מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי יאיר » ה' ספטמבר 01, 2011 1:22 am

ואם תאמר כתב:הבור ועם הארץ כתב
שמעתי מהגר"ח קניבסקי שליט"א שאביו זצ"ל הכיר את ר' ברוך אפשטיין, הם היו באותה עיר - פינסק (וזה היה בסוף ימיו כמובן - הסטייפלר היגר משם בתרצ"ד), והוא היה ירא וחרד.

ועיין בספר דרך שיחה בפרשת כי תצא שכתב על המחבר ספר תורה תמימה ''הוא עסק עם המשכילים אבל היה יהודי ירא וחרד ות"ת ואפשר ללמוד ולומר משמו מספריו, הרינונים עליו אינם נכונים, סיפרו לי שבשואה כל גרמני ימ"ש שניגש אליו להרגו התפגר מיד, ולכן לא יתכנו הרינונים עליו ולבסוף נפטר מעצמו ע''כ

כבר הוזכר מס' פעמים באשכול זה:
viewtopic.php?f=7&t=1990&start=40#p13842
viewtopic.php?f=7&t=1990&start=80#p48528
viewtopic.php?f=7&t=1990&start=80#p48529

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ג' אוקטובר 18, 2011 10:37 pm

העירו כאן על מש"כ התפא"י שמשה רבינו לא היה בעל מידות טובות בטבעו אלא שעבד על עצמו.
ועכשיו נתקלתי בפי' האוה"ה הק' על פרשת וזאת הברכה (לג, א) עוד נתכוין במאמר זה להעיד עליו [מ"ר] כי כל התעצמו במדות הטובות הידועות לו, לא היו אלא לצד יראתו מאלוקיו, לא שהיה טבעו מסייע אל הדבר עכ"ל.
ועי' בחומש המאור בהערות שם, ושם הביאו גם מילקוט שמעוני רמז תשלט כתיב והאיש משה עניו מאוד וכו' הוי קשה אלא שהיה שולט ביצרו ע"כ.
הרי שאת עצם הרעיון לא חידש התפא"י.

אדג
הודעות: 1520
הצטרף: ה' מאי 13, 2010 11:11 am
מיקום: צפת, אה"ק תובב"א
יצירת קשר:

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אדג » ד' אוקטובר 19, 2011 12:54 am

בהמשך הידוע "ר"ה תרס"ו", ד"ה ומקנה רב, והמאמרים שלאחריו העוסקים בעניין עבד פשוט, עבד נאמן ובן, כותב לגבי משה שהיה בחי' עבד ולא בחי' בן. היינו, שעבודתו לא הייתה מטבע גופו ונפשו, כי אם בעבודה ואתכפיא.
(אבל ראה שם, שהוא בחי' חכמה שבב"ן, היינו שאע"פ שגופו אינו נמשך בטבעו לאלוקות וצריך להכניעו, מ"מ אינו חומרי וגס כ"כ, ובהארת הנשמה הרי בטל הגוף ואינו מסתיר ומעלים. אך להופכו וכו', זוהי עבודת העבד נאמן, עיי"ש).

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי גילוי » ג' דצמבר 04, 2012 3:42 am

אין ספק שהתפא"י היה קצת יותר "מודרני" ו"משכיל" מרוב הרבנים החרדים, ומתאים לחזו"א לא כ"כ לאהוב את התפא"י ואכמ"ל

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי גילוי » ג' דצמבר 11, 2012 11:37 pm

איש_ספר כתב:
אליהוא כתב:אגב, בספר מנחת עני זיצנהים כותב שבידו תשובת הרא"ש כת"י בענין הגלגול וכמדומני שכותב שם שבגמ' מבואר שלא כדעתם,
והנה בתשו' הרא"ש הנדפסת בענין זה בתשו' הרא"ש הנד"מ וזכרון יהודה הנד"מ לא כתוב כן אלא שאם קבלה נקבל.
מה פשר ענין זה?

(תשו' הרא"ש נדפסה שנים רבות קודם בטעם זקנים של אשכנזי פפד"מ תרט"ו)
ר"ד זינצהיים שם כותב, אגב דיון באופן לימוד אגדות רז"ל:
גם יש בידי תשובה אחת שכתב ר"י בן הרא"ש לאביו על ענין הגלגול הנשמות לקהב הדבר אל השכל
והרא"ש אביו כתב כי אמונת הגלגול היא נגד דברי חז"ל והביא ראיות מדברי אגדה אשר בימינו בודאי אין מי שיפרשם לפי פשוטם
ואכן כך כתב הרא"ש שם: ומדברי רז"ל יראה הפך זה בכמה מקומות... ומסיים: לכן אם קבלה היא נקבל.
וממילא אין כאן שום תימה על דברי ר"ד זיצהיים.
-----------
לגבי נושא הגלגול, שאין כאן מקומו, כבר כ' במקו"א, דבר פשוט, שאין לזווג המתנגדים (כרס"ג, ר"א בהרמב"ם, ועוד) לגלגול קודם שהתפרסם ספר הזוהר, לבין הבאים אחריו. שכן עד ספר הזוהר היה הגלגול פתרון הגיוני (שיובא מן הנכרים שהכירוהו שנים רבות קודם לזה) שבא לפתור בעיות של שכר ועונש, צדיק ורע לו, ומיתת בנים קטנים, וע"ז ערערו שאין כאן תשובה לשאלות רבות, ואדרבה רעיון זה מוליד שאלות נוספות וקשות, אבל משהתגלה ספר הזוהר, (ולפני כן אצל חוגי המקובלים היחידים) האמונה בגלגול איננה עוד פרי הגיון , אלא קבלה (במובן של לקבל) ומסורה, וע"כ גם המתנגדים לו, התנגדותם נושאת אופי אחר לגמרי. 



היכן אפשר לראות את תשובת הרא"ש בשלמותה

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי יאיר » ג' דצמבר 11, 2012 11:40 pm

.
קבצים מצורפים
PrintPDF.pdf
(409.35 KiB) הורד 345 פעמים

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי גילוי » ד' דצמבר 12, 2012 2:59 am

יש"כ

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17373
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' דצמבר 12, 2012 8:40 am

אני לא מבין את זה, האם אתם חושבים שהרמח"ל חולק על דברי הרא"ש שהביא יאיר? (את דברי ר"ד זיצהיים לא ראיתי)
הרא"ש מדבר על הנפש במובן ה"גשמי" של העניין, והגלגול של המקובלים מדבר על הנשמה, מה הקשר בין שני הדברים?

נקטתי רמח"ל כי הוא מדגיש את ההבחנה בין הנשמה לנפש, אבל וודאי שאין זו דעתו בלבד, אלא הסביר שכך היא דעת המקובלים בכלל.

