השלטו ידי זרים בפי' ראשונים עה"ת? - פירוש רשב"ם לפר' בראשית

שטייגעניסט

כבר דנו פה על מיקומו של רש"י לעומת הרשב"ם והאע"ז, הסיפור האוילי עם הגרי"ז כבר נדוש פה, היה זה כשגינו והצדיקו את הספר 'צוהר לתיבה', יבואו המלנקקים וילנקקו.

שינדלהיים · הודעהעל ידי **שינדלהיים** » ב' ינואר 26, 2015 12:29 am

שטייגעניסט כתב:כבר דנו פה על מיקומו של רש"י לעומת הרשב"ם והאע"ז, הסיפור האוילי עם הגרי"ז כבר נדוש פה, היה זה כשגינו והצדיקו את הספר 'צוהר לתיבה', יבואו המלנקקים וילנקקו.

כפי הנראה כוונתך לזה

אריסמנדי · הודעהעל ידי **אריסמנדי** » ב' ינואר 26, 2015 1:51 am

מאמרי הרב יצחק זילבער בעלוני פרדס יצחק, בענין פשוטו של מקרא ופירוש הרשב"ם
שמות
וארא
בא
(בשני האחרונים הוא עוסק ב"צנזורות המתחדשות בכל יום"...)

אריסמנדי · הודעהעל ידי **אריסמנדי** » ב' ינואר 26, 2015 2:18 am

[אין שום קשר מהותי לענין האשכול, אבל הואיל והוזכר למעלה פירש"י לענין קיום 'שנים מקרא ואחד תרגום', יש להעיר שבויכוח המעניין של הרמ"א ומהרשי"ק (שו"ת הרמ"א סי' קל"ט ואילך) מפורש שלדעת שניהם אליבא דהרא"ש וראשונים אחרים אין שום עדיפות בפירוש רש"י דווקא על פירושים אחרים בלשון הקודש, לענין קיום 'שנים מקרא ואחד תרגום'. ובדברי מהרשי"ק מפורט: "פירש"י רמב"ן רלב"ג וזולתם מן המפרשים".]

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' ינואר 26, 2015 8:35 am

גם אני הק' לא זכיתי להיות מבעלי מקרא, ולא ירדתי לברר סוגיית מקורות פירושי הרשב"ם, אך בכ"ז מצאתי בדברי החכם המופלא רבינו מתעמק כמה פנינים ומרגליות, וידיעות ביבליוגרפיות מעניינות, וכדי שלא יאבדו ברוב דברים אציין להם:

א. בירור רחב על סדר הדפסת פירושי רשב"ם ומקורותיהם.
ב. השלמת העתקת פירוש רשב"ם בידי אשת ר' יוסף דרשן מפרעמיסלא (מעניין אם נזכר אצל הברמן).
ג. עיון במש"כ על ויהי בוקר, מדבריו במקו"א.
ד. בירור נעים מאד על דברי רשב"ם בענין הפנימי של תפילין, ומיישב לפי"ז למה לא הזכיר רשב"ם כן בשאר פרשיות של תפילין.
ה. ביטול הטענה שהעלו אחרים שיש איזה "מסורת וסמיכות של גדולי הדורות" על פירוש רשב"ם לפרשת בראשית.
ו. ביקורת על החכם רוזן, שבמסגרת ליקוט דברי רשב"ם המובאים אצל ראשונים, השמיט דברים שבעיניו אינם הולמים את דרך הרשב"ם אע"פ שהובאו אצל ראשונים.
ו. ביקורת על מהדורת ברומברג שהשמיט את מקורות הפירוש עד שעירב בין חיבורו של רשב"ם לליקוטים מתורתו.

ואפשר שהחמצתי עוד אלו דברים יקרים המשוקעים בתוך דבריו.

על כל דברי הרב מתעמק, ושאר דבריו היפים והעשירים הנטועים במרחבי הפורום, הכתובים במאמץ ניכר לחתור לאמיתות הדברים, ולהעמידם על מכונם. ישר כח!

מתעמק · הודעהעל ידי **מתעמק** » ב' ינואר 26, 2015 9:54 am

רק עכשיו נפניתי להשיב, וסליחה על האיחור
מאחר שדברי באריכות לא נקראו רק כמדלג בין השורות, כדמוכח מהתגובות, אשיב בקצרה לפי סדר ההשגות.
א) כל דברי לפי ההנחה שכולם התנהגו כמכון המאור והשאירו הפירוש רק מפרשת וירא ואילך.
ב) אין החזקוני מביא כלום (עכ"פ בפרק א') בשם רשב"ם. וגם פירושיו הדומים לדברי הרשב"ם הם מעט דמעט, כך שיוכל להיות גם אב משותף לשניהם (גם רוזן בעמוד XXXI מהמבוא השתמש בטענה זו לענין אחר).
ג) אודה שלא אדע מי זה רבי שלמה ב"ר שמואל מווירצבורג, אם תוכל להחכימני מי מבני דורו או הבאים אחריו הידועים לנו מדור דור מזכירים אותו לשבח, והיאך נתאשר שזה כתב ידו. אם שני אלה מבוארים לטובה, בוודאי אודה לו להאמין בעדותו ולקבל יחוס הפירוש לרשב"ם.
ד) כתבתי לעיל שהרד"א הציב אופן זיהוי בן ג' שלבים. ולניד"ד, שלב ב' הרי מוטל בספק אם אכן ניכר שהכל מבאר ראשונים קאתי, אחרי שיש חשש סביר על הקטע בענין יום ולילה. שלב ג', כנ"ל אות ב' לא ידוע לי מובאות בראשונים מדברי הרשב"ם בפרק א'
ה) לא יעלה על הדעת שדברי הרשב"ם הם לפי הפירוש הפשוט, כלומר בלי הבנה ועמקות רק בשטחיות איך שנראה שאפשר להטות לשם הכתובים. ולכן כל פירוש שעל פי הפשט, יש לו השלכות בעומק הדברים בכמה ענינים ונושאים, ובכל דברי אין וורטים כלל. והר"ת שב"ת, לא אני הצמדתי להרשב"ם אלא אדרבה דחיתיו, וגם לפי איש פלוני אין הוורט נוגע לעצם הפירוש אלא שעל ידו קיבל פלוני השראה להבין דברי הרשב"ם באופן מסויים.
ו) וכפי שביארתי לעיל יש זרות בפירושו שהלילה אחר היום, ואינו שייך לחבל נביאים שהסכימו לדבר זה, כי מיקום פירוש זה מוכיח לכאורה שכוונתו שכן הוא לענין מצות שבת ג"כ (מה גם שיש לתמוה אף אם נרצה לדחוק שכוונתו רק עד מתן תורה כי בפירוש גילתה התורה מערב עד ערב וגו', כמש"כ רוזן, א"כ מה טעם לא גילה הרשב"ם דבר זה הנחוץ בשום מקום בפירושו?).

מה שנכון נכון

יעויין כאן בעמוד 6.
וכאן עמוד 12.

וכאן כתב היד. בדף הבא הרשב"ם.
סריקה יותר ברורה של העמוד הובאה כאן.

צופר הנעמתי

מתעמק כתב:ה) לא יעלה על הדעת שדברי הרשב"ם הם לפי הפירוש הפשוט, כלומר בלי הבנה ועמקות רק בשטחיות איך שנראה שאפשר להטות לשם הכתובים. ולכן כל פירוש שעל פי הפשט, יש לו השלכות בעומק הדברים בכמה ענינים ונושאים, ובכל דברי אין וורטים כלל. והר"ת שב"ת, לא אני הצמדתי להרשב"ם אלא אדרבה דחיתיו, וגם לפי איש פלוני אין הוורט נוגע לעצם הפירוש אלא שעל ידו קיבל פלוני השראה להבין דברי הרשב"ם באופן מסויים.

