ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ג' אוגוסט 07, 2018 7:34 pm

תודה לכל הפונים באישי.
ישלם בעל הגמולות שכרכם מעליא.

ההוא דאמר

כת"י רבינו החזון איש זצ"ל
שלום רב,
לפנינו מכתב היסטורי נדיר, של החזו"א, המכתב לא נדפס מעולם כצורתו, המכתב שנמסר לאבינו ורעיו ע"י הרב שמרייהו גריינמן זצ"ל, הינו מכתב בעניינים שונים, ונדפס בצורה מחולקת, אך לאחרונה בשו"ת החזו"א שיצא לאור בשנת תשע"ו. אולם הם הפרידו וחילקו את המכתב, לפי נושאים של יו"ד וכו'.
הקורא הנכבד מופנה, לדברי החזו"א במכתב זה בענין התלאות שעברו על עמינו על ידי הצורר הנאצי העמלקי ימ"ש, והוא נוגע בנושא כאוב, של נפל בגטו.

"נידון הלכה הוא ענין מופשט לבתר את המושכלות, ויש לו החפש לקחת דוגמאות נמנעות בעולם המציאות. וכש"כ אפשריות בלתי שכיחות. ולכן אין לתמוה אי איירי זה שאמר על הנפל להשאירו בגיטאות של היהודים בזמן המלחמה וכיו"ב, או בכותי שאין מקבר את הנפל או שאחורי הכותל מערה של קברות או בשאר אופנים".

ודורש דמים אותם זכר.. ונקיתי דמם לא נקיתי וה' שוכן בציון [יואל ד, כא].

ההוא דאמר

כת"י הגאון הרוגוצ'ובר
לפנינו כתב ידו של רבי יוסף ראזין - הרוגוצ'ובר, חביבות מיוחדת בהיכלי התורה, קבעה לה תורתו של הצפנת פענח.
עומק עיונו הזך של הגאון הרוגוצ'ובי, החודר להפליא, המנתח באיזמל חד, כאשר הוא מפריד בין הדבקים, ומחברם שוב, ועל ידי בחינת הצדדים בכור היתוך מחשבתי מופלא, ולאחריו יוצאים הדברים שמחים כנתינתם מסיני:

דוגמא לדבר: בהקדמה לספר צפנת פענח על התורה [ח"א]: "עוד אנו מוצאים בו הסתכלות אחרת, הוא לקח דבר ובחנו מצד המהויות השונות שיש בו, ומצא כמה שכבות. צדדי ימין ושמאל הפכו בעולם הרוח כמושגים. הימין עדיף על השמאל. עדיפותו הוא בשתי מהויות שיש בו, מצד שהוא ימין, ומצד שהוא משולל מן השמאל. ואמנם שלילה זו היא לא העדר, אלא מציאות הדבר כאילו נבנה מעצם העובדה שאין בו חסרון. הוא יש מצד שאין בו אין. אולם יש בו גם סגולה האחרת מיצד היש העצמי שבו. הנה שני הרבדים בימין, מצד שהוא ימין, ומצד שהוא לא שמאל.
הנה ארץ ישראל יש בה שני הדברים גם יחד. היא קדושה מחמת שהיא נבדלת מארץ העמים, ומחמת סגולתה העצמית.
ומשבאה ארץ ישראל לכלל הלכה מתעוררת שאלה, מהו הקובע בה הרבד הראשון, שהוא הבדלתה מארץ העמים, או קדושתה העצמית. "חטין שירדו בעבים", האם אפשר לתת להם דין ארץ ישראל - "מושבותיכם", או לא. כלום דיה לנו מציאות זו שיש בהם, שהם אינם מארץ העמים, או השכבה השניה - - קדושתה העצמית, היא הקובעת והרי הרבד הזה אין בהם".

מכתב זה התפרסם בספר נר אברהם, להגאון המופלא רבי מרדכי סאוויצקי זצ"ל, שהתכתב רבות עם הרוגוצ'ובר, עד כדי שמחליפת המכתבים, הגדיר את הצ"פ כמורו ורבו.
נמסר על ידי ידידנו חבר מערכת ספר הזכרון, ה"ה יוסף סאוויצקי, ותשו"ח לו.

נר אברהם - מכתב מהגאון הרוגוצ'ובי.PDF: (140.9 KiB) הורד 344 פעמים

ההוא דאמר

שלום וברכה,
אודה מאוד, למי שיגלה עפר ויאיר ישני קדם, מיהו אותו כותב עלום משנת תרס"ז - מהעיר פוניבז'?

[שוחחתי הלום עם רא"כ שליט"א, ואמר כי בבירור אין מדובר בכת"י של הרב מפוניבז', ואף לא של רבי איצל'ה פוניבז'ער, יתכן כי היה זה בחור מהקיבוץ של ר' איצל'ה שקיבץ אצלו עוד בשנת תרס"ז.
והוסיף קצת אסמכתא לדברים, היות והמכתב ממוען לרבי דוד מקארלין, א' אינו מכתב שאלה הלכתית, אלא מכתב בלימוד. ב' מפתיחת המכתב בו מתנסח הכותב בביטויי הכנעה מאוד מרובים, שאינן מתאימים לרב באותה התקופה].

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ד' אוגוסט 29, 2018 5:05 am

רבי עזרא אלטשולר - התקנת עזרא
רבי עזרא אלטשולר - גאון ליטאי מופלא, נתעטר בסמיכת חכמים, מרבי שלמה הכהן מווילנא - בעל החשק שלמה.
בשנת תרמ"ד נתמנה לכהן כרבה של קאלטינא. ולאחר מכן בשנת תרס"א נתמנה כרבה של וואינוטה הסמוכה לטאווריג במשך ל"ה שנים. [תחת ידינו, גם מכתב ששלח הגאון רבי אהרן מטווריג, לרבי עזרא]. בשנת תרצ"ו עלה לא"י והתיישב בכפר סבא, נפטר בצורה טראגית, כאשר באור ליום ב' אייר תרח"ץ, פגע בו נהג ערבי, ושעות ספורות לאחר מכן השיב את נשמתו הטהורה ליוצרו.
היה תלמידו של הגאון בעל מלבושי יו"ט, הגאון האדר"ת חיבבו, וכתב על חיבורו של רבי עזרא "תקנת ארצות", ביאור נוסף בשם "תקנתא לתקנתא עבדינן". רבי עזרא התכתב רבות עם גאוני דורו.
כתב ארבע מהדורות של הערות על כל הש"ס, ובמסכתות רבות אף מהדורה חמישית.
כתביו נדפסו מחדש ע"י מכון המאיר - שעל ידי ישיבת בית מאיר.

המכתב שלפנינו נשלח לרבי צבי שפירא, וחלקו הראשון נדפס בספר הזכרון 'זכרון יהושע' [ויסבורד], מצו"ב. אולם הושמט העמוד השני של המכתב.
לפנינו רואה אור המכתב במלואו הכולל את עמודו השני, כאשר מרחיב בו הגר"ע בגדר נשים ביישוב ארץ ישראל, ובזכירת מעשה עמלק.
הדפסנו כעת בס"ד את חלק השני של מכתב הגר"ע בקובץ מגדל שיר, הניתן להורדה בראש האשכול.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ד' ספטמבר 05, 2018 4:18 pm

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב זצ"ל - האבני נזר
אימרה נאה הביא משמיה דהאבני נזר, הגאון מקוזיגלוב' רבי צבי הירש פרומר זצ"ל הי"ד, בעמח"ס ארץ צבי [ארץ צבי עה"ת פ' בחוקתי, תרפ"ח].
כאשר היה בעל ה"אבני נזר", אברך צעיר לימים ושהה בקוצק אצל חמיו הרה"ק ה"שרף מקוצק", נחלה מאד עד שהרופאים הזהירו אותו שלא ילמד כלל, מחשש התאמצות מרובה שתגרום לסיבוך חמור. האבני נזר ציית לקול הרופאים, אך בשוכבו על ערש דווי, עיין בספר "בחינת עולם", המדבר ומהביל את חיי העוה"ז. באחד הימים בא חמיו השרף מקוצק לבקרו, וכשראהו מעיין בספר זה פנה אליו ואמר: [בתרגום חופשי] - וכי מהי פעולת ה"בחינת עולם", הוא מהביל את העולם ומלואו, אבל מה התועלת מזה, אפילו שהשכל מבין את זה מאה פעמים, הבשר מצידו אינו רוצה בכך, "דף גמרא פועל שגם הבשר ירצה בכך".

