פורום אוצר החכמה

ג. נחמי' ט, ו ואילך.

חגי פאהן כתב:

עזריאל ברגר כתב:איזה תאריך שמוזכר בתנ"ך, אנו מזכירים אותו 12-20 יום אחריו בכל שנה?

א. וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט. למ"ד שזה תשרי.
ב. יש תאריך אחר (שאינו חג), שהשנה יוזכר בעיצומו של יום...
ג. איזה קטע מהתפילה שאומרים בכל יום, נאמר לראשונה בכ"ד תשרי?

א. כמדומני שאינו מתאים למנין הימים - כתבתי 12-20 יום, דהיינו למנינך כט תשרי - ז מרחשון.
אך הפתרון הנכון הוא: י"ב טבת, המוזכר בהפטרת פרשת וארא. 12 יום - עד כ"ד טבת שלפעמים הוא עש"ק פרשת וארא שבו אומרים את ההפטרה בשמו"ת לכמה מנהגים. 20 יום - עד ג שבט שלפעמים הוא שבת פרשת וארא.
"בכל שנה" - זהו דווקא למנהגנו, שאומרים את הפטרת השבוע בשמו"ת אף בשר"ח (מלבד קריאת ההפטרה הנקראת בבית הכנסת), אבל אלו שאינם נוהגים בכך - כאשר חל ר"ח שבט בשבת הם לא קוראים את ההפטרה הזאת כלל.

חידה לפרשת ויגש:
לפני שבועיים – יוסף מצא. השבוע – אמרו ליוסף שמצאו. ובקריאת התורה שקראנו השבוע – משה אומר שהוא מצא. מה הם מצאו?

לבי במערב כתב:ג. נחמי' ט, ו ואילך.

לא רק מפסוק ו ואילך, אלא ה-יא.

כדכד כתב:ב. פטירת אהרן הכהן בר"ח אב. נזכרת בפרשת מסעי שהשנה קוראים בר"ח שחל בשבת

וברוב השנים קוראים זאת בשבת מברכין אב, מלבד כשחל ט"ב בשבת, שאז קוראים זאת יום למחרת היארצייט, כדלעיל viewtopic.php?f=7&t=541&p=639850&hilit=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F#p639850

עזריאל ברגר כתב:

לבי במערב כתב:ג. נחמי' ט, ו ואילך.

לא רק מפסוק ו ואילך, אלא ה-יא.

מח' נוסח אשכנז ספרד.

ישנו מנהג (ונראה לי שהחל אצל האומות) שמי שיש לו יום הולדת יושב על כסא וכולם אוחזים את הכסא ומרימים אותו השמימה. היכן מצינו בתנ"ך זכר לדבר, שאפשר להבין שאדם שהיה לו מאורע משמח התיישב על כסא וכולם החזיקו את הכסא? (שוב, זה לא בדיוק הפשט אבל נחמד)

עזריאל ברגר כתב:חידה לפרשת ויגש:
לפני שבועיים – יוסף מצא. השבוע – אמרו ליוסף שמצאו. ובקריאת התורה שקראנו השבוע – משה אומר שהוא מצא. מה הם מצאו?

חן

עזריאל ברגר כתב:לפני שבועיים – יוסף מצא. השבוע – אמרו ליוסף שמצאו. ובקריאת התורה שקראנו השבוע – משה אומר שהוא מצא. מה הם מצאו?

חן (וישב לט, ד. ויגש מז, כה. תשא לד, ט - מקריה"ת דת"צ).

[שו"ר שכבר השיב הרב 'כדכד', ומשנה ראשונה ממקומה לא זזה].

אגב, לכאו' צ"ל ההגדרה 'אמרו ליוסף שימצאו'. הלא כן?

לעיל נשאלה החידה דלקמן:

עזריאל ברגר כתב:חידה ששאל זאב פרנק שי' בתוכניתו "שבע מי יודע" בערוץ 7 ע"ה:
רק גוי שאינו מבחין בין אמירה לדיבור - יעשה מראש וזנב חיבור.
החידה נשאלה בקשר לפרשה מסוימת בתורה, אך היום גיליתי שהיא מתאימה גם לפרשה נוספת.