בוודאי ובוודאי שיעלה על הדעת שדברי רשב"ם הם לפי הפירוש הפשוט, ולא יעלה על הדעת אחרת, זה עיקר מה שבא הרשב"ם לעשות ואם לא הבנת את זה אפשר לומר שפספסת לגמרי את כל הענין. רק שהפירוש הפשוט הוא לא "איך שנראה שאפשר להטות לשם את הכתובים", אלא איך שהכתובים נוטים מצד עצמם לפי פשוטם, ולאו מילתא זוטרתא היא כלל וכלל.

הרשב"ם לא פירש תפילין כי היה קשה לו כמו שהקשו רבים והוצרך לתרץ וכו' וכו' ולא כל כיוצא בזה - הרשב"ם פירש עפ"י פשוטו של מקרא וסבר שאפשר לפרש עפ"י פשוטו של מקרא גם במקום שנוטה מדרשות חז"ל וגם בעניני הלכה, ולהסביר בדבריו שלא באמת התכוון שהפירוש הפשוט לא כהדרשה אלא שבא ליישב מה שהקשו רבים כו' ותירץ וכו' וכל פירושו בעצם מיוסד עפ"י דרשת חז"ל עם קושיות ותירוצים ע"ד הפלפול, אלו דברי הבל במחילה.

ענין אחר הוא לפרש איך הפשט שפירש רשב"ם מתאים בעומק הענין עם דרשת חז"ל וזה כמובן דבר נאה ומתקבל לחבר את הפשט עם הדרש בעומק הענין, אבל כמובן שלא מפני שנמצא או לא נמצא הסבר כזה נחליט אם פירוש פלוני יצא מפי הרשב"ם או לא.

בענין ההערה על הרשב"ם בויהי ערב וכו', אינני מבין את כל הנושא. הרי ברור שבעל הפירוש, יהיה מי שיהיה, לא התכוון לומר שצריך לנהוג שבת מבוקר עד בוקר, ולא התכוון ח"ו לנטות מדברי חז"ל להלכה כמלוא נימה - על יעיד ראש דבריו שכתב והעיד "יבינו המשכילים כי כל דברי רבותינו ודרשותיהם כנים ואמתיים". אם כן ברור שלא עלה על דעת הכותב שהיוצא מפירושו ששבת נוהגת מבוקר עד בוקר ולא מערב עד ערב, וכל הטענה ע"ז שהמיקום של הפירוש מוכיח שנתכוון למצות שבת וכו' בתוהו יסודה. אלא מאי, שלמתעמק לא נח להגיד שאע"פ שימי בראשית נמנים מבוקר עד בוקר בכ"א שבת נוהגת מערב עד ערב, ולמפרש זה היה נח להגיד, האם בשביל ההערה הזאת ראוי לשפוט אם הפירוש מתאים לרשב"ם או לא? יתכבד הרב המתעמק לעיין בספרי חידושי הראשונים והאחרונים על ב"ב ומובטחני שימצא אלף הערות כאלה על דברי הרשב"ם ואף חמורות מהם פי אלף.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ב' ינואר 26, 2015 8:50 pm

צופר הנעמתי כתב:יתכבד הרב המתעמק לעיין בספרי חידושי הראשונים והאחרונים על ב"ב ומובטחני שימצא אלף הערות כאלה על דברי הרשב"ם ואף חמורות מהם פי אלף.

רשב"ם בבא בתרא קס"ו כתב:ספל מלמעלה. ספל אדירים (שופטים ה) הפקיד פלוני לפלוני: קפל מלמטה. טליתות שראויין לקפל ויש פותרין גימטריא הוא ספל וקפל והבל הוא והוא הדין לכל הכלים דעלמא אלא הכי נקט משום דבעי עלה במסקנא קפל מלמעלה וספל מלמטה כו':

אביאסף · הודעהעל ידי **אביאסף** » ג' ינואר 27, 2015 1:28 am

רצוני להעיר רק הערה אחת בנוגע לפירוש הרשב"ם לפרשת בראשית הנדפס מכ"י מינכן, הרשב"ם עצמו בפרשת משפטים מציין למה שפירש בפרשת בראשית והדברים מצויים בפירוש זה:

ידעו ויבינו יודעי שכל כי לא באתי לפרש הלכות אעפ"י שהם עיקר, כמו שפירשתי בבראשית כי מיתור המקראות נשמעין ההגדות וההלכות.
רשב"ם שמות כא א

יבינו המשכילים כי כל דברי רבותינו ודרשותיהם כנים ואמתים. וזהו האמור במס' שבת הוינא בר תמני סרי שנין ולא ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. ועיקר ההלכות והדרשות יוצאין מיתור המקראות או משינוי הלשון שנכתב פשוטו של מקרא בלשון שיכולין ללמוד הימנו עיקר הדרשה, כמו אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ודרשו חכמים באברהם מאריכות הלשון שלא היה צריך לכתוב בהבראם.
רשבם בראשית א א

נ.ב. דעתי היא שייחוס הפירוש לפרשת בראשית לרשב"ם אינו מוטל בספק אלא שאיני רואה טעם להאריך בזה לפי שהמתעקשים בכל מקרה ימשיכו בעיקשותם.

אריסמנדי · הודעהעל ידי **אריסמנדי** » ד' ינואר 28, 2015 1:01 am

מתעמק כתב: א) כל דברי לפי ההנחה שכולם התנהגו כמכון המאור והשאירו הפירוש רק מפרשת וירא ואילך.
ב) אין החזקוני מביא כלום (עכ"פ בפרק א') בשם רשב"ם. וגם פירושיו הדומים לדברי הרשב"ם הם מעט דמעט, כך שיוכל להיות גם אב משותף לשניהם (גם רוזן בעמוד XXXI מהמבוא השתמש בטענה זו לענין אחר).
[...]
ד) כתבתי לעיל שהרד"א הציב אופן זיהוי בן ג' שלבים. ולניד"ד, שלב ב' הרי מוטל בספק אם אכן ניכר שהכל מבאר ראשונים קאתי, אחרי שיש חשש סביר על הקטע בענין יום ולילה. שלב ג', כנ"ל אות ב' לא ידוע לי מובאות בראשונים מדברי הרשב"ם בפרק א'.

בדבריו אלו הגיב 'מתעמק' גם על תגובתי דלעיל

והנני להשיב:
א. איני יודע מה הוא סח. כל ההוצאות החדשות של ה'מקראות גדולות': המאור, עוז והדר וארטסקרול, הדפיסו את פירוש רשב"ם לפרק א בראשית ע"פ הוצ' ראזין, והשמיטו רק את הקטעים הנוגעים לסדר היום והלילה.
ב. כל הרגיל בפירושי רשב"ם וחזקוני יודע שרבים מפירושי רשב"ם משוקעים כסדר בחזקוני (בסתם, וכן הוא נוהג במובאות מפירושי ראב"ע ובכור שור ועוד, וזו שיטת עבודתו וכוונת חיבורו-ליקוטו כמו שהודיע בהקדמתו), עד שמהדירי פי' רשב"ם נעזרים בחזקוני כדי לתקן שיבושים בפי' רשב"ם שבידנו. אין מקום להסתפק במקור הפירושים, כי הם ניכרים בחידושם ובסגנונם שהם לרשב"ם בלבד. ולהלן אביא את פירושי רשב"ם המשוקעים בחזקוני לבראשית פרק א.
ד. הנה הקרה ה' לפני מובאה קדמונית בשם פי' רשב"ם, והיא לפנינו בפירוש בראשית. כך הובא בפירושי רבינו חיים פלטיאל (בראשית א א):

הק' רשב"ם למה לא נכתבה יצירת המלאכים ויצירת השדים וגיהנם כמו שאר יצירות. ופי' שגם יצירת בראשית לא נכתבו רק להשמיע לאזנים ולהסביר ללב מצות התורה, שהרי גבי שבת כתיב כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, ואלמלא לא נכת' תקוני יצירות בראשית שהיו בו' ימים יום יום על דגלו וחילק השבת מהם ממנוחת הקב"ה ית' ש' לא היה נודע טעם הפסוק האו' כי ששת ימים עשה ה' ולא היה טעם של שביתת שבת מקובל ללב. וכמה מקראות יש בידינו שאינם כתובים רק להסביר ללב המקראות שלפנים.

