פורום אוצר החכמה

שברי לוחות כתב:מביאים בשם האר"י שבחטא עץ הדעת נפלה נשמת דוד המלך במקום נמוך מאד, איה מקומו?

דוב גרין כתב:

שברי לוחות כתב:מביאים בשם האר"י שבחטא עץ הדעת נפלה נשמת דוד המלך במקום נמוך מאד, איה מקומו?

https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=182570&width=-17&scroll=0&udid=0&pagenum=147

ונ"ל דכל זה מיירי במצה שנתחמצה חמץ גמור, אבל מצה כפולה ונפוח' כיון שהיא גופא חומרא היא כמ"ש סס"י תס"א די לאסור הרחת לכתחלה אבל לא לאסור המצות האחרות וכ"מ בהגמ"נ ובשל"ה:

שם אלא לי כשוי'. נ"ב הא דקשיא לשיטת הפוסקים דבעל משכנתא מסלק אפילו להמצרן א"כ מה התועלת בתנאי זה תירץ הרשב"א בספר השטה שהתנאי הוא אף אם ימכור לאחר הפירעון:

נהר שלום כתב:האם ספר זה נדפס

אוצר החכמה_159116.jpg

בקרו טלה כתב:

יהודה בן יעקב כתב:אשמח לדעת מקום מוצא הדברים.

שיטה מקובצת בבא מציעא דף סח.
וזה לשון שיטה, למאי נפקא מינה משום דינא דבר מצרא. פירש רש"י אין לך שכן קרוב ממנו ואם בא הלוה למכרה אין בבעלי מצרים שכן טוב לקנותה כזה. נראה מדבריו שאם מכרה לאחד מן המצרנים בעל המשכונא מסלקו ולא ניחא לי דהא אמרן לעיל משכן לו בית וכו' בשווייה מותר ואם איתא הכי מאי נפקא ליה מינה בתנאי זה אפילו שימכרנה למצרן יכול לסלקו כל שכן לאחר. לכך נראה לפרש שאין המצרן יכול לסלקו אם מכרה לו או אם מכרה לאחר שאינו מצרן בעל המשכונא מסלקו. ואפשר שזה הוא דעת רש"י. עד כאן. ובמה שכתב הרשב"א לעיל (סה: ד"ה לא תמכרם) דהתם היינו שהלוהו על תנאי שכל זמן שימכרנה ואפילו לאחר שיפרענו וכו' יתורץ זה. עד כאן.

ולכאורה רצינו להביא ראי' לדעת הט"ז דאף מבית לבית נמי מהני דעתו מהא דהקשו התו' שם לדעת הרשב"ם ודעימי' דיין נמי הוא מדברים הטעינן ברכה א"כ מאי איתותב ר"י הא מיירי ביין ועוד דא"כ פליג ר"ח על רב ושמואל דס"ל ידי יין לא יצאו, והדבר תמוה לפי מ"ש המ"א סי' ר"י ס"ק א' דאם אכל פחות מכשיעור והלך לחוץ וחזר למקומו צריך לברך שנית מתחלה אף בפת דהא אינו טעון ברכה אחרונה ודינו כשאר דברים ע"ש וכיון דרב ושמואל ור"י מיירי בלא שתה כשיעור דאל"כ היו צריכין לברך במקומן וע"כ דלא שתו כשיעור ובזה כיון דלא צריכו ברכה אחרונה א"כ דינו כשאר דברים וכבר נתקשה בזה בב"מ ולפי מ"ש הט"ז א"ש

יהודה בן יעקב כתב:מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן קעח ס"ק ג

ולכאורה רצינו להביא ראי' לדעת הט"ז דאף מבית לבית נמי מהני דעתו מהא דהקשו התו' שם לדעת הרשב"ם ודעימי' דיין נמי הוא מדברים הטעינן ברכה א"כ מאי איתותב ר"י הא מיירי ביין ועוד דא"כ פליג ר"ח על רב ושמואל דס"ל ידי יין לא יצאו, והדבר תמוה לפי מ"ש המ"א סי' ר"י ס"ק א' דאם אכל פחות מכשיעור והלך לחוץ וחזר למקומו צריך לברך שנית מתחלה אף בפת דהא אינו טעון ברכה אחרונה ודינו כשאר דברים ע"ש וכיון דרב ושמואל ור"י מיירי בלא שתה כשיעור דאל"כ היו צריכין לברך במקומן וע"כ דלא שתו כשיעור ובזה כיון דלא צריכו ברכה אחרונה א"כ דינו כשאר דברים וכבר נתקשה בזה בב"מ ולפי מ"ש הט"ז א"ש

אשמח לדעת למי הכוונה.
בספר בית מאיר סי' קעח לפו"ר לא מצאתי

יוצר אור כתב:באיזה חז"ל מדובר?

נזר התורה [גולדברג].PNG

נראה שהחליף במאי דאיתא בילקוט [במדבר תרפ"ד] "בשעה שקיבלו ישראל את התורה" כו'

יהודה בן יעקב כתב:

יוצר אור כתב:באיזה חז"ל מדובר?

