיין]

אשר ל"פירוש התורה של רבינו אפרים - תש"י", ראיתי בכת"ע דאצ'ה 14 מהחו"ב רמ"מ הוניג:

הייחוס לר' אפרים ב"ר שמשון, הלקוח מתכנת "אוצר החכמה", הינו מוטעה! (קיים פירוש אחר המיוחס לחכם אשכנזי זה, המצוטט רבות בידי החיד"א, ופורסם לאחרונה בידי: י' קלוגמאנן, פירוש ר' אפרים בר' שמשון וגדולי אשכנז הקדמונים עה"ת, ירושלים תשנ"ב). מחברו של פירוש זה מרבה להביא את דברי רבו, חכם מפורסם, ר' יוחנן בר' מתתיהו הצרפתי (טריויס, ראה עליו: ש"ח קוק, עיונים ומחקרים, ב, ירושלים תשכ"ג, עמ' 298-303 ; י"י יובל, חכמים בדורם, ירושלים תשמ"ח, ע"פ המפתח; י"א דינרי, חכמי אשכנז בשלהי ימי-הביניים, ירושלים תשמ"ד, ע"פ המפתח). וחובר אחרי שנת ה'ק"ע (1410), שהרי הוא מזכיר את ר' חסדאי קרשקש בברכת המתים. ולפי השערת ש' אסף, הוא ר' אפרים אלנקאוה, מחברו של "שער כבוד השם", בנו של ר' ישראל בעל מנורת המאור, ראה: הנ"ל, "פירוש התורה לרבינו אפרים ז"ל", מחקרים לזכרון עמרם קאהוט, ניו-יורק תרצ"ט, עמ' א-ח (על ר' אפרים אלנקאוה, ראה עוד: א' חזן, "מספרד לצפון אפריקה - השירה העברית במעבר", פעמים, 59 (תשנ"ד), עמ' 52 ואילך). פירוש זה פורסם מכתב-יד המצוי בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים Ms. Heb. 28°636 (בקטלוג הממוחשב של הספרייה, מצוי תיאור בלתי מעודכן: "...ועל כן יש להניח כי המחבר חי לפני סוף המאה הי"ג"). חלקים (עם הוספות?) מחיבור זה מצויים גם בכתב-יד גינצבורג-מוסקבה, 1059, דפים 113 ב 129- א.

[הוגה ומעיין]

בחיפוש כעת מצאתי שכבר עמד משה ארנד (ההקדמה לפירוש ר"י קרא לאיוב, עמ' 13) על דרכו זו של חי"א גד באחד מספריו, "חמשה מאורות הגדולים". ולכאו' על הכלל כולו יצא:
http://www.otzar.org/aspcrops/157379_8_ ... 682014.asp

[אדג]

תודה על הדברים.
----
מקור הדברים שם הוא מספר "קהלת יעקב וקדוש ישראל" לרבי ברוך בן ברוך (ויניציאה שנ"ח - בהקדמת המחבר).
(http://www.otzar.org/aspcrops/28281_6_3 ... 682014.asp)

[הוגה ומעיין]

כל הכבוד על האיתור! לפחות כעת אנו יודעים מבטן מי כן יצאו הדברים. והדברים מתמיהים מה ראה רחי"א גד ללקט מספרי אחרונים קדמונים ולייחסם לרוקח.

[אדג]

כל הכבוד על האיתור! לפחות כעת אנו יודעים מבטן מי כן יצאו הדברים. והדברים מתמיהים מה ראה רחי"א גד ללקט מספרי אחרונים קדמונים ולייחסם לרוקח.

סברא פשוטה: להשביח מקחו. אם היה מוכר לקט ספרי אחרונים - הרי הספר לא היה נמכר, אך כעת כשהוא מלקט ותולה באילן גבוה, הרי נמכר היטב.

[אדג]

אגב, תעלומה מעניינת:
ב"עשרה מאורות הגדולים" (יוהנסבורג, חורף תשי"ג) הובא פירושו של ר' יהודה אבן בלעם (עברית וערבית).
והנה לי ברי שרחי"א גד לא היה בקי בשפת ערב, לא מיניה ולא מקציה. וזה מניין לי? ליטאי בן ליטאי המתגורר לו בדרום-אפריקה, ערבית האיך ידע?