ומהדיר פי' רח"פ העיר שדברים אלו אינם נמצאים בפי' רשב"ם.

אבל קטע זה מקורו ברור בפירוש רשב"ם (בשינויי לשון וסדר אך בשמירת הענין), שכך כתב בסוף סיפור בריאת האדם (פס' כז):

'בצלמו' של אדם, הוא 'בצלם אלהים' - מלאכים. ואל תתמה אם לא נתפרש יצירת המלאכים, כי לא כתב משה כאן לא מלאכים ולא גיהנם ולא מעשה מרכבה, אלא דברים שאנו רואים בעולם הנזכרים בעשרת הדברות, כי לכך נאמר כל מעשה ששת הימים כמו שפירשתי למעלה.

ורמז בזה רשב"ם למה שפירש בפסוק ראשון, וז"ל

אך זה הוא עיקר פשוטו, לפי דרך המקראות שרגיל להקדים ולפרש דבר שאין צריך בשביל דבר הנזכר לפניו במקום אחר. כדכת' "שם חם ויפת" וכת' "וחם הוא אבי כנען", אלא מפני שכת' לפניו "ארור כנען", ואילו לא פורש תחילה מי כנען לא היינו יודעין למה קללו נח. "וישכב את בלהה פלגש אביו וישמע ישראל", למה נכתב כאן וישמע ישראל, והלא לא נכתב כאן שדיבר יעקב מאומה על ראובן. אלא לפי שבשעת פטירתו אמר "פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה", לפיכך הקדים "וישמע ישראל", שלא תתמה בראותך שהוכיחו על כך בסוף ימיו. וכן בכמה מקומות.
גם כל הפרשה הזאת של מלאכת ששה ימים הקדימה משה רבינו לפרש לך מה שאמר הק' בשעת מתן תורה "זכור את יום השבת לקדשו [וגו'] כי ששת ימים עשה י"י את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי", וזהו שכת' "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי", אותו ששי שהוא גמר ששה ימים שאמר הקב"ה במתן תורה. לכך אמר להם משה לישראל, להודיעם כי דבר הקב"ה אמת, וכי אתם סבורים שהעולם הזה כל הימים בנוי כמו שאתם רואים אותו עכשיו מלא כל טוב, לא היה כן, אלא "בראשית ברא"...

גם החזקוני הביא דברי רשב"ם אלו, וז"ל בפס' כז:

'בצלמו', שהוא 'צלם אלהים'. ואל תתמה אם לא נתפרשה יצירת המלאכים, כי לא כתב משה רבינו כאן לא מלאכים ולא גיהנם ולא מעשה מרכבה אלא רק דברים שאנו רואים בעולם כמו שפירשתי למעלה (ובהמשך דבריו הביא כעין פי' רשב"ם: 'בצלם אלהים' בדמות מלאכים).

ולמעלה בפס' ב כתב:

ויש כמה ענינים שלא נתפרסמה כאן יצירתם כגון מלאכים ומעשה מרכבה וגיהנם אלא רק דברים שאנו רואים בעולם...

אריסמנדי · הודעהעל ידי **אריסמנדי** » ד' ינואר 28, 2015 1:14 am

והנה שאר מובאות פי' רשב"ם בחזקוני לבראשית פרק א:

חזקוני פסוק ב
ורוח אלהים. הוצרך אותו רוח להקוות המים דכתיב יקוו המים, כמה דאת אמר ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה וגו'.
רשב"ם פסוק ב
ורוח מנשבת על פני המים. והוצרך הרוח למה שכת' לפנינו ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד גו', כי על ידי הרוח נקוו המים, כמו בקיעת ים סוף שנתראית היבשה ע"י ויולך י"י את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים.

חזקוני פסוק יד
יהי מארת. דרך מקראות לדבר בלשון יחיד אצל רבים כמו ויהי אנשים אשר היו טמאים. וכן פירושו, יהי מעשה, ומהו, המאורות.
...ברקיע השמים. ברקיע הנרקע ופרוס תחת השמים העליונים.
רשב"ם פסוק יד
יהי מארת. דרך המקראות לומר לשון יחיד אצל לשון רבים כמו ויהי אנשים אשר היו טמאים. וכן פירושו, יהי מעשה, ומה הוא, מאורות:
ברקיע השמים. הנרקע ופרוש תחת השמים העליונים.

חזקוני פסוק כו
'בצלמנו' בצלם המלאכים.
רשב"ם פסוק כו
'בצלמנו' בצלם המלאכים.

חזקוני פסוק כח
וכִבְֿשֻהָ, רפי, שהרי לשון צווי הוא, אבל אם היה דגש פירושו לשעבר כמו 'קִבְּצוּ פארור'.
רשב"ם פסוק כח
וכבשוה, רפי, כמו ונכבשה הארץ לפניכם. ולפי שהוא משקל רפי ולשון ציווי לכך הוא נרפה, אבל וכִבְּשוה דגש פירושו לשעבר כמו 'קבצו פארור'.

חזקוני פסוק כט
הנה נתתי לכם. נותן אני עתה לכם, ובלע"ז דונאץ. וכן 'הרימתי ידי', מרים אני. 'נתתי כסף השדה', נותן אני.
רשב"ם פסוק כט
הנה נתתי לכם. נותן אני לכם עתה, דויינש. וכן 'הרימותי ידי', מרים אני. 'נתתי כסף השדה', נותן אני.

אריסמנדי · הודעהעל ידי **אריסמנדי** » ד' ינואר 28, 2015 4:19 am

מלבד הראיות הנ"ל, הנה המעיינים הבקיאים בפירוש רשב"ם והמכירים את לשונו ודרכיו, בנקל יבחינו שהפירוש הנידון לפרק א' דבראשית הוא לרשב"ם ודאי. בפירוש לבראשית יש ביאורים, כללים וסגנונות המיוחדים לרשב"ם והחוזרים אצלו לכל אורך פירוש התורה. חלק מן המקבילות וההשוואות צוינו בהערותיו של ר' מאיר לוקשין (מהדיר פי' רשב"ם שבהוצאת חורב).

אביא כאן שני ענינים שנכתבו בקטע הפירוש לבראשית, ואת חזרתם שוב ושוב בהמשך פירוש התורה.

א. רשב"ם בראשית א א:

יבינו המשכילים כי כל דברי רבותינו ודרשותיהם כנים ואמתים. וזהו האמור במס' שבת הוינא בר תמני סרי שנין ולא ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. ועיקר ההלכות והדרשות יוצאין מיתור המקראות או משינוי הלשון שנכתב פשוטו של מקרא בלשון שיכולין ללמוד הימנו עיקר הדרשה, כמו אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ודרשו חכמים באברהם מאריכות הלשון שלא היה צריך לכתוב בהבראם. עתה אפרש פירושי הראשונים בפס' זה להודיע לבני אדם למה לא ראיתי לפרש כמותם. יש מפרשים ...אי אפשר לומר כן... והמפרש ...גם זה הבל.