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ג' אפריל 23, 2013 12:00 pm

לגבי התורה תמימה - ראו viewtopic.php?f=17&t=12409#p116149 ובהמשך הדברים וש"נ.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15706
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אוגוסט 06, 2014 4:24 pm

ידיעה מעניינת (ראיתי בספרו של הרי"ש שפיגל שנזכר כאן)
לא זכור לי שנזכרה באביר הרועים
http://www.otzar.org/aspcrops/16226_544 ... 682014.asp

מלח הארץ
הודעות: 279
הצטרף: ד' מאי 14, 2014 2:02 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי מלח הארץ » ה' אוגוסט 07, 2014 8:04 pm

כל בר דעת מבין שיש הבדל מהותי בין מילתא דבדיחותא בענין אובייקטיבי כגון ענבים בר"ה, לבין בדיחה על חשבונו של גדול בישראל, שזה דבר בלתי מתקבל על הדעת אם לא שהחזו"א אכן סבר שהתפארת ישראל ראוי לעלבון כזה של הימנעות מלעיין בדברים טובים שכתב בגלל דברים מסויימים שכתב במקום אחר.
באמת ידוע שהחזו"א היה בעל דעות קנאיות כך שלא יפלא אם אכן הסיפור הזה אמת הוא.
נ.ב. בענין הציור על משה רבינו יעויין בא"ב דשמואל זעירא שעשה סיפור זה ללעג וקלס.

קומי_אורי
הודעות: 348
הצטרף: ו' יולי 05, 2013 3:21 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי קומי_אורי » א' אוגוסט 10, 2014 5:28 pm

מלח הארץ כתב:כל בר דעת מבין שיש הבדל מהותי בין מילתא דבדיחותא בענין אובייקטיבי כגון ענבים בר"ה, לבין בדיחה על חשבונו של גדול בישראל, שזה דבר בלתי מתקבל על הדעת אם לא שהחזו"א אכן סבר שהתפארת ישראל ראוי לעלבון כזה של הימנעות מלעיין בדברים טובים שכתב בגלל דברים מסויימים שכתב במקום אחר.
באמת ידוע שהחזו"א היה בעל דעות קנאיות כך שלא יפלא אם אכן הסיפור הזה אמת הוא.
נ.ב. בענין הציור על משה רבינו יעויין בא"ב דשמואל זעירא שעשה סיפור זה ללעג וקלס.

עד כמה שאני זוכר הוא הראה שסיפור זה נמצא בעוד הרבה ספרי חסידות וספרים שונים כך שהבא בטענות על התפא"י עושה מעצמו לעג וקלס
אם באמת סיפור זה היה, כמובן כמו כל מיני אגדות ממין זה

שש משזר
הודעות: 310
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 5:34 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי שש משזר » ב' אוגוסט 11, 2014 6:59 am

אוצר החכמה כתב:כיוון שאני רואה שעניין האבולוציה חוזר ועולה כאן בפורום
אעתיק מה ששלחתי בפרטי את הנראה לי פשוט וברור
אז שלחתי את זה ביחס לטוענים כי לא היה מבול בכל העולם ועוד יותר כי העולם ח"ו לא נברא לפי מנייננו


אגב אכתוב בקצרה בעניין זה
זה פשוט מוזר מאד (כולל דברים אחרים שהביאו שם) שדנים על השאלה אם הפסוקים מחייבים שהעולם נברא לפני 5770 שנה כאמונתינו או לא ואם הפסוקים יכולים להתפרש באופן אחר וכו, וכל זה נראה מופלא שהרי לדידן לא פירוש הפסוקים הוא העיקר כי כל מי שפתח אי פעם גמרא יודע שבהרבה מקומות ניתן לפרש את הפסוקים באופן שונה מההשקפה הראשונה
אבל לדידן מאמינים בני מאמינים העיקר הוא קבלתינו ואנו מקובלים מדור דור בידיעה שהעולם נברא לפני 5770 שנה ודבר זה נמסר מאיש לאיש כמו שמביא רש"י מאדם הראשון וכו והקב"ה הראנו את זה במעמד הר סיני עין בעין וכל מי ששומר את השבת מאמין בבריאת ששת ימים וכך היא קבלתינו וזה מה שאמר הלל לגר וכו,

ולעצם השאלה של הסתירה בין האבולוציה לבין תורת אמת ייפלא מאד שהרי העולם נברא בנס והמדע חוקר את חוקי הטבע ולא קרב זה אל זה.
והיינו שזה פשוט שהעולם נברא לפני 5770 שנה בנס גמור ע"י הבורא אבל אם מישהו היה בודק את אדם הראשון 10 שניות לאחר שנברא הרי היה רואה בו איברים שזמן גדילתם הוא ודאי לפחות י"ג שנה כי לא נברא תינוק וא"כ אם יחקור לפי חוקי הטבע יוברר שהעולם נברא לפחות י"ג שנה קודם ואם ימשיך לחקור באותה הנחה שחוקי הטבע מתקיימים אחור וודאי יוכל להראות שמולקולות מסויימות או אטומים מסויימים לפי כללי הפיסיקה מתקיימים אלפי ומליוני יותר שנים
סוף דבר הנס סותר את החוקים ומה גדול לנו בסתירה זו ממקום ארון אינו מן המידה שסותר כל חוק טבע קיים

וממילא פשוט שהאבולוציה עד כמה שהיא אמת מתארת את חוקי הטבע בהנחה שהם התקיימו אחורה תמיד אבל האמת הברורה היא שהקב"ה ברא את העולם בנס בנקודת זמן מסויימת שהיא כפי מנייננו.

דבריך הנפלאים, יש להם סימוכין בדברי הג"ר אביגדור מילר זצ"ל שאמר כנ"ל והוסיף דוגמא:
הנה יש חרקים ונמלים שחיים מאילנות שכבר מתו ונפלו ארצה, ומהם הנמל חי ואוכל. וע"כ שכשהקב"ה ברא את העולם כבר ברא אילנות שהיו בני מאות שנים, כדי שיוכלו החרקים לחיות על ידם.

שש משזר
הודעות: 310
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 5:34 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי שש משזר » ב' אוגוסט 11, 2014 7:10 am

אוצרניק כתב:מונח רחוק בזכרוני, ששמעתי פעם מבנו של כ"ק האדמו"ר מרחמסטריווקא ארה"ב, שהגיע יהודי (בעל-הבית - 'משניות איד'), אל סבו - כ"ק האדמו"ר מסקווירא זצ"ל, ושאלו האם הוא יכול ללמוד משניות עם פירוש תפארת ישראל. ענה לו האדמו"ר בשאלה, האם אתה קורא אלגעמיינער זשורנאל (עיתון אמריקאי) ? וההוא ענה שכן. אז אמר לו האדמו"ר "כן, אתה יכול ללמוד תפארת ישראל". (והיה נראה כוונתו לאמר "אל תהיה 'פרומער' בדיוק עכשיו).

מזכיר לי את הסיפור ששמעתי מזקיני חסיד סאטמר, שלומד כבר עשרות שנים את ה'דף'.
הוא לא ערמומי וכדו', כך שזה ממש לא מתאים לו להתנהג שלא כפי הוראת רבו.
פעם הוא הסביר לי מדוע החליט ללמוד את הדף היומי, ואמר שהיה נוהג לנסוע מידי יום ביומו לעבודה ברכבת, ונמשך לקרוב לשעה. והוא הבחין שיהודי מודרני יושב בכל יום ברכבת עם גמרא, ולומד את ה'דף'. כמו"כ הבחין בחסיד סאטמר שישב עם עיתון והגה בו מידי יום ביומו - כדי לא ללמוד ח"ו את הדף... החליט זקיני שאם זה מה שיוצא מ'אי לימוד' את הדף וזה מה שיוצא מלימוד הדף, גם הוא יתחיל ללמוד את הדף...

