מה שנכון נכון כתב:הנה צלום מכתה"י המחבר שבספריית מוסקבה. נראה שכתוב להדיא 'האר"י' (כמו"כ למעלה נזכר 'גור אריה', ולא אריה סתמא. ויש עוד הבדלים בין כתה"י לספר שלכאו' נדפס ע"פ כת"י אחר ראה בהקדמה עמ' 5, ונראה שיש מקום לההדיר את החיבור מחדש).
כב' צודק! בכ"י אכן כתוב האר"י!
אני ביקשתי לעקור מעיקרא, אולם עתה מוכרח לומר כדברי הרב יעקובי.
כמו כן יש לתקן לפי הכ"י, שהרב לקט הקציר היה אצל החיד"א בתקס"ה ולא בתקס"ד.
איך שיהיה, זה לא יתכן לקחת את כל דברי החיד"א בכ"כ הרבה מקומות ולהסתמך על עדות יחידאה ולזרוק את רובי תורתו לאשפה.
עתה העירוני שני ת"ח מובהקים, כי לא הגרע"י הפיץ זאת אלא בנו הראש"ל יצ"ו,
כמו כן אחד מהם שלח אליי מה שכתב בעניין, ובתוכו מה שנדברתי עמו
והחכם השני כתב בכתביו וז"ל:
בירור משנתו של הרב לקט הקציר
גם בספר לקט הקציר (דף יג אות כ) כתב בשם מרן החיד"א בספר ברכ"י או"ח (סי' מו ס"ק יא) להעיר על מ"ש שם השו"ע (סעיף ו) יש נוהגים לברך הנותן ליעף כח, ואין דבריהם נראים. וכתב ע"ז מרן החיד"א ועתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך ברכה זו ע"פ כתבי רבינו האר"י ז"ל, כי אף שקבלנו הוראות מרן, קים לן דאלמלי ראה מרן דברי קדוש האר"י זצ"ל, גם הוא היה מורה לברך. ע"כ. [הובא בשו"ת וישב הים חלק ג סי' לט עמוד שכח]. [ובהלכות ר"ה (סי' ל אות כח) כתב שיש להתוודות בין הסדרים, ולא חשש בזה להפסק, והוא ע"פ דעת רבנו האריז"ל. אולם בשו"ת ברכי"ה (חלק ח חאו"ח סי' צד) ביארנו את דעת רבנו האריז"ל בזה אף לפי דעת הפשטנים. ע"ש].
ומ"ש הרב לקט הקציר (סי' לב אות ז) ששאל את מרן החיד"א פה אל פה אודות מנהגו בסדר הקידוש בליל שני של חג הסוכות (עיין שו"ע סי' תרסא), והשיבו אני נוהג כמ"ש מרן ז"ל. ובדבר שהרב האריה (והרב המהדיר ומר ניהו הגאון הנאמ"ן שליט"א כתב שצ"ל האר"י) ז"ל הוא מחמיר אני נוהג כדבריו, ואיני מחמיר אלא על עצמי. ע"כ. (וכן העיר מזה בספר עין יצחק חלק ג עמוד רסב הלכה כד). צ"ל דהתם מיירי בחומרות מסויימות, אך בשאר דברים שפשט המנהג כדעת האריז"ל כן יש לנקוט לדינא. ועיין היטב במ"ש בשו"ת וישב הים (חלק ב סי' יד אות ט). ודו"ק. וע"ע מ"ש בזה ידידי הרה"ג רבי אביה שמריה חדוק שליט"א בירחון אור תורה (אלול תשע"ט סי' קמה) וצרף לכאן.
שוב העירני ידידי הרה"ג ... שליט"א שההגהה של הגאון הנאמ"ן אינה מוכרחת וי"ל שכוונתו לדברי ספר אריה שזכר קודם לכן, והכוונה היא לספר גור אריה הלוי, ושהרה"ג רבי יוסף חיים מזרחי שליט"א פירש דקאי על דברי הראבי"ה שזכר לעיל מיניה, וכינהו בשם הרב האריה שהם אותיות הקרובות לזה, וביאור הדברים שהשו"ע פסק שבקידוש ליל ב' סוכות יברך זמן ואח"כ סוכה, וראבי"ה כתב שיברך כמו בליל א' סוכה ואח"כ זמן, וכן הסכימו לזה הרבה פוסקים ובכללם הרב גורה ראיה. וע"ז העיד הרב המחבר בשם מרן החיד"א דאיהו נהג כדעת השו"ע לברך זמן ואח"כ סוכה, ובדבר שהרב האריה (ור"ל הרב גור אריה או ראבי"ה) ז"ל הוא מחמיר אני נוהג כדבריו, ואיני מחמיר אלא על עצמי. וע"כ למימר הכי שהרי האריז"ל לא דיבר כלל בנושא דאיהו עסק התם. עכת"ד. אולם פירוש זה איננו שווה לי דמה שייך ענין של חומרא וקולא אם מקדימים את ברכת שהחיינו או ברכת סוכה, ולפיכך נראה יותר שט"ס נפל כאן ויש למחוק את הקטע "ובדבר שהרב האריה וכו' עצמי". ושלום על ישראל.