פורום אוצר החכמה

חידה נחמדה ששמעתי.

באיזה מצב החזון איש מודה שניתן לקיים מצוות דאורייתא לכתחילה בשיעורו של רבי חיים נאה?

מקדש מלך כתב:חידה נחמדה ששמעתי.

באיזה מצב החזון איש מודה שניתן לקיים מצוות דאורייתא לכתחילה בשיעורו של רבי חיים נאה?

גר שהתגייר במקווה שיש בו מ סאה רק להגרא"ח נאה.

כל הכבוד

אפשר להסביר את העוקץ? לא הבנתי...

לא הבנת את התשובה, או לא הבנת את העוקץ שבה?

התשובה פשוטה. היות והגר הזה יהודי רק לפי רבי חיים נאה, אם כן ממה נפשך, אם הלכה כחזון איש הרי הוא גוי ופטור ממצוות, שהרי טבל במקווה חסר, וכל חיובו הוא רק על הצד שהלכה כרבי חיים נאה, ולן אינו צריך להחמיר יותר משיטתו.

העוקץ? לטעמי זה חאפ יפה (בפרט בתור מענה לחידה). אם לדעתך לא (בהנחה שזה העניין הדורש ביאור), הרי שזה עניין של טעם וריח שעליו כידוע אין להתווכח.

בכלל לא פשוט.
אם הוא טבל במקוה של ר' חיים נאה, אז חסר לו בקבלת מצוות.
וגם הב"ד שגייר אותו לא ראויים להקרא ב"ד, וממילא מקרי שלא התגייר בפני שלשה.
כ"ז לפו"ר ול"ע כה"צ.

לענין כתב:בכלל לא פשוט.
אם הוא טבל במקוה של ר' חיים נאה, אז חסר לו בקבלת מצוות.
וגם הב"ד שגייר אותו לא ראויים להקרא ב"ד, וממילא מקרי שלא התגייר בפני שלשה.
כ"ז לפו"ר ול"ע כה"צ.

א. כל מה שכתבת הוא לאוחזים משיטת הצל"ח. לדידי (שאינני מקפיד תמיד על שיטת הצל"ח אפילו בשיעור סוכה דאורייתא וכיו"ב) הוא יהודי כשר למהדרין, ואני מוכן לשמוע ממנו "זכור", ולהניח תפילין שהוא כותב וכיו"ב.
ב. אפילו לדידך איכא לאוקומי שטעו במדידת המקווה, שסברו שיש בו כשיעור אף לשיטת הצל"ח, והתברר שלא כך הם הדברים.

לתומי הייתי סבור כי השיטה האחרונה תוכיח לכל כי המדובר הוא בוויץ.

עזריאל ברגר כתב:

מקדש מלך כתב:חידה נחמדה ששמעתי.

באיזה מצב החזון איש מודה שניתן לקיים מצוות דאורייתא לכתחילה בשיעורו של רבי חיים נאה?

גר שהתגייר במקווה שיש בו מ סאה רק להגרא"ח נאה.

ואיך יתכן הפוך שאם נמצא כרגע במקוה עם ארבעים סאה בשיעור רבי חיים נאה לפי החזון איש הוא יהודי ולפי רח'"נ הוא גוי?

קראקובער כתב:

עזריאל ברגר כתב:

מקדש מלך כתב:חידה נחמדה ששמעתי.

באיזה מצב החזון איש מודה שניתן לקיים מצוות דאורייתא לכתחילה בשיעורו של רבי חיים נאה?

גר שהתגייר במקווה שיש בו מ סאה רק להגרא"ח נאה.

ואיך יתכן הפוך שאם נמצא כרגע במקוה עם ארבעים סאה בשיעור רבי חיים נאה לפי החזון איש הוא יהודי ולפי רח'"נ הוא גוי?

אולי מקווה שנפסל בג' לוגין לשיטת הגראח"נ?
אבל כמדומני שזהו פסול דרבנן, ונכנסנו לשאלת גר שנתגייר במקווה פסול מדרבנן.

יפה, אבל לא לזה התכוונתי.

בוצינא כתב:איך יתכן מצב ששנים יגנבו את אותו דבר באותו זמן באותה כמות לאותו צורך מאותו סוג ואחד יקיים מצוה מדאוריתא והשני יעבור איסור מן התורה?

