פורום אוצר החכמה

הוא עה"ש טייב, והביאו גם הרח"פ בס' חיים הנ"ל.
יש בלבול בסדר הסימנים בעה"ש כאן, והדברים נמצאים (לעיל) בדף יד ע"ד.

יפה ללב ח"א סי' קמ"ד או' ב

יישר כח לשניכם!

מה שנכון נכון כתב:

הבטחתי כתב:כתב בתועפות ראם על היראים סימן תט בסוף ס"ק א'.
לגבי קדושת ביהכ"נ אי הוי מדאורייתא או מדרבנן
ובשו"ת ר"ב סימן ו' כתב וכו' וכו' ובשות ב"א להרב דקאפוליא וכו'

מיהם הכותבים הנ"ל (בשו"ת רב"א אינו).

ב"א = בית אב (יודלביץ).
ר"ב = ע"פ החיפוש בספרי ב"א מדובר כנראה על שו"ת של "ר' בצלאל אשכנזי מק"ק ארלי".
[אינו ראשית בכורים או ראשי בשמים (ס"ל)].

המדובר בשו"ת זה
http://www.hebrewbooks.org/20536
ושם הוא בסימן ו', ואכן בהקדמתו הוא חותם אב"ד ארלא
זו מציאה שלאחר יאוש

מהו ספר מי"ח?
מופיע כמה פעמים בספר מעשה הגדולים של הרב עלואן אבידני.

אישצפת כתב:מהו ספר מי"ח?
מופיע כמה פעמים בספר מעשה הגדולים של הרב עלואן אבידני.

ככה"נ ספר המעשיות למרדכי (בן) יחזקאל. [ומיח"א, מיח"ב וכו' היינו בחלק א, ב].

... כי הוא ממש פיקוח נפש ופ"ש.
מהו הר"ת ?

פדיון שבויים?

ן

האם ידוע על ספר בשם המגה"א שחיבר ר' מיכל טוקצינסקי זצ"ל?

יהודה בן יעקב כתב:האם ידוע על ספר בשם המגה"א שחיבר ר' מיכל טוקצינסקי זצ"ל?

מגה''א להרב טוקצינסקי.png

זה לא חיבור של רי"מ טיקוצינסקי. זה ציטוט ממכתב הערות שכתב לו ר' יהושע קניאל.
הכוונה למגן האלף של רא"ל פרומקין - ביאורו על סדר רב עמרם.

ככה מפענחים היום ראשי תיבות...
https://yakobov-dev.co.il/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%AA/D_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94.mp4

מיהו הספר תנ"ה. נזכר בביאור מהרי"פ על המדרש

שבט מוסר כתב:מיהו הספר תנ"ה. נזכר בביאור מהרי"פ על המדרש

אולי תנחומא הישן?

שבט מוסר כתב:מיהו הספר תנ"ה. נזכר בביאור מהרי"פ על המדרש

אאל"ט מהרי"פ קורא לספר 'תולדות נח' "תנ"ה".

אכן.
אלא שב'תולדות נח' הנדפס במהדורת וילנא, אין את מה שמביא המהרי"פ
ונמצא רק בספר "תולדות נח" - שנמצא באוצר החכמה.

מענין, כנראה שגם לתולדות נח עשו קיצור, כמו ליפה תואר

שבט מוסר כתב:אכן.
אלא שב'תולדות נח' הנדפס במהדורת וילנא, אין את מה שמביא המהרי"פ
ונמצא רק בספר "תולדות נח" - שנמצא באוצר החכמה.

מענין, כנראה שגם לתולדות נח עשו קיצור, כמו ליפה תואר

מדפיסי ווילנא הבהירו בראש הספר שכל מה שנמצא אצל מפרשים אחרים (אולי מהרי"פ בכללם...) השמיטו מתולדות נח.

יש ספר בעה"ס (פירוש על הזוהר)? (אינני מאמין שכוונת הכותב היא ל'בעל הסולם').

אשמח לדעת את פיענוח שם הספר ח"ל המצוטט ומקומו, וכן את מיקומו של זוהר פר' בלק המדובר

יהודה בן יעקב כתב:אשמח לדעת את פיענוח שם הספר ח"ל המצוטט ומקומו,

מעשה בראשית ד.png

חסד לאברהם (מעין החמישי נהר ג')

תודה רבה.

