ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

[מה שנכון נכון]

נר ישראל מופת הדור וכו' כו' מ' ר' דוד נ"י

נראה שכתוב: כ"ש.

[ההוא דאמר]

מכתב רבי ישראל בארי זצ"ל - רבה של נס ציונה - לרבי שמחה זיסל ברוידא - ראש ישיבת חברון

לפנינו מכתב מסעיר, שלא פורסם עד עתה. אותו כותב הרב בארי לרש"ז ברוידא, בהמשך לדין ודברים בעל פה שהיה ביניהם, בעניין "נישואין אזרחיים". [ולא כאן הבמה, להתפלמס בעניין, בתודה]
הרב ישראל בארי זצ"ל, היה מתלמידי ישיבות ליטא, ובכללם ישיבת קמניץ, היה חתנו של הרב חרל"פ, חיבר ספרים רבים וחשובים, "המדרש כהלכה", "משנת הראשונים", "הגיוני קדם", "כבודה של תורה".
התכתב עם רבנים רבים מכל גווני הקשת. המכתב נמסר באדיבות בני המשפחה.

הרב בארי, מעלה את זכרונותיו על שיעורו הלוהט של רבי ברוך בער ליבוביץ בעל הברכת שמואל - "לחזור במנהרת הזמן להיכל ישיבת קמניץ", בקישור המצו"ב.
viewtopic.php?f=19&t=2793&p=477003&hilit=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%91%D7%A2%D7%A8#p477003

[ההוא דאמר]

כת"י הגאון רבי יוסף ראזין זצ"ל - הרוגוצ'ובר

מכתב זה שלח הגאון הרוגוצ'ובי להרב רבי אליעזר פופקא זצ"ל מלפנים רב בוועליז ברוסיא, ובסוף ימיו בפילדלפיה. והדפיסו הגר"מ סאוויצקי זצ"ל בספרו נר אברהם, בו פרסם את התכתבויותיו עם הרוגצ'ובר. מצו"ב פיענוח המכתב מספר נר אברהם.

בהקדמת 'צפנת פענח' - כללי התורה והמצוות, ציינו כמה קוים מחייו של הגאון שאש התורה ליהטתו וברקיו נפוצו על פני קצוות תבל.

רבינו ראה מחובתו לענות לכל שואל יהא אשר יהא, כקטן כגדול, והי' מסתמך על הא דאמרו בסנהדרין [צא, ב] "כל המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו".
ועד כמה שהי' בידו ובכוחו השתדל שלא לעבור על בל תלין, ובו ביום שקבל את השאלה הי' ממהר להריץ את התשובה לשואליו. לעתים הי' יושב עד שעה מאוחרת בלילה ולא הי' מפסיק מכתיבתו עד שחטפתו שינה. ואף כשהי' חולה צמוד למטתו התקינו לו סטנדר מיוחד אשר עליו הי' כותב ועונה לכל השאלות שהגיעו אליו בו ביום. בתשובות רבות הוא מדגיש שקבל את השאלה "זה עתה", או "מכתבו קבלתי כעת ממש", כדי להבטיח תשובה מהירה עם קבלת השאלה, הי' מבקש משואליו כי ביחד עם שאלותיהם ימציאו לו גם דמי המשלוח חזרה, וכך הוא מעיר "אם ירצה עוד הפעם לכתוב ימחול לשלוח פתקא של דואר על משלוח חזרה", ומסיים על דרך הצחות "כי כעת המעות ביוקר ודבר תורה מעות קונות".

אף דברי אגדה של חז"ל שמשו בידו כיסודות לקבוע עובדות ולהעריך מעשי בני אדם. כשהי' מי שהוא מזכיר במכתבו שהוא מצרף מעות להוצאת הדואר, והעמטפה הגיעה בלי דמי המשלוח, הי' מאשים את השואל "על שנכשל בדבר שקר", כאשר כתב שצירף את הדמים, וכדי שלא יטעון השואל שמי שהוא הוציא את מה ששלח, ציין לעיין בחולין ק"ה "מידי דצייר וחתים לית להו רשו", ועל יסוד אגדה זו לא הי' מאמין לדברי השואל אף היה ת"ח ונאמן.

תשו"ח לידידנו עוז הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א - נכד המחבר על מסירת מכתב זה.