בתשובתי עלי' הוספתי אפשרות נוספת לפתרון. מי יודע?

לבי במערב כתב:ס"פ פנחס ור"פ מטות . . גם בפ' פנחס גופהּ נמצא כזה. וברוך היודע...

לבי במערב כתב:

עזריאל ברגר כתב:לפני שבועיים – יוסף מצא. השבוע – אמרו ליוסף שמצאו. ובקריאת התורה שקראנו השבוע – משה אומר שהוא מצא. מה הם מצאו?

חן (וישב לט, ד. ויגש מז, כה. תשא לד, ט - מקריה"ת דת"צ).

[שו"ר שכבר השיב הרב 'כדכד', ומשנה ראשונה ממקומה לא זזה].

אגב, לכאו' צ"ל ההגדרה 'אמרו ליוסף שימצאו'. הלא כן?

כל דבריך נכונים.

לבי במערב כתב:לעיל נשאלה החידה דלקמן:

עזריאל ברגר כתב:חידה ששאל זאב פרנק שי' בתוכניתו "שבע מי יודע" בערוץ 7 ע"ה:
רק גוי שאינו מבחין בין אמירה לדיבור - יעשה מראש וזנב חיבור.
החידה נשאלה בקשר לפרשה מסוימת בתורה, אך היום גיליתי שהיא מתאימה גם לפרשה נוספת.

בתשובתי עלי' הוספתי אפשרות נוספת לפתרון. מי יודע?

לבי במערב כתב:ס"פ פנחס ור"פ מטות . . גם בפ' פנחס גופהּ נמצא כזה. וברוך היודע...

ויהי אחרי המגיפה?

איזה דבר בקריאת התורה תמיד עושה הכהן (כלומר: העולה ראשון) מלבד 13 פעמים בשנה שהכבוד הזה ניטל מהכהן ובכמעט כולם הוא עובר ללוי?
כמעט רוב הפעמים - באותו חודש!

הבהרות:
א. בקביעות אחת בלבד - 12 פעמים בשנה.
ב. לא אמרתי שעושה זאת רק הכהן. לפעמים עושים את זה כל העולים. לפעמים חלקם.

עזריאל ברגר כתב:

לבי במערב כתב:לעיל נשאלה החידה דלקמן:

עזריאל ברגר כתב:חידה ששאל זאב פרנק שי' בתוכניתו "שבע מי יודע" בערוץ 7 ע"ה:
רק גוי שאינו מבחין בין אמירה לדיבור - יעשה מראש וזנב חיבור.
החידה נשאלה בקשר לפרשה מסוימת בתורה, אך היום גיליתי שהיא מתאימה גם לפרשה נוספת.

בתשובתי עלי' הוספתי אפשרות נוספת לפתרון. מי יודע?

לבי במערב כתב:ס"פ פנחס ור"פ מטות . . גם בפ' פנחס גופהּ נמצא כזה. וברוך היודע...

ויהי אחרי המגיפה?

ויהי אחרי המגפה הוא תחילת פסוק שבו יש "פיסקא באמצע פסוק". שתי החלוקות לפסוקים ולפרשיות הם ניתנו למשה מסיני וקשה להגדירם כהחלטה של גוי

לבי במערב כתב:

עזריאל ברגר כתב:ויהי אחרי המגיפה?

כפי שכתב הרב 'כדכד', שם שאני - שלשניהם יש מקור ושורש למעלה.
הכוונה לקאפיטל זך, ודו"ק.

אכן דוחק קצת לומר שהגוי טעה בזה.

עזריאל ברגר כתב:איזה דבר בקריאת התורה תמיד עושה הכהן (כלומר: העולה ראשון) מלבד 13 פעמים בשנה שהכבוד הזה ניטל מהכהן ובכמעט כולם הוא עובר ללוי?
כמעט רוב הפעמים - באותו חודש!

