פורום אוצר החכמה

יישר כח לשניכם!

בחידושים של אחד מרבני האחרונים שנכתבו כנראה אחר פרעות ת"ח-ת"ט, יש כמה ענינים שאני מחפש להם מקור, ואחזיק טובה מרובה למי שיסייעני בזה (חשוב שהמקורות יהיו מוקדמים ככל האפשר לזמן כתיבתם).

*
א.
"כתבו המקובלים כי מה שחיסר הקדוש ברוך הוא מן ארבע מאות שנה הביא על גלות אחרים".
זו הקדמה ידועה יחסית, אך כעת איני מוצאה בנקל מפורשת, ואודה למי שיאיר עיני בזה.

*
ב. "ובאשר אצל הקדוש ברוך הוא גם המחשבה הוא מעשה".

מה מקור הדבר? האם הכונה לקידושין מ ע"א? לא כ"כ נראה, יען שם מדובר במצות ועבירות.

יש בר"ה לב ע"א בראשית נמי מאמר הוא, וגם המחבר מדבר על בריאת העולם, אבל התם הוי דיבור ולא מחשבה.
*
ג.
"על פי מה שכתבו המקובלים שיש שני דרכים לילך לגן עדן, אחד דרך פשוטה ואחד דרך גיהנם".
היכן ומי הם המקובלים?
ד.
"הגוים בזמן הזה לאו עבדי עבודה זרה הן כמו שאמרו רבותינו ז"ל, וכמו שכתב בלבוש סימן קנ"ז שמורה על אותן האומות שעובדי כוכבים ומזלות, עיין שם":
היכן הם דברי הלבוש הללו?
יישר כוח מרובה

ושא_נס כתב:בחידושים של אחד מרבני האחרונים שנכתבו כנראה אחר פרעות ת"ח-ת"ט, יש כמה ענינים שאני מחפש להם מקור, ואחזיק טובה מרובה למי שיסייעני בזה (חשוב שהמקורות יהיו מוקדמים ככל האפשר
"הגוים בזמן הזה לאו עבדי עבודה זרה הן כמו שאמרו רבותינו ז"ל, וכמו שכתב בלבוש סימן קנ"ז שמורה על אותן האומות שעובדי כוכבים ומזלות, עיין שם":
היכן הם דברי הלבוש הללו?
יישר כוח מרובה

הלבוש הוא בסי' קנו עי' שם גם ברמ"א.

ג. שער הפסוקים ס' שמואל

ושא_נס כתב:ב. "ובאשר אצל הקדוש ברוך הוא גם המחשבה הוא מעשה". מה מקור הדבר? האם הכונה לקידושין מ ע"א? לא כ"כ נראה, יען שם מדובר במצות ועבירות. יש בר"ה לב ע"א בראשית נמי מאמר הוא, וגם המחבר מדבר על בריאת העולם, אבל התם הוי דיבור ולא מחשבה.

שמא ניתן לצטט עוד משפט או שנים מלפניו או מלאחריו?

חיימקה כתב:

ושא_נס כתב:בחידושים של אחד מרבני האחרונים שנכתבו כנראה אחר פרעות ת"ח-ת"ט, יש כמה ענינים שאני מחפש להם מקור, ואחזיק טובה מרובה למי שיסייעני בזה (חשוב שהמקורות יהיו מוקדמים ככל האפשר
"הגוים בזמן הזה לאו עבדי עבודה זרה הן כמו שאמרו רבותינו ז"ל, וכמו שכתב בלבוש סימן קנ"ז שמורה על אותן האומות שעובדי כוכבים ומזלות, עיין שם":
היכן הם דברי הלבוש הללו?
יישר כוח מרובה

הלבוש הוא בסי' קנו עי' שם גם ברמ"א.

ייש"כ עצום לך ולכל יתר המשיבים לשאלותי לעיל.
בטובך, אודה לך אם תצטט לשון הלבוש ז"ל ביו"ד סימן קנו אליו המכוון בענין.

זה נמצא לפנינו?

ושא_נס כתב:ייש"כ עצום לך ולכל יתר המשיבים לשאלותי לעיל.
בטובך, אודה לך אם תצטט לשון הלבוש ז"ל ביו"ד סימן קנו אליו המכוון בענין.