בסיפור זה פירש האבני נזר את מאמר הגמ' בע"ז [יז, ב] "אי סייפא לא ספרא, ואי ספרא לא סייפא", דמיתת סייף פירושה התזת הראש מהגוף, ומרמזת שאין השכל מאיר לתוך מעמקי הלב, והגם שמבין היטב מה ראוי לעשות ומה אינו ראוי, מכל מקום אינו נמשך אחר השכל, אלא אחר התאוות, אמנם ע"י לימוד התורה גורם שהארת המוח תשפיע אל כלי המעשה, וזו כוונת חז"ל "אי סייפא" - אם תראה אחד שהגוף שלו חלוק מהמוח, תדע "דלא ספרא", שאינו לומד, "ואי ספרא לאו סייפא".

מצו"ב חידו"ת מהאבני נזר בעניינא דיומא, תקיעת שופר. ויש בדברים הללו, תיקון עוול היסטורי, שכן בספר אגודת אזוב [הנדמ"ח, חלק ההשלמות לאבי רבינו - רבי נחום זאב זצ"ל], הובאו ליקוטים, ובתוכם ייחסו את החידו"ת הרצ"ב לרבי נחום זאב, תוך הסתמכם על משמעות רשימות הרב מוזס, שכתב "מחידושי מו"ר ככתבו וכלשונו", ומכיון שהיה תלמידו של רבי נחום זאב, שייכו עורכי אגודת אזוב, חידו"ת אלו לרבי נחום זאב.
אמנם הרב מוזס היה בנוסף אף תלמידו של בנו - הלא הוא האבני נזר, ובאותו פנקס מביא כמה חידו"ת ממנו. אמנם האמת תורה דרכה, כי במהדורה אחרת של כת"י הרב מוזס, סידר וחילק את החידו"ת מרבותיו, ובחציו הראשון של רשימותיו מביא הוא את חידושי רבי נחום זאב, ובחלקו השני של הקובץ מביא הוא חידו"ת מבנו האבני נזר, ואת החידו"ת הרצ"ב מביא הוא בתוך חידו"ת של האבני נזר, ומכיוון שזוהי מהדורא יותר מסודרת, אם כן אין מנוס מלקבוע כי חידו"ת אלו יוחסו בטעות לאביו.
מצו"ב כתב היד ברשימות המאוחרות, וכן פיענוח עם הסברים והערות שנערכו על ידי מערכת ספר הזכרון. בנוסף מצורף גם החידו"ת שנדפסו בהשלמות לאגודת אזוב [תשו"ח להרב מה שנכון נכון, על עזרתו בפיענוח כתב היד].

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ג' ספטמבר 11, 2018 9:07 pm

גמר חתימה טובה,
לכל חו"ר הפורום, ושיתקבלו התפילות לרצון לפני אדון כל.
בנימה אישית, מצו"ב איגרת ששלח אבינו ז"ל לעו"ד הר"ר חיים ויסמן, אבי הקדוש יוסף דב הי"ד. בעניין משפט ראש השנה בדברי המשך חכמה.

ההוא דאמר

רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוואלוזין

ידיעה המעניקה מבט של גדלות לאותו ענק רוח, וחושפת טפח המגלה גבהי רום, כפי שהובאה בספר תולדות בית ה' מוואלוזי'ן: "תחילת ענינו של הנצי"ב במקרא כתוב "ואת צנועים חכמה", וסופו במקרא אחר "חכמות בחוץ תרונה". כשלוקח לביתו - בית הרב - רבי איצל'ה [בן הגר"ח מוואלוזי'ן], היה צעיר לימים כבן ארבע עשרה. ומאז משך כעשרים שנה התבודד בחדרו, עבד את עבודתו בצניעות ובשקט גמור, עד אשר מקורביו - ואפילו חותנו הגדול - לא עמדו על גדולתו. אף לא היה אוכל עם בני ביתו באותן השנים פרט לשבתות וימים טובים. לא פעם אחת - מספר תלמידו ר' יצחק סובלסקי - מצאוהו שכוב על הארץ, באשר תקפה עליו שינה באמצע לימודו. אף הוא, הנצי"ב, מעולם לא עלתה על דעתו למצוא חן ולהתפאר בפני חתנו.
אך סוף הכבוד לבוא. ויהי היום, מצא רבי איצל'ה באקראי חליפת מכתבי תורה בין חתנו הצעיר ובין הגאון הישיש - רבי דוד לוריא מביכוב [מחבר הפירוש ל"פרקי דרבי אליעזר"] מגדולי הדור. ומתוכם הבין מי הוא חתנו ומה יש לצפות ממנו. הרד"ל קילסו על כי האיר את עיניו בסוגיות שעליהן המציא אליו חידושים וביאורים שזכה לחדש. מיני אז הוציאו רבי איצל'ה ממחבואיו, ויקראהו להגיד שיעורים בפני בעלי תריסין דוואלוזי'ן, בעוד הוא חי ומכהן ראש ישיבה.
כיהן במשך כארבעים שנה בראש בית אולפנא רבתי "עץ חיים" דוואלוזי'ן - אם הישיבות.

דרוש זה לסליחות מעניינא דיומא, נדפס בספר דרשות הנצי"ב [תשנ"ג, דרוש א'], מצו"ב.
וכן מצורף קובץ פידיאף של כל הדרוש בכתב יד.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' ספטמבר 23, 2018 3:24 am

רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל - גאב"ד קובנא
רבי יצחק אלחנן נחלתו שפרה עליו בכבוד התורה [ישב על כסא הרבנות בקובנה משנת תרכ"ז ועד תרנ"ו] שלא היה גדול הימנו בעולם הרבנות וברוסיה. הגישו לפניו שאלות מכל המקצועות שבשלחן ערוך, וגם דין ודברים בעניני קהלות מכל קצוי הארץ הוצעו לפניו. ורבי יצחק אלחנן היה בית המישפט הכי עליון. ואפילו אנשים כ"הרב מבריסק" של אז, והגדול ממינסק שאלו לחוות דעתו ונכנעו לפסק דינו.
טוב לבו של ר' יצחק אלחנן כבש את כל הלבבות, קסם אישיותו משך אליו בחבלי אהבה וכבוד את האינטליגנציה הקובנאית על ידי פשטותו וטוהר שאיפתו רכש את לב כולם לעבודה משותפת...
הברון גינזבורג הישיש כרת ברית עם ר' יצחק אלחנן ולא הרים בלעדו יד או רגל. וכשנתוערר הברון בהשפעת המשכילים ויזם ליסד בית מדרש לרבנים, היתה דיה רק מלה אחת שיצאה מפי ר' יצחק אלחנן להפריע את המחשבה הזאת בראשית עלייתה... מאידך גיסא הוכנס ר' יצחק אלחנן על ידי הברון לחוגים הגבוהים של הממשלה, כי הברון רגיל היה לציין את עצמו כעוזר לעבודה אצל ר' יצחק אלחנן, ושניהם יחד נחשבו בעיני הממשלה כקול העם עצמו. ומה שמעורר ביחוד את תשומת לבנו, הלא היא העובדה שהרב אף על פי שהיה איש שכולו מן הדור הישן, ושלא הבין אף מלה רוסית אחת, בכל זאת חשיבות יוצאת מן הכלל היתה לו בעיני הממשלה.
[לפרקים, רבי יחיאל ווינברג, ח"א ע' קטו ואילך].

לפנינו תשובה נדירה בכתב ידו של רבי יצחק אלחנן, והגם שעיקרה הובאה בספר תשובותיו של רבינו [עין יצחק ח"ב, סי' ס' ענף ד' ואילך מצו"ב], מכל מקום מבואר כעת, התשובה במלואה עם פתיחתה וסיומה שלא נדפסה מעולם, וכן תוכנה במהדורא אחרת.
מוצג בזאת, פתיחת המכתב עם נושא השאלה, וכן סיומת המכתב, בהם ניכרת היטב ידידותו האמיצה של רבינו להגר"ד מקארלין, "... ואף כי הנני חלש כעת ועמוס ברוב טרדות עכ"ז מחמת חביבותו דכת"ר החקוק בלבי הנני למלאות בקשתו..".
כמו כן, מצורף קובץ המלא של התשובה בכתב יד.

כתב היד באדיבותו של ידידנו הנעלה חבר מערכת ספר הזכרון, ה"ה יוסף סאוויצקי שיחי' לאיו"ט, והזכויות שמורות לו.

חג כשר ושמח, לכל בית ישראל.