אבל שם כתב בראש ספרו: "פי' רבי יהודה בן בלעם ז"ל על ספר יהושע וספר שופטים, מה שנעתק על ידי מערבית לעברית". ויהי לפלא בעיני. התבוננתי על מקומו - והיננו כתוב בראשו (ע' 31) יפה-יפה: "מתוך כת"י פטרבורג ומתורגם לעברית ע"י גוטשטין", גילה טפח וכיסה טפחיים - גילה שאין הוא המעתיק ומנין העתיק הדברים, אך עדיין לא גילה לנו מיהו גוטשטין הלז. (אגב, כת"י פטרבורג זה כמובן שלא היה לפניו של גוטשטין או הרב גד, אלא לקחו מהדפסת פוזננסקי, ברלין תרס"ג).

אבל אנו יודעי פשר דבר: גוטשטין הוא פרופסור משה גושן-גוטשטיין, ששנים רבות לאחר מכן הדפיס את פירוש ר' יהודה בן בלעם בצורה מדעית (ע"י אוני' בר-אילן), כולל את הפירוש ליהושע. הדפוס הנ"ל אינו לפני, אבל רגליים לדבר שניתן יהיה למצוא זהות בין התרגומים.

שמא ילחשך אדם - וגוטשטין זה מה לו וליוהנסבורג הרחוקה, אענך - דוק ותשכח שאת השתלמותו עשה פרופ' גוטשטיין באוקספורד, והרב חי"א היה נוסע רבות ללונדון לצורך הדפסת ספריו, ואין לך בין לונדון לאוקספורד אלא מהלך יום ברכבת. וברוך היודע.

[אדג]

ועתה, מי בעל דברים יגש הנה, המצינו ראינו כזאת: לתלות באילן גדול דברי אחרים בכדי לשבח מקחו? האם יש לימוד זכות או סנגוריה על הרב המאסף הנ"ל? האם מצינו מי שסמך את ידיו על ספריו או לאידך דחאם בשתי ידיים? ובכלל, אודות הרב חי"א גד, משפחתו ותולדותיו ושאר ספריו ודבריו.

[לבי במערב]

יעו"ע כאן.

[עדיאל ברויאר]

פרט אחד מעיסוקיו של רחי"א גד בתחום הספר:
בשנת תש"ה הדפיס רי"ל זלוטניק (אבידע) שלושה קטעים חדשים (שהם שני דפים) מספר העתים ('שני קטעים להשלמת ספר העתים', סיני, טז [תש"ה], עמ' קטז-קלח. ובהוצאה מיוחדת: מחברות מני קדם - שני קטעים להשלמת ספר העתים). במבוא הוא מתאר שהוא קנה את הדפים הללו מרחי"א גד שקנה אותם מרש"א וורטהיימר, מראשוני חוקרי הגניזה. צירוף עובדה זו עם העובדה שקטעים נוספים מאותו טופס נמצאו בגניזה (ואף כתב היד עצמו, כמעט שלם, נמצא בה), מובילים להנחה המתבקשת שאלו קטעים מגניזת קהיר. מקומם של הקטעים המקוריים לא ידוע, אבל צילום שלהם נמצא בארכיון של רי"ל זלוטניק שנמצא במרכז לחקר הפולקלור שבהר הצופים.
חבל שאיננו יודעים לאן התגלגלו הקטעים והאם רחי"א גד רכש מרש"א וורטהיימר קטעים או כתבי יד נוספים.

[איש_ספר]

פתקה בתוך בעק"ס של ר"ש אשכנזי

שמואל אשכנזי.jpg (1.59 MiB) נצפה 1294 פעמים

[צופה_ומביט]

ראה דוגמא כאן בתוך ההודעה ד"ה "באופן מוזר ביותר".

[טשרנוביץ]

חומשי אוצר הראשונים של אסיא
ושל חממה על בראשית .הביאו מספרי רבי איסר גד?