לבוש אורח חיים סימן קנו
ויזהר מלהשתתף עם הגוי, דשמא יתחייב לו הגוי שבועה וישבע בשם אלקיו והרי הוא עובר משום לא ישמע על פיך [שמות כג, יג]. ויש מקילין בזה בזמן הזה משום שאין הגוים בזמן הזה ובפרט בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה. וגם אין נשבעין בע"ז. ואף על גב שמזכירין לפעמים השם ע"ז, אין כוונתם אלא לעושה שמים וארץ אלא שמשתתפין שם שמים ודבר אחר, ואין בזה משום לפני עור לא תתן מכשול, שאין הגוים מוזהרים על השיתוף. ולשאת ולתת עמהם בלא שותפות לכ"ע שרי אם אינו יום חגיהם. ואשרי מי שאפשר לו ליזהר מלישא וליתן עמהם ביום אידם, שלא למכור להם דבר המתקיים ושלא לקנות מהם דבר שאינו מתקיים, ושלא לקבל מהם דורון, ושלא להלוותן בלא ריבית, ושלא לפורעם ושלא ליפרע מהם מלוה בשטר, שבכל אלו אזיל ומודה לע"ז. ואפילו כשמקבל ממנו דורון שמחשיבו. ותנן [ע"ז ב ע"א] שלשה ימים לפני אידיהן אסור לשאת ולתת עמהם, ואסיקנא ובגולה אין אסור אלא יום אידם לבד. מיהו עכשיו נוהגים גם בזה היתר וסמכינן שהגוים עכשיו אינן עובדי ע"ז הן. ועוד שאין אנו יכולין לעמוד בזה, שעיקר פרנסתינו מהם ואנו נושאין ונותנין עמהם כל השנה, ואי פרשינן מינייהו ביום אידם איכא איבה לכך שרי, ואף על פי שאנו מלוין להם מעות והם נותנין אותם לגלחים שרי, שאין הגלחים קונין מהם לא נוי לע"ז ולא תקרובת, אלא אוכלין ושותין בהם:

ל"מ המובא בהערה 7 בשם הגר"ח - שאם ישמע קדושה במוסף אין צריך להמתין מלהתפלל ע"מ לשמוע קדושה בשחרית.

איקטורין כתב:ל"מ המובא בהערה 7 בשם הגר"ח - שאם ישמע קדושה במוסף אין צריך להמתין מלהתפלל ע"מ לשמוע קדושה בשחרית.

משנב דרשו סימן קט הערה 7.pdf

תשובות והנהגות - כרך ד סימן לא:

בספר הזכרון "אש תמיד" מביא עובדא בהגר"מ סולווייצ'יק ז"ל, שאיחר לבוא בשבת לבית הכנסת, וכשהגיע לגאל ישראל אחזו הציבור בתחילת תפילת מוסף, במקום להתחיל שחרית אמר עם הציבור תפילת מוסף, כדי לקיים מצות תפלה בציבור, וגם לסמוך גאולה לתפלה, וסבר שאין חילוק אם סומך הגאולה לשחרית או למוסף, והסכים עמו אביו הגר"ח, רק שלדעתו בלאו הכי היה יכול להתפלל שחרית, מאחר דגם בכה"ג חשיב תפלה בציבור, אף שהם מתפללין מוסף והוא שחרית ע"ש...

שם בהנהגות הגאון ר' חיים מבריסק זצ"ל:

הגר"ח סובר שאם מתפלל שחרית והציבור מתפלל מוסף זהו ג"כ בכלל תפלה בציבור, ומביא ראייה מברכות (כא.) שאם נכנס לבית הכנסת בשעה שציבור מתפללין, אם יכול לחדש דבר יחזור ויתפלל, ומיירי שהתפלל כבר ומתפלל כעת נדבה, ואעפ"כ נקרא תפלה בציבור...

באמונתו כתב:

איקטורין כתב:ל"מ המובא בהערה 7 בשם הגר"ח - שאם ישמע קדושה במוסף אין צריך להמתין מלהתפלל ע"מ לשמוע קדושה בשחרית.

משנב דרשו סימן קט הערה 7.pdf

תשובות והנהגות - כרך ד סימן לא:

בספר הזכרון "אש תמיד" מביא עובדא בהגר"מ סולווייצ'יק ז"ל, שאיחר לבוא בשבת לבית הכנסת, וכשהגיע לגאל ישראל אחזו הציבור בתחילת תפילת מוסף, במקום להתחיל שחרית אמר עם הציבור תפילת מוסף, כדי לקיים מצות תפלה בציבור, וגם לסמוך גאולה לתפלה, וסבר שאין חילוק אם סומך הגאולה לשחרית או למוסף, והסכים עמו אביו הגר"ח, רק שלדעתו בלאו הכי היה יכול להתפלל שחרית, מאחר דגם בכה"ג חשיב תפלה בציבור, אף שהם מתפללין מוסף והוא שחרית ע"ש...