ההוא דאמר

רבי יעקב ישראל אלגאזי - בעל הארעא דרבנן ועו"ס.
העיד עליו בנו מהרי"ט אלגאזי ז"ל, וז"ל: "כל אדם חזו משעלה עמוד השחר עד צאת הכוכבים קביע ליה דוכתא ולא קביע ליה שעתא, דמי פומא דאבא כמעין המתגבר, גם בלילה לא שכב לבו ויהי ע"ר לבו כלב האריה ולא טעם טעם מיט"ה.
לאחר פטירת רבי יצחק הכהן ראפאפורט בעמח"ס בתי כהונה, הלבישוהו נזר עטרה וישב על כסא שופט צדק ונתקבל לאב"ד ריש מתא וריש מתיבתא בעיה"ק ירושלים תובב"א.
הצטרף בשנת תקי"א לחבריא קדישא במדרש בית א-ל שהוקמה ע"י מוה"ר גדליה חאיון זלה"ה, ואחר פטירתו עברה הנהגתה להגאון הקדוש המקובל האלוקי, מו"ה שר שלום מזרחי דידיע שרעבי.
נתבקש לישיבה של מעלה ביום י' [וי"א ו'] תמוז תקט"ז.
[ביתר הרחבה, ראה במבוא לספרו אמת ליעקב (מהדורה חדשה, מכון בית אהרן ישראל, ירושלים תשע"ב), ומצו"ב רשימת ספריו מהמבוא הנ"ל].

בתוך עבודת עריכת הספר, הקרה ה' לידי בספריה הלאומית, ספר כללים בכתב יד מרבי יעקב ישראל אלגאזי זצ"ל - מיקרופילים B380
בבדיקה מהירה שעשיתי, נראה כי לא נדפס מעולם, ואולי מגלגלין זכות על ידי זכאי, ירצה מאן דהוא לברר מקחו של אותו צדיק, למען יהיו שפתותיו הקדושות דובבות בקבר.
כמו כן, מבוקש מאחד חו"ר הפורום, לפענח את כת"י הרצ"ב, ותבוא עליו ברכת טוב.

ההוא דאמר

מכתב חדש מרבי צבי הירש פרבר זצ"ל
רבי צבי הירש פרבר זצ"ל, רב בלונדון, חיבר ספרים רבים בהרבה מקצועות בתורה. ספרו הראשון 'כרם הצבי' על התורה נדפס בשנת תר"פ בווינא.
בסדרת ספריו מביא הוא שמועות רבות מרבותינו לבית בריסק.
הכת"י שלפנינו נשלח להרב בלוך ועוסק הוא בענייני דת ומדינה, תוך כדי שמבקש הוא שלא לצטטו [ומשום כך חתכנו את החלקים הטעונים]. [ודווקא הפיסקא שלא לצטטו, מראה לכאורה, שמדובר במכתב אורגינלי, למרות שעל מכתבי הרב בלוך יצאו עוררין על אמיתותם, ואבקש מאוד שלא לפתוח כאן נידון בנושא זה].
כתה"י נמסר על ידי הרב אברהם צבי אייזיקוביץ שליט"א, החונה בברוקלין, ומצודתו פרוסה על פני עולם הספר היהודי, ותשו"ח לו.

===
כעת נדפסו הדברים בירחון האוצר, בפיענוח ר"ת והשלמה. מצו"ב.

ההוא דאמר

פיענוח כת"י רבי צבי הירש פרבר הנ"ל

בעזהי"ת ט' שבט תש"כ לונדון
שוכט"ס לכבוד ידידי המאוה"ג בתורה וחכמה ויראה קדומה כש"ת מוהח"ב שליט"א,
אחדשהדר"ג בכבוד רב,
כל הראשונים נבוכים מדוע נהרג הבל? הלא נשא חן בעיני ה'? ומצאתי לחד מקמאי שזה בעון שהתחבר לרשע כמ"ש ויהי בהיותם בשדה, כי אסור להתחבר עם רשעים, וכתוב ויקם "אל", הבל אחיו, ולא כתיב על הבל, כי מתחלה נגש אל הבל – כמו ידיד ואח – ואח"כ ויהרגהו – רח"ל.
ידי רפות, לכן יסלח על מכתבי שאינו מסודר כראוי, אנכי שולח לכת"ר מחברת אחת לאות הוקרה רבה, וידידות נאמנה, ודוש"ת, באה"ר
צבי הירש פערבער
חופ"ק הנ"ל
אם ידפיס איזה דברים ממכתבי נא להעלים שמי

ההוא דאמר

רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל - האבי עזרי
לרגל יומא דהילולא דמרן האבי עזרי, מצו"ב רשימת חידו"ת מתקופת קלצק "אור ליום ו' האזינו קלצק תרצ"ו יצ"ו".
הרקע לתקופת קלצק:
בגיל 7 נשלח ללמוד בישיבה בעיירה פוניבז'. בגיל 13 עבר לישיבת כנסת ישראל בעיירה סלבודקה. בהנהגת הישיבה עמד באותם הימים מייסדה ומורה דרכה, הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל - הסבא מסלבודקה וממנו ינק הרב שך את דרך המחשבה והמוסר. בעקבות מלחמת העולם הראשונה נאלץ לנדוד ברחבי ליטא, עד שהגיע לישיבת סלוצק שבראשותה עמד הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל והפך לאחד מתלמידיו המקורבים. כשר' איסר זלמן פתח ישיבה בקלצק, עברו אליה תלמידיו המקורבים וביניהם היה הרב שך. בישיבת קלצק החל הרב שך לתת שיעורים לבני הישיבה. באותה תקופה נשא לאשה את בת אחותו של ר' איסר זלמן מלצר. לאחר נישואיו המשיך הרב שך למשך תקופה קצרה ללמוד בקלצק ואחר עבר לשמש כמגיד שיעור וראש מתיבתא בישיבת נובהרדוק. [א' לבית ישראל].

בספר מחשבה אחת [ע' סד] מביא, כי כאשר נפגש רבינו עם רעו מישיבת קלצק, הגאון רבי יואל קלופט אב"ד חיפה, סיפר לו: "עם כל מה שעברתי בשואה, עם כל הצרות הנוראות, עם כל הפחד - מוות שהיה, לא עבר עלי יום שלא למדתי תורה בעיון, והחידושים הכי גדולים היו לי מתי שהיה יותר קשה ללמוד"...

כתב היד נמסר באדיבותו של הרב מאיר אופנהיימר שליט"א - עורך ספר בסערת האש [על מרן הרב שך] ועוד ספרים, מעורכיו של ירחון האוצר, ותשו"ח לו על סיועו הרב לספר. ובאדיבות משפחת טולידנו הרוממה.
מצו"ב פיענוח ראשוני של החידו"ת - בענין כותנות כהונה שבלו, [שעיקרי הדברים נדפסו בספר אבי עזרי בסגנון קצת דומה], למען תרבה הדעת, ויהיה מליץ יושר על כולנו, אכי"ר.

ההוא דאמר

רבי שמחה זעליג ריגר הי"ד - ראש בתי הוראה דבריסק

מצו"ב מכתב נדיר בכת"י של הגרש"ז, במכתב זה חותם רבי ש"ז בחותם בד"צ בריסק, [נודע עד כעת רק בתור ראש בתי הוראה, לפנינו נראה שהיה ראש הבד"צ] מכתב זה נמסר ע"י הבה"ח יוסף סאוויצקי שיחי' - חבר מערכת ספר הזכרון. [המכתב נשלח לרבי אברהם צימרמן] ופורסם בחלקו בקובץ קול תורה, מצו"ב.

הנהגתו של הג"ר שמחה זליג הי' כמ"ש הפוסקים "המורה יחמיר לעצמו ויקל לאחרים", וזה היה נר לרגליו. ולכן הגר"ח הי' סומך על ההוראות שלו אף שבדרך כלל היה מיקל.
סיפר הגרש"ז:
דרכו של הגר"ח היה שלפני שאמר את שיעורו בישיבת וואלוז'ין היה אומר לפני כן את השיעור תחילה לכמה תלמידים כעשרה אנשים. והג"ר שמחה זליג בצעירותו היה נמנה על אותה הקבוצה שהיו שומעים אותו שם.
עוד סיפר הגרש"ז שהגר"ח היה עמל להכין את שיעורו במשך שש שעות! וכך הכין כל שיעור ושיעור. ובטרם מסר את השיעור לבני הישיבה היה מוסרו תחילה לקבוצה מהמבוגרים ורק כך היה ניגש לומר את השיעור.
עוד סיפר הגרש"ז על עוצם כשרונו של הגר"ח, שהיה עד ראיה לדבר שפעם אחת הגר"ח קיבל מכתב כתוב בדף שלם והגר"ח קרא את המכתב וכשסיים לקרוא אמר להג"ר שמחה זליג: כך וכך מספר התיבות כתובות במכתב זה.
מתוך ספר אעלה בתמר מתורת בריסק [שמועות שסיפר מפיו מרן האילת השחר זצ"ל].