פורסמה התשובה -

שניים שגנבו חתיכת מצה קטנה שאין בה שווה פרוטה, לצורך אכילת מצה בליל הסדר. רק ההבדל ביניהם הוא, שלראשון יש שיעור כזית מצה לקיום המצווה. ואם כן, החתיכה שגנב, אמנם היא חצי שיעור, אבל חצי שיעור אסור מהתורה, ולכן עבר איסור תורה של גניבה. אבל השני שיש לו כזית חסר קצת, וכאשר גנב את החתיכה נשלם לו שיעור לכזית, פסק הרב יצחק אלחנן ספקטור בספרו באר יצחק, שאם בכדי לקיים מצוה בשיעור שלם אתה צריך לעבור על עבירה של חצי שיעור, דוחה המצווה את העבירה. ולפי זה, כיוון שהחתיכה שגנב, פחותה משווה פרוטה ודינה כחצי שיעור, נדחה איסור זה בכדי לקיים מצוה מן התורה של אכילת מצה.

שום בעל בכי כתב:אם בכדי לקיים מצוה בשיעור שלם אתה צריך לעבור על עבירה של חצי שיעור, דוחה המצווה את העבירה.

דוקא אי בעידנא דמיעקר לאו מקיים עשה, משא"כ בנידון דידן דבעידנא דגניב לא מקיים מצות אכילת מצה.

שום בעל בכי כתב:

בוצינא כתב:איך יתכן מצב ששנים יגנבו את אותו דבר באותו זמן באותה כמות לאותו צורך מאותו סוג ואחד יקיים מצוה מדאוריתא והשני יעבור איסור מן התורה?

פורסמה התשובה -

שניים שגנבו חתיכת מצה קטנה שאין בה שווה פרוטה, לצורך אכילת מצה בליל הסדר. רק ההבדל ביניהם הוא, שלראשון יש שיעור כזית מצה לקיום המצווה. ואם כן, החתיכה שגנב, אמנם היא חצי שיעור, אבל חצי שיעור אסור מהתורה, ולכן עבר איסור תורה של גניבה. אבל השני שיש לו כזית חסר קצת, וכאשר גנב את החתיכה נשלם לו שיעור לכזית, פסק הרב יצחק אלחנן ספקטור בספרו באר יצחק, שאם בכדי לקיים מצוה בשיעור שלם אתה צריך לעבור על עבירה של חצי שיעור, דוחה המצווה את העבירה. ולפי זה, כיוון שהחתיכה שגנב, פחותה משווה פרוטה ודינה כחצי שיעור, נדחה איסור זה בכדי לקיים מצוה מן התורה של אכילת מצה.

היכן הבאר יצחק?

ביקורת תהיה כתב:

שום בעל בכי כתב:אם בכדי לקיים מצוה בשיעור שלם אתה צריך לעבור על עבירה של חצי שיעור, דוחה המצווה את העבירה.

דוקא אי בעידנא דמיעקר לאו מקיים עשה, משא"כ בנידון דידן דבעידנא דגניב לא מקיים מצות אכילת מצה.

ותו, וכי מצינו שמצוה ידחה ל''ת שבין אדם לחברו?

קל וחומר לאו דממונא מלאו דאיסורא.

לגנוב פחות משו"פ זה "חצי שיעור"?

ודאי כ"כ הרב המגיד.פ"א מגניבה הלכה ב'.

נחלי אפרסמון כתב:היכן הבאר יצחק?

האריך בזה בכמה אופנים בסימן ט' וסימן י'
לא מצאתי שם את האופן של ההקשר ללאו דגניבה
אמנם הוא נלמד ממש"כ לענין תרומה יעו"ש

אימתי מברכים ברכת המצוות עובר למחשבה?

ברכה על הפרשת תרו"מ במחשבה. [עי' שו"ת רעק"א מהדו"ק סי' כ"ט ול']

גלאגוזים כתב:עי' שו"ת רעק"א מהדו"ק סי' כ"ט ול'.

כתב הרמב"ם בהלכות עירובין:

א. כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרְכִין עַל עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְשִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת כָּךְ מְבָרְכִין עַל עֵרוּבֵי תְּחוּמִין.
ב. עִקַּר עֵרוּבֵי תְּחוּמִין לְעָרֵב בְּרַגְלָיו. וְלֹא אָמְרוּ לְעָרֵב בְּהַנָּחַת מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא וְלֹא עָמַד שָׁם אֶלָּא לְהָקֵל עַל הֶעָשִׁיר, שֶׁלֹּא יֵצֵא אֶלָּא יְשַׁלַּח עֵרוּבוֹ בְּיַד אַחֵר וְיַנִּיחוֹ לוֹ.
ג. מִי שֶׁיָּצָא בְּרַגְלָיו וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁקּוֹנֶה בּוֹ שְׁבִיתָה - אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר כְּלוּם, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ קָנָה.

המסקנה העולה לכאורה מכל הלין היא, כי המערב ברגליו עומד במקום שקונה בו שביתה, מברך 'על מצות עירוב' וגומר בלבו 'שביתתי במקום זה'.
אך לאור המשא והמתן בתשובות רבי עקיבא איגר הנזכרות מתפקפקת מסקנה זו. והדבר צריך תלמוד.

קראקובער כתב:

עזריאל ברגר כתב:

מקדש מלך כתב:חידה נחמדה ששמעתי.

באיזה מצב החזון איש מודה שניתן לקיים מצוות דאורייתא לכתחילה בשיעורו של רבי חיים נאה?

גר שהתגייר במקווה שיש בו מ סאה רק להגרא"ח נאה.

ואיך יתכן הפוך שאם נמצא כרגע במקוה עם ארבעים סאה בשיעור רבי חיים נאה לפי החזון איש הוא יהודי ולפי רח'"נ הוא גוי?

?

לפי הכס"מ שאדם טהור רק כשיצא מן המים = כשאינו במצב של מקוה כשר, אז אדם שטבל ועדיין בתוך המים וריקנו את המקוה לשיעור פחות של החזון איש הוא כבר לא במקוה והגירות חלה.

איך יתכן אדם ששותה כוס קפה מהביל ומסיים לגמוע אותו כליל. מברך ברכה אחרונה בקול וממשיך לשתות בלי לברך שהכל?

חידת "הוא והיא" לתשעה באב:
הוא - צאצאיו נרמזו במגילת איכה.
היא - כינוי לעם ישראל, שמופיע כמה פעמים במגילת איכה, וגם בהפטרת תשעה באב, ובעוד כמה נבואות, כולן נבואות פורענות.

נחלי אפרסמון כתב:איך יתכן אדם ששותה כוס קפה מהביל ומסיים לגמוע אותו כליל. מברך ברכה אחרונה בקול וממשיך לשתות בלי לברך שהכל?

ברכה אחרונה - מעין ג' על מאכלים שאכל...

אבל בטח התכוונת למשהו יותר רציני.

נחלי אפרסמון כתב:איך יתכן אדם ששותה כוס קפה מהביל ומסיים לגמוע אותו כליל. מברך ברכה אחרונה בקול וממשיך לשתות בלי לברך שהכל?

אולי לדעת הפוסקים, שיין אינו פוטר מברכה אחרונה, מיני משקין ששתה לפני היין.
וע"כ איירי במי ששתה שאר משקין, ואח"כ יין, ומברך ברכה אחרונה על המשקים לשתות ששתה לפני היין, וכעת ממשיך לשתות משקין שנפטרו בברכת היין.

וכן לדעת הראשונים [וכן נוטה הרמ"א], שמשקין שבתוך הסעודה אין טעונים ברכה כלל.
מי ששתה כוס קפה לפני הסעודה (באופן שאינו פותח בני מעיים, ואינו לצורך הסעודה) כשיעור רביעית. וכעת התחיל סעודתו. הוא חייב לברך ברכה אחרונה על הקפה ששתה קודם הסעודה, וכעת ממשיך לשתות על סמך הסעודה.

עזריאל ברגר כתב:חידת "הוא והיא" לתשעה באב:
הוא - צאצאיו נרמזו במגילת איכה.
היא - כינוי לעם ישראל, שמופיע כמה פעמים במגילת איכה, וגם בהפטרת תשעה באב, ובעוד כמה נבואות, כולן נבואות פורענות.

הוא - כל מכבדיה הזילוה.
היא - viewtopic.php?f=43&t=46986.

לענין כתב:

עזריאל ברגר כתב:חידת "הוא והיא" לתשעה באב:
הוא - צאצאיו נרמזו במגילת איכה.
היא - כינוי לעם ישראל, שמופיע כמה פעמים במגילת איכה, וגם בהפטרת תשעה באב, ובעוד כמה נבואות, כולן נבואות פורענות.

הוא - כל מכבדיה הזילוה.
היא - viewtopic.php?f=43&t=46986.

הוא - אינני מכיר פירוש כזה. רש"י מפרש על שני פסוקים אחר כך.
היא - לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי...

[להורדה עם התשובות]

פרפראות לחכמה, בסוף קובץ "מסורת" גליון א'
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146077&pageid=CM0016A
(באוצר יש י"ג חוברות)

עזריאל ברגר כתב:

לענין כתב:

עזריאל ברגר כתב:חידת "הוא והיא" לתשעה באב:
הוא - צאצאיו נרמזו במגילת איכה.
היא - כינוי לעם ישראל, שמופיע כמה פעמים במגילת איכה, וגם בהפטרת תשעה באב, ובעוד כמה נבואות, כולן נבואות פורענות.

הוא - כל מכבדיה הזילוה.
היא - viewtopic.php?f=43&t=46986.

הוא - אינני מכיר פירוש כזה. רש"י מפרש על שני פסוקים אחר כך.
היא - לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי...

העירני הרב "לענין" בהודעות פרטיות לגבי "הוא", והסקנו שאם נשלב את הגמרא יומא נד,ב עם פסיקתא דרב כהנא פיסקא יט - אכן גם פסוק זה מדבר על צאצאיו של "בן עמי".
אך שני פסוקים אח"כ מדובר במפורש על הצר "אשר ... לא יבואו בקהל", והם עמון ומואב, כמפורש ברש"י על אתר.

כמה הם?
עשרה? שבעה? ששה? אולי ששה בספירה קצת שונה? אולי חמשה? אולי שלשה? ולפעמים כולם נמנים כאחד!
מי הם?

היכי תמצי בן יהודי כשר שאינו יורש את אביו, לא בגלל צוואה וכיו"ב, אלא בגלל שיש מי שקודם לו בסדר הירושה?

לחילופין: היכי תמצי אדם שקיבל דברים בירושה כהלכה, ובחייו תיעקר הירושה ממנו ותנתן לבנו של המנוח?

שני צדדי הספק - לפי דעה מסוימת באחרונים.

נהר שלום כתב:

פרפראות.jpg

[להורדה עם התשובות]

הי׳ פעם אשכול על החידות מהחזו"א ושם הובא הרבה חידות מהגרד"ל

עזריאל ברגר כתב:היכי תמצי בן יהודי כשר שאינו יורש את אביו, לא בגלל צוואה וכיו"ב, אלא בגלל שיש מי שקודם לו בסדר הירושה?

לחילופין: היכי תמצי אדם שקיבל דברים בירושה כהלכה, ובחייו תיעקר הירושה ממנו ותנתן לבנו של המנוח?

שני צדדי הספק - לפי דעה מסוימת באחרונים.

איכא למ"ד שאם התעברה האם לאחר מיתת האב (כגון באופן מלאכותי) - הילד הזה לא יפטור אותה מייבום, כיוון שבשעת מיתת בעלה לא היו בנים, ולא פוקע חיוב היבום לאחר מכן.
והן קיי"ל שהמייבם יורש את אחיו, וכעת ניחזי אנן, מה יהיה דין הירושה של אדם זה שהתייבמה אשתו ואח"כ נולד לו בן (בהנחה שהבן מיוחס אחרי אביו):
את הממון ה"ראוי" לאביו - ודאי יקבל הבן ולא היבם, שאין היבם נוטל בראוי כבמוחזק, אבל את מה שהיה מוחזק בשעת מיתתו ובשעת היבום - אפשר לומר בשני אופנים:
א. אפשר לומר שהתורה גזרה שהיבם יקום על שם אחיו המת, והוא יורש את אחיו, וקודם לבנו של המת בירושה (וזה הצד הראשון בחידתי)!
ב. אפשר לומר שהיבם קם על שם אחיו לירושה רק אם אחיו לא השאיר בנים, ונמצא שהיבם נוטל את נכסי אחיו בתחילה, ואח"כ כשיוולד הבן - יעברו הנכסים לבן הזה בחייו של היבם-היורש (וזה הצד השני)!

היכי משכחת לה שראובן חטא ב100 עבירות .בא שמעון ועשה משהו אפילו ללא ידיעת והכל נהפך למצוות ?[שאלני בני נר"ו]

איך יתכן אדם מוכר רכב יגואר F-TYPE לחבירו, אם יש בו 10 פגמים – המקח קיים.
אבל אם יש בו רק "פגם אחד" – המקח מבוטל?