שם בהנהגות הגאון ר' חיים מבריסק זצ"ל:

הגר"ח סובר שאם מתפלל שחרית והציבור מתפלל מוסף זהו ג"כ בכלל תפלה בציבור, ומביא ראייה מברכות (כא.) שאם נכנס לבית הכנסת בשעה שציבור מתפללין, אם יכול לחדש דבר יחזור ויתפלל, ומיירי שהתפלל כבר ומתפלל כעת נדבה, ואעפ"כ נקרא תפלה בציבור...

כוונת ההערה - שבדרשו מציינים מקור לדברי הגר"ח בספר "אשי ישראל", לפו"ר לא נמצא שם - והדבר מצטרף להערות קודמות שהובאו כאן - לציונים בשם הגר"ח מ"אשי ישראל" שלא היו ולא נבראו!
במחילה מכבודו - אינני מבין קשר דבריו לדבריי, זה שכשמתפלל הוא עם הציבור בביהכנ"ס תפילה אחרת מהם נחשב כתפילה בציבור כבר נכתב במ"ב: סי' צ' ס"ק ל', וסי' רל"ו ס"ק י"א.
בשם הגר"ח טענו הם - שאע"פ שאין להתחיל שמו"ע אחרי הציבור אם לא יגיע עמהם לקדושה, עכ"פ אם לפניו קדושת מוסף - אין מפריע אם לא יהיה עם הציבור בקדושת שחרית - ולא דובר על תפילת שחרית כשהציבור מתפלל מוסף!

אגב דיון בעניני איבה מציין הרב הראשי הרב הרצוג ז"ל לספר "בית אב"י להגאון ר' אריה ליב ברודא מלבוב תשובה סימן י' או"ח, תשובה חשובה בנוגע למסורת על פה מועד ארבע ארצות להתיר לרופאים יהודים לרפא בשבת אף במלאכה דאורייתא חולים אינם יהודים (שו"ת דברי חיים ח"ב או"ח כ"ה)." במצפה אריה להג"ר א"ל ברודא בסימן י' לא ראיתי שום קשר, וספר "בית אב"י" שלו לא מצאתי באוצר, האם מישהו יודע מזה?

מיהו מהר"ן המוזכר בשלטי הגבורים מסכת שבועות דף ב ע"ב מדפי הרי"ף שורה י"א מלמעלה (בסוף הקטע הראשון לפני אות א)?

יושב בשער כתב:אגב דיון בעניני איבה מציין הרב הראשי הרב הרצוג ז"ל לספר "בית אב"י להגאון ר' אריה ליב ברודא מלבוב תשובה סימן י' או"ח, תשובה חשובה בנוגע למסורת על פה מועד ארבע ארצות להתיר לרופאים יהודים לרפא בשבת אף במלאכה דאורייתא חולים אינם יהודים (שו"ת דברי חיים ח"ב או"ח כ"ה)." במצפה אריה להג"ר א"ל ברודא בסימן י' לא ראיתי שום קשר, וספר "בית אב"י" שלו לא מצאתי באוצר, האם מישהו יודע מזה?

צירפתי פה:

הבטחתי כתב:מיהו מהר"ן המוזכר בשלטי הגבורים מסכת שבועות דף ב ע"ב מדפי הרי"ף שורה י"א מלמעלה (בסוף הקטע הראשון לפני אות א)?

עיין המצורף פה:

כתב המחנה אפרים הלכות שכירות פועלים סימן ב

תשובה איברא ודאי דפועל חוזר בחצי היום ואפי' שהקנה גופו לב"ה דלא גרע מעבד עברי דאע"פ דגופו קנוי ה"ז מגרע מפדיונו ויוצא, וכ"כ לה הרשב"א בס' ת"א [=תולדות אדם - שו"ת ח"ב] סי' פ"ז והריב"ש סי' תפ"ד, והכריח כן שהרי כל פועל בהתחלת מלאכה נגמר הקנין ואפי' הכי מצי לחזור בו יע"ש.

חיפשתי שם, עיקר הענין של שכירות פועלים, אך לא מצאתי לענין אם עשו קנין, וההכרח שהזכיר לא מצאתי כלל.

ראה ריב"ש סי' תעו.