יהודה בן יעקב

המכתב בשלמות [עם כמה נושאים נוספים בתחילתו] נדפס לאחרונה בספר כאיל תערוג - גדולי הדורות עמ' תשלד.
מתוך קובץ אוצרות ירושלים חלק שטו ירושלים תשמ"ו סימן מא.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ה' נובמבר 01, 2018 7:29 pm

יהודה בן יעקב כתב:המכתב בשלמות [עם כמה נושאים נוספים בתחילתו] נדפס לאחרונה בספר כאיל תערוג - גדולי הדורות עמ' תשלד.
מתוך קובץ אוצרות ירושלים חלק שטו ירושלים תשמ"ו סימן מא.

אמת ויציב. ועוד חזון למועד לפרסם את כתב היד של נושאי המכתב האחרים.
חלקו פורסם באשכול - viewtopic.php?f=7&t=38342&start=75#p472068

מכתב אחר בכת"י הגרש"ז שפורסם באשכול זה - viewtopic.php?f=7&t=38342&start=50#p447437

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' נובמבר 12, 2018 3:07 pm

רבי שמחה זעליג ריגר זצ"ל הי"ד - מגליון ספר חידושי רבינו חיים הלוי
שלום וברכה, במסגרת אסיפת החומר בשעתו לפני כארבעים שנה, הלכו אבינו ז"ל וחבריו, לרבי אהרן ריגר בנו של הגרש"ז ריגר, וקיבלו ממנו העתקה מגליונות הגר"ח על תחילת הספר בהלכות יסודי התורה. הערה זו הקריא הגרש"ז כאשר בנו רשם מפיו.
תוספת לדברים הוסיף, כי הגרש"ז סיפר לו בקיץ שנת תרצ"ז כי כאשר הציע לפניו הגר"ח בשעתו את חידושו הנודע, העיר לפניו את ההערה המצורפת, וסבר וקיבל.
חידו"ת אלו נערכו בשעתו ע"י אחד מצוות וועד ספר הזכרון, הרב אריה איזן שליט"א, שעמל בביאור הדברים. מצו"ב.
במרוצת השנים נדפסו חידו"ת אלו בגליון הגרש"א [ולאחר מכן בכאייל תערוג, עובדות מגדולי ישראל ע' תשע"ד], אולם לא הוזכר כי הדברים מגליון הגרש"ז כפי שנאמרו מפיו, וכן ללא ביאור עומק המכוון.

ההוא דאמר

רבי שמואל מסלאנט - זצ"ל - רבה של ירושלים
מצו"ב מכתב בכת"י הגר"ש מסאלנט להגר"ד מקארלין - בעל הפסקי הלכות. המכתב נוגע לקופת רבי יהודה החסיד, והאיסור להחזיק קופות אחרות זולתה.
הקים את תלמוד תורה "עץ חיים", בנה את בית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד" [במקום זה אף היתה דירתו], ואת בית החולים "ביקור חולים".
בהגיעו לגיל שמונים הביא לארץ ישראל - את הגאון האדר"ת אב"ד פוניבז' ומיר, לסייעו בכהונת רבנות ירושלים, ולאחר מכן אף למלא את מקומו. אולם האדר"ת נפטר לאחר כחמש שנים.
הלויתו היתה עצומה, כאשר כל יהודי ירושלים באותה העת הלכו ללוותו ולחלוק לו כבוד אחרון [כחמישים אלף איש].
מכתב זה פורסם במרוצת השנים, בספר "תורת רבי שמואל מסאלנט", ולאחר מכן בישורון [יב], מצו"ב.
המכתב נמסר ע"י חבר מערכת ספר הזכרון - הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א, ותודתנו נתונה לו.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' דצמבר 15, 2018 11:05 pm

פסק דין מחכמי ירושלים - רבי שניאור זלמן מלובלין - בעל התורת חסד, רבי שמואל מסלאנט, ורבי יעקב שאול אלישר
רקע הדברים, לפני כמאה שנה התעוררה שאלה על מכשלה בכשרות מקווה בעיר חיפה, לאחר שנשפכו לתוכו מים שאובים, מכח היות אשה אחראית על המקוה.
ועל כך באים חכמי ירושלים להורות על חומרת הדבר במסירת אחריות כשרות המקווה לאשה.
במרוצת השנים, נדפס המכתב במוריה [קיד] עם הרקע לנושא פסק דין זה, רצ"ב.
ולפנינו פסק הדין ככתבו וכלשונו.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' דצמבר 21, 2018 1:43 pm

רבי אריה ליב מאלין - ראש ישיבת בית התלמוד
לפנינו מכתב לרבי מרדכי סאוויצקי זצ"ל - גאב"ד בוסטון, בקשת סיוע למען ישיבת בית התלמוד שעמד בראשה, בסיום המכתב חותם הגאון רבי אריה ליב בתואר 'מזכיר הישיבה'. וצא ולמד על רוב תוקפו וגבורתו בתורה בחידושי הגרא"ל מאלין [ב"ח] ובשיעוריו.
אולי אין במכתב זה דברי תורה, אבל לימוד גדול יש בו, מהי דרכה של תורה, ומה שעשתה חכמה עטרה לראשה -עשתה ענוה עקב לסולייתה (שהש"ר א, ט).
ובמסילת ישרים [פכ"ב]:

והרי נתבארו חלקי הענוה הראשיים ופרטיהם בכל פרטי המינים המתרחבים והולכים לפי הנושאים, ולפי העתים והמקומות, ישמע חכם ויוסיף לקח. והנה זה ודאי שהענוה מסירה מדרך האדם מכשולות רבים ומקרבת אותו אל טובות רבות, כי העניו יחוש מעט על דברי העולם ולא יקנא בהבליו, ועוד שחברת העניו נאה עד מאד ורוח הבריות נוחה הימנו בהכרח, לא יבוא לידי כעס ולא לידי מריבה אלא הכל בהשקט, הכל במנוחה. אשרי מי שזוכה למדה זו, וכבר אמרו (ירושלמי שבת פ"א): מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתה, כי כל החכמה כולה לא יערכנה, וזה ברור.

וראה עוד בהקדמת הרבינו בחיי לחומש ויקרא, ובאור החיים [שמות לד, כט].
תוך כדי חיפוש, מצאתי בשם משמואל [פרה, תרע"ד]:

ואולי נאמר שזהו החילוק בין הכנעה לענוה, שהכנעה גורמת שפלות והעדר חיות ורגש הנפש, וענוה להיפוך כל מה שהוא ענו יותר ומרגיש בעצמו את רחוקו מתלהב יותר בשרתו לפני מלך הכבוד צורך גבוה כנ"ל, והענוה היא גבוהה מחכמת השכל, וכל מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתה (ירושלמי שבת פ"א).

תודתנו לחבר מערכת ספר הזכרון - הבה"ח יוסף סאוויצקי - על פרסום מכתב זה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' דצמבר 29, 2018 8:05 pm

רבי אברהם משה חברוני זצ"ל - ר"י חברון כנסת ישראל, בעל המשאת משה
מראשי ישיבת חברון, חתנו של רבי מ"מ עפשטיין זצ"ל. העיד רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, כי היה טורח ללמוד מוסר עם בני הישיבה ועי"כ היתה הערכה ללימוד המוסר.
באחרית ימיו סבל כארבעים שנה מהמחלה הנוראה, כאשר אנשים ספורים ידעו על כך [וראה מה שהתבטא על כך הקה"י המובא בספר תולדות יעקב, רצ"ב].
שמעתי מא"מ ז"ל כי הגר"ד כהן שליט"א ר"י חברון [שאגב, סידור החופה וקדושין האחרון של רבי משה זצ"ל היה בחתונתו של הגר"ד]. היה שומע את שיעוריו בקביעות, [הגם שעקב מחלתו לא היו השומעים רבים].
[היות והמסר לא הובן כראוי, ראה הודעה להלן, אבאר את דבריי: המסר שניתן ללמוד מכך, שעל מנת לגדול כראש ישיבת חברון, הגר"ד קודם כל קיים בעצמו 'הרבה תורה קיבלתי מרבותי', והגם שהיו עוד שיעורים כלליים בישיבה, ומצד שני, שמיעת השיעור של רבי משה חברוני זצ"ל, היתה קשה על השומעים המועטים יחסית [אגב, השיעו"כ היה לקבוצת תלמידים מסביב לבימה], מכל מקום הגר"ד שמע את שיעוריו בקביעות.. והבן].