רשב"ם בראשית לז א:

ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אף כי עיקרה של תורה באת ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט ההגדות וההלכות והדינין על ידי אריכות הלשון ועל ידי שלשים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ועל ידי שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל. והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא, ולפי שאמרו חכמים אל תרבו בניכם בהגיון, וגם אמרו העוסק במקרא מדה ואינה מדה העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות, וכדאמ' במסכת שבת הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינ' כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים...והנה זה הבל הוא.

רשב"ם שמות כא א:

ידעו ויבינו יודעי שכל כי לא באתי לפרש הלכות אעפ"י שהם עיקר, כמו שפירשתי בבראשית כי מיתור המקראות נשמעין ההגדות וההלכות.

(את הציטוט האחרון כבר הביא לעיל החכם 'אביאסף', וכמו שכתב, יש בו הוכחה ברורה לנידוננו.)

ב. רשב"ם בראשית א ה:

וכן "ויקרא משה להושע בן נון יהושע", האמור למעלה "למטה אפרים הושע בן נון", הוא אותו שקרא משה יהושע בן נון שמינהו קודם לכן משרתו בביתו, שכן דרך המלכים הממנים אנשים על ביתם לחדש להם שם, כמו שנאמר ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח, ויקרא לדניאל בלטשצר וגו':

רשב"ם במדבר יג טז:

ויקרא משה להושע בן נון יהושוע, [לא שקראו עתה יהושע] אלא כך פירושו. הושע בן נון שאמרנו למעלה (פסוק ח) שנקרא כן בבית אביו הוא אותו שקרא משה [יהושע] כשנעשה משרתו והפקידו על ביתו. שכך היה מנהגם, כמו ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח, ויקרא לדניאל בל[ט]שצר, דהוא שמיה בלטשצר כשם אלהיה.

וכן כתב רשב"ם בבראשית מא מה:

צפנת פענח, כתרגומו, ולשון מצרים הוא. וכן היה דרכם לקרוא לאדם בשעה שממנים אותו על ביתם שם הראוי. וכן "ויקרא משה להושע בן נון יהושוע" כשנעשה משרתו. וכן ויקרא לדניאל בל טשצר, כדכתיב די שם שמיה בל טשצר כשם אלהיה.

וכבר העירו מהדירי הפירוש שבשלושת המקומות (כולל בקטע הפירוש לבראשית שהוא מכ"י אחר ומעתיק אחר) הובא בשינוי זהה המקרא בדניאל, במקום 'ויקרא לדניאל בלטשצר' כתוב בכל ספרינו (דניאל א ז) וישׂם לדניאל בלטשאצר.

סוף דבר: כל מבקש אמת וחכמה בשכל ישר יראה כי אין מקום לפקפק בעדות הברורה והמפורשת של סופר כתב היד, שנתגלגלה על ידו הזכות להציל לנו את פירוש רשב"ם לפרשת הבריאה. ברוך שמסר עולמו לשומרים, ללמדנו דעת טהורה ויסודי התורה ממעיין הראשונים. כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.
ומעתה יש לנו להצטער ולמחות על כי שלטו ידי זרים בחיבורי הראשונים, ולתבוע מההוצאות השונות שידפיסו את פירוש רשב"ם בשלמות האפשרית, ואל יהינו לשלוח יד בו. וכשם שלא יעלה על דעת מאן דהוא לצנזר מפירוש ראב"ע את הקטעים שיצאו עליהם מתנגדים, וכיו"ב במשנה תורה להרמב"ם ושאר חיבורי רבותינו ז"ל. הכי לצנזורים הערלים והמשומדים יאמרו להידמות?

(הנה מאמר הדן בדרכו של רשב"ם בפשוטו של מקרא, ובחלק ד האריך בענין פירושו על 'ויהי ערב ויהי בקר' ושאר פשטיו המנוגדים להלכה.)

מה שנכון נכון

אמשיך בדרך הרבנים אביאסף ואריסמנדי:
אולי כבר צוינו המקבילות דלהלן במהדורת חורב הנז"ל, ואינה תח"י.

רשב"ם בראשית פרק א פסוק ד

וירא אלהים את האור - נסתכל במראהו כי יפה הוא. וכן ותרא אותו כי טוב הוא, נסתכלה במשה שנולד לששה חדשים כמו שמואל לתקופת הימים וראתהו כי טוב ויפה הוא שנגמרו סימניו וצפרניו ושערו, ותצפנהו שלשה ירחים, כלו' עד סוף ט' חדשים שהרי ראתהו וידעה שהוא טוב ויפה בסימנים, שאינו נפל:

רשב"ם שמות פרק ב פסוק ב

ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו - המפרש לפי שראתהו הטמינתהו שקר הוא, שכל הוולדות אמותן מרחמות עליהן. א"כ צריך לפרש ותרא כמו וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. נסתכל והביט כל מעשיו וכל פעולותיו שעשה אם יש לתקן שום דבר בהם והנה כולם יפים ומתוקנים. אף כאן לפי שמשה נולד לסוף ששה חדשים כמו שמצינו בשמואל שנולד לתקופת הימים, שני תקופות ושני ימים. ולפיכך יכלה להצפינו שלשה חדשים שהמצריים היו מבקרים למעוברות לסוף תשעה חדשים. לכן נסתכלה בו בשעת לידה אם הוא נפל ולא תטרח בהטמנתו וראתהו כי טוב ויפה הוא כי גמרו סימניו שערו וציפורניו כמו ששנינו ביבמות, וידעה שהוא בר קיימא ותצפנהו ג' ירחים עד סוף ט' ירחים שהוא זמן לידת רוב נשים.

רשב"ם בראשית פרק א פסוק א

וישכב את בלהה פלגש אביו וישמע ישראל. למה נכתב כאן וישמע ישראל? והלא לא נכתב כאן שדיבר יעקב מאומה על ראובן? אלא לפי שבשעת פטירתו אמר פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה, לפיכך הקדים וישמע ישראל, שלא תתמה בראותך שהוכיחו על כך בסוף ימיו.

רשב"ם בראשית פרק לה פסוק כב

וישמע ישראל - לא נכתב זה אלא להודיעך שבשביל ששמע יעקב את הדבר אמר לו בשעת צוואתו פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך:

רשב"ם בראשית פרק א פסוק יד

יהי מארת - דרך המקראות לומר ל' יחיד אצל ל' רבים כמו ויהי אנשים אשר היו טמאים

רשב"ם שמות פרק א פסוק י

נתחכמה לו - .. מצינו לשון יחיד אצל רבים:

רשב"ם בראשית פרק א פסוק כט

הנה נתתי לכם - נותן אני לכם עתה דויינש. וכן הרימותי ידי, מרים אני. נתתי כסף השדה, נותן אני

רשב"ם בראשית פרק מט פסוק ד

יצועי עלה -... הרבה לשון פעל מתפרשים לשון פועל כמו נתתי כסף השדה, נותן אני

לא כל הדוגמאות הינן הוכחה גמורה, אבל בלא"ה עיקר הראיות רק לרווחא דמלתא.

גם לשונות האופיניים לרשב"ם כמו "עיקר פשוטו" "משקל דגש" "משקל רפי" נמצאים בפירוש זה.

שינדלהיים · הודעהעל ידי **שינדלהיים** » ה' ינואר 29, 2015 4:16 pm

המעניין הוא: שפעמים שהרשב"ם צמוד יותר לדברי חז"ל מאשר רש"י כמו בפרשת קרח (טז,יב) שהרשב"ם מפרש שם בזה"ל. ויאמרו לא נעלה - אליך למשפט. לשון עלייה רגיל לומר אצל הולכים אל השופטים, ועלתה יבמתו השערה, ויעלו אליה בני ישראל למשפט, ובעז עלה השער:
והוא מהגמ' במו"ק - אמר רבא: מנלן דמשדרין שליחא דבי דינא, ומזמנינן ליה לדינא - דכתיב וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב. עיין שם.
ואילו רש"י פירש שם באופן אחר.

