פורום אוצר החכמה

חכמת האוצר כתב:

תולדות כתב:בבית החיים סגולה בפתח תקווה, מצויה מצבתו של הראשון שנקבר בעיר.
וכתוב עליה, כי כאשר קידשו את השטח לבית הקברות, דיברו על כך שאף אחד לא ירצה להיות הנקבר הראשון בבית הקברות מכל מיני סבות... והלה אמר שאינו חושש להיות זה שנקבר שם ראשון, וכעבור עשרה ימים נפטר, למרות שהיה בריא איתן, ויהי לאות.

ואגב, העוסק בעניני מצבות מעניינות, ראוי לו שיכיר את הבלוג הזה,
http://israelitombstones.blogspot.co.il/

חלק מהכיתוב על אותה מצבה הוא "ברית כרותה לשפתיים".

מחולת המחנים כתב:הרב בן אליעזר, יישר כח על העשרת הפורום בכיתובים מעניינים על מצבות.

המצבה עם הכיתוב 'כשר לפסח' הובא כאן גם בעבר
viewtopic.php?p=135768#p135768

מעינם של אבות. על מנהגי מצבות. ערך: מרדכי ויס. בני ברק, תשע"ג. קסד עמ'. (03-6474892)
בכל משפחה מגיע כדרכו של עולם זמנו של אחד מאנשיה להיפטר מן העולם, בסוף מאה ועשרים שנותיו. לאחר הקבורה והשבעה, הצער וההספד, מגיע זמנה של בניית המצבה. מסימון פשוט בסיד בתקופת חז"ל (בעיקר כדי למנוע מהכהנים להיטמא בשוגג!) עבר עם ישראל כבר לפני דורות רבים לבתי-קברות מסודרים ולמצבות אבן שאמורות להיוותר במקומן דורות רבים, עד תחיית המתים שתהיה בעת שיעלה הרצון מאת הבורא יתברך שמו. אולם המצבה, שהיא סימן לדורות, כנגד העובדה שההתייחסות ההלכתית כלפיה מעטה ביותר – כך המנהגים בעניינה רבים עד מאוד.
ר' מרדכי ויס, בן תורה בוגר ישיבות, הוא בעל עסק של שיש ומצבות סמוך לבית הקברות הגדול בקרית שאול שבתל אביב. בתוקף עיסוקו ותפקידו הוא בדק ובירר ואסף וניפה, עד שעלו בידו מ"ב פרקים מלאים וגדושים בהלכות ומנהגים והנהגות גדולי ישראל, והתייחסות פוסקים למקרים מקובלים וחריגים, הכל סביב הכנת המצבות ובנייתן. לפני שנים כבר שלח ידו אל העט, וערך והוציא-לאור לקט של ביאורים על מסכת אבות בשם 'מעינם של אבות', וכן הגדה של פסח עם ביאור 'מעינם של אבות', שזכו להצלחה רבה. עתה אסף בשקידה חומר רב מתוך כל מה שנכתב בעניין בניית המצבה והכיתוב עליה וכל מה שמסביב, מביאור המושג 'נפש' – החלק של הנשמה שנותר מחובר באופן מסוים לעולם הזה, ועל שמו מכונה גם הציון שעל הקבר 'נפש', עבור דרך התפילות על קברי צדיקים, מנהגי בית הקברות, דרך בניית המצבות, זמן הקמת המצבה, גילוי המצבה, נוסחאות ומנהגים שונים בכיתוב שעל גבי המצבה, הלכות ומנהגים בהחלפת מצבות, היתר ההישענות על מצבה (מעיקר הדין מותר אך נהגו לאסור), שתילת פרחים (על הקבר אסור, סביבו מותר; אך נטיעת עצים עלולה לגרום לחדירת השורשים לתוך הקבר ולפגיעה בקברים ובמצבות), ציורים על גבי המצבה, הנהגת כהנים בבית קברות, מצבה משותפת לשני קברים, צוואות גדולי ישראל על דרך הכיתוב על מצבותיהם, ועוד עוד. בסוף הספר נוספו מפתחות שימושיים, הראשון לראשי תיבות מקובלים על גבי מצבות, השני לנוסחאות שבח שמקובל לכותבם על גבי המצבות (בנפרד לגברים ולנשים) לפי סדר הא"ב, כדי לסייע למי שמעוניין לציין את שם הנפטר בחרוזים כפי שנהגו רבים, ולשמות הרבנים והספרים המוזכרים בספר.
פרק לח עוסק בכיתובים חריגים על גבי מצבות. בעמ' קטו הוא מתאר מצבות סמוכות של בני זוג בבית הקברות של פוניבז' בבני ברק, שעל זו של הבעל נכתב נוסח מקובל, ועל זו של האשה נוסף 'נפטרה יום אחד אחרי בעלה'. בהערה הוא מספר את הסיפור המיוחד שמאחורי חייהם ומותם של בני הזוג ז"ל, ומוסיף עוד שהגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, כשנשאל אם יש מעלה מיוחדת למיתתם הסמוכה של בני זוג, קם ושלף מיד את הספר 'מתורגמן' שחיברו רבי אליהו בחור ז"ל, מדקדק חשוב מחכמי איטליה לפני כארבע מאות שנה, שבו בשיר הסיום כתוב בין השאר: 'אנא א-לי לי ולאשתי החסד גם האמת מן \ שהיא לא תהיה אלמנה ואני לא אהיה אלמן \ יחד נמות ובגן עדנות תוך חֵיקה אישן עד לזמן \ יבוא הקץ ואזי נקיץ ולחיי עד יחד נזדמן'...