שש משזר
הודעות: 310
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 5:34 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי שש משזר » ב' אוגוסט 11, 2014 7:10 am

איש_ספר כתב:רבי ישראל ליפשיץ, שזה עתה מלאו מאה חמשים שנה לסילוקו, כבודו במקומו מונח ובעיקר כבוד תפארת חיבורו, תפארת ישראל, גם אחרי ביקורת של צדיק זה או אחר, ועד היום נדפס פירושו קצת יותר ממעשה אורג למשל. כך שראוי היה לשנות את כותר הנושא כאן ל'היחס לתפא"י בקהלות החסידים'.

וידוע הסיפור שהביא הגרש"י זווין על הרב בעה"ת, שביקש מאחד ממקורביו לעיין עבורו במרכבת המשנה , אחר שלא רצה לעיין בו בעצמו בשל התנגדותו לחסידים, מששמע את דברי המחבר והוטבו מאד דבריו בעיניו, הפטיר באנחה, שכינתא בגלותא... כיו"ב מספרים על אדמו"ר מסאטמער בעל דברי יואל, שראהו מעיין במרכבת, משראה את פליאת סובביו, השיב, נו וואס קען איך טאהן, התקשיתי בביאור דברי הרמב"ם, פתחתי ב... ולא מצאתי שם, עיינתי ב... וגם הוא לא מדבר מזה. וממילא נזקקתי לרב מחעלמא.

השמועה שהובאה כן מעלה בשם החזו"א, מריחה בדותא ושקר, ומעולם לא שמענו כדברים האלו. חיפוש בספר חזו"א מלמד שהחזו"א מזכירו בכמה מקומות.

רצ"ב מאמר הערכה על התפא"י שנכתב לפני כארבעים שנה ע"י הגה"צ רבי שריה דבליצקי שליט"א
רבי ישראל ליפשיץ בעל תפארת ישראל.PDF

וכאן עדות על הגרי"ש נ"ז בעל שו"מ שהקפיד על הרב משיאנווא שדיבר סרה בתפא"י, ואילו אביו הדברי חיים עמד לימין בנו.
שם משמעון.PDF

אני הק' בא"ב מחסידי צאנז ושינאווא.
סיפור משפחתי נוגע לכאן. אא"ז הרה"ג רמ"ז ז"ל היה חסיד שינאווא, למדן מופלג, וחסיד פיקח. הוא היה הרוח החיים בצאנזע שטיבל בעירו, ולימד את השיעור במשניות לרבים. פעם הגיע לשם הרב משינאווא, כיבד אא"ז את הרב למסור את השיעור במשניות. אחזו אז בסדר קדשים או טהרות, והיה לימוד קשה ומעמיק, הרב משינאווא התחיל למסור את השיעור אבל באמצע נתקע ולא יכל להמשיך מחמת רוב קושיו. נענה הרב משינאווא לאא"ז: נו, ר"מ, תמשיך אתה... ואכן אא"ז המשיך מיד ונגמר השיעור בכי טוב.
א"ל הרב משינאווא לאא"ז: דו קענסט דאך יא... כלומר, איך זה שאתה המשכת ולא נתקשית בלימודיך. השיב אא"ז ואמר: הרב אינו מעיין בתפארת ישראל, אי לכן נתקע באמצע, ואילו אני כן מביט בתפא"י ולכן ידעתי את החומר...

שש משזר
הודעות: 310
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 5:34 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי שש משזר » ב' אוגוסט 11, 2014 7:30 am

דראל כתב:אני משער שכוונתך למה שהובא ב'דרך שיחה', יברוב, ב"ב תשס"ד, עמ' תקצז.
אמנם יש לתהות על אמינות הספר (הכולל תשובות של הרב ח' קנייבסקי לשאלות שונות), שכן לא רק שהרב קנייבסקי לא כתב את הספר, הוא גם לא עבר על הדברים. יתרה מזאת, התשובה שמובאת כלשונה, גורמת לקורא להסס עוד יותר: "הוא עסק עם המשכילים, אבל היה יהודי ירא וחרד ותלמיד חכם, ואפשר ללמוד ולומר משמו מספריו. הרינונים עליו אינם נכונים. סיפרו לי שבשואה כל גרמני ימ"ש שניגש אליו להרגו – התפגר מיד, ולכן לא יתכנו הרינונים עליו. לבסוף נפטר בעצמו...".

אם כוונתך לכאילו סתירה בין מה ש'עסק עם המשכילים' לבין מה ש'היה יהודי ירא וחרד ות"ח'. לאו כלום הוא, ידוע שמהר"ץ חיות, הגר"נ אדלר [רבה של לונדון, אחיינו של הגר"נ אדלר רבו של החת"ס], ועוד [ביניהם: גם הגר"מ שטראשון...] התעסקו עם משכילים, והיו שחששו שמא גם הם חלקם עמהם, אבל סופם הוכיחו על תחילתם.
ואם כוונתך לסיפור בענין השואה, הרי לא הבנתי מה הבעיה בסיפור.

שש משזר
הודעות: 310
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 5:34 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי שש משזר » ב' אוגוסט 11, 2014 7:35 am

בגולה כתב:עם התפארת ישראל יש עוד בעיה, הוא מביא בהקדמתו למשניות (על רבינו הקדוש) הוא מזכיר שם את רמבד"ן שהוא ראש המשכילים מנדלזון שר"י, וגם את תלמידו הירץ וויזל בפי' על החומש הוא מזכיר בהקדמתו מראה כהן על משניות נגעים

ואם אגלה את אוזנך שהמהר"ץ חיות התכתב עם ויזל, ואף התרועע עמו [שניהם התגוררו בזולקבה]. מה תאמר אז?
ויש עוד הרבה מה להאריך בזה אך לע"ע אקצר.

[ואגב, בין רמ"ד ובין רנ"ו היו יראים ושלמים. היינו שהיו שומרי תו"מ, והקפידו על קלה כבחמורה. השאלה היא על השקפתם, וכוונתם, וד"ל].

שש משזר
הודעות: 310
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 5:34 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי שש משזר » ב' אוגוסט 11, 2014 7:38 am

גם זה הבל כתב:[בנוגע לדברי הרש"ש, העירני אחד שלכאו' דברי הרע"א שנשאר בצ"ע על פי' דברי הגמ' קשים הרבה יותר שלא רק שיש סתירה לבעלי הגילגולים הגמ' סותרת את עצמה. והכונה פשוטה הרש"ש אמר שמכאן סתירה ולא אמר שאין להאמין בזה.]

דברים פשוטים ונכוחים. כן הבנתי את דברי הרש"ש כשלמדתיה בראשונה.
הטענה היא על אופן ההערה שלו, שנקט לשון בעלי דעת הגלגול, כאילו אי"ז דבר מוסכם בפי כל בזמנינו אלה.