הבהרות:
א. בקביעות אחת בלבד - 12 פעמים בשנה.
ב. לא אמרתי שעושה זאת רק הכהן. לפעמים עושים את זה כל העולים. לפעמים חלקם.

להתחיל את קריאתו בתחילת פרשה פתוחה/סתומה.

4 פעמים - פרשת ויחי - מלבד בקביעות הכז, שעשרה בטבת חל ביום חמישי.
9 פעמים - קריאת ויחל.

בכולם - חוץ משבת פרשת ויחי - הלוי מתחיל בתחילת פרשה.

וכמעט רובם (6 מתוך 13, או 5 מתוך 12) הם בחודש טבת.

נאמר בספרי ההלכה שאם מתנגשים א עם ב - נוותר על א ונקיים את ב, מלבד בזוג מסוים בו נוותר על ב ונקיים את א.
כשנבדוק - נראה שבסה"כ הוא נוגע ל7 מקרים:
אחד - הוא היוצא מן הכלל הנ"ל.
עוד שנים - גם יוצאים מן הכלל, בכך שלא מוותרים על אף אחד, אלא משנים את זמנו.
אחד - לא יכול לקרות כלל.
ואחד - מעולם לא ראיתי שהוא קרה (אבל יהודים רבים כן רואים אותו - בממוצע "פעמים בשבוע").
נשארו רק 2 מקרים לקיים את הכלל ככתבו וכלשונו.

אז איזה כלל זה???

נ.ב. פתרון מלא - חייב לפתור גם את הביטוי "פעמיים בשבוע"!

עזריאל ברגר כתב:נאמר בספרי ההלכה שאם מתנגשים א עם ב - נוותר על א ונקיים את ב, מלבד בזוג מסוים בו נוותר על ב ונקיים את א.
כשנבדוק - נראה שבסה"כ הוא נוגע ל7 מקרים:
אחד - הוא היוצא מן הכלל הנ"ל.
עוד שנים - גם יוצאים מן הכלל, בכך שלא מוותרים על אף אחד, אלא משנים את זמנו.
אחד - לא יכול לקרות כלל.
ואחד - מעולם לא ראיתי שהוא קרה (אבל יהודים רבים כן רואים אותו - בממוצע "פעמים בשבוע").
נשארו רק 2 מקרים לקיים את הכלל ככתבו וכלשונו.

אז איזה כלל זה???

הכלל אומר שכאשר יש פרשיות מחוברות - אומרים את הפטרת הפרשה השניה, ומוותרים על הראשונה, חוץ מאחרי-קדושים.

יש בסך הכל שבע זוגות של פרשות שמתחברות:
1. אחרי קדושים - הנ"ל.
2-3. נצבים וילך ומטות מסעי - לא מוותרים על אף הפטרה משתיהן אלא היא זזה לשבוע הבא/הקודם.
4. ויקהל פקודי - תמיד תהיה בפרשת פרה או החודש, כך שאין את ההתלבטות איזו הפטרה לומר.
5. חוקת בלק - מעולם לא ראיתי, כי הן מצטרפות רק בחו"ל, ומעולם לא הייתי בחו"ל בשבת חוקת-בלק (י"ב תמוז). אבל בחו"ל - זה קורה בממוצע "פעמים בשבוע" דהיינו פעמיים ב7 שנים (הנקראות "שבוע" בלשון חז"ל).

נשארו רק 2 זוגות בהם אנו מקיימים את הכלל:
6. תזריע מצורע.
7. בהר בחוקותי.

נאמר בגמרא שרבי שמעון בן רבי יוסי בן לקוניא ראה את רשב"י עושה מעשה ונהג על פיו להקל.
החידה: מה היתה קרבת המשפחה בין ר"ש בר"י בן לקוניא לבין רשב"י?

כדכד כתב:נאמר בגמרא שרבי שמעון בן רבי יוסי בן לקוניא ראה את רשב"י עושה מעשה ונהג על פיו להקל.
החידה: מה היתה קרבת המשפחה בין ר"ש בר"י בן לקוניא לבין רשב"י?

כי אכלא לדנא.