[ההוא דאמר]

כת"י רבי אפרים גרבוז זצ"ל - בעל ההר אפרים
לפנינו מכתב שלא פורסם מעולם [ערוך] מהגאון רבי אפרים גרבוז [אביו של רבי אברהם נח גרבוז שליט"א - בעל המנחת אברהם חתנו של רבי אברהם נח פאליי], חיבר גם ספר ספירי אפרים על הספרי זוטא. המכתב ממוען להגאון רבי מרדכי סאוויצקי זצ"ל - בעל הבית מרדכי, עם הערה על ספרו.
בימי לימודיו בישיבת כנסת ישראל - סלבודקא, למד בחברותא עם רבי אהרן כהן זצ"ל מראשי ישיבת חברון, בעל בית אהרן, ויחדיו למדו את הש"ס כולו.
במכתבו של רבי אהרן כהן לרבי אפרים גרבוז כותב הוא לו:

"לאחי יקירי אהובי כנפשי"..
מה שכתבת לי, כי אין בדעתך ליסע לקייטא, מפני שאתה מרגיש בסדריך הרוחניים יותר תענוג מהקייטא. לפי דעתי, צריך אתה לשבור את הרצון הזה מפני חשבון בריאות גופך...".

עמד בראשות כולל 'אהל תורה' יחד עם רבי אהרן ביאלסטוצקי, שהיה אחד מכוללי האברכים הראשונים במתכונת ה"כוללים" בני זמנינו. סכומי המלגות היו גבוהים יחסית ועקב הביקוש הרב התקבלו אליו רק אברכים מובחרים, רובם חניכי ישיבת חברון ויוצאי ישיבות ליטא. מלומדי הכולל המפורסמים היו, מרנן הגרש"ז אויערבאך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר, רבי בנימין זילבר, רבי שלום שבדרון, רבי שלמה טנא, רבי עזרא ברזל, רבי ברוך יצחק לוין.
מצורף פיענוח מכתב זה [משיקולים עניינים, השמטנו כמה שורות]. וכן ביוגרפייה אודות הגר"א גרבוז זצ"ל מהספר ר' הירש [פאליי].
תודתנו ליד"נ הבה"ח יוסף סאוויצקי - חבר מערכת ספר הזכרון, על עזרתו בפיענוח המכתב ופרסום החומר.

קטע מתוך מכתב זה, להגדיל תורה ושמחתה.

אחדשה"ט בהדר וכבוד. הנני לאשר בזה בתודה רבה עבור האי מתנתא דתורה שלמה שכבדני פא"ג כבוד גאונו שליט"א בספריו החשובים והיקרים וכבר הספקתי לעבור על כמה ענינים ובאתי גם במו"מ של הלכה בהישיבה על מ"ש כת"ר בדף ה' לחדש דכלים העשויים מעצי איסורי הנאה אין מקבלין טומאה , ואמרנו לדון ולהסתפק אם כלי טמא הנאסר באיסורי הנאה אי נחשב כשינוי מעשה דכיון דאינם ראויים לתשמישים הקודמים בטלה טומאת כלי, או י"ל דבעינן שינוי בצורת הכלי והארכנו מענין לענין וכן אם ראוי לתשמיש בשביל עכו"ם או חשוב שינוי,

[ההוא דאמר]

לרגל יום היא"צ של הקדוש יוסף דב ויסמן
אעלה איגרת הרמב"ם לא נודעת - בענין השמחה, שהובאה בספר 'צרי היגון' לרבי שם טוב אבן פאלקירה [נדפס בשנת שי"ז], את איגרת הרמב"ם אותה מצטט הוא מתרגומו של רבי משה אבן תבון.

"וזה כי מלך זמנו שלח אליו שיכתוב לו רפואה לחוליות שארעו לו, וזכר בכללם כי גברה עליו הדאגה והחרדה והיה מפחד מהמות וכ' לו בזה הענין דברים אלו מקצת תשובותיו וז"ל..."

"מצאתי זה בשער שלישי מספר אגדת המתחיל הגיע אל העבד הקטן משה עבד ה' מארץ ישמעאל, והרמז"ל חברו למלך אחד ממלכי הערב והעתיקו החכם ר' משה בן החכם רבי שמואל אבן תבון ז"ל שנת חמשת אלפים וארבע לבריאת עולם".