שו"ר שכבר קדמני אחר:
עט סופר כתב:גם רס"ג אמונות ודעות פ"ו כתב בחריפות נגד הגילגולים, ההתקפה על הרש"ש נבע מהשם 'בעלי דעת הגלגול', מזה משמע, כאילו מחלוקת הקדמונים בענין הקבלה היא עדיין שרירה וקיימת, ולא הוכרע כדעת הרמב"ן ותלמידיו. אגב גם הריב"ש כתב בשם מורו הר"ן שהרמב"ן תקע עצמו בחכמה זו יותר מדי. בכל אופן בחוגים מסומים רמז שיש מי שחולק על הקבלה גם בלי להביע עמדה אישית הוא כפירה בעיקר.
גם אני לא מביע דעה אישית משום שאין לי מושג האם באמת שייך לומר שמחלוקת כזו תוכרע, מצד אחד בקבלה ניתן לומר שיש נאמנות כאשר ארזי הלבנון כרמב"ן והחבריו קיבלו קבלה זו, והעידו שבא להם איש מפי איש מנאמנים ומוסמכים, ומי לנו גדול מהרמב"ן לברר דבר זה, ומה שאחרים [יהיה גדלותם אשר יהיה] לא ידעו אינו ראיה שהרי נמסר רק ליחידים, מאידך זה הלכתא למשיחא שלא שייך בו הכרעה.

שש משזר
הודעות: 310
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 5:34 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי שש משזר » ב' אוגוסט 11, 2014 7:48 am

איש_ספר כתב:
אליהוא כתב:אגב, בספר מנחת עני זיצנהים כותב שבידו תשובת הרא"ש כת"י בענין הגלגול וכמדומני שכותב שם שבגמ' מבואר שלא כדעתם,
והנה בתשו' הרא"ש הנדפסת בענין זה בתשו' הרא"ש הנד"מ וזכרון יהודה הנד"מ לא כתוב כן אלא שאם קבלה נקבל.
מה פשר ענין זה?

(תשו' הרא"ש נדפסה שנים רבות קודם בטעם זקנים של אשכנזי פפד"מ תרט"ו)
ר"ד זינצהיים שם כותב, אגב דיון באופן לימוד אגדות רז"ל:
גם יש בידי תשובה אחת שכתב ר"י בן הרא"ש לאביו על ענין הגלגול הנשמות לקהב הדבר אל השכל
והרא"ש אביו כתב כי אמונת הגלגול היא נגד דברי חז"ל והביא ראיות מדברי אגדה אשר בימינו בודאי אין מי שיפרשם לפי פשוטם
ואכן כך כתב הרא"ש שם: ומדברי רז"ל יראה הפך זה בכמה מקומות... ומסיים: לכן אם קבלה היא נקבל.
וממילא אין כאן שום תימה על דברי ר"ד זיצהיים.
-----------
לגבי נושא הגלגול, שאין כאן מקומו, כבר כ' במקו"א, דבר פשוט, שאין לזווג המתנגדים (כרס"ג, ר"א בהרמב"ם, ועוד) לגלגול קודם שהתפרסם ספר הזוהר, לבין הבאים אחריו. שכן עד ספר הזוהר היה הגלגול פתרון הגיוני (שיובא מן הנכרים שהכירוהו שנים רבות קודם לזה) שבא לפתור בעיות של שכר ועונש, צדיק ורע לו, ומיתת בנים קטנים, וע"ז ערערו שאין כאן תשובה לשאלות רבות, ואדרבה רעיון זה מוליד שאלות נוספות וקשות, אבל משהתגלה ספר הזוהר, (ולפני כן אצל חוגי המקובלים היחידים) האמונה בגלגול איננה עוד פרי הגיון , אלא קבלה (במובן של לקבל) ומסורה, וע"כ גם המתנגדים לו, התנגדותם נושאת אופי אחר לגמרי. 

רבינו אי"ס, אתה סותר א"ע מיניה וביה:
הרא"ש הביא [כעין הרש"ש] שהגמ' חולק על תורת הגלגולים.
מאידך כתבת שיש לחלק בין קודם שהתפרסם ספר הזוהר ללאחריו.
הבעיה הוא שבימי הרא"ש כבר היה הזוהר מפורסם לכל [רק לא היה מקובל כ"כ].

אולי יש לחלק באופ"א, בין קודם שהגיע הרמ"ק ואחריו האר"י ללאחמ"כ. ואכן אם לשפוט ע"פ ההיסטוריה, זמניהם היה נקודת המפנה בקבלת תורת הקבלה בכל תפוצות ישראל [חוץ מאצל הדרדעים... והאר"י נוהם].

בברכה המשולשת
הודעות: 14213
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' אוגוסט 11, 2014 7:59 am

הזוה"ק נתגלה רק בדור תלמידי הרשב"א (ואמנם הרא"ש האריך ימים אחרי הרשב"א אך לא עד גילוי הזוה"ק ופרסומו הגדול)

שש משזר
הודעות: 310
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 5:34 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי שש משזר » ב' אוגוסט 11, 2014 8:06 am

יתכן. צריך לבדוק ע"פ סדר השנים.

שש משזר
הודעות: 310
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 5:34 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי שש משזר » ב' אוגוסט 11, 2014 8:12 am

הבן הרביעי כתב:בליל שבועות שמעתי בשם הרב פישהוף, שהגרח"ק אמר לו על כך שבמראה כהן הובא פירושו של מנדלסון לתורה: "עברתי על כל הפירוש, ואין בו פסול".

איזה ספר ובאיזה מקום?

שש משזר
הודעות: 310
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 5:34 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי שש משזר » ב' אוגוסט 11, 2014 8:33 am

חכם באשי כתב:
זקן ששכח כתב:אגב, ההתנגדויות היו מכמה טעמים. טעם נוסף: המעשה אותו הוא מזכיר אודות הצייר שצייר את דיוקנו של משה רע"ה והכיר בו המלך שמידותיו מושחתות. יתכן שהיתה זו התנגדות בטעות, שכן מעשה זה סימוכין לו בהרבה ספרים, וגם בין ספרי חסידות וחסידים נמצא המעשה, וכגון ב'אור פני משה' ועוד.


המעשה מצוי בעשרות עשרות מקורות חסידיים ודרושיים,
עי' אלפא ביתא קדמייתא, שהקדיש לכך פרק נרחב (אולי הארוך ביותר בספר).

עוד כמה מ"מ בזה:

קונטרס 'כליל תפארת' להג"ר חיים יצחק רפופורט מגיד דווילקומיר - נגד הסיפור.
עיי"ש בהסכמת האדר"ת שהביא עוד ראיה נגדו.

הסיפור הובא בכוכ"מ, בין באופן זה בין על חכ"א, בין בספרי חסידות בין בספרי דרוש.
אביא רשימה חלקית:
שטמ"ק נדרים ל"ב ע"ב.
זוהר חי [להרי"א מקומרנא] פ' וארא בשם הראב"ד.
=הם כתבו כן על 'חכם'.