יושב בשער כתב:אגב דיון בעניני איבה מציין הרב הראשי הרב הרצוג ז"ל לספר "בית אב"י להגאון ר' אריה ליב ברודא מלבוב תשובה סימן י' או"ח, תשובה חשובה בנוגע למסורת על פה מועד ארבע ארצות להתיר לרופאים יהודים לרפא בשבת אף במלאכה דאורייתא חולים אינם יהודים (שו"ת דברי חיים ח"ב או"ח כ"ה)." במצפה אריה להג"ר א"ל ברודא בסימן י' לא ראיתי שום קשר, וספר "בית אב"י" שלו לא מצאתי באוצר, האם מישהו יודע מזה?

הכוונה לשו"ת מצפה אריה 'תנינא' (שישנו באוצר) שחלק ממנו מכונה בכותרות הדפים 'בית אב"י' ושם באורח חיים סימן י' אכן מופיעה התשובה הנ"ל.

אנ"ך יפה פרק א' דמלכים


מה הם ראשי תיבות בשורה התחתונה ועל איזה ספר כוונתו?

טור תלגא כתב:אנ"ך יפה פרק א' דמלכים

אנך יפה.png

מה הם ראשי תיבות בשורה התחתונה ועל איזה ספר כוונתו?

בשתי השורות הקודמות הוא מציין לספרו יפה ללב "חה"ש מתא"ח וי"ד דף ל"ה ע"ב", אלא שצריך לברר אם הוא מתכוין לס' יפה ללב חלק השני/ השלישי/ השישי/ השביעי/ או השמיני?
וכנראה שם הביא שני מחברים שהוא מכנה אותם כאן "שני המאורות הגדולים ה' עליהם יחיו אמן כיעש"כ", וכנראה שם הקשה על דבריהם.
ואח"כ מוסיף שיש לעיין בראש הספר (כנראה יפה ללב הנ"ל?), בדבר השמיטה [=השמטות] דף ג' ע"א וע"ב.

פרנצויז כתב:

טור תלגא כתב:אנ"ך יפה פרק א' דמלכים

אנך יפה.png

מה הם ראשי תיבות בשורה התחתונה ועל איזה ספר כוונתו?

בשתי השורות הקודמות הוא מציין לספרו יפה ללב "חה"ש מתא"ח וי"ד דף ל"ה ע"ב", אלא שצריך לברר אם הוא מתכוין לס' יפה ללב חלק השני/ השלישי/ השישי/ השביעי/ או השמיני?
וכנראה שם הביא שני מחברים שהוא מכנה אותם כאן "שני המאורות הגדולים ה' עליהם יחיו אמן כיעש"כ", וכנראה שם הקשה על דבריהם.
ואח"כ מוסיף שיש לעיין בראש הספר (כנראה יפה ללב הנ"ל?), בדבר השמיטה [=השמטות] דף ג' ע"א וע"ב.

במקום: מתא"ח - מחא"ח.

פרנצויז כתב:

טור תלגא כתב:אנ"ך יפה פרק א' דמלכים

אנך יפה.png

מה הם ראשי תיבות בשורה התחתונה ועל איזה ספר כוונתו?

בשתי השורות הקודמות הוא מציין לספרו יפה ללב "חה"ש מתא"ח וי"ד דף ל"ה ע"ב", אלא שצריך לברר אם הוא מתכוין לס' יפה ללב חלק השני/ השלישי/ השישי/ השביעי/ או השמיני?
וכנראה שם הביא שני מחברים שהוא מכנה אותם כאן "שני המאורות הגדולים ה' עליהם יחיו אמן כיעש"כ", וכנראה שם הקשה על דבריהם.
ואח"כ מוסיף שיש לעיין בראש הספר (כנראה יפה ללב הנ"ל?), בדבר השמיטה [=השמטות] דף ג' ע"א וע"ב.

יש"כ! חיפשתי בכל חלק בדף ל"ה ולא מצאתי כלום.

פרנצויז כתב:

טור תלגא כתב:אנ"ך יפה פרק א' דמלכים

אנך יפה.png

מה הם ראשי תיבות בשורה התחתונה ועל איזה ספר כוונתו?

בשתי השורות הקודמות הוא מציין לספרו יפה ללב "חה"ש מתא"ח וי"ד דף ל"ה ע"ב", אלא שצריך לברר אם הוא מתכוין לס' יפה ללב חלק השני/ השלישי/ השישי/ השביעי/ או השמיני?
וכנראה שם הביא שני מחברים שהוא מכנה אותם כאן "שני המאורות הגדולים ה' עליהם יחיו אמן כיעש"כ", וכנראה שם הקשה על דבריהם.
ואח"כ מוסיף שיש לעיין בראש הספר (כנראה יפה ללב הנ"ל?), בדבר השמיטה [=השמטות] דף ג' ע"א וע"ב.