מה שנכון נכון

שינדלהיים כתב:המעניין הוא: שפעמים שהרשב"ם צמוד יותר לדברי חז"ל מאשר רש"י כמו בפרשת קרח (טז,יב) שהרשב"ם מפרש שם בזה"ל. ויאמרו לא נעלה - אליך למשפט. לשון עלייה רגיל לומר אצל הולכים אל השופטים, ועלתה יבמתו השערה, ויעלו אליה בני ישראל למשפט, ובעז עלה השער:
והוא מהגמ' במו"ק - אמר רבא: מנלן דמשדרין שליחא דבי דינא, ומזמנינן ליה לדינא - דכתיב וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב. עיין שם.
ואילו רש"י פירש שם באופן אחר.

גם רש"י עה"ת פירש פשוטו של מקרא שהתכונו לומר לא נלך אליך. וכמ"ש בפסוק יד "אפילו אתה שולח לנקר את עינינו אם לא נעלה אליך, לא נעלה".

הרשב"ם בא לבאר מדוע תפסו בלשונם לשון עליה, [וע"ז הביא רש"י בפסוק יב שפיהם הכשילם, וג"ז מחז"ל], אך מקורו מהפסוקים שהביא, ולא מהתלמוד במו"ק ששם לא דנו כלל בביאור הלשון עליה. [אפשר לפרש את התלמוד כדברי הרשב"ם, שלשון עליה זהו המקור להגדיר את הזמנתם למשה כהזמנה למשפט, אך אי"ז מפורש שם ואי"ז מוכרח].

ויתכן שרש"י לשיטתו שפירש "וישלח משה וגו' - מכאן שאין מחזיקין במחלוקת, שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום". ומקורו מחז"ל [בסנהדרין קי. אמרו כן על הפסוק להלן שהיה למחרת, וכבר היה ע"ז דיון בפורום]. וא"כ אזיל לשיטתו שלא היתה זו הזמנה למשפט, וע"כ פירש לשון עליה באופ"א מהרשב"ם.

ויתכן גם שמקורו של רש"י מקיצור הלשון לא נעלה, דלא אמרו לא נעלה אליך, ובזה הכשילם פיהם, שאין להם עליה כלל. אך את עיקר הלשון עליה גם הוא יכול לפרש כרשב"ם.

שינדלהיים

תחילה אמרתי שהרב מתעמק הגזים אך כאשר בדקתי את פירושו של רוזין ומצאתי שם דברי כפירה ממש הזדעזעתי!!!.
אין לי גישה לרשב"ם שההדיר אותו אברהם יצחק וכו' ממוסד הרב קוק אך מספיק לנו קטע שתיים כפי שמובא אצל רוזין.
א. בעניין השבת כבר כתב על כך רבנו האבן עזרא באגרת השבת.
ב. ויקרא לאור יום שמשה כתבו אין צורך להכביר במלים.
ג. מספיק לנו מה שמביא רוזין בהקדמתו שנעזר הרבה עם מנדלסון. והדברים בדוקים.
ד. אין צורך לפסול משום כך את כתב היד מינכן 5 ועוד חזון למועד.

שינדלהיים

מאמר יפה מאתמר כסלו על שיטת פירושו של הרשב"ם (של רוזין) ויש באמתחתי עוד כמה מאמרים אך לא את כולם ניתן להעלות לכאן מטעמים מובנים.

מה שנכון נכון

שינדלהיים כתב:ב. ויקרא לאור יום שמשה כתבו אין צורך להכביר במלים.

כמה מ"מ אקראיים מפרויקט השו"ת.
בבא בתרא יד: משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב.
אבן עזרא בראשית פרק יא (כו) ואברם נולד במקום נקרא אור כשדים... והקרוב שהי' לו שם אחר כי כשדים מבני נחור אחי אברם, רק משה כתב השם הנודע בימיו.
כלי יקר דברים פרק כט,ט אם כן משה כתב להם שטר ושוברו עמו.
רש"י סוטה לז. שכבר נאמר לוי למעלה - משה כתב בתורה אלה יעמדו לברך וגו' שמעון לוי ויהודה.

הרשב"ם לא כיון לפירוש שכתוב באגרת השבת, וע"כ האב"ע לא כיון לרשב"ם, וכבר נתבאר לעיל באשכול.

שינדלהיים

מה שנכון נכון כתב:הרשב"ם לא כיון לפירוש שכתוב באגרת השבת, וע"כ האב"ע לא כיון לרשב"ם, וכבר נתבאר לעיל באשכול.

אם כוונתך לזה מסקנתו שם בזה"ל: ויפה עשו בעלי חומש המאור דבמהדורות המאוחרות חזרו והוציאו קטעים אלו מפירוש הרשב"ם (ובטעות השאירו קטע אחד בפסוק ויבדל וגו'), ויתכן שלא להדפיס כלל על פרשת בראשית כבכל ההוצאות של כל השנים.

מה שנכון נכון

שינדלהיים כתב:
מה שנכון נכון כתב:הרשב"ם לא כיון לפירוש שכתוב באגרת השבת, וע"כ האב"ע לא כיון לרשב"ם, וכבר נתבאר לעיל באשכול.

אם כוונתך לזה
ועדות נאמנה נשארה לנו מדברי רוזין
.

כונתי למה שכתבתי לעיל באשכול ע"ש.

אגב, בשביל להבין את דברי הרשב"ם אי"צ להזדקק לדברי החוקרים, ואין נ"מ מה אמרו כולם או רובם, וכ"ש רוזין שנהפך פתאום לעד ולנאמן...

שינדלהיים

מה שנכון נכון כתב:
שינדלהיים כתב:
מה שנכון נכון כתב:הרשב"ם לא כיון לפירוש שכתוב באגרת השבת, וע"כ האב"ע לא כיון לרשב"ם, וכבר נתבאר לעיל באשכול.

אם כוונתך לזה
ועדות נאמנה נשארה לנו מדברי רוזין
.

כונתי למה שכתבתי לעיל באשכול ע"ש.

אגב, בשביל להבין את דברי הרשב"ם אי"צ להזדקק לדברי החוקרים, ואין נ"מ מה אמרו כולם או רובם, וכ"ש רוזין שנהפך פתאום לעד ולנאמן...

א. זה שהרשב"ם לא התכוון לזה, אין מזה כל ראיה שהאב"ע לא התכוון לדברי הרשב"ם. (טענותיך יכולים לשמש אלא במסגרת טיעונים להקלה בעונש :)).
ב. שמחתי לראות שגם כבודו טוען שאין רוזין נאמן עליך.

לייבעדיג יענקל

א. אין גם כל ראיה שראב"ע התכוון לרשב"ם, ואתה ושכמותך הם המוציאים שעליהם להביא ראיה.
לעיל הוכח מעל לכל ספק שכל הדברים שבפירוש הרשב"ם לפר' בראשית הם אכן שלו. כיון שכן, הדיבורים על טיעונים להקלה בעונש הם ליצנות גמורה מאחד מגדולי הראשונים כמלאכים. נכונו ללצים שפטים. (אציע לך במקום לקשקש ולהתלוצץ, לנסות להשיב ענינית על כל ראיותיהם והוכחותיהם החזקות של הרבנים אביאסף, אריסמנדי ומשנ"נ שנכתבו לעיל.)
ב. אף אחד אינו סומך על שיפוטו של ראזין. ההסתמכות היא על עדות סופר כתב היד ועל ראיות פנימיות וחיצוניות מובהקות, וכפי שכבר נתבאר באריכות גדולה למעלה.

