לו, א
בד"ה הכא תנן. וכן מאי דאמרי' 'התם' שלא [י]שלשלם וכו'. כ"ה בכת"י, אך פשוט דצ"ל הכא.
שם
בד"ה ת"ש פורסין מחצלת ע"ג אבנים. שראויות לטלטל ולקנות. בכת"י לטלטול ולקנוח. נדצ"ל לקינוח.
שם
בד"ה במאי אוקימתא. ובלבד שלא יעשנה מצודה כלומר שיסתום פי הכוורת אבל לא חלונות שבדפניה. כ"ה גם בכת"י אך הלשון צריך תיקון. ואולי צ"ל שיסתום פי הכוורת וחלונות שבדפניה.
לו, ב
בד"ה מתני' כל שחייבין וכו'. הן משום רשות כלומר שיש במינן צד מצוה אלא שאצל עושיהן רשות וכו'.
חסר שורה, וכ"ה בכת"י: הן משום רשות כלומר הן שיהא אותו דבר מענין איסורים שאסרו בדברים שעשייתן רשות כלומר שיש במינן צד מצוה אלא שאצל עושיהן רשות וכו'.
לז, א
בד"ה הבהמה והכלים. וענין המשנה וכו' ודאי קנו בהמה וכלים שביתה עם מי 'שמסרה' לו או להם. בכת"י שנמסרה.
שם
וממילא נקנית לבהמה זו 'שביתה' מי שנמסרה לו ביו"ט. בכת"י שביתת.
לז, ב
בד"ה וקבעי עלה מאי הוי וכו'. ר' הושעיא יש ברירה וכו' ומפיק לה דר' יוחנן הוא דאמר יש ברירה ומקשי מדקאמר איהו גופא. בכת"י נוסף ופסק ר' הושעיא וכו', ומקשי ליה מדקאמר איהו גופיה.
'ומפיק' לה דר' יוחנן. צ"ל ומפיך לה דר' יוחנן וכו'.