במקום ר"ת: כיעש"כ - כיעש"ב.
ר"ת אלו מצאתי הרבה, ואולי יש לפתור: כן יעוין שם בפנים.

פרנצויז כתב:

טור תלגא כתב:אנ"ך יפה פרק א' דמלכים

אנך יפה.png

מה הם ראשי תיבות בשורה התחתונה ועל איזה ספר כוונתו?

בשתי השורות הקודמות הוא מציין לספרו יפה ללב "חה"ש מתא"ח וי"ד דף ל"ה ע"ב", אלא שצריך לברר אם הוא מתכוין לס' יפה ללב חלק השני/ השלישי/ השישי/ השביעי/ או השמיני?
וכנראה שם הביא שני מחברים שהוא מכנה אותם כאן "שני המאורות הגדולים ה' עליהם יחיו אמן כיעש"כ", וכנראה שם הקשה על דבריהם.
ואח"כ מוסיף שיש לעיין בראש הספר (כנראה יפה ללב הנ"ל?), בדבר השמיטה [=השמטות] דף ג' ע"א וע"ב.

נראה שכשרבי רחמים נסים יצחק פאלאג'י (בעל אנ"ך יפה) כותב: ספרי הקטן יפה ללב חה"ש, הוא מתכוין לחלק ו', (כי את החלקים האחרים הוא מכנה ח"ב ח"ג וכו'), ופתרון ראשי התיבות חה"ש = חלק הששי, וכן כתוב בדף השער: יפה ללב חלק הששי, והסיבה היא משום שיש שהקפידו להוסיף אות ה"א למילה ששי, (כמו בפסוק יום הששי), ראה פני דוד פ' בראשית אות כ', [וראה כף החיים (פאלאג'י) סי' י"ז אות ט"ו].
אמנם מה שהביא כאן בס' אנ"ך יפה, לא נמצא בח"ו בדף ל"ה ע"ב.
ואחרי החיפוש, מתברר שיש שני ספרים שונים המכונים "יפה ללב חלק הששי". ודבר זה אינו ידוע כמעט. [ראה ס' אוצר ישעך (סופר) עמ' קס"ו].
הספר הראשון (הידוע) הוא על או"ח ואה"ע, ונדפס באזמיר, שנת: וה'שיב' ל'ב' א'ב'ו'ת' ע'ל ב'נ'י'ם' ול'ב' ב'נים לפ"ג [תרמ"ט].
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=108562
הספר השני (שכמעט אינו ידוע) הוא על או"ח ויו"ד, ונדפס באזמיר, שנת: קרו'ב ה'' ל'נ'ש’בר'י' ל'ב' לפ"ג [תרמ"ט]. [כמדומה שהוא בפורמט קטן].
[הביבליוגרפים משערים שגמר ההדפסה היתה בשנת תר"נ, משום שנזכר שם ס' לב חיים ח"ג].
ראה במפעל הביבליוגרפיה
http://uli.nli.org.il:80/F/?func=direct ... base=MBI01
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001219669/NLI
[וראה בס' רבי חיים פאלאג'י וספריו, עמ' ק"ל, ברשימת ספרי רבי רנ"י פאלאג'י, שאינו מזכיר כלל את הספר השני].
וכדי להבדיל בין שני הספרים, מכנה המחבר את הספר הראשון "יפה ללב חה"ש מחא"ח וא"ה", ואילו את הספר השני הוא מכנה "יפה ללב חה"ש מחא"ח וי"ד".
לדוגמה, ראה ס' אנ"ך יפה דף עג:, שכותב: "בסה"ק יפה ללב חה"ש מחא"ח וא"ה דל"ו ע"א",
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ובאמת הדברים נמצאים שם לפנינו בחלק ו' בספר הראשון (הידוע).
ובס' אנ"ך יפה דף קכו. (מלכים א' אות ד') שהובא כאן, כותב: "בסה"ק יפה ללב חה"ש מחא"ח וי"ד דל"ה ע"ב",
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
בודאי כונתו ליפה ללב חלק הששי ספר השני (שכמעט אינו ידוע).
הבעיה היא שכמדומה שהספר השני לא נמצא באוצר החכמה ובה"ב.
אולי מישהו יוכל להעלות את הספר השני כאן.
ולפחות את דף ל"ה ע"ב, ואת ההשמטות שבדף ג' ע"א וע"ב.

פרנצויז כתב:

פרנצויז כתב:

טור תלגא כתב:אנ"ך יפה פרק א' דמלכים
מה הם ראשי תיבות בשורה התחתונה ועל איזה ספר כוונתו?