מדרש אליהו דרוש ה' פ"ט.
=על אריסט"ו. [ועי' בני יששכר סיון מאמר ה' אות כ"ב].

אור פני משה [פשווארסק. עיי"ש בהסכמת בני הר"ר זושא מאניפולי] ריש פ' חוקת.
קדושת לוי פ' תרומה.
קול אריה [להמוכיח מפולנאה] פ' שמות (אך משמע מדבריו שתווי פניו כן נשתנו לאחר שעבד על מידותיו).
תשואות חן פ' תולדות ופ' ויגש בשם המוכיח הנ"ל.
אך פרי תבואה פ' תצוה.
דגל מחנה אפרים (אך משמע שנשתנו וכו').
ועי' תפארת שמואל פ' תולדות.
פי' לספר העקידה.
מהר"ם שיק פ' האזינו (דף ריט).
שו"ת מהרש"ם ח"ז סי' מ'.
ועי' ספר נועם המידות סוף אות א'.
ועי' בהקדמה לספר זכרון משלי.
ועי' מגדלות מרקחים [להרב מצעלים] פ' פקודי (דף קטז ע"א).

וכבר דשו בו רבים, ובקטנותי כתבתי גם אני בזה. סוף דבר שבשביל זה אין לצאת נגד אף אחד.

הגהמ
הודעות: 1384
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי הגהמ » ב' ינואר 16, 2017 4:52 am

איש_ספר כתב:לגבי נושא הגלגול, שאין כאן מקומו, כבר כ' במקו"א, דבר פשוט, שאין לזווג המתנגדים (כרס"ג, ר"א בהרמב"ם, ועוד) לגלגול קודם שהתפרסם ספר הזוהר, לבין הבאים אחריו. שכן עד ספר הזוהר היה הגלגול פתרון הגיוני (שיובא מן הנכרים שהכירוהו שנים רבות קודם לזה) שבא לפתור בעיות של שכר ועונש, צדיק ורע לו, ומיתת בנים קטנים, וע"ז ערערו שאין כאן תשובה לשאלות רבות, ואדרבה רעיון זה מוליד שאלות נוספות וקשות, אבל משהתגלה ספר הזוהר, (ולפני כן אצל חוגי המקובלים היחידים) האמונה בגלגול איננה עוד פרי הגיון , אלא קבלה (במובן של לקבל) ומסורה, וע"כ גם המתנגדים לו, התנגדותם נושאת אופי אחר לגמרי. 

אינני זוכר היכן דיבר מזה ר"א בהרמב"ם, אם כי כמובן בודאי נמשך בזה אחר דעת אביו ורס"ג, אולי תוכל לפרט מ"מ (ותסלח לי על שאני מעורר ישנים).

קו ירוק
הודעות: 5809
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' ינואר 16, 2017 9:28 am

גילוי כתב:אין ספק שהתפא"י היה קצת יותר "מודרני" ו"משכיל" מרוב הרבנים החרדים, ומתאים לחזו"א לא כ"כ לאהוב את התפא"י ואכמ"ל

גילוי
(אף שתגובתו נכתבה לפני זמן רב, ואלי איננו שותף בפורום, אבל מכיון שהיתה הקפצה, יש למחות).
אין ספק שאתה טרוט העיניים, משתלח בגאון אדיר, שלא היה לו בעולמו כלום מלבד עומק תורתנו הקדושה, מבלי שתדע כלל מעשהו ואורחות חייו. וכי מצאת אתה העלוב באיזה מקום מסופר ע"י מי שהכירו שהיה 'מודרני', ו'מקורב למשכילים'? עפרא לפומיך על מילים כאלו.
ובכלל עברתי על כל האשכול זה עתה, אף אחד לא טרח לציין את גאונותו בכל התורה כולה, ואת היותו גאון המידות, ומתאבק בעפרן של חכמים עם היותו גאון אדיר בפני עצמו. גאונות כזו לא שייכת באדם שאינו טהור וקדוש.
אם הח"ח מביא והובאו דבריו עליל, משנה עם תפא"י כמו מטבע הלשון חומש עם פירש"י, אות הוא כי כך היא האמת ההיסטורית (אף שספרו גופא מוכיח עליו וא"צ לפנים). פשוט שהסיפור עם ר"א פרבשטיין זצ"ל - לא היה ולא נברא, גם אחרי ה'אימות' המדוקדק... (עינו של החזו"א לא היתה פחות משל הח"ח).

אוסיף נימה אישית (מקווה שהיא לא תרגיז כמה מחו"ר הפורום): יש קבוצות שהמבט שלהם על תורה זה דרך מסגרת המשקפיים הקטני קטנים של רגשות ותעתועים, וזו אחת מן הסיבות שלא נגה עליהם אור התורה ביפעתו, כפי שהועברה אלינו דור אחר דור. כמה חבל.. (מזכיר את הביקורת על גאון עולם הג"מ שמואל שטראשון זצ"ל מוילנא).
ואולי היא גופא הסיבה; קבוצות שתורה לא בראש מעיניהם, יש להם ביקורת. וכי מה איכפת להם, הרי תורה זה לא הכל.. (היה אפשר לשנות את שם האשכול היחס לתורה בימינו)
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ב' ינואר 16, 2017 1:55 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

מרחביה
הודעות: 886
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 11:24 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי מרחביה » ב' ינואר 16, 2017 10:43 am

הגהמ כתב:אינני זוכר היכן דיבר מזה ר"א בהרמב"ם, אם כי כמובן בודאי נמשך בזה אחר דעת אביו ורס"ג, אולי תוכל לפרט מ"מ (ותסלח לי על שאני מעורר ישנים).

אינו בכתביו שהגיעו לידינו, אלא מצוטט במקור חיים (צרצה), קכג, ג.

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' ינואר 16, 2017 12:16 pm

בגולה כתב:עוד נקודה יש וגם בזה בוודאי לא ירצו להיכנס, אודות בנו ר' ברוך יצחק, שגם לו חלק בהחיבור תפארת ישראל. ואכהמל"ה

הרב אליעזר כ"אצמאן בישורון ו' (עמ' תש"ה בהע' למאמר לדמות הגאון ר' יהושע לעווין)
[וכמדומני שאמר זאת המהרי"ד מבעלזא]
קבצים מצורפים
ישורון ו.pdf
(147.84 KiB) הורד 284 פעמים

מה שנכון נכון
הודעות: 11748
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' ינואר 16, 2017 1:02 pm

מרחביה כתב:
הגהמ כתב:אינני זוכר היכן דיבר מזה ר"א בהרמב"ם, אם כי כמובן בודאי נמשך בזה אחר דעת אביו ורס"ג, אולי תוכל לפרט מ"מ (ותסלח לי על שאני מעורר ישנים).

אינו בכתביו שהגיעו לידינו, אלא מצוטט במקור חיים (צרצה), קכג, ג.

וכן הביאו ר' אברהם ן' מיגאש בכבוד אלהים מאמר ב פרק יא. [הזכירו ר"ר מרגליות במבוא למלחמות ה'].
ועע"ש בפרקים י-יד.