מצורף מספר צרי היגון, וכן בכתב יותר קריא המובא בספר 'סוד השמחה'.
[/quote]

[ההוא דאמר]

רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל - האבי עזרי
לפנינו בכת"י של רבינו האבי עזרי, מהדורה שונה מהמודפס בספרו.
כמו כן, נראה מהמובא לפנינו כי מתחילה יעד הרב שך להכניס חידו"ת אלו להלכות ביאת מקדש, ולבסוף שינה דעתו והדפיסם בהלכות קרבן פסח.

סיפר לי אברך, שבדידיה הוי עובדא, שפעם כשנכנס להיכל הישיבה, קרא לו מרן זצ"ל ושאלו שאלה חזקה בסוגיא, וניסה ליישב כך וכך ולא עלתה, ואמר לו מרן זצ"ל, שבכריתות ד' ט"ו בתוס' יש היישוב, ומיד הלך לראות, ואין הסוגיא כלל מענין השאלה. ושאל את מרן איפה כאן התירוץ, וענה לו שהתוס' כותבים וז"ל: "להודיע שבחן שאע"פ שהיו טרודין היו עוסקין בדברי תורה", ע"כ. וזאת התשובה על אי ידיעת התשובה, דאנו לא לומדים כן, וכל טירדה קטנה מוציאה אותנו מהלימוד.
[פניני אבי עזרי ע' קפט]
שמעתי... שפעם היה מרן הגרא"מ שך בבית מרן הגרח"ע גרודז'נסקי זצללה"ה [אשר כותב עליו במכתבו בשנת תרח"צ מובא ב"אבי עזרי" הוד כבוד ידידי הנעלה הרב הגאון חו"ב סוע"ה כש"ת מוהרא"מ שך נ"י] ומרן נגש אל הגרח"ע לשוחח בד"ת בשעה שהיה בביתו אסיפה של ראשי ישיבות, ואחד מהנאספים רטן אז על אשר אברך נכנס לדבר עם הגרח"ע בעצם האסיפה, ענה להם הגרח"ע האמינו לי הוא כל כך שקוע בלימוד שאיננו רואה שיש כאן אסיפה. ושמעתי עוד שהאדמו"ר מקרלין שהיתה לו אז ישיבה אמר "לכזה ראש ישיבה אני צריך", ואמנם נתמנה אז לראש ישיבת קרלין.
[שם, ע' קע].

תודתנו להרב מאיר אופנהיימר שליט"א - עורך ספר 'בסערת האש' על מרן זיע"א, ומעורכיו של ירחון האוצר הנודע לתהילה.
מצורף: א' פיענוח מוקלד של תמונת החידו"ת.
ב' קובץ מהנדפס באבי עזרי, בצורה השלמה.

[ההוא דאמר]

רבי עזרא אלטשולר זצ"ל - אב"ד ווינוטא בעל תקנת עזרא

לפנינו מכתב מהגר"ע אלטשולר זצ"ל,
הגאון האדר"ת כתב הערות לספרו תקנת הארצות [האדר"ת קרא להערותיו בשם: "תקנתא לתקנתא לו עבדינן", נדפס בספר הצבא להגרע"א הנדמ"ח] והערות האדר"ת מוזכרות במכתב זה כשמצוטט האדר"ת באומרו כי דברי רבינו "קרובים לאמת" או "אמת לאמיתו".
מכתבינו לימים נדפס בהר המור, ומשם בספרו של הגר"ע תקנת עזרא [שביעית סי' כ]:
אולם הושמט ממוען המכתב - וכעת הוא לפנינו ולנגד עינינו.

"בעזהי"ת איסרו חג הסוכות תרצ"ג בוואיינוטא יע"א.
יברך ה' מציון לכבוד יד"נ הרב הגאון המובהק סוע"ה וכו', מו"ה יצחק זסלאנסקי שליט"א ישא ברכה מה'".