בשתי השורות הקודמות הוא מציין לספרו יפה ללב "חה"ש מתא"ח וי"ד דף ל"ה ע"ב", אלא שצריך לברר אם הוא מתכוין לס' יפה ללב חלק השני/ השלישי/ השישי/ השביעי/ או השמיני?
וכנראה שם הביא שני מחברים שהוא מכנה אותם כאן "שני המאורות הגדולים ה' עליהם יחיו אמן כיעש"כ", וכנראה שם הקשה על דבריהם.
ואח"כ מוסיף שיש לעיין בראש הספר (כנראה יפה ללב הנ"ל?), בדבר השמיטה [=השמטות] דף ג' ע"א וע"ב.

נראה שכשרבי רחמים נסים יצחק פאלאג'י (בעל אנ"ך יפה) כותב: ספרי הקטן יפה ללב חה"ש, הוא מתכוין לחלק ו', (כי את החלקים האחרים הוא מכנה ח"ב ח"ג וכו'), ופתרון ראשי התיבות חה"ש = חלק הששי, וכן כתוב בדף השער: יפה ללב חלק הששי, והסיבה היא משום שיש שהקפידו להוסיף אות ה"א למילה ששי, (כמו בפסוק יום הששי), ראה פני דוד פ' בראשית אות כ', [וראה כף החיים (פאלאג'י) סי' י"ז אות ט"ו].
אמנם מה שהביא כאן בס' אנ"ך יפה, לא נמצא בח"ו בדף ל"ה ע"ב.
ואחרי החיפוש, מתברר שיש שני ספרים שונים המכונים "יפה ללב חלק הששי". ודבר זה אינו ידוע כמעט. [ראה ס' אוצר ישעך (סופר) עמ' קס"ו].
הספר הראשון (הידוע) הוא על או"ח ואה"ע, ונדפס באזמיר, שנת: וה'שיב' ל'ב' א'ב'ו'ת' ע'ל ב'נ'י'ם' ול'ב' ב'נים לפ"ג [תרמ"ט].
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=108562
הספר השני (שכמעט אינו ידוע) הוא על או"ח ויו"ד, ונדפס באזמיר, שנת: קרו'ב ה'' ל'נ'ש’בר'י' ל'ב' לפ"ג [תרמ"ט]. [כמדומה שהוא בפורמט קטן].
[הביבליוגרפים משערים שגמר ההדפסה היתה בשנת תר"נ, משום שנזכר שם ס' לב חיים ח"ג].
ראה במפעל הביבליוגרפיה
http://uli.nli.org.il:80/F/?func=direct ... base=MBI01
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001219669/NLI
[וראה בס' רבי חיים פאלאג'י וספריו, עמ' ק"ל, ברשימת ספרי רבי רנ"י פאלאג'י, שאינו מזכיר כלל את הספר השני].
וכדי להבדיל בין שני הספרים, מכנה המחבר את הספר הראשון "יפה ללב חה"ש מחא"ח וא"ה", ואילו את הספר השני הוא מכנה "יפה ללב חה"ש מחא"ח וי"ד".
לדוגמה, ראה ס' אנ"ך יפה דף עג:, שכותב: "בסה"ק יפה ללב חה"ש מחא"ח וא"ה דל"ו ע"א",
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ובאמת הדברים נמצאים שם לפנינו בחלק ו' בספר הראשון (הידוע).
ובס' אנ"ך יפה דף קכו. (מלכים א' אות ד') שהובא כאן, כותב: "בסה"ק יפה ללב חה"ש מחא"ח וי"ד דל"ה ע"ב",
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
בודאי כונתו ליפה ללב חלק הששי ספר השני (שכמעט אינו ידוע).
הבעיה היא שכמדומה שהספר השני לא נמצא באוצר החכמה ובה"ב.
אולי מישהו יוכל להעלות את הספר השני כאן.
ולפחות את דף ל"ה ע"ב, ואת ההשמטות שבדף ג' ע"א וע"ב.

יש"כ גדול מאוד!

חיפשתי בגוגל ומצאתי תמונות מדף השער של חלק הששי ספר השני ואכן כן הוא בפורמט קטן.


ובחזרת הבקשה אולי מישהו יוכל להעלות את הספר השני כאן.
ולפחות את דף ל"ה ע"ב, ואת ההשמטות שבדף ג' ע"א וע"ב

טור תלגא כתב:חיפשתי בגוגל ומצאתי תמונות מדף השער של חלק הששי ספר השני ואכן כן הוא בפורמט קטן.