שינדלהיים

א. לא הבנתי לאן כבודו חותר. - שהרי לא יעלה על הדעת שפה קדוש הרשב"ם כתב דברים אלו. ובפרט, שהרי בהמשך שם כותב בזה הלשון. ולימים - שהרי מצאת הכוכבים עד צאת הכוכבים יום א'. ע"כ.
ב. מה שכתבתי לעיל. ביקשתי בזה להשיב להרב משנ"נ, לטענתו לא לזה התכוון הרשב"ם, ועל זה כתבתי את שכתבתי. דו"ק היטב.

לייבעדיג יענקל

לא יעלה על הדעת לבטל את דברי הראשונים במחי מקלדת מחמת קריאה שטחית ומרפרפת. האם הרשב"ם כותב שם שיום השבת שנצטוינו לשמרו מתחיל מהיום? עיין בדברי הרב משנ"נ שבדף הקודם, שם נרמזה בקיצור (נמרץ מדאי) כוונת הרשב"ם, וכן מוכרח למעיין בכל דבריו היטב היטב (ת"ח חשוב כתב לי את הביאור הנכון והמוכרח ביתר הרחבה. אני מקוה מאוד שבקרוב הוא יפרסם את הדברים ע"ג במה ציבורית כלשהיא).

שינדלהיים

במידה ותצליח לפרש את כוונת הרשב"ם בקטע הבעייתי הנ"ל נוכל לאמץ את כל מה שנמצא בכת"י מתחילת בראשית עד לו,א (כמדומני) – להעיר:. שרוב רובם של הראיות שהביאו הרב אריסמנדי והרב משנ"נ אינם ראיות כלל. ויתכן בהחלט שמישהו כתב כן בשמו של הרשב"ם כאשר הוא שולף קטעים שונים מחומש שמות ומחומש במדבר.
הראיות שיש בהם ממש הוא מה שהביאו משמו של החזקוני אך שאר הראיות אינם ראיות וכנ"ל. כנלע"ד.

לייבעדיג יענקל

שינדלהיים כתב:במידה ותצליח לפרש את כוונת הרשב"ם בקטע הבעייתי הנ"ל נוכל לאמץ את כל מה שנמצא בכת"י מתחילת בראשית עד לו,א (כמדומני) – להעיר:. שרוב רובם של הראיות שהביאו הרב אריסמנדי והרב משנ"נ אינם ראיות כלל. ויתכן בהחלט שמישהו כתב כן בשמו של הרשב"ם כאשר הוא שולף קטעים שונים מחומש שמות ומחומש במדבר.
הראיות שיש בהם ממש הוא מה שהביאו משמו של החזקוני אך שאר הראיות אינם ראיות וכנ"ל. כן נראה לעניות דעתי.

מה שנכון נכון

שינדלהיים כתב:במידה ותצליח לפרש את כוונת הרשב"ם בקטע הבעייתי הנ"ל נוכל לאמץ את כל מה שנמצא בכת"י מתחילת בראשית עד לו,א (כמדומני) –.

כתה"י המדובר מסתיים בפרק א פסוק לא.

שינדלהיים

הפנו אותי למאמר זה.
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/vayehi-4.htm

הרשב"ם בנגוד לכל האחרים קובע במפורש שהבריאה היתה יום ואחרי כן לילה. וכה דבריו:
ויבדל א' בין האור ובין החשך וכו' שי"ב שעות היה היום ואח"כ הלילה י"ב, האור תחלה ואח"כ החשך. שהרי תחלת בריאת העולם היה במאמר "יהי אור" וכל חשך שמקדם לכך, דכתיב וחשך על פני תהום - לא זהו הלילה...
ויהי ערב ויהי בקר - אין כתיב כאן ויהי לילה ויהי יום אלא ויהי ערב, שהעריב יום ראשון ושקע האור ויהי בקר, בקרו של הלילה, שעלה עמוד השחר, הרי הושלם יום א' מן הו' ימים שאמר הקב"ה בי' דברות (מאמרות) ואח"כ התחיל יום שני.

שינדלהיים

מאת הרב יהושע מונדשיין ז"ל.
http://www.shturem.net/index.php?sectio ... ang=hebrew
http://www.shturem.net/index.php?sectio ... ang=hebrew

על שליחת יד בפירוש הרשב"ם
בגל' פג (עמ' קנח) נדפסו דברים מוזרים ומשובשים אודות פירוש הרשב"ם לפרשיות בראשית-לך, והכותב "מפקפק מאד באמתיות ומקוריות הפירוש הזה" (ובסיום דבריו ספיקו הופך לודאי: "כאמור, לא יצא מעטו [של הרשב"ם]".
וכל כך למה? משום שהכותב מצא (ח"ו) בפירוש זה "דברים הנוגדים את מסורת חכמי ישראל", וגם "מינות ואפיקורסות"! ומביא ל"דוגמא" את דברי הרשב"ם שהלילה הולך אחר היום, שהוא נגד דברי חז"ל.
ובדרך זו ניתן לומר שגם פירושו של הרשב"ם לפ' משפטים לא יצא מעטו, שהרי פירש שם (כא, ו) "ועבדו לעולם – כל ימי חייו", וזה נוגד את מסורת חכמי ישראל שהוא עולמו של יובל!
ובפסוק שאחריו: "לא תצא כצאת העבדים – בשש שנים", וזה נוגד את מסורת חכמי ישראל שלא תצא בשן ועין!
ובפסוק י': "ועונתה – בית דירה" – ולא כפירוש חז"ל!
ובפ' בא (יג, ט) מפרש הרשב"ם "והיה לך לאות על ידך: לפי עומק פשוטו, יהיה לך לזכרון תמיד כאילו כתוב על ידך, כעין שימני כחותם על לבך" – פירוש שהאבן-עזרא מגדירו (שם) כחלוק על אבותינו הקדושים!
ולא בפירוש הרשב"ם לבדו, אלא גם בפירוש רש"י ניתן למצוא דברים הנוגדים את מסורת חכמי ישראל, כגון בפ' תזריע (יג, ו) שאם הנגע עמד במראיתו טמא, והוא דלא כדרז"ל (יעויין ברמב"ן שם). וזאת בנוסף לפעמים רבות שרש"י מדגיש שפירוש חז"ל אינו תואם את ביאורו שלו לפשוטם של הכתובים.
ומה לי להכביר בדוגמאות, יעויין ב'תורה שלימה' (כרך יז עמ' רפו ואילך) שהאריך בביאור שיטת המפרשים הראשונים והאחרונים (עד לשיטת הגר"א), שמבחינים ומפרידים בין "פשוטו של מקרא" לבין דרכי ההלכה, והביא דוגמאות לרוב (ובכרך כב עמ' כז הוסיף שכן היא שיטתו של רב האי גאון).
גם אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל דרך רבות פעמים בדרך זו, בביאוריו לפירש"י עה"ת, שכלל נקוט בידו שפירושי רש"י הם בדרך הפשט ולא בדרך ההלכה.
כך שאין שום דבר יוצא מגדר הרגיל בפירושו של הרשב"ם לפס' "ויהי ערב ויהי בוקר", וכפי שהוא עצמו מבחין (בתחילת פירושו לתורה ובריש פ' משפטים) בין דרכו בפירוש פשט הכתוב, לבין דרשות ההלכה של חז"ל שהן אמת לאמיתה, אע"פ שאינן עולות בקנה אחד עם הפשט הפשוט.
(ומה שכתב הכותב בגל' שם, שבהמשך דבריו סותר הרשב"ם את דברי עצמו וכותב שהיום הולך אחר הלילה, אלו דברים שאין להם שחר).
וכדאי לדעת, שההשלמה לפירוש הרשב"ם נדפסה כבר בחומשים שבהוצאת האחים שולזינגר (נ.י. תש"י), ושם הוסיף הרמ"מ כשר ע"ה "באור לרשב"ם תמוה" – הוא פירוש הרשב"ם דביה עסקינן – ומביא מכמה גדולים (ובהם "המקנה" לקידושין לז, ב), שקודם מ"ת היה הלילה הולך אחרי היום שעבר. יעו"ש באריכות.
לכן יש להתרות במו"לים שלא יהיו נחפזים "לצנזר" את פירוש הרשב"ם מכח סברות תמוהות וקלושות, ויחרדו לנפשם מאזהרות הקדמונים דלייטי ליד המגיהה בספרים (ראה אנציקלופדיה תלמודית, ערך 'הגהה', עמ' קצח).