סיפר רבי עזרא אלטשולר: "זכורני, כד הוינא טליא, בעיר מינסק, והיו רגילים המונים, לאסוף "מנין" בבית פרטי, במקום להתפלל בבית הכנסת ובית המדרש של העיר, רב העיר הגאון רבי דוד טעביל זצ"ל בעל הנחלת דוד, מחה בהם בכל תוקף ועוז.
כאשר נשאל מדוע נוגע הדבר כל כך ליבו. נענה ואמר: שלש תשובות בדבר. א' חסרה עמידה של יישוב הדעת - דע לפני מי אתה עומד, שיש בבית הכנסת. ב' הבא לבית המדרש, מוצא לו מעט זמן פנוי ומעיין בספר, ומי שאינו בר הכי אומר תהילים. לא כן בבית פרטי. ג' מצות צדקה מה תהא עליה, הלא בבתי כנסיות ובתי מדרשות מסובב השמש ומתרים את המתפללים, דבר שאינו קיים במנין פרטי.
מרגלא בפומיה סיים הנחלת דוד, להמליץ על מניינים אלו דברי הגמ' [יבמות ג, א. גיטין פו, א. קידושין ג, א]. "מנינא - למיעוטי מאי" [= אלו ה"מנינים" הפרטיים] - למיעוטי תורה, תפלה, וצדקה.
[שמוש חכמים עמוד עז, והובא בעו"ס].

מצו"ב סריקת המכתב המלא [ד' עמודי כת"י] בפידיאף.
וכן המכתב הנדפס בתקנת השבים.
תרבה הדעת וישוטטו הלומדים.

[ההוא דאמר]

רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת
משנכנס אדר מרבין בשמחה, לפנינו כעת כת"י האדר"ת קונטרס קוצו של יו"ד - בענייני פורים, כת"י זה מקורו בספריית מספריית מוסקבה [אוסף שניאורסון מס' 12.4].
מאמר זה התפרסם ע"י ידידינו וידיד בית ה' הרב אי"ס שליט"א, בקובצי מקבציאל. המאמר שלפנינו פורסם בקובץ מקבציאל [לז].
בספר באר ראי הביא הגאון רבי בצלאל זו'לטי - רבה של ירושלים - סיפור מעניין על הגאון זצ"ל: "סיפר לי הגאון רבי רפאל [קצנלובויגן זצ"ל] - זה היה באותו היום, שביקרתי אותו באיסרו חג של פסח האחרון - כאשר בא האדר"ת לירושלים היו בחג אצלו הרבה תלמידי חכמים ואמר דברי תורה, עמד אברך אחד בבגדים מרופטים מן הצד, כאילו לא מכירים בו, לא יודעים מי ומה הוא, ובקריאת ביניים חטופה זרק מפיו מילה אחת: "הר"ש בפ"ב דפרה אומר להיפך", האדר"ת נבהל ואמר: מה... מה? מי אומר את זה, חזר האברך לעיני ובפני כל גדולי ירושלים בדור ההוא ואמר: "הר"ש בפ"ב אומר להיפך", האדר"ת זצ"ל היה מפורסם כבקי עצום ממש, כל הש"ס היה מונח על ידיו, אמר, אינני זוכר ר"ש כזה, וביקש להוציא מהארון את הגמרא, פתחו את הגמרא ומצאו בדיוק כמו שאמר האברך ההוא [ר' רפאל זצ"ל לא אמר לי מי היה אותו האברך, אח"כ חשדתי שהוא עצמו היה האברך, ומרוב ענותנותו העלים זאת ממני] האדר"ת הזדקף ואמר בקול גדול, מי יגלה לגאוני חוצה לארץ, מי הם אברכי ירושלים, עמד ונשקו על ראשו ואמר: "עכשיו אני יודע מי הם בני התורה של ירושלים".

מצורף בזאת פיענוח כתב היד מקובץ מקבציאל [לז].

[נוטר הכרמים]

רבי עזרא אלטשולר זצ"ל - אב"ד ווינוטא בעל תקנת עזרא

עצה טובה קמ"ל, ישנו 'מרא דשמעתתא' לעניני ר' עזרא אלטשולר, הגאון רבי צבי מרגלי שליט"א, מרבני ישיבת בית מאיר בבני ברק, היה כדאי להיעזר בידיעותיו ובנסיונו.

[ההוא דאמר]

רבי עזרא אלטשולר זצ"ל - אב"ד ווינוטא בעל תקנת עזרא

עצה טובה קמ"ל, ישנו 'מרא דשמעתתא' לעניני ר' עזרא אלטשולר, הגאון רבי צבי מרגלי שליט"א, מרבני ישיבת בית מאיר בבני ברק, היה כדאי להיעזר בידיעותיו ובנסיונו.

יישר כח על ההפנייה. היינו בקשר עימו, והוא תרם לנו מרוחב ידיעותיו.