מכירה פומבית.jpeg

ובחזרת הבקשה אולי מישהו יוכל להעלות את הספר השני כאן.
ולפחות את דף ל"ה ע"ב, ואת ההשמטות שבדף ג' ע"א וע"ב

בקובץ "הדרום" גליון ל"ז, עמ' 135, יש תיאור על הכרך הנ"ל של יפה ללב חלק הששי, ושם נזכר שהוא בגודל *8.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
[והועתק גם בתוך פתחי שערים (בן מנחם) עמ' 187].
ראה שם שכותב שהוא החלק הראשון (של החלק הששי). וכן נראה בקטלוג הספריה הלאומית.
ובמפעל הביבליוגרפיה שיערו שהוא הספר השני, בגלל שסברו שגמר הדפסתו היתה בתר"ן.
ויש לבדוק מי צודק.
וראה בס' יפה ללב חלק שמיני דף ט"ו ע"א, (ד"ה סי' ק"מ) שכתב: "האשה עושה שליח לקבלה וכו' עמ"ש בס' יפה ללב חלק הששי (הסמוך לס' לב חיים ח"ג) בסי' קנ"ד דע"א סע"א". והוא בס' הידוע, ומוכח שנדפס מחובר לס' לב חיים ח"ג.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=31&book=108564
[וכן יש לעיין בדברי המחבר בשער השני (ביפה ללב חלק הששי) בספר הידוע, אם יש לדייק מדבריו איזה ספר מביניהם הוא הראשון. https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr].

לפני כמה שנים התפרסם שיש מהדורה חדשה של ס' יפה ללב, הוצאת מכון הכתר,
ראה viewtopic.php?f=7&t=6618&p=292754&hilit=#p292754
מעניין האם הכניסו שם, גם את הכרך שאינו ידוע של חלק הששי?

פרנצויז כתב:

טור תלגא כתב:חיפשתי בגוגל ומצאתי תמונות מדף השער של חלק הששי ספר השני ואכן כן הוא בפורמט קטן.

מכירה פומבית.jpeg

ובחזרת הבקשה אולי מישהו יוכל להעלות את הספר השני כאן.
ולפחות את דף ל"ה ע"ב, ואת ההשמטות שבדף ג' ע"א וע"ב

בקובץ "הדרום" גליון ל"ז, עמ' 135, יש תיאור על הכרך הנ"ל של יפה ללב חלק הששי, ושם נזכר שהוא בגודל *8.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
[והועתק גם בתוך פתחי שערים (בן מנחם) עמ' 187].
ראה שם שכותב שהוא החלק הראשון (של החלק הששי). וכן נראה בקטלוג הספריה הלאומית.
ובמפעל הביבליוגרפיה שיערו שהוא הספר השני, בגלל שסברו שגמר הדפסתו היתה בתר"ן.
ויש לבדוק מי צודק.
וראה בס' יפה ללב חלק שמיני דף ט"ו ע"א, (ד"ה סי' ק"מ) שכתב: "האשה עושה שליח לקבלה וכו' עמ"ש בס' יפה ללב חלק הששי (הסמוך לס' לב חיים ח"ג) בסי' קנ"ד דע"א סע"א". והוא בס' הידוע, ומוכח שנדפס מחובר לס' לב חיים ח"ג.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=31&book=108564
[וכן יש לעיין בדברי המחבר בשער השני (ביפה ללב חלק הששי) בספר הידוע, אם יש לדייק מדבריו איזה ספר מביניהם הוא הראשון. https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr].

לפני כמה שנים התפרסם שיש מהדורה חדשה של ס' יפה ללב, הוצאת מכון הכתר,
ראה viewtopic.php?f=7&t=6618&p=292754&hilit=#p292754
מעניין האם הכניסו שם, גם את הכרך שאינו ידוע של חלק הששי?

יש"כ!
כנראה הר' ושא נס ביקש שיוסיפו חלק זה לאוצר ולא עלתה בידו viewtopic.php?t=28619#p295848

משניות ארטסקרול (רייזמן) תחילת מס' כלאים מצטטים מספר 'מעשה ארג'. מי זה?

עושה חדשות כתב:משניות ארטסקרול (רייזמן) תחילת מס' כלאים מצטטים מספר 'מעשה ארג'. מי זה?

מן הסתם לפירושו של האדמו"ר מקאמרנא.

טור תלגא כתב: חיפשתי בגוגל ומצאתי תמונות מדף השער של חלק הששי ספר השני ואכן כן הוא בפורמט קטן.
מכירה פומבית.jpeg[/]

תמונה נוספת של דף השער של הספר הנ"ל
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 99?lang=he

ביאור הרא"מ מדרש תהלים פרק צב אות סח


מי הוא חכם אחד קרוב לזמננו?