שמעתי מבעל המעשה, כי הגר"מ ערך בביתו מסיבת פרידה לבחור ממקורביו טרום נישואיו, כאשר הבחורים המבוגרים שוהים בה, בתוך השמחה פנה אל כמה מהבחורים באומרו להם להגביר את קול שירתם, תוך כדי שהוא נעלם לכמה דקות, לימים התברר, כי באותה השעה נערך מסע לוויה בסמוך לישיבה, ופנו אל הגר"מ שיספיד, והחליט הוא ש'אפשר לקיים שניהם', ירד הוא משמחת הבחור, להספד הסמוך תוך שהוא מבקש שיגבירו הבחורים את שירתם, על מנת שלא ישמעו את קולות הנהי וההספד, וחזר לשמח את החתן...
לפנינו מכתב ששלח להגר"מ סאוויצקי זצ"ל, לבסוף נדפס מכתב זה במשאת משה [פסחים סי' קיט, מצו"ב].

באדיבות חבר מערכת ספה"ז - הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' ינואר 05, 2019 10:50 pm

מכתב נדיר מהראי"ה קוק זצ"ל
במסגרת אסיפת החומר בשעתו, נמסרו לידי אבינו ב' מכתבים מהראי"ה קוק שמוענו להרב חיים דב קנטור זצ"ל משפייה.
לעיל פרסמנו מכתב אחד: viewtopic.php?f=7&t=38342&p=477159&hilit=%D7%A7%D7%95%D7%A7#p476646
וכעת רואה אור המכתב השני. [את זכויות פרסום המכתבים מסרנו לחברי 'בית הרב קוק', ונא לבקש את רשותם בנוגע לכל פירסום עתידי].

כ"ה אייר תרפ"ב
לכבוד הרה"ג המפורסם מוה"ר חיים דוב הי"ו בשפי'
שלו"ר באה"ר
הגיעני מכתבו היקר עם ההתעוררות בדבר קביעת שו"ב להמושבות והקבוצות הקטנות שבסביבת "זכרון יעקב", והעלותי על הלב את גודל הנחיצות שיש בזה. נזדמן לידי כבוד הרב היקר המוכ"ז מוה"ר יוסף מענדל גראבשטיין הי"ו. שהי' שו"ב בעיר גדולה ראדיזילוב בפולניא וכעת נשאו ליבו לבא להתגורר בארצנו הקדושה. ובא הנה עם משפחתו והוא מתרצה להתישב במקום הנ"ל. והיהודי הזה מצאתי מוכשר וראוי למלא את התפקיד הקדוש הזה, בהיותו שו"ב בקהלה ג' בישראל, וגם סייר קדמי סכינא ומצאתיו יפה, וגם כת"ר יוכל לדבר אתו בענינים הנוגעים לשו"ב. כן יכול לשמש הרב הזה בתור קורא, חזן, מוהל וכו'. והביא אתו ס"ת, ובכלל יכול הוא להביא תועלת רוחנית ודתית להמושבות והקבוצות והביא אתו ס"ת. ובכלל יכול הוא להביא תועלת רוחנית ודתית להמשובות והקבוצות האלה. ומצאתי לדבר יפה מאד ענין התישבותו שם. ואעפ"י שאנו מצדנו אין אנו יכולים לעשות בדבר השאלה החומרית שבדבר. אבל יקבוע לו נא ה"ר הנ"ל, את ישיבתו שמה וימצאו בעה"י מקורות מחיתו עבורו אי"ה, נא מכת"ר לקרבו בכל האפשרות שבידו, להקלת סדורו במקום, ואי"ה גם אנו מצדנו כל שביכלתנו נשתדל לטובת הדבר החשוב הזה, והי' ז"ש וברכה כנפ"ש ונפש ידי"ע הדוש"ת באה"ר מקודש מירושלים.
הק' אברהם יצחק ה"ק
דר"ש באה"ר ונאמנה, לידי"נ הרב הגאון מוה"ר אברהם יעקב ארליאנסקי רב ואב"ד זכרון יעקב ת"ו.

ראה להלן פיענוח מדוייק יותר, מהרב חלמישצור
תוך כדי העלאת החומר, ראיתי לנכון לצרף סיפור על גדלותו של הראי"ה, מהגש"פ שרידי אש- להרב ויינברג זצ"ל.

גיזונטע קאפ

ההוא דאמר כתב:
שמעתי מא"מ ז"ל כי הגר"ד כהן שליט"א ר"י חברון [שאגב, סידור החופה וקדושין האחרון של רבי משה זצ"ל היה בחתונתו של הגר"ד]. היה שומע את שיעוריו בקביעות, [הגם שעקב מחלתו לא היו השומעים רבים].

ואאו לא ידעתי שהיה כזה גדול, עד שר' דוד כהן היה שומע את שיעוריו!!!

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' ינואר 06, 2019 12:25 am

כמה תיקונים ע"פ המקור

כ"ה אייר תרפ"ב
לכבוד הרה"ג המפורסם מוה"ר חיים דוב הי"ו בשפי'
שוי"ר באה"ר
הגיעני מכתבו היקר, עם ההתעוררות בדבר קביעת שו"ב להמושבות והקבוצות הקטנות שבסביבת "זכרן-יעקב", והעלותי על-הלב את גודל הנחיצות שיש בזה, נזדמן לידי כבוד הרב היקר המוכ"ז מוה"ר יוסף מענדל גראבשטיין הי"ו, שהי' שו"ב בעיר גדולה ראדיזאילוב בפולניא, וכעת נשאו לבו לבא להתגורר בארצנו הקדושה, ובא הנה עם משפחתו והוא מתרצה להתישב במקום הנ"ל. והיהודי הזה מצאתיו מוכשר וראוי למלא את התפקיד הקדוש הזה, בהיותו שו"ב בקהלה ג' בישראל, וגם סייר קדמי סכינא ומצאתיו יפה, וגם כת"ר יוכל לדבר אתו בענינים הנוגעים לשו"ב. כן יכול לשמש הרב הזה בתור קורא, חזן, מוהל וכו'. והביא אתו ס"ת. ובכלל יכול הוא להביא תועלת רוחנית ודתית להמושבות והקבוצות. ובכלל יכול הוא להביא תועלת רוחנית ודתית להמושבות והקבוצות האלה, ומצאתי לדבר יפה מאד ענין התישבותו שם. ואעפ"י שאנו מצדנו אין אנו יכולים לעשות בדבר השאלה החומרית שבדבר, אבל יקבוע לו נא הר' הנ"ל, את ישיבתו שמה, וימצאו בעה"י מקורות מחיתו עבורו, אי"ה, נא מכת"ר לקרבו בכל האפשרות שבידו, להקלת סדורו במקום. ואי"ה גם אנו מצדנו כל שביכלתנו נשתדל לטובת הדבר החשוב הזה, והי' ז"ש וברכה כנפ"ש ונפש ידי"ע הדוש"ת באה"ר מקודש מירושלים.
הק' אברהם יצחק ה"ק
דר"ש באה"ר ונאמנה, לידי"נ הרב הגאון מוה"ר אברהם יעקב ארליאנסקי רב ואב"ד זכרון יעקב ת"ו.

כעבור כשנה עברת ר' יוסף מנדל גרובשטיין הנ"ל את שם משפחתו לסלעי. הוא התגורר בחיפה ושימש בה כאחד מגבאי בתי הכנסת, נפטר בצפת ביום ב' אלול תש"ב כבן ע"ב שנים ונקבר בחיפה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' ינואר 13, 2019 12:06 am