מה שנכון נכון
הודעות: 11748
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' ינואר 16, 2017 1:42 pm

יעו"ע באור ישראל גליון י וגליון יב.

הגהמ
הודעות: 1384
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי הגהמ » ב' ינואר 16, 2017 2:43 pm

מה שנכון נכון כתב:
מרחביה כתב:אינו בכתביו שהגיעו לידינו, אלא מצוטט במקור חיים (צרצה), קכג, ג.

וכן הביאו ר' אברהם ן' מיגאש בכבוד אלהים מאמר ב פרק יא. [הזכירו ר"ר מרגליות במבוא למלחמות ה'].
ועע"ש בפרקים י-יד.

תודה לכם.

נ"ל ששיטתו זאת מרומזת גם בהערתו במאמר על האגדות לאמור שמאמרי חז"ל מעין זה "תנא הוא כנען הוא סיחון הוא ערד. סיחון שדומה לסיח במדבר, כנען על שם מלכותו, ומה שמו ערד שמו" הם דרך משל ומליצה. כידוע, חכמי הסוד הבינו מאמרים אלו כפשוטם ע"פ תורת הגלגול.

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי בקרו טלה » ד' פברואר 15, 2017 4:26 pm

שש משזר כתב:
חכם באשי כתב:
זקן ששכח כתב:אגב, ההתנגדויות היו מכמה טעמים. טעם נוסף: המעשה אותו הוא מזכיר אודות הצייר שצייר את דיוקנו של משה רע"ה והכיר בו המלך שמידותיו מושחתות. יתכן שהיתה זו התנגדות בטעות, שכן מעשה זה סימוכין לו בהרבה ספרים, וגם בין ספרי חסידות וחסידים נמצא המעשה, וכגון ב'אור פני משה' ועוד.


המעשה מצוי בעשרות עשרות מקורות חסידיים ודרושיים,
עי' אלפא ביתא קדמייתא, שהקדיש לכך פרק נרחב (אולי הארוך ביותר בספר).

עוד כמה מ"מ בזה:

viewtopic.php?f=17&t=31410
איש_ספר כתב:בקובץ כר"ש באבוב הובא הגהות של ר' שמואל לנדא (בהנוב"י) בלשון חריפה שאין כמוה על טעה"מ (שמנע ממנו למלאות מקום אביו בפראג, ולדברי רבים בכך גזר את גורלה הרוחני של העיר).

viewtopic.php?f=7&t=31905&p=340196#p340185

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6391
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי מיללער » ג' אוקטובר 31, 2017 12:38 pm

במסכת נדרים פי"א משנה י' כותב התפאר"י (אות מ') וז"ל: פתיחה למשנה י' - אמר ככיי משנה י' היא משנה חמורה, וכדי להבינה על בוריה ראיתי להקדים וכו'

מה הפירוש במילת 'ככיי'? מחיפוש עולה לי דלכאורה כוונת התפאר"י למילת 'ככיי' שנזכרה במשנה אהלות פי"ג מ"ה וככיי שיש בה ממש דפירושה קורי עכביש, וכוונתו כאן הוא בדרך ענווה, (וזה מתאים ללשונו של התפאר"י שפותח הרבה פעמים בדברי ענווה כשרוצה להקשות על דברי הגרעק"א וכדו') ואם כן הוא משפט מחודש שלא מצאתי לה חבר בספרים, לא בתפאר"י במקום אחר ולא למחבר אחר, ובפרט כהקדמה לפירוש המשנה ולא להקשות או לחלוק על מחבר אחר.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי חלמישצור » ג' אוקטובר 31, 2017 1:41 pm

מיללער כתב:במסכת נדרים פי"א משנה י' כותב התפאר"י (אות מ') וז"ל: פתיחה למשנה י' - אמר ככיי משנה י' היא משנה חמורה, וכדי להבינה על בוריה ראיתי להקדים וכו'. מה הפירוש במילת 'ככיי'? מחיפוש עולה לי דלכאורה כוונת התפאר"י למילת 'ככיי' שנזכרה במשנה אהלות פי"ג מ"ה וככיי שיש בה ממש דפירושה קורי עכביש, וכוונתו כאן הוא בדרך ענווה, (וזה מתאים ללשונו של התפאר"י שפותח הרבה פעמים בדברי ענווה כשרוצה להקשות על דברי הגרעק"א וכדו') ואם כן הוא משפט מחודש שלא מצאתי לה חבר בספרים, לא בתפאר"י במקום אחר ולא למחבר אחר, ובפרט כהקדמה לפירוש המשנה ולא להקשות או לחלוק על מחבר אחר.

ראה תפארת ישראל (שביעית א, ו, בועז ב) "וכתב על זה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט"א... עכלה"ט. ולפע"ד ככיי ואזוב אשר בקיר, היה נראה..."

מה שנכון נכון
הודעות: 11748
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' אוקטובר 31, 2017 1:43 pm

מיללער כתב: (וזה מתאים ללשונו של התפאר"י שפותח הרבה פעמים בדברי ענווה.

מקוריים, כבדוגמא זו.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6391
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי מיללער » ג' אוקטובר 31, 2017 4:58 pm

חלמישצור כתב:
מיללער כתב:במסכת נדרים פי"א משנה י' כותב התפאר"י (אות מ') וז"ל: פתיחה למשנה י' - אמר ככיי משנה י' היא משנה חמורה, וכדי להבינה על בוריה ראיתי להקדים וכו'. מה הפירוש במילת 'ככיי'? מחיפוש עולה לי דלכאורה כוונת התפאר"י למילת 'ככיי' שנזכרה במשנה אהלות פי"ג מ"ה וככיי שיש בה ממש דפירושה קורי עכביש, וכוונתו כאן הוא בדרך ענווה, (וזה מתאים ללשונו של התפאר"י שפותח הרבה פעמים בדברי ענווה כשרוצה להקשות על דברי הגרעק"א וכדו') ואם כן הוא משפט מחודש שלא מצאתי לה חבר בספרים, לא בתפאר"י במקום אחר ולא למחבר אחר, ובפרט כהקדמה לפירוש המשנה ולא להקשות או לחלוק על מחבר אחר.

ראה תפארת ישראל (שביעית א, ו, בועז ב) "וכתב על זה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט"א... עכלה"ט. ולפע"ד ככיי ואזוב אשר בקיר, היה נראה..."

נפלא! תודה על הציון - ועוד בקושיא על דברי הגרעק"א כמו שכתבתי.

וכדברי הרב מה שנכון, לשונות מקוריים ומחודשים - מזכיר לי את התואר 'דודי ומסרפי' שכ' הגרעק"א במכתב לדודו אחי אמו, והמציינים ציינו שמילת 'מסרפו' נמצא רק פע"א בתנ"ך ופי' שם המפרשים שזה תואר דוקא לדוד מצד האם.
נערך לאחרונה על ידי מיללער ב ג' אוקטובר 31, 2017 6:04 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי חלמישצור » ג' אוקטובר 31, 2017 5:14 pm

מיללער כתב:וכדבי הרב מה שנכון, לשונות מקוריים ומחודשים - מזכיר לי את התואר 'דודי ומסרפי' שכ' הגרעק"א במכתב לדודו אחי אמו, והמציינים ציינו שמילת 'מסרפו' נמצא רק פע"א בתנ"ך ופי' שם המפרשים שזה תואר דוקא לדוד מצד האם.