[ההוא דאמר]

הגאון רבי דוד מקארלין - בעל פסקי הלכות - יד דוד ועוד
לרגל יום היא"צ ד' אדר תרע"ה, נתבקשנו ע"י חבר המערכת הבה"ח יוסף סאוויצקי, לדובב שפתותיו בקבר [יבמות צז, ב] של אותו גאון מופלא, שר התורה ועמוד השקידה.
במאסף ישורון הובאו כמה פעמים מחידו"ת אשר המה בכתובים.
חידו"ת אלו ראו אור בספרו שאילת דוד [יו"ד סי' ג] מצו"ב. ולפנינו פתיחת המכתב המקורי שלא נדפס בשאלת דוד.
תלמודו של הגר"ד היה נשמת אפיו. כאשר רוצה היה רבנו להמחיש היכי דמי "חיבוט הקבר", היה ממשיל זאת לשעה שהוא לומד בליל שבת קודש וכבה הנר, והנה עולה חידוש במוחו, וכמדומה לו שראיה ברורה לחידוש מדברי תוס' במסכת פלונית, רוצה הוא איפוא להביט ולבחון אם עולים הדברים יפה בלשון התוס' ואין לאל ידו מחמת החשיכה".
מסופר, כי פעם עמל הגאון רבי אלעזר משה הורוויץ מפינסק למצוא מקור להלכה אחת, ולא עלתה בידו, ירד מפינסק לקרלין הסמוכה בחצי הלילה, ומצאו לרבי דוד עומד ולומד כדרכו, כשהציע לפניו את שאלתו, הראהו רבי דוד כרגע מקור להלכה מן הירושלמי. עמד רבי אלעזר משה וקרא עליו את הנאמר בדוד: וה' עמו, שהלכה כמותו בכל מקום.
כמו כן צירפנו את תולדותיו ויריעת חייו שהובאו בישורון [ט']
לעיל הבאנו את מכתבו של הגר"ח מבריסק להגר"ד - viewtopic.php?f=7&t=38342&p=530706#p516833
ויהי רצון שימליץ טוב בעדינו ובעל כל העוסקים בתורתו ובעד כלל ישראל.

[ההוא דאמר]

ישמחו השמים ותגל הארץ, בהוצאת מספר גנוזות נוספות שלא ראו אור הדפוס עד הנה: רבי חיים חזקיהו מדיני, רבה של חברון - בעל השדי חמד. רבי יעקב שפירא - ראש ישיבת וואלז'ין, נכד הנצי"ב - שיחה לחג הפורים. רבי אהרן קוטלר - ראש ישיבת ליקווד ועוד. וכן חידו"ת מענגים בענייני מגילת אסתר. בקונטרס מגדל שיר.
ניתן להוריד את החוברת בראש האשכול - בקישור המצו"ב:
viewtopic.php?f=7&t=38342&p=429819#p429819

[ההוא דאמר]

מכתב נדיר מהגר"א קוטלר זצ"ל
במסגרת איסוף הכתבים לספר הזכרון, הגיע לדינו ע"י ידידנו הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א, מכתב מהגר"א קוטלר.
המכתב פורסם בחוברת מגדל שיר, הניתנת להורדה בראש האשכול.
כמו כן היה נידון גדול בענין ישיבת "בבאיי" בפורום דנן. ראה כאן: viewtopic.php?f=66&t=44559#p526533

אני לא מבין מדוע מכתב זה הוסר מתחילה, הרי יש עניין רב במכתב האותנטי. ומן הסתם טל"ח.

[ההוא דאמר]

רבי חיים חזקיהו מדיני - השדי חמד
מכתב זה המיועד לרבה של שאוול הגרי"ז שטערן, עימו התכתב רבות השדי חמד. עיקר השאלה הובאה בשדי חמד מצו"ב. אולם לפנינו פתיחה מעניינת למכתב, אותה פותח הרב החח"מ [רבי חיים חזקיהו מדיני]. המכתב המלא הובא בחוברת מגדל שיר, הניתנת להורדה בתחילת האשכול.

ברצוננו לבשר לחברים הנעלים, כי בס"ד ובשעה טובה ומוצלחת, ספר הזכרון עומד להיות מופץ בעזרת ה' אחר חג הפסח. פרטים יבואו.