מעינם של אבות. על מנהגי מצבות. מהדורה מחודשת עם הרבה תוספות. מרדכי ויס. בני ברק, תשע"ד. רנט עמ'. (03-6474892)
ספר שלם אודות הלכות ומנהגי הקמת המצבה וכל מה שמסביב. בראש הספר מובאות עדויות על הנהגותיו של החזון איש וגיסו הסטייפלר בענייני אבילות, כמו למשל שאין צורך לומר קדיש על קטן שמת מפני שאין לו חטאים, שעדיף שאבל כהן ישא כפיו ויקיים מצוה מדאורייתא מאשר שיתפלל כש"ץ (במקום שנוהגים כעיקר הדין שש"ץ כהן אינו נושא את כפיו), ועוד. עיקר הספר הוא רשימה מפורטת של הלכות והנהגות סביב בניין המצבה, כשבחצי התחתון של העמוד נמצאים מקורות והערות לכל נקודה ונקודה ובסוף הספר ממתין מפתח מפורט.

ציבור כתב:בצוואתו של הגאון רבי יעקב עטייה זצ"ל ראש מוסדות 'ישועות יעקב' בבת ים ורב העדה הלבנונית שנפטר לפני שבוע - נכתב כי יש לחקוק על המצבה "נבזה וחדל אישים עני ורש במצוות ובמעשים". ללא תוארי כבוד.

לעומקו של דבר כתב:

ציבור כתב:בצוואתו של הגאון רבי יעקב עטייה זצ"ל ראש מוסדות 'ישועות יעקב' בבת ים ורב העדה הלבנונית שנפטר לפני שבוע - נכתב כי יש לחקוק על המצבה "נבזה וחדל אישים עני ורש במצוות ובמעשים". ללא תוארי כבוד.

יקיימו את דבריו?

השעיר החיי כתב:http://forum.otzar.org/forums/download/file.php?mode=view&id=38072

אפשר כתב:לפני זמן לא רב הלכתי על קבר אחד מזקני באיזהו מקומן בזיתים, ליד אחד מעמדות השמירות [שהיה מאוכלס באראבער], וראיתי מציבה נמוכה כאילו מובלעת בין המציבות המתאר אברך אחד שנפטר בגיל שלשים לערך מאה שנים [כמדומני תרעז], והפלגות גדולות על גדלותו בתורה, ממש לא שגרתי, כאחד הגאונים ממש, והתפעמתי על השופרא דבלי בארעא.

להודות ולהלל כתב:

אפשר כתב:לפני זמן לא רב הלכתי על קבר אחד מזקני באיזהו מקומן בזיתים, ליד אחד מעמדות השמירות [שהיה מאוכלס באראבער], וראיתי מציבה נמוכה כאילו מובלעת בין המציבות המתאר אברך אחד שנפטר בגיל שלשים לערך מאה שנים [כמדומני תרעז], והפלגות גדולות על גדלותו בתורה, ממש לא שגרתי, כאחד הגאונים ממש, והתפעמתי על השופרא דבלי בארעא.

א בילד איז ניט אמאהל דא?

כתב ומכתב כתב:בית העלמין בזכרון יעקב

זכרון יעקב.jpg

דו דורכגייער
דארט וואו די שטייסט בין איך אמאל געשטאנען
דארט וואו איך ליג וועסטו אמאל ליגן

אתה עובר אורח
במקום שאתה עומד עכשיו שם הייתי עומד מלפנים
ובמקום שאני שוכב עכשיו יגיע זמן שאתה תשכב שם

יודל'ה כתב:באשי, יפה מאוד.
מה שהבאת עונה על הקרטריון 'מוזרות'.
'מעניינים' הכוונה כדוגמת מצבתו של הרב פידברג בהר המנחות שכתוב שם שלמד יותר מ-4000 פעמים מסכת ר"ה וביצה כידוע, ואגב מי שפתוח לו גוגל אולי ימצא את המצבה שלו ויעלנה לטובת החסומים.

מעיין כתב:שמעתי מאחד מחברי שבביקורו בבית החיים בניו ד'זרסי
ראה מצבה שנחקקות עליו השורות הבאות באידיש

דו דורכגייער
דארט וואו די שטייסט בין איך אמאל געשטאנען
דארט וואו איך ליג וועסטו אמאל ליגן

ובתרגום ללה"ק

אתה עובר אורח
במקום שאתה עומד עכשיו שם הייתי עומד מלפנים
ובמקום שאני שוכב עכשיו יגיע זמן שאתה תשכב שם

יש3 כתב:חיפוש בגוגל העלה שמצבתו של ר' שמואל סלנט הייתה עמוד מבית הכנסת החורבה.
האם למישהו יש מקור לזה? פרטים? האם גם מצבת הרב שאג והמצבה השלישית הן עמוד? האם יש דיון הלכתי בשימוש כזה?

יש3 כתב:מצבות עגולות:
בהר הזיתים ראיתי 3 מצבות עגולות בקירוב מקום - של הרב אברהם שאג, של הרב שמואל סלנט, ועוד אחת שפרח בעליה מזכרוני.
חיפוש בגוגל העלה שמצבתו של ר' שמואל סלנט הייתה עמוד מבית הכנסת החורבה.
האם למישהו יש מקור לזה? פרטים? האם גם מצבת הרב שאג והמצבה השלישית הן עמוד? האם יש דיון הלכתי בשימוש כזה?