.

טור תלגא כתב:ביאור הרא"מ מדרש תהלים פרק צב אות סח

מדרש תהלים.png

מי הוא חכם אחד קרוב לזמננו?

כנראה סטנוב בפירושו לכוזרי

בתוך הגולה כתב:כנראה סטנוב בפירושו לכוזרי

תודה!

איפה הארצות החיים.
[יש אומרים שיש מהדורה מתרי"א של ארצות החיים פלאג'י האם אפשר לומר שהיה בה יותר דברים].

רציני כתב:

17095_23.png

איפה הארצות החיים.
[יש אומרים שיש מהדורה מתרי"א של ארצות החיים פלאג'י האם אפשר לומר שהיה בה יותר דברים].

מה שהזכיר הג"ר אברהם פאלאג'י, בס' אברהם את עיניו, (אזמיר תרמ"ו), שבת ק"כ., את ס' ארצות החיים,
אולי אינו ספרו של אביו (על עניני ארץ ישראל) כי הוא לא כותב שום רמז שמדובר באביו, וכנראה גם אינו ספרו של המלבי"ם (על חלק ראשון של שו"ע או"ח), ויותר נראה שהוא ספר על סדר הש"ס.
ואולי כוונתו לס' ארצות החיים (לרבי אברהם חיים יעקבזאהן), על גפ"ת ואגדות חז"ל, (ירושלים תרמ"א),
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001936384/NLI
[מה שהזכרת שיש אומרים (בע"ס ?) שיש מהדורה משנת תרי"א של ס' ארצות החיים פלאג'י, אולי הוא טעות, מהדורה זו לא נזכרת בביבליוגרפיה עברית].

וונדרבר כתב:

רציני כתב:איפה הארצות החיים.
[יש אומרים שיש מהדורה מתרי"א של ארצות החיים פלאג'י האם אפשר לומר שהיה בה יותר דברים].

מה שהזכיר הג"ר אברהם פאלאג'י, בס' אברהם את עיניו, (אזמיר תרמ"ו), שבת ק"כ., את ס' ארצות החיים,
אולי אינו ספרו של אביו (על עניני ארץ ישראל) כי הוא לא כותב שום רמז שמדובר באביו, וכנראה גם אינו ספרו של המלבי"ם (על חלק ראשון של שו"ע או"ח), ויותר נראה שהוא ספר על סדר הש"ס.
ואולי כוונתו לס' ארצות החיים (לרבי אברהם חיים יעקבזאהן), על גפ"ת ואגדות חז"ל, (ירושלים תרמ"א),
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001936384/NLI
[מה שהזכרת שיש אומרים (בע"ס ?) שיש מהדורה משנת תרי"א של ס' ארצות החיים פלאג'י, אולי הוא טעות, מהדורה זו לא נזכרת בביבליוגרפיה עברית].

תודה רבה
במה שכתבת שהוא לא כותב שום רמז שמדובר באביו, יש להוסיף שלשונו ולא הבנתי קושיתו נשמע חריף כלפי אביו. [ואני לא הבנתי למה לא הבין לכן רציתי לראות בפנים].
מעניין מה זה הארצות החיים של הרב יעקבזאהן שלא ראיתי מזכירים אותו והגיע תוך חמש שנים לרב פלאג'י. ראיתי על המחבר רק פרט אחד שחיבר קונטרס קטן משונה שיח יצחק שכולו ספור אחד על ה"חוזה" [לשון הר' יצחק אלפסי בספרו החוזה מלובלין עמוד קסב]. ולא ראיתי עוד מי שהזכירו.
מה זה בע"ס.
ואני מצרף דיון על מהדורת תרי"א של ארצות החיים פלאג'י

[מן הסתם בע"ס= בית עקד ספרים]

רציני כתב:ואני מצרף דיון על מהדורת תרי"א של ארצות החיים פלאג'י

83808_397.png

מה שטען בס' תולדות החבי"ף שבדרך כלל נהג הג"ר חיים פאלאג'י לכתוב את הפתיחה סמוך להדפסה, [ולפ"ז יש כאילו קצת סמך שהס' נדפס בשנת תרי"א], הוא שכח שרבי חיים פאלאג'י לא היה יכול לכתוב פתיחה סמוך להדפסת ס' ארצות החיים בשנת תרל"ב, כי הוא נפטר ארבע שנים לפני כן, בשנת תרכ"ח.