תודה. מלבד התשובה שהזכרת, שם הכוונה לרבי בנימין וולף איגר, ראה עוד בחידושי הגרע"א (פסחים כח, א ד"ה בהרע"ב), 'אח"ז רב מצאתי בתשובת נודע ביהודה ח' יו"ד סי' ל"ד, שהק' לו כן מסרפי ארי' דבי עילאה הרב הגאון מו"ה יהודה ליב איגר זצ"ל אבד"ק האלברשטאט', הוא דודו השני מצד אמו (ובעיקר הביטוי גם בשו"ת רב פעלים ב, או"ח, ד, השאלה הד').

הצבי
הודעות: 100
הצטרף: ב' אוגוסט 21, 2017 1:26 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי הצבי » ד' נובמבר 01, 2017 12:05 am

אדג כתב:איני זוכר היכן, כתב הר"י מונדשיין אודות ההבדל בין קהילות החסידים שהקפידו אודות מחבר החיבור ובעל החידוש לעומת יהדות ליטא והמסתעפים הימנה שלא חשו לבעל החיבור.
ושם האריך, ואי"ה אכתוב איה מקומו.
כללו של דבר, אכן דווקא בקהילות החסידים בחנו את החידוש לא רק לגופו, אלא גם לגוף מחברו, ולא נקטו כדברי הרמב"ם (הל' קדה"ח) שאין חוששין לבעל החיבור כי אם לדבריו. משא"כ אצל הליטאים.
ומזה נסתעפו הדברים הן אצל הרש"ש (וביחוד אצל בנו ר' מתתי' שטארשון), הן אצל התפארת ישראל, ואולי זו גם הסיבה שבקהילות החסידים פחות פשתה ההשכלה, כיון שדרכם של החכמות החיצוניות מעיקרא היתה חסומה ומנועה לבוא בקהל.

אם חזרתי על דברי חברי לעיל - ימחלו לי, כי עיתותי פנויות לקרוא כל הדברים דלעיל, ומחילה.

סנהדרין ק"ו ע"ב
ואמר רבי יצחק מאי דכתיב איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים איה סופר כל אותיות שבתורה איה שוקל ששוקל כל קלים וחמורים שבתורה איה סופר את המגדלים שהיה סופר שלש מאות הלכות פסוקות במגדל הפורח באויר אמר רבי [רבי אמי] ארבע מאה בעייא בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר [ולא איפשט להו חד] אמר רבא רבותא למבעי בעיי בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין ואנן קא מתנינן טובא בעוקצין וכי הוה מטי רב יהודה אשה שכובשת ירק בקדירה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא ואנן קא מתנינן בעוקצין תלת סרי מתיבתא ורב יהודה שליף מסאני ואתא מטרא ואנן צוחינן וליכא דמשגח בן אלא הקדוש ברוך הוא ליבא בעי דכתיב וה' יראה ללבב אמר רב משרשיא דואג ואחיתופל לא [הוו] סברי שמעתא מתקיף לה מר זוטרא מאן דכתיב ביה איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים ואת אמרת לא הוו סברי שמעתא אלא דלא הוה סלקא להו שמעתא אליבא דהלכתא דכתיב סוד ה' ליראיו

קו ירוק
הודעות: 5809
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' נובמבר 01, 2017 12:36 am

הצבי כתב:
אדג כתב:איני זוכר היכן, כתב הר"י מונדשיין אודות ההבדל בין קהילות החסידים שהקפידו אודות מחבר החיבור ובעל החידוש לעומת יהדות ליטא והמסתעפים הימנה שלא חשו לבעל החיבור.
ושם האריך, ואי"ה אכתוב איה מקומו.
כללו של דבר, אכן דווקא בקהילות החסידים בחנו את החידוש לא רק לגופו, אלא גם לגוף מחברו, ולא נקטו כדברי הרמב"ם (הל' קדה"ח) שאין חוששין לבעל החיבור כי אם לדבריו. משא"כ אצל הליטאים.
ומזה נסתעפו הדברים הן אצל הרש"ש (וביחוד אצל בנו ר' מתתי' שטארשון), הן אצל התפארת ישראל, ואולי זו גם הסיבה שבקהילות החסידים פחות פשתה ההשכלה, כיון שדרכם של החכמות החיצוניות מעיקרא היתה חסומה ומנועה לבוא בקהל.

אם חזרתי על דברי חברי לעיל - ימחלו לי, כי עיתותי פנויות לקרוא כל הדברים דלעיל, ומחילה.

סנהדרין ק"ו ע"ב
ואמר רבי יצחק מאי דכתיב איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים איה סופר כל אותיות שבתורה איה שוקל ששוקל כל קלים וחמורים שבתורה איה סופר את המגדלים שהיה סופר שלש מאות הלכות פסוקות במגדל הפורח באויר אמר רבי [רבי אמי] ארבע מאה בעייא בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר [ולא איפשט להו חד] אמר רבא רבותא למבעי בעיי בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין ואנן קא מתנינן טובא בעוקצין וכי הוה מטי רב יהודה אשה שכובשת ירק בקדירה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא ואנן קא מתנינן בעוקצין תלת סרי מתיבתא ורב יהודה שליף מסאני ואתא מטרא ואנן צוחינן וליכא דמשגח בן אלא הקדוש ברוך הוא ליבא בעי דכתיב וה' יראה ללבב אמר רב משרשיא דואג ואחיתופל לא [הוו] סברי שמעתא מתקיף לה מר זוטרא מאן דכתיב ביה איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים ואת אמרת לא הוו סברי שמעתא אלא דלא הוה סלקא להו שמעתא אליבא דהלכתא דכתיב סוד ה' ליראיו

על דברים אלו ראוי לציין גמ' אחרת, יומא כג.
מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש, קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חבירו, נטל סכין ותקע לו בלבו. עמד רבי צדוק על מעלות האולם ואמר אחינו בית ישראל שמעו הרי הוא אומר כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושפטיך, אנו על מי להביא עגלה ערופה על העיר או על העזרות, געו כל העם בבכיה. בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר, אמר הרי הוא כפרתכם, ועדיין בני מפרפר ולא נטמאה סכין. ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים. וכן הוא אומר וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלים פה לפה

ומינה לעניננו: יצאו אלו שהתורה לא מענינת אותם אלא רגשות, ודומים לאותו אב שרצחו בנו והסכין מענינת אותו..
ולא סתם רגשות מפעפעים בהם, אלא רגשות מעוותים; כי מי שתורתו הנוראה של התפא"י, שכל הש"ס ושו"ע מונחים תחת ידו בבהירות עצומה - לא מביאתו להבין את שלמות נפשו של האדם הגדול הזה, ולא השכיל גודל ענוותנותו שלא החזיק טיבותא לנפשיה (ושעל ספרו התבטא החפץ חיים "משניות תפארת ישראל") עליהם נאמר {לא} עם הארץ חסיד.. וכבוד התורה בעו"ה מתפלש בעפר צדקנות מעושה.
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ד' נובמבר 01, 2017 12:55 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הצבי
הודעות: 100
הצטרף: ב' אוגוסט 21, 2017 1:26 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי הצבי » ד' נובמבר 01, 2017 12:52 pm

