והנה בהל' סוטה כתב:
ולפי דברינו הרי י"ל דגם דעת הרמב"ם היא דנאמנות הע"א בטומאה היא על עיקר המעשה דנאמן לאסרה בתורת ודאי וכו'.
ובסוף כתב:
אלא דמ"מ סתימת לשון הרמב"ם מורה דדעתו דכל נאמנות הע"א היא רק למנוע את ההשקאה
לפי דברי ההקדמה לכאורה הו"ל להשמיט המו"מ ולכתוב רק כפי שמורה סתימת ל' הרמב"ם?
- אלא.PNG (100.61 KiB) נצפה 179 פעמים
עי' קהלות יעקב סוטה סי' ב דמבואר שהבין שהגר"ח חזר בו, ע"ש לשונו: ועי' בחידושי הגר"ח ז"ל מה שצדד דהרמב"ם ז"ל מודה שהעד נאמן על גוף הטומאה וכו' ע"ש וסיים דמ"מ סתימת לשון הרמב"ם ז"ל מורה דדעתו וכו'.
וכן הבין באבי עזרי יבמות סי' מד, ע"ש שכתב: והרי ע"א אינו נאמן על עצם המעשה אלא רק למנוע מהשקאה, כמו שכתבתי לעיל, וכמו שכתב הגר"ח בעצמו בהל' סוטה בסוף דבריו שם, שמורה לשון הרמב"ם שאינו נאמן רק למנוע ההשקאה.