[ברוז]

ספר הזיכרון נמצא כבר בחנויות.
לא בא כבושם הזה!

[הוגה ומעיין]

אכן, אתמול בא לרשותי הספר.

מה אומר ומה אדבר - תורה מפוארה בכלי מפואר.

תורה מפוארה - תורת רבותינו ראשי הישיבות, בכל מרחבי הש"ס, וכן באגדה ומוסר - כשהיא סדורה וערוכה דבר דבור על אופנו בטוט"ד. ובראש הכרך מחיבורי הקדמונים רבותינו הראשונים ועוד. כל יושבי ביהמ"ד, בכל מסכת שבה הם עוסקים, ימצאו חידושים מאירי עיניים.

והכלי מפואר, ברמת גימור גבוהה ביותר, בעימוד ובכריכה ובביצוע המושלם.

תיתי ליה להרב העורך שליט"א על כך, ויתן ה' שימשיך להגות בתורה מתוך נחת והרחבת הדעת ולהוסיף ולזכות את עולם התורה.

[פרנצויז]

מכתב נדיר מהגר"א קוטלר זצ"ל
במסגרת איסוף הכתבים לספר הזכרון, הגיע לדינו ע"י ידידנו הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א, מכתב מהגר"א קוטלר.
המכתב פורסם בחוברת מגדל שיר, הניתנת להורדה בראש האשכול.
כמו כן היה נידון גדול בענין ישיבת "בבאיי" בפורום דנן. ראה כאן: viewtopic.php?f=66&t=44559#p526533

רבי אהרן קוטלר.png (214.81 KiB) נצפה 16783 פעמים

דרך אגב, מן הסתם כבר מפורסמת ההערה על ה"בלנק" של ישיבת לייקווד, שעל המילה "גבוה" כתבו באנגלית Govoha , וזה לא נכון, כי כשיש "פתח" תחת אותיות ה' ח' ע' בסוף מילה, ידוע שיש לבטאות כמו: אה, אח, אע, וצריך לתקן Govoah .

[ההוא דאמר]

ספר הזכרון - עדות ליוסף.
מפתח:

[קו ירוק]

שאלתי ברשת יפה נוף וברשת אוה"ח בבני ברק ובעוד כמה חנויות, ולא היה.
לא הכירו ספר זיכרון חדש שיוצא לאור.
מה שמו המדויק של הספר בקטלוגים הממוחשבים של החנויות, ומתי הוא אמור להיות מופץ בכל הארץ?

[ברוז]

אני ראיתי בחנות של בנדיקט ברח' חבקוק בב"ב.

[ההוא דאמר]

שאלתי ברשת יפה נוף וברשת אוה"ח בבני ברק ובעוד כמה חנויות, ולא היה.
לא הכירו ספר זיכרון חדש שיוצא לאור.
מה שמו המדויק של הספר בקטלוגים הממוחשבים של החנויות, ומתי הוא אמור להיות מופץ בכל הארץ?

עדות ליוסף.
המפיץ הוא פנחס גרוסמן - 052-2634745

יישר כח.

[עדיאל ברויאר]

האם מישהו יכול להעלות כאן את רשימת הנושאים שבהם עוסקות תשובות הרי"ף?

[בקרו טלה]

האם מישהו יכול להעלות כאן את רשימת הנושאים שבהם עוסקות תשובות הרי"ף?

[ברוז]

שגגה יצאה מתח"י בכתבכם בתוכן העניינים וגם בכותרת בתוך הספר חידו"ת להדבר אברהם בעוד שכל חידו"ת אלו הינם מרב עלום שם שכתב אליו.

[עדיאל ברויאר]

האם מישהו יכול להעלות כאן את רשימת הנושאים שבהם עוסקות תשובות הרי"ף?

תודה רבה! תבורך!

[ההוא דאמר]

שגגה יצאה מתח"י בכתבכם בתוכן העניינים וגם בכותרת בתוך הספר חידו"ת להדבר אברהם בעוד שכל חידו"ת אלו הינם מרב עלום שם שכתב אליו.