מה שנכון נכון

שינדלהיים כתב:מאת הרב יהושע מונדשיין ז"ל.
http://www.shturem.net/index.php?sectio ... ang=hebrew
http://www.shturem.net/index.php?sectio ... ang=hebrew

על שליחת יד בפירוש הרשב"ם...

כבר הובאו דבריו לעיל באשכול במלואן כאן ונרמזו כאן.

שינדלהיים

הרב מה שנכון.
אכן, לא שמתי לב.
מה גם - ביקשתי להעיר שהר"י ז"ל לכאו' פיספס את הקטע הזה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יולי 09, 2015 9:50 am

דיון על פירושי רשב"ם שנשמטו בדפוס

http://alhatorah.org/Commentators:Rashb ... reshit1-17

ההוא גברא · הודעהעל ידי **ההוא גברא** » א' אפריל 03, 2016 1:59 pm

הערה בעניין הגרי"ז:
דברי הגרי"ז הם הגיוניים, שילד קטן צריך ללמוד מה שכולם לומדים, דהיינו פירוש רש"י, ולא יתחכם המלמד לחפש פירושים מקוריים במפרשים אחרים. אבל מישהו שאינו מבין בהוויות העולם הבין אותו לא נכון שהוא חושב שרשב"ם אינו פשט. רשב"ם כותב את הפשט לדעתו, אבל הילד צריך ללמוד את מה שרגילים, וזה נקרא "ללמוד פשט".
ואם מישהו לא הבין דברי הגרי"ז והיטה אותם לדברי שטות - דמו בראשו והדברים נקיים

וכבר שמעתי שטויות גדולות ונוראות שאומרים ירושלמערס בשם מהרי"ל דיסקין, וכל מי שמכיר רק אותם יחשוב שהאומר היה שוטה ומדומיין ולא יבין מה גדלותו, עד שילמד מדברי המהריל"ד עצמו ותלמידיו ויראה קצת מרחוק את רוב גדלותו, וידע שכל שוטי ושקרני ירושלים תלו את שטויותיהם במהרי"ל מחמת שמרוב שטותם היו סבורים שהבליהם הם דברי חכמה הראויים לו.
(דוגמא לדברי הבל הללו, למי שהיה לו מזל ולא שמע הבלים בשם המהריל"ד ויחשוב ח"ו שאני מתכוון לדברי תורתו של המהרי"ל עצמו: שוטה אחד אמר שיש שיר ערש של נשים "ציגאלע מיגאלע קאטינקע", ופירושו שיש מחלוקת תנאים אם המשיח עתיד לומר לכנסת ישראל "צאי גולה" או "צאי מגולה" והיינו השיר: "צאי גולה - מגולה - כתנאי".
וכמובן אין מחלוקת זו בשום מקום בספרי חז"ל שנדפסו.
אגב, גם מה שאומרים בשם הגר"א שכתב יד מינכן הוא מהדורא קמא דרב אשי הגיע כנראה מאותו שוטה כנראה בשם המהריל"ד, שהם דברי הבל שמעידים על עצמם שאמרם בור ועם הארץ).

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ג' אפריל 12, 2016 8:53 pm

מ"מ לדיון, ז"ל ערוגת הבושם ח"ב -

הן במחנה, פי׳ על כן במחנה שכינה בבית המקדש אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, פי׳ רבותינו אל מול האמצעי שאינו בקנים, אלא בגוף המנורה יאירו שכל ששת הקנים מזרחיים וג׳ מערבים פונים לצד האמצעי לאחד שבגוף כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך. וה״ר יוסף דאורלנייש מגמגם ומקשה, א״כ היה לומ׳ יאירו ששת הנרות ולא שבעת, ומפ׳ פשט הפסוק אל מול פני המנורה, כלומ׳ אל שלחן שהוא מול פני המנורה דכת׳ את המנורה נכח השלחן יאירו שבעת הנרות, כלומ׳ בשעת הדלקה יזהר שידליק הפתילות לצד השלחן, שאם ידליקם לצד אחר אין אדם יכול להופכו לצד השלחן, כי המנורה היא מקשה כולה עד יריכה ועד פרחה ואינה של חליות והפתילות נמי אין יכול להחזיר לצד השולחן אחרי שהדליק לצד אחר פן יכבה ויעבור בלאו, דכת׳ אש תמיד וגו' ודרשו רבותי לרבות אש של מנורה שנ׳ בו להעלות נר תמיד. ונפלאתי עליו כי הוא חולק על רבותינו במעשה ולא בפשט

ההוא גברא · הודעהעל ידי **ההוא גברא** » ד' אפריל 13, 2016 11:52 am

זה הבדל בולט בין הרשב"ם לבכור שור, שהרשב"ם מפרש פשט גם נגד הלכה והבכור שור מקפיד שלא לפרש נגד ההלכה, ראה דבריו על כיסוי הדם ועל תפילין, ולכן בעל ערוגת הבושם תמה עליו שכאן שינה את שיטתו.

עושה חדשות

בשולי הדברים, לגבי המוזכר לעיל:

ראב"ע באגרת השבת כתב:בשנת ארבעה אלפים וחמש ותשע עשרה בחצי ליל שבת בארבעה עשרה לחודש טבת ואני אברהם הספרדי הנקרא אבן עזרא הייתי בעיר אחת מערי האי הנקרא קצה הארנון שהוא גבול שביעי מגבולות ארנון נושבת ואני הייתי ישן ושנתי ערבה עלי ואראה בחלום והנה עומד לנגדי כמראה גבר ובידו אגרת חתומה ויען ויאמר אלי קח זאת האגרת ששלחה אליך השבת ואקוד ואשתחוה לה' ואברך ה' אשר כבדני זה הכבוד ואתפשנה בשתי ידים וידי נטפו מור ואקראנה ותהי בפי כדבש למתוק אך בקראי הטורים חם לבי בקרבי וכמעט יצאה נפשי ואשאל העומד לנגדי מה פשעי ומה חטאתי כי מיום שידעתי את השם הנכבד והנורא אשר בראני ולמדתי מצותיו לעולם אהבתי את השבת ובטרם בואה הייתי יוצא לקראתה בכל לבי ומי בכל עבדיה נאמן כמוני ומדוע שלחה אלי זאת האגרת ויען ויאמר אלי ציר השבת הוגד הוגד לה אשר הביאו תלמידיך אל ביתך אתמול ספרים פרושים על התורה שם כתוב לחלל את השבת ואתה תאזור בעבור כבוד השבת להלחם במלחמת התורה עם אויבי השבת ולא תשא פני איש ואיקץ ותתפעם רוחי עלי ונפשי נבהלה מאד מאד וארחץ ידי ואוציא הספרים חוצה אל אור הלבנה והנה כתוב שם פירוש ויהי ערב ויהי בוקר והוא אומר כאשר הי' בוקר יום שני עלה יום א' שלם כי הלילה הולך אחר היום וכמעט קרעתי בגדי וגם קרעתי זה הפירוש כי אמרתי טוב לחלל שבת אחת ולא יחללו ישראל שבתות הרבה גם נהי' כולנו לעג וקלס בעיני הגוים ואתאפק בעבור כבוד שבת ואדור נדר אם אתן שנה לעיני אחר צאת יום הקדוש עד שאכתוב אגרת ארוכה לבאר את ראשית יום התורה ולהסיר פח ומוקש כי כל ישראל הפרושים גם הצדוקים עמהם יודעים כי לא נכתבה פרשת בראשית מעשה השי"ת בכל יום רק בעבור שידעו שומרי התורה איך ישמרו השבת כאשר שבת השי"ת לספור ימי בראשית והנה אם יהיה סוף הששי עד בוקר יום השביעי הי' לנו לספור הלילה הבא הנה זה הפירוש מתעתע כל ישראל במזרח ובמערב גם הקרובים גם הרחוקים גם החיים גם המתים והמאמין בפירוש זה השי"ת ינקום נקמת השבת ממנו והקורא אותו בקול גדול תדבק לשונו לחכו גם הסופר הכותב אותו בפירושי התורה ידו יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה ולכל בני ישראל יהיה אור