קו ירוק כתב:
הצבי כתב:
אדג כתב:איני זוכר היכן, כתב הר"י מונדשיין אודות ההבדל בין קהילות החסידים שהקפידו אודות מחבר החיבור ובעל החידוש לעומת יהדות ליטא והמסתעפים הימנה שלא חשו לבעל החיבור.
ושם האריך, ואי"ה אכתוב איה מקומו.
כללו של דבר, אכן דווקא בקהילות החסידים בחנו את החידוש לא רק לגופו, אלא גם לגוף מחברו, ולא נקטו כדברי הרמב"ם (הל' קדה"ח) שאין חוששין לבעל החיבור כי אם לדבריו. משא"כ אצל הליטאים.
ומזה נסתעפו הדברים הן אצל הרש"ש (וביחוד אצל בנו ר' מתתי' שטארשון), הן אצל התפארת ישראל, ואולי זו גם הסיבה שבקהילות החסידים פחות פשתה ההשכלה, כיון שדרכם של החכמות החיצוניות מעיקרא היתה חסומה ומנועה לבוא בקהל.

אם חזרתי על דברי חברי לעיל - ימחלו לי, כי עיתותי פנויות לקרוא כל הדברים דלעיל, ומחילה.

סנהדרין ק"ו ע"ב
ואמר רבי יצחק מאי דכתיב איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים איה סופר כל אותיות שבתורה איה שוקל ששוקל כל קלים וחמורים שבתורה איה סופר את המגדלים שהיה סופר שלש מאות הלכות פסוקות במגדל הפורח באויר אמר רבי [רבי אמי] ארבע מאה בעייא בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר [ולא איפשט להו חד] אמר רבא רבותא למבעי בעיי בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין ואנן קא מתנינן טובא בעוקצין וכי הוה מטי רב יהודה אשה שכובשת ירק בקדירה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא ואנן קא מתנינן בעוקצין תלת סרי מתיבתא ורב יהודה שליף מסאני ואתא מטרא ואנן צוחינן וליכא דמשגח בן אלא הקדוש ברוך הוא ליבא בעי דכתיב וה' יראה ללבב אמר רב משרשיא דואג ואחיתופל לא [הוו] סברי שמעתא מתקיף לה מר זוטרא מאן דכתיב ביה איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים ואת אמרת לא הוו סברי שמעתא אלא דלא הוה סלקא להו שמעתא אליבא דהלכתא דכתיב סוד ה' ליראיו

על דברים אלו ראוי לציין גמ' אחרת:
מעשה בשני אחים כהנים שהיו שוין ורצין ועולין בכבש וקדם אחד מהן את חבירו לתוך ארבע אמות, נטל את הסכין ותקע בלבו, בא ר' צדוק ועמד על מעלות האולם בהר הבית ואמר שמעוני אחינו בית ישר' הרי הוא אומר כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלקיך נותן לך וגו' ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו את הערים אשר סביבות החלל, אנו להיכן נמדוד להיכל או לעזרה, געו כל ישראל אחריו בבכיה. ואחר כך בא אביו של תינוק ואמר להן אחינו אני כפרתכם מפרפר היה בני וסכין לא נטמאת מלמד שטומאת סכין חמורה עליהם יותר משפיכות דמים, וכן הוא אומר וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאוד, מיכן אמרו בעוון שפיכות דמים שכינה נעלית ובית המקדש מיטמא.

ומינה לעניננו: יצאו אלו שהתורה לא מענינת אותם אלא רגשות, ודומים לאותו אב שרצחו בנו והסכין מענינת אותו..
ולא סתם רגשות מפעפעים בהם, אלא רגשות מעוותות; כי מי שתורתו הנוראה של התפא"י שכל הש"ס ושו"ע מונחים תחת ידו בבהירות עצומה - לא מביאתו להבין את שלמות נפשו של האדם הגדול הזה (ושעל ספרו התבטא החפץ חיים "משניות תפארת ישראל") עליהם נאמר {לא} עם הארץ חסיד.. וכבוד התורה בעו"ה מתפלש בעפר צדקנות מעושה.

איני מבין מה הקשר בין הגמ' שכתבתי למה שאתה כתבת ולתפארת ישראל.
אני כתבתי רק בהקשר למה שחסידים הקפידו לבדוק גם מי ומה הוא המחבר ולא רק לגופו של ספר. את זה רואים ברור בגמ' שהבאתי, עד כדי כך שהגמ' מדגישה שלאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא צריך יראת שמים, סוד ה' ליראיו. וממילא כשרוצים לסמוך על ספר, וכ"ש ספר הילכתי, לא מספיק שנדע שהמחבר היה למדן גדול, בקיאות וחריפות, [גם דואג ואחיתופל היו למדנים גדולים] אלא צריך לבדוק אם המחבר היה ירא שמים, שאל"כ הרי אינו זוכה לסוד ה' ליראיו לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא.
כל זה נכתב בלי שום קשר ושייכות לכל נושא האשכול ובלי שום זיקה לתפארת ישראל. [חבל שנזעקת על לא דבר.]

קו ירוק
הודעות: 5809
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' נובמבר 01, 2017 1:02 pm

הנושא כאן הוא התפארת ישראל, ולא העובדה שכל ישראל הקפידו לא ללמוד מספרי מחברים שאין תורתם שלמה, וכמאמר חז"ל אם מלאך ה' צבקות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו. והגר"א קוטלר זצ"ל הניח ידו על ההערות של הראב"ד לב"ק בגלל מחברו, ולא אבא להביט בו.

א"כ דבריך אלו קשורים לאשכול זה כמו דיני חנוכה לאשכול זה.. ואם בכל אופן הבאת אותם - נתת הבנה בלב הקורא שזו ביקורתך על בעל התפא"י. ועל כך הגבתי. ובכל מקרה דברי נסבו סביב האשכול, ובעיקר לתגובת אדג שציטטתו בתגובתך שלך.

ובעיקר דברי אדג, שאוסיף והעיר 'בענוותנותו היתירה': אם חזרתי על דברי חברי לעיל - ימחלו לי, כי [אין] עיתותי פנויות לקרוא כל הדברים דלעיל, ומחילה.
אשיבהו כאיוולתו: אכן חבריך ימחלו לך כי מטרתם כמטרתך לפשוט טלפיים לאמר טהור אני חסיד אני. אך התורה היא זו שאיננה מוחלת לך. ולך בקש על קברו של הגאון תפא"י מחילה, ובקש תשובה מה' על חילול שמו ותורתו -בתוך חבריך. רק אנא, אל תערבם עם קהילות החסידים די בכל אתר ואתר, אלא עם השוטים המתבדרים בעולם.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 77 אורחים