להלן קטע מספר 'שושנים לדוד' על משניות לר"ד פארדו (האם נדפס מחדש?) על מסכת נזיר, מישהו יכול לפענח לי שני הספרים שציין בר"ת המצוין בתמונה?

א. והרמו תירץ
ב. ראיתי להר"ב ע"ח שכתב

בעליל נראה הרמ"ז (קול הרמ"ז) והרב עץ החיים (ר"י חאגיז). שניהם על המשניות.
ויש לבדוק.

כעת בדקתי בשני הספרים שהצעתי. ומצאתי את הדברים בשניהם.

קאצ'קלה כתב:בעליל נראה הרמ"ז (קול הרמ"ז) והרב עץ החיים (ר"י חאגיז). שניהם על המשניות.
ויש לבדוק.

תודה רבה!

בספר שנדפס לפני כמאתים וחמשים שנה מובא, 'וכתב בספר ש"ר' באיזה ספר מדובר?
תודה למשיבים

מה שנכון נכון כתב:

לבנון כתב:בספר שנדפס לפני כמאתים וחמשים שנה מובא, 'וכתב בספר ש"ר' באיזה ספר מדובר?
תודה למשיבים

viewtopic.php?f=7&t=28098&start=280#p425263

צודק. ועכ"פ בחסדו ית' אדהכי והכי מצאתיהו, והוא ספר שפתי רננות, מנטובה תכ"א

לאיזה ספר הכוונה?
בדקדוקי סופרים למסכת ברכות:

מגן אברהם סימן שב ס"ק כז
דאתי לידי סחיטה - ול"ד למה שמנגב ידיו במפה או בחלוק לפי שידיו מלוכלכות [ב"י תשב"ץ בשם מהר"מ] וז"ל מהר"מ בתשובת ד"פ סי' תקי"א ול"ד לניגוב ידים דידיו מלוכלכות (ומ"מ צריך כצ"ל) (מ"ב) לנגבם היטב זו בזו שלא יבא לידי ליבון או לידי סחיטה אבל כוס אסור עכ"ל ונ"ל דכונתו כיון דמנגבן מלוכלכות הוי דרך לכלוך.
מיהו מ"ב?
מדוע הדגיש המג"א שזה מד' פראג?

דפוס פראג זה קשור לתשובות מהר"ם מרוטנבורג שיש כמה תשובות דפוס קרימונה ועוד
ביד אפרים כתב ומה שנרשם בעיגול (מ"ב) גם כן טעות סופר
מ"ב מוזכר עוד במג"א שלא נודע כוונתו [לא נמצא במשאת בנימין וכדו'] viewtopic.php?f=7&t=93&p=302#p348242

ייש"כ.

בחיפוש בב"א ישנם כ-20 מקומות במג"א ר"ת מ"ב. [לבד כמובן מציוני סימנים וכד'] חלקם בוודאי הם משאת בנימין - ע"פ ההקשר.
יש לי הרושם שבבדיקה אחד לאחד אפשר להגיע לתוצאה.
מעניין שאף אחד עוד לא בדק זאת?!

ראה בהקדמת המג"א (מאת בנו) שהמג"א כתב ספרו בצעירתו אך לא הצליח להדפיסו מחוסר כסף. אח"כ במשך הזמן (אחר שיצא ס' עולת תמיד) עשה מהדורא חדשה, וזה הספר שנדפס לאחר פטירתו. א"כ י"ל ש"מ"ב" ר"ל מהדורא בתרא, כלומר שזו היא הוספה שלא היתה במהדורא הראשונה.

מקורות כתב:ראה בהקדמת המג"א (מאת בנו) שהמג"א כתב ספרו בצעירתו אך לא הצליח להדפיסו מחוסר כסף. אח"כ במשך הזמן (אחר שיצא ס' עולת תמיד) עשה מהדורא חדשה, וזה הספר שנדפס לאחר פטירתו. א"כ י"ל ש"מ"ב" ר"ל מהדורא בתרא, כלומר שזו היא הוספה שלא היתה במהדורא הראשונה.