נכון מאוד.
אולי נצליח לתקן זאת בעתיד.
אבל צריך להדגיש, שכתבנו כי מדובר במכתב לדבר אברהם מאחד מחכמי דורו [כפי שכתב במכתב כמה פעמים לידידי...].
[שאגב, עמלנו רבות לדעת מי הוא, ולע"ע ללא הצלחה]

***
כעת תוקן במהדורה דיגטלית הניתנת להורדה בראש האשכול

[ההוא דאמר]

בשורה טובה, בסייעתא דשמיא זכינו לאפשרות לקנייה מקוונת באתר 'ספרים אונליין', [ייש"כ לאחד המיוחדים מבין חברי הפורום שליט"א, שסייע לכך].
והרי הקישור:
https://sfarim.online/?post_type=produc ... eview=true

המחיר הוא כולל דמי משלוח, וניתן יהיה בעתיד הקרוב להפחית את דמי המשלוח שהינם בסך 9 ש"ח, ולאסוף באיסוף עצמי.

בברכה מרובה,

[נוטר הכרמים]

רק היום זכיתי לעלעל ולהתבשם מן האוצרות. יין ישן בקנקן חדש.
חמרא למרא וטיבותא לכל המשקים, מהם חברי הפורום שיחי' בראשות יקירנו 'מאן דאמר'.

למעשה, יש שני חלקים מסעירים בספר, מעבר לחומר התורני העשיר. ההספד ופרקי התולדות על הקדוש, שכבר הובאו כאן בעבר, והתיאור המפורט בדברי הרב ברייטקופף את מסכת ה'מזליה חזי'. לא יאומן.

[ההוא דאמר]

שלום וברכה,
לרגל יום היארצייט השני של אבינו ז''ל עורך הספר, נלב"ע י"ז סיון תשע"ז.
אנו מעלים להגדיל תורה ולהאדירה, ולמען ישוטטו רבים ותמלא הארץ דעה את ה'.

נא לשמור על זכויות היוצרים.
א' מכתב נדיר מהמהרי"ל דיסקין, כפי שמפורט במבוא בתוך התשובה.
ב' קטעים משמועות חדשות מהסבא מסלבודקא זצ''ל, שהובאו בספר.
ג' סיפור נורא בגודל מעלת המעביר על מידותיו בהודו ובהדרו - עם הסבא מסלבודקא.
ד' חידושי תורה בעניינים שונים וכלליים, מאבינו ז''ל.
נודה מאוד אם ילמדו בנוסף הלומדים, אף בחידושי התורה מאבינו, ויה"ר שימליץ טוב בעדינו ובעד כל העוסקים בתורתו.
ונזכה להקצת ישני עפר לאור עולם ושירת עולמים בפיהם. אכי"ר.

[ההוא דאמר]

הספר שנמכר באתר ספרים אונליין, נגמרה הפצתו דרך האתר הזכור לטוב, ועל טוב יזכר בעליו, איש נעלה מורם מעם.
כעת ניתן לרוכשו בחנויות, או לפנות למייל: L036196043@GMAIL.COM

[ההוא דאמר]

העליתי לכבוד חנוכה, ביאור חדש מהאבני נזר בענין נס פך השמן.
קחנו משם:
viewtopic.php?f=24&t=48696&p=591254#p591254
יצויין כי ישנה התייחסות לנס פך השמן גם בחידו"ת מרבי זעליג ראובן בענגיס.
ולרוכשי הספר ינעם ותבוא עליהם ברכת טוב.
לפרטים: L036196043@GMAIL.COM [לע"ע לא ניתן לרכוש באמצעות האפשרויות האחרות המופיעות שבמודעה]

[ההוא דאמר]

לרגל לימוד מסכת ברכות ע"י רבבות אלפי בית ישראל, מעלה אני חלק ראשון משיעורי הנודע ביהודה על מסכת ברכות. מתוך ספר הזכרון 'עדות ליוסף'.
ראה בקישור המצורף
viewtopic.php?f=29&t=49081&p=597649#p597649

[ההוא דאמר]

רבי יעקב ניימן זצ"ל - ראש ישיבת אור ישראל לצעירים, בעל הדרכי מוסר, הערות בעניינים שונים.
שנמסרו ע"י הגאון זצ"ל למערכת ספר הזכרון בשעתו. וראו אור לאחרונה במסגרת ירחון האוצר [36], מצו"ב.