לא הבנתי

כדכד כתב:לא הבנתי

עיין סנהדרין כח ב

אינו מכוון לגמרי
כלומר, המלים שכתב מר מתאימות גם לסוג הקירבה הזה אבל הקירבה המשפחתית ששאלתי אינה זו המדוברת בגמרא סנהדרין שהזכיר מר אלא דומה לה

ראה בארוכה 'תולדות תנו"א' בערכו.

לבי במערב כתב:ראה בארוכה 'תולדות תנו"א' בערכו.

בקיצור: יש מקורות שונים לשאלה אם הוא היה מחותנו או אח-כלתו.

בקצרה בב"מ פה. רבי חפש דרך ללמד תורה את בנו של ראב"ש. והגמ' אומר ש"אשלמיה לר"ש בר' יוסי בן לקוניא אחוה דאימיה" היינו אחי אמו של בנו של ראב"ש ומזה משמע שהיה אחי אשתו של ראב"ש דהיינו אחי כלתו.
מדברי הכותבים פה אני מבין שיש מקורות לקרבת משפחה אחרת ביניהם אבל לא הכרתים כשכתבתי וכוונתי היתה לגמ' הנ"ל.

קבוצה המופיעה בתחילת וסוף פרשה
(יש שתי תשובות לחידה, באותה הפרשה)

אם מתבקש רמז נא להודיעני

מהם שמות אחות המנהיג?

יאיר כתב:מהם שמות אחות המנהיג?

סוטה יא א
פועה זו מרים
סוטה יב א
עזובה זו מרים ולמה נקרא שמה עזובה שהכל עזבוה מתחילתה הוליד והלא מינסב הוה נסיב לה יריעות שהיו פניה דומין ליריעות דואלה בניה אל תקרי בניה אלא בוניה ישר שישר את עצמו שובב ששיבב את יצרו וארדון שרדה את יצרו ואיכא דאמרי על שהיו פניה דומין לורד (דברי הימים א ד, ה) ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה אשחור זה כלב ולמה נקרא שמו אשחור שהושחרו פניו בתעניות אבי שנעשה לה כאב תקוע שתקע את לבו לאביו שבשמים והיו שתי נשים נעשה מרים כשתי נשים חלאה ונערה לא חלאה ונערה הואי אלא בתחילה חלאה ולבסוף נערה ז(דברי הימים א ד, ז) ובני חלאה צרת וצהר ואתנן צרת שנעשית צרה לחברותיה צהר שהיו פניה דומין כצהרים אתנן שכל הרואה אותה מוליך אתנן לאשתו

ושם: דוד נמי ממרים קאתי דכתיב ותמת עזובה אשת כלב ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור וכתיב ודוד בן איש אפרתי וגו'.

מצויין! תשובה מלאה

היכן כתוב בתורה "ויאמר ד' אל משה בא אל פרעה" ולא בפרשת בא?

כדכד כתב:היכן כתוב בתורה "ויאמר ד' אל משה בא אל פרעה" ולא בפרשת בא?

פרשת וארא (שמות ז, כו).

אבל זו שאלת חיפוש ולא חידה...

חשבתי לכתוב שלא יחפשו בתכנות חיפוש אבל היה נראה לי שזה מובן.
בכל אופן אם אני זוכר נכון גם הטעמים זהים

צופה_ומביט כתב:פרשת וארא (שמות ז, כו).

וכן ט, א.

[כמוהו תיבות "כי תצא למלחמה על איביך" (דברים כ, א) קודֶם להופעתן ר"פ תצא (כא, י). וצריכים להזהיר בעלי־הקריאה ע"ז].

חידת הגר"ש אלתר שליט"א לתשב"ר היום

בית הגנזים כתב:חידת הגר"ש אלתר שליט"א לתשב"ר היום

חידה אתרוג.jpg

שיעור אתרוג כביצה.

החידה הראשונה התשובה היא ר"עשלקט אתרוג בשבט והסתפק לו זמן המעשר

החידה השניה אולי:
אתרוג
פרי עץ הדר
תפוח (לתוס')