רעיון יפה.

יש לך איזושהיא הוכחה לעניין?

אז רק בכ-20 מקומות המג"א שינה?

אולי מוגה בצדו?

-

חיימקה כתב:ש לך איזושהיא הוכחה לעניין?

אז רק בכ-20 מקומות המג"א שינה?

ראה בהקדמות של שו"ע של מכון ירושלים, שעיקר השינויים במהדורא בתרא היו בהתיחסות לדברי העולת תמיד. אבל יתכן שהיו עוד תיקונים קטנים, ועל התיקונים האלו הוא שצויין (מ"ב). וכאשר אני עשיתי חיפוש במג"א דרך תוכנת בר אילן ראיתי הרבה פחות מעשרים ציונים כאלו שאי אפשר לפרש שר"ל משאת בנימין או ציון של סימן וכדומה (או במ"ב = בורא מיני בשמים). נדמה לי שמצאתי רק ששה מקומות כאלו.

מקומות שלא צוין במהדו' מכון ירושלים [או שצ"ל מ"כ]

מגן אברהם סימן נח ס"ק ז
הלילה וה"ל מ"ע שלא הזמן גרמא דומיא דתפל' כמ"ש סי' ק"ו ס"ב ובגמרא אי' בהדיא דה"ל מ"ע שהזמן גרמא ול"נ דקושיא מעיקר' ליתא דבשלמא בשכבך פי' כ"ז שהוא שוכב אבל קימה לא מקרי אלא כשעומד ממטתו אבל אח"כ לא מקרי קימה רק עמידה או ישיבה או הילוך וכ"מ בס' חינוך וכ"כ בס' מ"ב [מ"כ – מנחת כהן] בח"ה מ"ה ומ"ש מבני מלכים כ"כ מזה בס"ה:

סימן קנט ס"ק ד [במהדו' ב"א]
וע' פ"ל דכלים: כתוב בשל"ה דאין ליטול ידיו מהקנקן שקורין גיסקא"ן דרך הדד שבולט כי לא נעשה לקבלה ע"ש וצ"ע דעיקר נט"י בכלי ילפינן מכיור והכיור היו לו דדים כדאיתא ביומא, וצ"ל דאותם היו עשוים כמין שפופרת שמקבלין מים אבל כשעושים כמין צינור הפתוח למעלה והם כמו חצי עגולה לא (וכן מ"ב [מ"כ - מצאתי כתוב] בשם גאון אחד וכ"מ בשל"ה)

סימן רסג ס"ק יט
מקבלת שבת - ותתפלל מנחה תחלה (מ"ב?):

סימן רעג ס"ק טו
והכי מסתברא - במצטער הרבה הא לאו הכי צריך לאכול במקום נר (מ"ב [מצאתי כתוב] בשם רש"ל):

סימן רפב ס"ק ד
חוץ מבש"ת - ואפי' בחתונה או כשיש חיובים הרבה לא נהגו להקל וכתוב במ"ב? ראיתי מקילים גם בחתונה: viewtopic.php?f=7&t=93#p348242

סימן שא ס"ק יז [יח]
ומ"ש כגון מפתחות ה"ה נדן של כסף דרגילין להתקשט בו [מ"ב?] ואם יש בו סכין פשיטא דאסור:

סימן שז ס"ק ד [בדי בי אס]
לפוסק לשבות ע"ש שכתב שאין היתר אלא לומר קנה לעצמך וכו' וזה ברור דלא כב"י וה"ה כשיום השוק בשבת אסור ליתן לו דבר למכור וכ"כ בס' (מ"ב) [מנחת כהן] וכתב דבד' וה' מותר כמ"ש סי' רמ"ז ורנ"ב

ועי"ע עזרה ב"מגן אברהם"

סיוע בפענוח ר"ת בספר דרישה מחיים דף ה ע"ב שיטה ז
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 14&hilite=

"ואמ"ד"? "ואמ"ר"? ואחר מחילה רבה? בד"כ הספרדים כתבו "ואהמ"ר" ולא "ואמ"ר", ואולי הרב דרישה מחיים כותב "אמ"ר" במקום "אהמ"ר"?

ייש"כ