[ההוא דאמר]

היום [ח' אדר] היה יום היא"צ המ"ב של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד, שזכותו גדולה שלא נמחה מתודעותיו של מכריו וידידיו, וזכויותיו בד"ת ממשיכים עד הלום,
מצרף בקישור זה קונטרס מגדל שיר -גנוזות וענייני מגילת אסתר.
כולל הדרן לסיום הש"ס שחיבר הגאון רבי אהרן כהן זצ"ל - ראש ישיבת חברון, בעל בית אהרן.
חידו"ת שלא נדפסו מהקה"י - בענין תקנת קריאת המגילה דכרכים, כפרים ומוקפים.
מאמר מוסרי מרבי אליעזר זאב קפלן זצ"ל הי"ד - משגיח ישיבת ראדין.
גנוזות מכ"י של רבי יצחק אליהו לנדא זצ"ל - מגיד דווילנא.
וכן ביאורים, עיונים ואוצר פלאות המגילה.
ויהיו הדברים לע"נ אבי מורי רבי יצחק נתן ב"ר שמואל זאב.
והקדוש יוסף דב ב"ר חיים.

להורדה בקישור לתחילת האשכול: viewtopic.php?f=7&t=38342#p429819

[ההוא דאמר]

רבי דוד זינצהיים, בעל היד דוד, מנחת עני - רבה הראשי של צרפת
מצו"ב מירחון האוצר [38], באדיבותו של ידידנו חבר הפורום הרב א"צ אייזוקוביץ שליט"א, שערך את הדברים ואת המבוא הנרחב. ותשו"ח לו.
מאמר בענין קינוי וסתירה בתפילתה של חנה.

[ההוא דאמר]

הגאון רבי דוד זינצהיים זצ"ל - בעל היד דוד ומנחת עני ועוד.
מאמר גנוזות השווה לכל נפש, בענין ברכה שאינה צריכה.
מירחון האוצר [הנפלא] גליון ל"ט שיצא כעת.

[ההוא דאמר]

פורסם באשכול לזכר הגרש"ז ברוידא זצ"ל, ראש ישיבת חברון.
שיעור בגדרי חזקת שלוש שנים.
וכן מאמר הספד לזכרו של הקדוש הי"ד, הנכתב לשעה ולדורות - אל גנת אגוז ירדתי.
ניתן להורידו בקישור:
viewtopic.php?f=19&t=50218#p614861

שיעור נוסף שפורסם בירחון האוצר
viewtopic.php?f=19&t=50218&p=614822#p614822

[ההוא דאמר]

רבי שלמה קלוגר זצ"ל- אב"ד בראדי.
מצו"ב מחיבור ספון - עץ הגפן.
פורסם בירחון האוצר - מ'.

[ההוא דאמר]

לרגל היא"צ של אמו"ר הרב יצחק נתן ב"ר שמואל זאב לוי ז"ל העורך - הערב י"ז סיון.
מתכבדים לעלות קונטרס גנוזות ומאמרים,
הכולל:
שו"ת צפנת פענח להגאון הרוגוצ'ובי -תשובות השוות לכל נפש. מוערות.
ראש ישיבת כנסת ישראל - סלבודקא הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין.
הגאון רבי שמעון שקופ.
הגאון רבי איסר זלמן מלצר.
ובראשו תשובה חדשה לרי"ף , שנדפסה במהדורה אחרת על שם הר"י מיגאש.
וכן חיד"ות מאמו"ר.
ומהגאונים רבי צבי בן יעקב -אב"ד ת"א.
והגאון רבי דב דומב - אב"ד ת"א.

ויהיו הדברים לע"נ.
אודה מאוד לכל חברי וידידיי מהפורום, אם יוכלו להעביר את הקונטרס הלאה. ושכרם כפול מ"ה.
כעת העלתי אותו בראש האשכול.

ביא"צ הקודם העלתי מחידו"ת של א"מ ז"ל ודברים מהספר זכרון: כאן: viewtopic.php?f=7&t=38342&p=631926#p554854

[ההוא דאמר]

רבי שלמה קלוגר - ב גדר זכיית גט בנערה ובקטנה
מצו"ב מפרסום בירחון האוצר [מ"ב].
מאמר עם גדרים נפלאים של הגרש"ק, לאחר מכן העירו לי בפרטי, כי אין כל ראיה שהגרש"ק היה אב"ד בראדי, אלא היה שם מו"ץ או דיין.
וכן תיקנו, שאינו מח"ס 'חשק שלמה', אלא 'חכמת שלמה', ותשו"ח להם.