כתי"ק מרן הגר"ח מבריסק זיע"א

מכתב נדיר זה, להגר"ד מקארלין זצ"ל בעל הפסקי הלכות - יד דוד, הרואה אור כצורתו לראשונה [צילום ממנו ש.ל. הובא בספר שימושה של תורה].
מאחורי מכתב זה ישנו סיפור מפעים על גדלותם של גדולי ורועי ישראל, אותו סיפר לימים הגרי"ז לבעל האבי עזרי זצ"ל:
סוחר בר אוריין בשם ר' ליפא מבריסק, היה מבקר לעיתים את רבי דוד קרלינר ומשוחח עימו בלימוד, לפני שהיה נפרד ממנו לשלום, היה רבי דוד מבקשו שיפרוס בשמו בשלומו של רבו - רבינו הגר"ח מבריסק זצ"ל.
פעם סר ר' ליפא לקרלין, כמנהגו, ושוחח עם רבי דוד בדברי תורה. בהפרדו ממנו לשלום נאנח רבי דוד ואמר לו: "האח, חבל שרבכם אינו לומד, חבל שאינו לומד"...
נדהם היהודי. הדברים היו לו לחידה. מובן שלא העז לומר לרבנו הגר"ח מאומה, אבל סח על כך לבניו של הגר"ח. נדהמו גם הבנים, נכנסו וסיפרו לאביהם. נדהם הגר"ח, והחל לחשוב על מה יכול היה רבי דוד מקארלין להתכוין בדבריו. עלה בדעתו שהואיל וזה לא מכבר שלח אליו רבי דוד את ספרו "יד דוד", וציפה כנראה לתשובתו, להערותיו והארותיו. והוא אמנם הריץ מיד מכתב ברכה ובו הערות והארות, אך יתכן שהמכתב אבד בדרך ולא הגיע לידיו. ממילא הסיק שהגר"ח טרוד כל כך בענייני הציבור, עד שכבר אינו לומד. שאם תמצי לומר שהוא לומד, ובכל זאת לא התייחס לספר הנשלח אליו – הרי יש כאן מקום לתערומת.
מיד ישב הגר"ח וערך לו מכתב, בו כתב שבאמת כבר שיגר מכתב ובו הערות על הספר, ומסתמא אבד בדרך ולא הגיע לידיו.
מה היה סופו של הסיפור?
באותם ימים נפטר הרב דפינסק, הגאון רבי הירש הכהן וולק זצ"ל, נסעו לשם הגר"ח מבריסק והגאון רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק, כדי לסדר 'מעמד' לאלמנתו של הרב. הגר"ח סר לבקר את רבי דוד מקארלין. הם ישבו ושוחו זמן בדברי תורה, הגר"ח הקשה ותירץ, חקר חקירות והביא ראיות, עד שהרגיש שכבר נחה דעתו של רבי דוד קארלינר, והיה לו נחת רוח כאשר נוכח לדעת שהוא אמנם לומד...
[או אז ביטא הגר"ח את התפעלותו מצדקותו של רבי דוד, צאו וראו, שכאשר לא קיבל מכתב תשובה על משלוח ספרו, לא נפגע מעצם 'התעלמותו' של הגר"ח מספרו, שהיה גדוש בחריפות ובקיאות, אלא רק הצטער כי לפי המצב היה נראה לו שרבה של בריסק עסוק בצרכיה כלל עד שאין לו פנאי ללמוד, ומשראה שעדיין ידיו רב לו בתורה, בודאי יושב ולומד רווח לו]. [הובא בשימושה של תורה, ע' קפו – קפז].
בשולי הדברים י"ל, כי ב' דברים למדנו, א' על מה מיקד הגר"ד את צערו. והב' לדון לכף זכות.

יאריך ה' ימי כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם. נר ישראל מופת הדור וכו' כו' מ' ר' דוד נ"י הגאבד"ק קרלין. יהי אור תורתו זורח לנו ולכל ישראל עד העולם.
אחרי הברכה לכ"ג הרמה שליט"א עבר דרך פה הנכבד ה"ר ליפא נ"י. ויאמר לי כי לא כתבתי מכתב קבלה על ספרו הבהיר של כ"ג הרמה שליט"א אשר אם אך לו הי' כן הרי זה עול ממני. וע"כ הנני בזה להודיע כי תיכף ומיד כתבתי אז מכתב תודה וברכה לכ"ג הרמה שליט"א על מתנה חשובה זו. ובשגם כי הדבר מעצמו הלא מובן כזאת. כי הלא בזה נתכבדתי הרבה והיתכן שלא אזדרז בתודה וברכה ע"ז. אבל לרבא דעמי' הלא החובה עלי להודיע בפירוש שתומ"י כתבתי רב תודות וברכות לכ"ג הרמה שליט"א. כיאות. וד' שנותיו יאריך ויזכה לראות בבא לציון גואל. ויעלה לציון ברננה.
נאם חיים הלוי סאלאוויציק

מכתב זה נמסר ע"י ידידנו עוז, חבר מערכת ספר הזכרון - הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א, ותודתנו נתונה לו אף על זאת.

מה שנכון נכון

נר ישראל מופת הדור וכו' כו' מ' ר' דוד נ"י

נראה שכתוב: כ"ש.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ד' ינואר 23, 2019 12:43 am

מכתב רבי ישראל בארי זצ"ל - רבה של נס ציונה - לרבי שמחה זיסל ברוידא - ראש ישיבת חברון

לפנינו מכתב מסעיר, שלא פורסם עד עתה. אותו כותב הרב בארי לרש"ז ברוידא, בהמשך לדין ודברים בעל פה שהיה ביניהם, בעניין "נישואין אזרחיים". [ולא כאן הבמה, להתפלמס בעניין, בתודה]
הרב ישראל בארי זצ"ל, היה מתלמידי ישיבות ליטא, ובכללם ישיבת קמניץ, היה חתנו של הרב חרל"פ, חיבר ספרים רבים וחשובים, "המדרש כהלכה", "משנת הראשונים", "הגיוני קדם", "כבודה של תורה".
התכתב עם רבנים רבים מכל גווני הקשת. המכתב נמסר באדיבות בני המשפחה.

הרב בארי, מעלה את זכרונותיו על שיעורו הלוהט של רבי ברוך בער ליבוביץ בעל הברכת שמואל - "לחזור במנהרת הזמן להיכל ישיבת קמניץ", בקישור המצו"ב.
viewtopic.php?f=19&t=2793&p=477003&hilit=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%91%D7%A2%D7%A8#p477003

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' ינואר 28, 2019 3:14 pm

כת"י הגאון רבי יוסף ראזין זצ"ל - הרוגוצ'ובר

מכתב זה שלח הגאון הרוגוצ'ובי להרב רבי אליעזר פופקא זצ"ל מלפנים רב בוועליז ברוסיא, ובסוף ימיו בפילדלפיה. והדפיסו הגר"מ סאוויצקי זצ"ל בספרו נר אברהם, בו פרסם את התכתבויותיו עם הרוגצ'ובר. מצו"ב פיענוח המכתב מספר נר אברהם.

בהקדמת 'צפנת פענח' - כללי התורה והמצוות, ציינו כמה קוים מחייו של הגאון שאש התורה ליהטתו וברקיו נפוצו על פני קצוות תבל.

רבינו ראה מחובתו לענות לכל שואל יהא אשר יהא, כקטן כגדול, והי' מסתמך על הא דאמרו בסנהדרין [צא, ב] "כל המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו".
ועד כמה שהי' בידו ובכוחו השתדל שלא לעבור על בל תלין, ובו ביום שקבל את השאלה הי' ממהר להריץ את התשובה לשואליו. לעתים הי' יושב עד שעה מאוחרת בלילה ולא הי' מפסיק מכתיבתו עד שחטפתו שינה. ואף כשהי' חולה צמוד למטתו התקינו לו סטנדר מיוחד אשר עליו הי' כותב ועונה לכל השאלות שהגיעו אליו בו ביום. בתשובות רבות הוא מדגיש שקבל את השאלה "זה עתה", או "מכתבו קבלתי כעת ממש", כדי להבטיח תשובה מהירה עם קבלת השאלה, הי' מבקש משואליו כי ביחד עם שאלותיהם ימציאו לו גם דמי המשלוח חזרה, וכך הוא מעיר "אם ירצה עוד הפעם לכתוב ימחול לשלוח פתקא של דואר על משלוח חזרה", ומסיים על דרך הצחות "כי כעת המעות ביוקר ודבר תורה מעות קונות".

אף דברי אגדה של חז"ל שמשו בידו כיסודות לקבוע עובדות ולהעריך מעשי בני אדם. כשהי' מי שהוא מזכיר במכתבו שהוא מצרף מעות להוצאת הדואר, והעמטפה הגיעה בלי דמי המשלוח, הי' מאשים את השואל "על שנכשל בדבר שקר", כאשר כתב שצירף את הדמים, וכדי שלא יטעון השואל שמי שהוא הוציא את מה ששלח, ציין לעיין בחולין ק"ה "מידי דצייר וחתים לית להו רשו", ועל יסוד אגדה זו לא הי' מאמין לדברי השואל אף היה ת"ח ונאמן.