-האם ראב"ע באמת קרע את זה בשבת, או שה'כמעט' הולך גם ע"ז?
-האם זה מוסכם ש"נכתבה פרשת בראשית מעשה השי"ת בכל יום רק בעבור שידעו שומרי התורה איך ישמרו השבת"?
-אם הוא לא מתכוין לרשב"ם, האם ידוע עוד שכתבו כך?

איש גלילי

עושה חדשות כתב:בשולי הדברים, לגבי המוזכר לעיל:
ראב"ע באגרת השבת כתב:בשנת ארבעה אלפים וחמש ותשע עשרה בחצי ליל שבת בארבעה עשרה לחודש טבת ואני אברהם הספרדי הנקרא אבן עזרא הייתי בעיר אחת מערי האי הנקרא קצה הארנון שהוא גבול שביעי מגבולות ארנון נושבת ואני הייתי ישן ושנתי ערבה עלי ואראה בחלום והנה עומד לנגדי כמראה גבר ובידו אגרת חתומה ויען ויאמר אלי קח זאת האגרת ששלחה אליך השבת ואקוד ואשתחוה לה' ואברך ה' אשר כבדני זה הכבוד ואתפשנה בשתי ידים וידי נטפו מור ואקראנה ותהי בפי כדבש למתוק אך בקראי הטורים חם לבי בקרבי וכמעט יצאה נפשי ואשאל העומד לנגדי מה פשעי ומה חטאתי כי מיום שידעתי את השם הנכבד והנורא אשר בראני ולמדתי מצותיו לעולם אהבתי את השבת ובטרם בואה הייתי יוצא לקראתה בכל לבי ומי בכל עבדיה נאמן כמוני ומדוע שלחה אלי זאת האגרת ויען ויאמר אלי ציר השבת הוגד הוגד לה אשר הביאו תלמידיך אל ביתך אתמול ספרים פרושים על התורה שם כתוב לחלל את השבת ואתה תאזור בעבור כבוד השבת להלחם במלחמת התורה עם אויבי השבת ולא תשא פני איש ואיקץ ותתפעם רוחי עלי ונפשי נבהלה מאד מאד וארחץ ידי ואוציא הספרים חוצה אל אור הלבנה והנה כתוב שם פירוש ויהי ערב ויהי בוקר והוא אומר כאשר הי' בוקר יום שני עלה יום א' שלם כי הלילה הולך אחר היום וכמעט קרעתי בגדי וגם קרעתי זה הפירוש כי אמרתי טוב לחלל שבת אחת ולא יחללו ישראל שבתות הרבה גם נהי' כולנו לעג וקלס בעיני הגוים ואתאפק בעבור כבוד שבת ואדור נדר אם אתן שנה לעיני אחר צאת יום הקדוש עד שאכתוב אגרת ארוכה לבאר את ראשית יום התורה ולהסיר פח ומוקש כי כל ישראל הפרושים גם הצדוקים עמהם יודעים כי לא נכתבה פרשת בראשית מעשה השי"ת בכל יום רק בעבור שידעו שומרי התורה איך ישמרו השבת כאשר שבת השי"ת לספור ימי בראשית והנה אם יהיה סוף הששי עד בוקר יום השביעי הי' לנו לספור הלילה הבא הנה זה הפירוש מתעתע כל ישראל במזרח ובמערב גם הקרובים גם הרחוקים גם החיים גם המתים והמאמין בפירוש זה השי"ת ינקום נקמת השבת ממנו והקורא אותו בקול גדול תדבק לשונו לחכו גם הסופר הכותב אותו בפירושי התורה ידו יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה ולכל בני ישראל יהיה אור
-האם ראב"ע באמת קרע את זה בשבת, או שה'כמעט' הולך גם ע"ז?
-האם זה מוסכם ש"נכתבה פרשת בראשית מעשה השי"ת בכל יום רק בעבור שידעו שומרי התורה איך ישמרו השבת"?
-אם הוא לא מתכוין לרשב"ם, האם ידוע עוד שכתבו כך?

א. פשוט שלא קרע, כמו שכתב מיד אח"כ ואתאפק בעבור כבוד שבת.
ב. היות שהשבת נוסדה ע"ז ש"ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" וגו', א"כ פשוט שביאור תחילת וסוף הימים בפר' בראשית הוא הקובע את תחילת וסוף השבת.
ג. ח"ו שכוונתו לרשב"ם, ובין אם הרשב"ם פירש כך בתורה או לא, הן ודאי שלא שמר שבת מבקר עד בקר חלילה (תמהני אם בכלל היה בידי הראב"ע פירוש רשב"ם על התורה). כוונתו לקראים ששמרו את השבת באופן זה.

דוד העיתונאי

ארי שבחבורה כתב:מפורסמת היא דעתו של הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל אודות "פירושי התורה לרבי יהודה החסיד" שנדפסו לראשונה מכתבי יד בשנת תשל"ה - וכפי שהיא באה לידי ביטוי בשו"ת "אגרות משה" (יורה-דעה חלק ג' סימן קי"ד) - ששלטו בהם ידי זרים.
ומה נפלאתי לגלות ברשימותיו של נכדו הרב מרדכי טנדלר שליט"א שראו אור באחרונה בספר "מסורת משה" שכן היתה דעתו אף בנוגע לפירוש הרשב"ם על התורה ואפילו בנוגע לפירוש הרמב"ן על התורה!

מה לך כי נפלאת על ר"מ פישטיין שדוחה גירסאות שלא מתקבלות על דעתו דעת תורה אמיתית.
הלא כבר בלשון המקרא יש שינוי גירסה. שבתורתו של רבי מאיר כתוב כתנות אור בא'. וגם היום נדמה לי שבס"ת של התימנים יש אות אחת שונה.
במשניות, יש הרבה שינוייי גירסאות. שמכוח סברא הגמרא משנה את הגירסא, חיסורי מחסרא, מאן דתני... לא משתבש וכו'. דיונים שלמים עפ"י סברא האם ניתן לקיים הגירסא במשנה, או בברייתא. ואח"כ הראשונים דנו בגירסאות הגמרא עפ"י סברא.
זה סדר התורה מאז ומעולם.
ומה שהביאו לשון הגר"מ פינשטיין שאין לו שום מקור חיצוני חוץ מלשונות הראשונים והתורה. אדרבה, ידוע שהיה נזהר שלא לקרוא שום עיתון, עלון, וכל טקסט שאינו של תורה. כדי לשמור על דעתו שתהא דעת תורה. ולכך נראה שהתכוון שאין לו מקור חיצוני, אך כיון שדעתו הייתה כ"כ נקיה סמך עליה לשנות הגירסא.

עושה חדשות

לא בדקתי היטב האם המאמר שאני מצרף כעת צורף כבר לעיל או לאו,
וספק - לחומרא.

פירוש הרשבם לויהי ערב ויהי בוקר.pdf: (3.86 MiB) הורד 787 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר