פורום אוצר החכמה

צופה_ומביט כתב:adonoy הוא שעטנז!

ביקורת תהיה כתב:

צופה_ומביט כתב:איזה הבדל יש בין משמעות אדונַי בפתח לאדונָי בקמץ?

מן הרשום במחברתי:
א. כגבוה שמים על הארץ כן גבה 'אדנָי' על 'אדנַי'.
'אדנַי' (שם עם כינוי) – אדונים שלי. ותרגומו: רִבּוֹנַי.
'אדנָי' (שם פרטי) – שמו המיוחד של בורא עולם. ותרגומו: אֲדֹנָי.
ב. כיוצא בזה:
יצחַק – פועל עתיד. ותרגומו: יֶחְדֵּי.
יצחָק – שם פרטי. ותרגומו: יִצְחָק.
ג. הא למדת: הקמץ הוא דפוס להפוך מלה בעלת משמעות מסוימת לשם פרטי.
ד. ומכלל הדברים אתה שומע, כי הקורא 'שמע ישראל אֲדֹנַי אלהינו אֲדֹנַי אחד' – לא יצא;
כשם שהקורא 'שמע ישראל רִבּוֹנַי אלהנא רִבּוֹנַי חד' שלא יצא.
למותר לציין, כי הדברים עוסקים באופן ניקוד התיבה בלבד, ולא באופן הגייתה.

ביקורת תהיה כתב:

צופה_ומביט כתב:adonoy הוא שעטנז!

אפרקסתא דעניא כתב:אחת הצנזורות המקוממות בשנים האחרונות היא הצנזורה שעשה הר"ר ליברמן לרבנו בחיי אבן פקודה, בספרו הידוע "תורת חובות הלבבות". בתרגומו לעברית מדוברת הוא השמיט משפטים מסוימים של המחבר קדוש ישראל, משום שלא התיישבו היטב עם דעותיו שלו.

'יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד'.

ביקורת תהיה כתב:

צופה_ומביט כתב:adonoy הוא שעטנז!

סגי נהור כתב:אולי הוא הוגה את המילה בהגיית (חלק מ)התימנים?

גביר כתב:לעיל נקבע - 'בפרסומים שבעולם האקדמי לעומת זאת הנוהג הזה אינו מקובל, והוא עומד בניגוד לשאיפה לדיוק מרבי הרווחת שם. מה שמנחה את העולם האקדמי היא האמת בכל מחיר, ובעת הצורך אף ייקוב הדין את ההר'.
דומני, על סמך הכרות יום יומית עם העולם האקדמי, שמדויק יותר לומר שבעולם האקדמי יש נראות של שאיפה לדיוק מרבי ולאמת בכל מחיר בעוד בעולם התורני הצנזורה נעשית כמעט בגלוי ובמוצהר

דרומי כתב:לא נראה שהוא בכוונה אלא שנשמטה שורה בעקבות 'טעות הדומות'

עמקן כתב:נוכחות בעל בחדר לידה - דעת האגרו"מ
תצטרכו להרשם ולהתחבר לראות כל הקובצים שם. אבל יש שם צילום של תשובת הרב זילבשטיין, ועוד תשובה על זה שנדפס בספר אחר.

הגיונות כתב:

עמקן כתב:נוכחות בעל בחדר לידה - דעת האגרו"מ
תצטרכו להרשם ולהתחבר לראות כל הקובצים שם. אבל יש שם צילום של תשובת הרב זילבשטיין, ועוד תשובה על זה שנדפס בספר אחר.

RYZ(LST)_Page_2__01.png

ויש לדון בזה לאור דברי המג"א שמותר לשקר ולהיתלות באדם גדול. ויש לחלק האידנא. ואכמ"ל

זאב ערבות כתב:בספר פסקי תשובה ירושלים תשס"א יש בסופו קונטרס דברי חכמים, והשמיטו במכוון את סימן ה' (קפצו מד' לו'). הסיבה לא ברורה כיוון שמובאים שם דברי האבני נזר נגד הספר בשמים ראש.

זאב ערבות כתב: דברי האבני נזר נגד הספר בשמים ראש.

יוצא פוניבז' כתב:ולא מזמן ראיתי בחנות הספרים את הספר המשכילי הנ"ל. כנראה עדיין יש מי שמדפיס אותו בכדי לגרוף לכיסו עוד כמה פרוטות. וההי"ב.

קרית מלך כתב:

יוצא פוניבז' כתב:ולא מזמן ראיתי בחנות הספרים את הספר המשכילי הנ"ל. כנראה עדיין יש מי שמדפיס אותו בכדי לגרוף לכיסו עוד כמה פרוטות. וההי"ב.

כנראה לא ידוע לך מה שכתב הקהלות יעקב במכתבו שבדורנו אין ראוי לעסוק בזה

יוצא פוניבז' כתב:
אתה מתכוון שזה לא ידוע למדפיס?

קרית מלך כתב:

יוצא פוניבז' כתב:
אתה מתכוון שזה לא ידוע למדפיס?

אדרבה, ידוע למדפיס שכבר פסק והכריע הקה"י שאין לעסוק בחלק השלילי שבו אלא בחלק החיובי.

דרופתקי דאורייתא כתב:בספר באר שמחה עמוד תקמא,
שהגאון בעל התעוררות תשובה השמיט מהספד החתם סופר על רבו הגרנ"א זצ"ל מה שכתב:

אך מי שיגיע לכלל תכלית החסידות והפרישות, ולא כחסידי הזמן ח"ו, כי אם קרא ושנה ושונה לתלמידים וכל רז לא אניס ליה.

ומחק התיבות המודגשות, עקב שהתגלה לו החת"ס בחלום ואמר לו "לא כל מה שבכתב צריכים להדפיס" ושיער שהכוונה להנ"ל.
ולכן בתורת משה זה נשמט.
אבל הגרי"נ שטרן ז"ל בדרשות חת"ס דשע"ג ע"א הדפיס זאת.

ש. ספראי כתב:
יצויין שבכמה מכתבי האדר"ת שנדפסו, הושמטו כמה קטעים שלא יוסיפו כבוד להאדר"ת, בהנחיית הגרב"ש דויטש, שהחליט מה נכנס ומה לא.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מי אמר שזה היה לתקופה קצרה?

דרופתקי דאורייתא כתב:

ש. ספראי כתב:
יצויין שבכמה מכתבי האדר"ת שנדפסו, הושמטו כמה קטעים שלא יוסיפו כבוד להאדר"ת, בהנחיית הגרב"ש דויטש, שהחליט מה נכנס ומה לא.

אפשר דוגמא של השמטה מטעם כזה?

דרופתקי דאורייתא כתב:אפשר דוגמא של השמטה מטעם כזה?