תשו"ח לידידנו עוז הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א - נכד המחבר על מסירת מכתב זה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' פברואר 08, 2019 1:27 am

כת"י רבי אפרים גרבוז זצ"ל - בעל ההר אפרים
לפנינו מכתב שלא פורסם מעולם [ערוך] מהגאון רבי אפרים גרבוז [אביו של רבי אברהם נח גרבוז שליט"א - בעל המנחת אברהם חתנו של רבי אברהם נח פאליי], חיבר גם ספר ספירי אפרים על הספרי זוטא. המכתב ממוען להגאון רבי מרדכי סאוויצקי זצ"ל - בעל הבית מרדכי, עם הערה על ספרו.
בימי לימודיו בישיבת כנסת ישראל - סלבודקא, למד בחברותא עם רבי אהרן כהן זצ"ל מראשי ישיבת חברון, בעל בית אהרן, ויחדיו למדו את הש"ס כולו.
במכתבו של רבי אהרן כהן לרבי אפרים גרבוז כותב הוא לו:

"לאחי יקירי אהובי כנפשי"..
מה שכתבת לי, כי אין בדעתך ליסע לקייטא, מפני שאתה מרגיש בסדריך הרוחניים יותר תענוג מהקייטא. לפי דעתי, צריך אתה לשבור את הרצון הזה מפני חשבון בריאות גופך...".

עמד בראשות כולל 'אהל תורה' יחד עם רבי אהרן ביאלסטוצקי, שהיה אחד מכוללי האברכים הראשונים במתכונת ה"כוללים" בני זמנינו. סכומי המלגות היו גבוהים יחסית ועקב הביקוש הרב התקבלו אליו רק אברכים מובחרים, רובם חניכי ישיבת חברון ויוצאי ישיבות ליטא. מלומדי הכולל המפורסמים היו, מרנן הגרש"ז אויערבאך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר, רבי בנימין זילבר, רבי שלום שבדרון, רבי שלמה טנא, רבי עזרא ברזל, רבי ברוך יצחק לוין.
מצורף פיענוח מכתב זה [משיקולים עניינים, השמטנו כמה שורות]. וכן ביוגרפייה אודות הגר"א גרבוז זצ"ל מהספר ר' הירש [פאליי].
תודתנו ליד"נ הבה"ח יוסף סאוויצקי - חבר מערכת ספר הזכרון, על עזרתו בפיענוח המכתב ופרסום החומר.

קטע מתוך מכתב זה, להגדיל תורה ושמחתה.

אחדשה"ט בהדר וכבוד. הנני לאשר בזה בתודה רבה עבור האי מתנתא דתורה שלמה שכבדני פא"ג כבוד גאונו שליט"א בספריו החשובים והיקרים וכבר הספקתי לעבור על כמה ענינים ובאתי גם במו"מ של הלכה בהישיבה על מ"ש כת"ר בדף ה' לחדש דכלים העשויים מעצי איסורי הנאה אין מקבלין טומאה , ואמרנו לדון ולהסתפק אם כלי טמא הנאסר באיסורי הנאה אי נחשב כשינוי מעשה דכיון דאינם ראויים לתשמישים הקודמים בטלה טומאת כלי, או י"ל דבעינן שינוי בצורת הכלי והארכנו מענין לענין וכן אם ראוי לתשמיש בשביל עכו"ם או חשוב שינוי,

ההוא דאמר

לרגל יום היא"צ של הקדוש יוסף דב ויסמן
אעלה איגרת הרמב"ם לא נודעת - בענין השמחה, שהובאה בספר 'צרי היגון' לרבי שם טוב אבן פאלקירה [נדפס בשנת שי"ז], את איגרת הרמב"ם אותה מצטט הוא מתרגומו של רבי משה אבן תבון.

"וזה כי מלך זמנו שלח אליו שיכתוב לו רפואה לחוליות שארעו לו, וזכר בכללם כי גברה עליו הדאגה והחרדה והיה מפחד מהמות וכ' לו בזה הענין דברים אלו מקצת תשובותיו וז"ל..."

"מצאתי זה בשער שלישי מספר אגדת המתחיל הגיע אל העבד הקטן משה עבד ה' מארץ ישמעאל, והרמז"ל חברו למלך אחד ממלכי הערב והעתיקו החכם ר' משה בן החכם רבי שמואל אבן תבון ז"ל שנת חמשת אלפים וארבע לבריאת עולם".

מצורף מספר צרי היגון, וכן בכתב יותר קריא המובא בספר 'סוד השמחה'.
[/quote]

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' פברואר 22, 2019 1:49 am

רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל - האבי עזרי
לפנינו בכת"י של רבינו האבי עזרי, מהדורה שונה מהמודפס בספרו.
כמו כן, נראה מהמובא לפנינו כי מתחילה יעד הרב שך להכניס חידו"ת אלו להלכות ביאת מקדש, ולבסוף שינה דעתו והדפיסם בהלכות קרבן פסח.

סיפר לי אברך, שבדידיה הוי עובדא, שפעם כשנכנס להיכל הישיבה, קרא לו מרן זצ"ל ושאלו שאלה חזקה בסוגיא, וניסה ליישב כך וכך ולא עלתה, ואמר לו מרן זצ"ל, שבכריתות ד' ט"ו בתוס' יש היישוב, ומיד הלך לראות, ואין הסוגיא כלל מענין השאלה. ושאל את מרן איפה כאן התירוץ, וענה לו שהתוס' כותבים וז"ל: "להודיע שבחן שאע"פ שהיו טרודין היו עוסקין בדברי תורה", ע"כ. וזאת התשובה על אי ידיעת התשובה, דאנו לא לומדים כן, וכל טירדה קטנה מוציאה אותנו מהלימוד.
[פניני אבי עזרי ע' קפט]
שמעתי... שפעם היה מרן הגרא"מ שך בבית מרן הגרח"ע גרודז'נסקי זצללה"ה [אשר כותב עליו במכתבו בשנת תרח"צ מובא ב"אבי עזרי" הוד כבוד ידידי הנעלה הרב הגאון חו"ב סוע"ה כש"ת מוהרא"מ שך נ"י] ומרן נגש אל הגרח"ע לשוחח בד"ת בשעה שהיה בביתו אסיפה של ראשי ישיבות, ואחד מהנאספים רטן אז על אשר אברך נכנס לדבר עם הגרח"ע בעצם האסיפה, ענה להם הגרח"ע האמינו לי הוא כל כך שקוע בלימוד שאיננו רואה שיש כאן אסיפה. ושמעתי עוד שהאדמו"ר מקרלין שהיתה לו אז ישיבה אמר "לכזה ראש ישיבה אני צריך", ואמנם נתמנה אז לראש ישיבת קרלין.
[שם, ע' קע].

תודתנו להרב מאיר אופנהיימר שליט"א - עורך ספר 'בסערת האש' על מרן זיע"א, ומעורכיו של ירחון האוצר הנודע לתהילה.
מצורף: א' פיענוח מוקלד של תמונת החידו"ת.
ב' קובץ מהנדפס באבי עזרי, בצורה השלמה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' מרץ 01, 2019 2:13 am

רבי עזרא אלטשולר זצ"ל - אב"ד ווינוטא בעל תקנת עזרא

לפנינו מכתב מהגר"ע אלטשולר זצ"ל,
הגאון האדר"ת כתב הערות לספרו תקנת הארצות [האדר"ת קרא להערותיו בשם: "תקנתא לתקנתא לו עבדינן", נדפס בספר הצבא להגרע"א הנדמ"ח] והערות האדר"ת מוזכרות במכתב זה כשמצוטט האדר"ת באומרו כי דברי רבינו "קרובים לאמת" או "אמת לאמיתו".
מכתבינו לימים נדפס בהר המור, ומשם בספרו של הגר"ע תקנת עזרא [שביעית סי' כ]:
אולם הושמט ממוען המכתב - וכעת הוא לפנינו ולנגד עינינו.

"בעזהי"ת איסרו חג הסוכות תרצ"ג בוואיינוטא יע"א.
יברך ה' מציון לכבוד יד"נ הרב הגאון המובהק סוע"ה וכו', מו"ה יצחק זסלאנסקי שליט"א ישא ברכה מה'".

סיפר רבי עזרא אלטשולר: "זכורני, כד הוינא טליא, בעיר מינסק, והיו רגילים המונים, לאסוף "מנין" בבית פרטי, במקום להתפלל בבית הכנסת ובית המדרש של העיר, רב העיר הגאון רבי דוד טעביל זצ"ל בעל הנחלת דוד, מחה בהם בכל תוקף ועוז.
כאשר נשאל מדוע נוגע הדבר כל כך ליבו. נענה ואמר: שלש תשובות בדבר. א' חסרה עמידה של יישוב הדעת - דע לפני מי אתה עומד, שיש בבית הכנסת. ב' הבא לבית המדרש, מוצא לו מעט זמן פנוי ומעיין בספר, ומי שאינו בר הכי אומר תהילים. לא כן בבית פרטי. ג' מצות צדקה מה תהא עליה, הלא בבתי כנסיות ובתי מדרשות מסובב השמש ומתרים את המתפללים, דבר שאינו קיים במנין פרטי.
מרגלא בפומיה סיים הנחלת דוד, להמליץ על מניינים אלו דברי הגמ' [יבמות ג, א. גיטין פו, א. קידושין ג, א]. "מנינא - למיעוטי מאי" [= אלו ה"מנינים" הפרטיים] - למיעוטי תורה, תפלה, וצדקה.
[שמוש חכמים עמוד עז, והובא בעו"ס].