נזר התורה [גולדברג].PNG

נראה שהחליף במאי דאיתא בילקוט [במדבר תרפ"ד] "בשעה שקיבלו ישראל את התורה" כו'

ראה תנחומא במדבר י; יג כעין זה

י. אברהם כתב:מי יודע פשר דבר?
מספר מר קשישא

אחי.PNG

יהודה בן יעקב כתב:מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן קעח ס"ק ג

ולכאורה רצינו להביא ראי' לדעת הט"ז דאף מבית לבית נמי מהני דעתו מהא דהקשו התו' שם לדעת הרשב"ם ודעימי' דיין נמי הוא מדברים הטעינן ברכה א"כ מאי איתותב ר"י הא מיירי ביין ועוד דא"כ פליג ר"ח על רב ושמואל דס"ל ידי יין לא יצאו, והדבר תמוה לפי מ"ש המ"א סי' ר"י ס"ק א' דאם אכל פחות מכשיעור והלך לחוץ וחזר למקומו צריך לברך שנית מתחלה אף בפת דהא אינו טעון ברכה אחרונה ודינו כשאר דברים ע"ש וכיון דרב ושמואל ור"י מיירי בלא שתה כשיעור דאל"כ היו צריכין לברך במקומן וע"כ דלא שתו כשיעור ובזה כיון דלא צריכו ברכה אחרונה א"כ דינו כשאר דברים וכבר נתקשה בזה בב"מ ולפי מ"ש הט"ז א"ש

אשמח לדעת למי הכוונה.
בספר בית מאיר סי' קעח לפו"ר לא מצאתי

לארץ ולדרים כתב:הוא חלק מספר פנות הבית
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=88

יהודה בן יעקב כתב:בגמ' בבא מציעא מהדו' וגשל (החדשה) ערכו את פסקי הרא"ש והגהות אשר"י.
ישנם מקומות שהם מציינים מס' סימן של דברי מהרי"ח המובאים בהגהות אשר"י. היכן ניתן לראותם?

וונדרבר כתב:

יהודה בן יעקב כתב:בגמ' בבא מציעא מהדו' וגשל (החדשה) ערכו את פסקי הרא"ש והגהות אשר"י.
ישנם מקומות שהם מציינים מס' סימן של דברי מהרי"ח המובאים בהגהות אשר"י. היכן ניתן לראותם?

אולי כוונתם לכת"י פסקי מהרי"ח הנמצא בספריית פראג מס' 20.
ראה שיטה מקובצת (מכון אופק) חולין ג', עמ' תצ"א, שמפרט את תוכן הכת"י, (וראה שם שכותב באיזה דפים הוא על בבא מציעא).

שברי לוחות כתב:

י. אברהם כתב:איך התוי"ט מביא מי שמלקט ממנו?

התוי"ט מביא מכף נחת הספרדי

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בית יוסף אורח חיים סימן קלא
וכן כתב בארחות חיים בשם הגאונים שאין לדבר בין תפילה לתחינה דכולה כעין תפילה אריכתא היא. וכן כתוב בספר אהל מועד.
היכן זה באו"ח?

יהודה בן יעקב כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בית יוסף אורח חיים סימן קלא
וכן כתב בארחות חיים בשם הגאונים שאין לדבר בין תפילה לתחינה דכולה כעין תפילה אריכתא היא. וכן כתוב בספר אהל מועד.
היכן זה באו"ח?

במהדו"ח כאן: https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... agenum=422
וראה שם בשינויי נוסחאות מס' 5

ובר מן דין הרי מפורש יוצא בדברי הפו' דבמלתיה דאית בה איסור ודאי אלא דמספקא לן אי הוי איסור דאורייתא או דרבנן לאו כל כמיניה דמוחזק לטעון קי"ל וכמ"ש הרב הגדול מהרשד"ם בחלק יו"ד סי' ס"ב דבפלוגתא אי הוי רבית קצוצה או אבק רבית דיינינן ליה בספק דאו' לחומרא ומפקינן מן המוחזק. וכ"כ הרב המבי"ט ז"ל בח"ג סי' פ' ע"ש

ושא_נס כתב:בס"ד.
בספר מאיר נתיב ח"ב בשער הספר:
"... וזה פירוש [ירמיה לא כ] הציבי לך ציונים, סימנים לתורה [עירובין נד ב], כדי שלא ישכח. וזה פירוש אבות דרבי נתן פרק כ"ג על דברי תורה יהא מצויינין לך זה בצד זה [וכו', ואומר] [משלי ו כא] קשרם על לוח לבך תמיד ענדם ענק (תיבה זו אינה בפסוק) על גרגורתך. ופירוש כמו ענק מחבר זה בצד זה, עין בת"י דכלים פרק י"א".

מה כונתו בציון "ת"י דכלים פרק י"א"?
תוס' יום טוב? דבריו שם במשנה ג מועתקים מרע"ב. איני מצליח להבין פשר ציונו כראוי, אודה לכל סיוע.
ייש"כ

יוסף חיים אוהב ציון כתב:והראבי"ה [חלק א ברכות סימן צו] כתב, שיש לומר "עושה שלום במרומיו" כשמשתחוה לשמאלו, וכשאומר "והוא יעשה שלום עלינו" משתחוה לימינו, ומסיים "ועל כל ישראל". ע"כ. וכן כתבו שבלי הלקט [תפילה סימן יח], וספר תשב"ץ [סימן רלח]. ומה שלא הזכירו השתחויה לאמצע, יובן על־פי דברי חידושי הריבב"ן שאין נכון ליתן שלום למקום שהתפלל תחילה. ע"כ.
מה המקור המדוייק בחידושי הריבב"ן?