מצו"ב סריקת המכתב המלא [ד' עמודי כת"י] בפידיאף.
וכן המכתב הנדפס בתקנת השבים.
תרבה הדעת וישוטטו הלומדים.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' מרץ 09, 2019 8:58 pm

רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת
משנכנס אדר מרבין בשמחה, לפנינו כעת כת"י האדר"ת קונטרס קוצו של יו"ד - בענייני פורים, כת"י זה מקורו בספריית מספריית מוסקבה [אוסף שניאורסון מס' 12.4].
מאמר זה התפרסם ע"י ידידינו וידיד בית ה' הרב אי"ס שליט"א, בקובצי מקבציאל. המאמר שלפנינו פורסם בקובץ מקבציאל [לז].
בספר באר ראי הביא הגאון רבי בצלאל זו'לטי - רבה של ירושלים - סיפור מעניין על הגאון זצ"ל: "סיפר לי הגאון רבי רפאל [קצנלובויגן זצ"ל] - זה היה באותו היום, שביקרתי אותו באיסרו חג של פסח האחרון - כאשר בא האדר"ת לירושלים היו בחג אצלו הרבה תלמידי חכמים ואמר דברי תורה, עמד אברך אחד בבגדים מרופטים מן הצד, כאילו לא מכירים בו, לא יודעים מי ומה הוא, ובקריאת ביניים חטופה זרק מפיו מילה אחת: "הר"ש בפ"ב דפרה אומר להיפך", האדר"ת נבהל ואמר: מה... מה? מי אומר את זה, חזר האברך לעיני ובפני כל גדולי ירושלים בדור ההוא ואמר: "הר"ש בפ"ב אומר להיפך", האדר"ת זצ"ל היה מפורסם כבקי עצום ממש, כל הש"ס היה מונח על ידיו, אמר, אינני זוכר ר"ש כזה, וביקש להוציא מהארון את הגמרא, פתחו את הגמרא ומצאו בדיוק כמו שאמר האברך ההוא [ר' רפאל זצ"ל לא אמר לי מי היה אותו האברך, אח"כ חשדתי שהוא עצמו היה האברך, ומרוב ענותנותו העלים זאת ממני] האדר"ת הזדקף ואמר בקול גדול, מי יגלה לגאוני חוצה לארץ, מי הם אברכי ירושלים, עמד ונשקו על ראשו ואמר: "עכשיו אני יודע מי הם בני התורה של ירושלים".

מצורף בזאת פיענוח כתב היד מקובץ מקבציאל [לז].

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ש' מרץ 09, 2019 9:04 pm

ההוא דאמר כתב:רבי עזרא אלטשולר זצ"ל - אב"ד ווינוטא בעל תקנת עזרא

עצה טובה קמ"ל, ישנו 'מרא דשמעתתא' לעניני ר' עזרא אלטשולר, הגאון רבי צבי מרגלי שליט"א, מרבני ישיבת בית מאיר בבני ברק, היה כדאי להיעזר בידיעותיו ובנסיונו.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' מרץ 11, 2019 12:22 am

נוטר הכרמים כתב:
ההוא דאמר כתב:רבי עזרא אלטשולר זצ"ל - אב"ד ווינוטא בעל תקנת עזרא
עצה טובה קמ"ל, ישנו 'מרא דשמעתתא' לעניני ר' עזרא אלטשולר, הגאון רבי צבי מרגלי שליט"א, מרבני ישיבת בית מאיר בבני ברק, היה כדאי להיעזר בידיעותיו ובנסיונו.

יישר כח על ההפנייה. היינו בקשר עימו, והוא תרם לנו מרוחב ידיעותיו.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' מרץ 11, 2019 3:34 pm

הגאון רבי דוד מקארלין - בעל פסקי הלכות - יד דוד ועוד
לרגל יום היא"צ ד' אדר תרע"ה, נתבקשנו ע"י חבר המערכת הבה"ח יוסף סאוויצקי, לדובב שפתותיו בקבר [יבמות צז, ב] של אותו גאון מופלא, שר התורה ועמוד השקידה.
במאסף ישורון הובאו כמה פעמים מחידו"ת אשר המה בכתובים.
חידו"ת אלו ראו אור בספרו שאילת דוד [יו"ד סי' ג] מצו"ב. ולפנינו פתיחת המכתב המקורי שלא נדפס בשאלת דוד.
תלמודו של הגר"ד היה נשמת אפיו. כאשר רוצה היה רבנו להמחיש היכי דמי "חיבוט הקבר", היה ממשיל זאת לשעה שהוא לומד בליל שבת קודש וכבה הנר, והנה עולה חידוש במוחו, וכמדומה לו שראיה ברורה לחידוש מדברי תוס' במסכת פלונית, רוצה הוא איפוא להביט ולבחון אם עולים הדברים יפה בלשון התוס' ואין לאל ידו מחמת החשיכה".
מסופר, כי פעם עמל הגאון רבי אלעזר משה הורוויץ מפינסק למצוא מקור להלכה אחת, ולא עלתה בידו, ירד מפינסק לקרלין הסמוכה בחצי הלילה, ומצאו לרבי דוד עומד ולומד כדרכו, כשהציע לפניו את שאלתו, הראהו רבי דוד כרגע מקור להלכה מן הירושלמי. עמד רבי אלעזר משה וקרא עליו את הנאמר בדוד: וה' עמו, שהלכה כמותו בכל מקום.
כמו כן צירפנו את תולדותיו ויריעת חייו שהובאו בישורון [ט']
לעיל הבאנו את מכתבו של הגר"ח מבריסק להגר"ד - viewtopic.php?f=7&t=38342&p=530706#p516833
ויהי רצון שימליץ טוב בעדינו ובעל כל העוסקים בתורתו ובעד כלל ישראל.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' מרץ 17, 2019 11:54 pm

ישמחו השמים ותגל הארץ, בהוצאת מספר גנוזות נוספות שלא ראו אור הדפוס עד הנה: רבי חיים חזקיהו מדיני, רבה של חברון - בעל השדי חמד. רבי יעקב שפירא - ראש ישיבת וואלז'ין, נכד הנצי"ב - שיחה לחג הפורים. רבי אהרן קוטלר - ראש ישיבת ליקווד ועוד. וכן חידו"ת מענגים בענייני מגילת אסתר. בקונטרס מגדל שיר.
ניתן להוריד את החוברת בראש האשכול - בקישור המצו"ב:
viewtopic.php?f=7&t=38342&p=429819#p429819

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' אפריל 14, 2019 10:24 pm

מכתב נדיר מהגר"א קוטלר זצ"ל
במסגרת איסוף הכתבים לספר הזכרון, הגיע לדינו ע"י ידידנו הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א, מכתב מהגר"א קוטלר.
המכתב פורסם בחוברת מגדל שיר, הניתנת להורדה בראש האשכול.
כמו כן היה נידון גדול בענין ישיבת "בבאיי" בפורום דנן. ראה כאן: viewtopic.php?f=66&t=44559#p526533

אני לא מבין מדוע מכתב זה הוסר מתחילה, הרי יש עניין רב במכתב האותנטי. ומן הסתם טל"ח.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' אפריל 14, 2019 10:28 pm

רבי חיים חזקיהו מדיני - השדי חמד
מכתב זה המיועד לרבה של שאוול הגרי"ז שטערן, עימו התכתב רבות השדי חמד. עיקר השאלה הובאה בשדי חמד מצו"ב. אולם לפנינו פתיחה מעניינת למכתב, אותה פותח הרב החח"מ [רבי חיים חזקיהו מדיני]. המכתב המלא הובא בחוברת מגדל שיר, הניתנת להורדה בתחילת האשכול.

ברצוננו לבשר לחברים הנעלים, כי בס"ד ובשעה טובה ומוצלחת, ספר הזכרון עומד להיות מופץ בעזרת ה' אחר חג הפסח. פרטים יבואו.

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ג' מאי 07, 2019 12:26 pm

ספר הזיכרון נמצא כבר בחנויות.
לא בא כבושם הזה!

פורום אוצר החכמה

מי מחובר