פורום אוצר החכמה

עתניאל בן קנז כתב:בתהילים דרש משה (מד, ז) לרבי משה אוסטרר, מצטט בשם הר"ר צמח בהקדמתו
האם מישהו יכול לזהות באיזה ספר מדובר?

דרש משה מד, ז.jpg

לפי התוכן, להשערתי מדובר באחד ההקדמות של רבי יעקב צמח, לא' מספריו שההדיר, בתורת הקבלה.
אולם לא מצאתי לע"ע. אודה לסיוע

חלק מהדברים נמצאים בקטע מתוך הקדמת מהר"י צמח לספרו "רנו ליעקב", שנדפס בסוף הקדמת מהר"ח ויטאל ל"עץ חיים".
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?84742&pageid=P0020
(ויש ביניהם קצת שינויים)
אך שם לא נזכר הקשר עם הפסוק ללמד בני יהודה קשת, [ויש לבדוק בכת"י?]. ויכול להיות שהביאור על הפסוק הוא תוספת שנוספה עפ"י דברי מהר"י צמח, והבאים אחריו סברו שגם זה ממנו.
[וצריך בירור אם הקדמה זו היתה מודפסת בזמן מחבר "דרש משה", או שעדיין היתה בכת"י].

לא נמצא גם בכת"י

הקדמת מהר"י צמח לספרו רנו ליעקב [שמחה] נדפסה בס' ארשת ב' עמ' 381-382.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0191L

בנשמת אדם (חיי אדם ונשמת אדם המפואר עמוד ת"ק)

"ונ"ל עוד ראיה לזה מדף ע"ג מאן דשקיל פיסא ונתר תמרי דאמר רב אשי אין דרך תלישה בכך שמע מינה דאע"ג רעל כל פנים עוקר דבר פטור משום דקוצר אינו אלא במה שדרך לקצור וכן כתב הרמב"ם בפ"ח ולפ"ז שפיר י"ל דתולש בפיו פטורם ונ"ל דגם זה תליא בפלוגתא דבסי' ש"ך ברמ"א במוצץ בפיו וא"כ י"ל דה"ה תולש."

המהדירים של חיי אדם ונשמת אדם המפואר עמוק ת"ק כותבים שהוא נמצא בפ"ח ה"ג, אבל לא רק שזה לא נמצא שם לכאורה. להפך, מדברי הרמב"ם (פ"א, ה"ח) משמע שאפילו במה שאין דרך לקצור חייב. עי' ספר אורה ושמחה על אתר.

בס' תוספת שבת או"ח שלדףא
כותב שמותר להציל מן הדליקה בשבת מזון ג' סעודות לבהמה הואיל ואסור לאכול קודם שיאכיל לבהמתו.
ומציין מקור לדין זה מ"כ- היינו מצאתי כתוב.
היכן כתוב כן?

כתב במור וקציעה סימן שלד

בטור. הראוי לבהמה לבהמה. נמצא גם בהמתו של ישראל אוכלת ג' סעודות בשבת לפי שאסור לאדם שיאכל קודם שיאכיל לבהמתו

יש לבדוק את שנות הדפסת הספרים, מאחר ששניהם חיו באותו דור.

יהודה בן יעקב כתב:יש לבדוק את שנות הדפסת הספרים, מאחר ששניהם חיו באותו דור.

לכאורה מור וקציעה על הלכות שבת [תקכ"ח] יצא לאור אחרי הדפסת ספר תוספת שבת [תקכ"ז]

נראה שכוונתו לספר הון עשיר שבת פט"ז מ"ב ד"ה מצילין

וונדרבר כתב:הקדמת מהר"י צמח לספרו רנו ליעקב [שמחה] נדפסה בס' ארשת ב' עמ' 381-382.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0191L

ארשת ב עמוד 381-382.PDF

יישר כחך.
תודה רבה!
עזרת לי.
תזכה למצות ולכל טוב.

בספר מאמר מרדכי על אסתר לרבי שם טוב מלמד זצ"ל מזכיר את הרי"ץ והר"ש די וידאש
מי יודע למי הכוונה.
דוגמא


ועוד מזכיר גם את הרא"ג

הרי"ץ הוא רבי יום טוב צהלון בספר לקח טוב והוא מביא שם גם פירוש הר"ש די וידאש שלא נדפס
הרא"ג הוא רבי אלישע גאליקו

מי זה סתם הגאון ז"ל שמוזכר ברבינו בחיי?

דמשק כתב:מי זה סתם הגאון ז"ל שמוזכר ברבינו בחיי?

רבינו סעדיה גאון

שברי לוחות כתב:

דמשק כתב:מי זה סתם הגאון ז"ל שמוזכר ברבינו בחיי?

רבינו סעדיה גאון

מהשערה או מידיעה ברורה? בדר"כ הוא מביא את רס"ג בשמו המלא.

דמשק כתב:

שברי לוחות כתב:

דמשק כתב:מי זה סתם הגאון ז"ל שמוזכר ברבינו בחיי?

רבינו סעדיה גאון

מהשערה או מידיעה ברורה? בדר"כ הוא מביא את רס"ג בשמו המלא.

כך היה נראה לי בסתמא, כי הוא מרבה להביא דבריו, שוב ראיתי לפו"ר רק מקום אחד שמזכיר הגאון סתם והוא בפרשת תולדות
ודבר זה הובא בשם רבינו סעדיה גם במקורות אחרים, עיין מפירושי רב סעדיה עמ' מח
שו"ר בעיונים בביאור על התורה לרבינו בחיי בן אשר עמ' סח שהעיר בזה

ייש"כ. אכן על קטע זה חיפשתי המקור.

מי הוא רבי משה הכהן הספרדי שמזכיר רבי אברהם אבן עזרא בפירושו לתנ"ך כמו בבראשית א' כ"ו ושמות ב' ד' ועוד הרבה הרבה.
תימה שבשם הגדולים לא מזכירו.

חד ברנש כתב:https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%92%27%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%94

מה מובא בקישור? אם אפשר להביא הדברים לכאן

רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה
משה בר שמואל הכהן אבן ג'יקָטילה (או הרמ"ך או משה הנקדן) (1020, קורדובה, ח'ליפות קורדובה – 1080, סרגוסה, טאיפת סרגוסה של שושלת בָּנוּ הוּד), זרע למשפחת כוהנים מיוחסת, היה פרשן המקרא,[1] פייטן, ומדקדק.

חיבוריו
הספרים שכתב אבדו, ועצם קיומם, או הכתוב בהם, ידוע לנו מתוך ספריהם של פרשנים אחרים כגון רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע),[2] רבי דוד קמחי (רד"ק)[3] והמלבי"ם[4] שמציינים לפירושיו בשם רבי משה הכהן או הרמ"ך. ראב"ע גילה כלפיו כבוד והערכה גם כאשר חלק על פירושיו,[5] ואף כינה אותו "הגדול שבמדקדקים".[6] בעוד רבי משה אבן עזרא אמר עליו כי "הוא נמנה בין המעולים של המליצים הנשגבים"[6] ג'יקטילה היה אחד מהמשוררים הצעירים אשר נתמכו על ידי רבי שמואל הנגיד, ולאות תודה חיבר שירי תהילה לכבוד רבי שמואל ולכבוד בנו אִל-יוסףִ.

שמות ספריו:
זכרים ונקבות - חיבור על דקדוק
דרכו בפרשנות
הרב משה חיבר פירושים בערבית על רוב ספרי המקרא,[6] ואף הבהיר בהקדמתו לתרגום שחיבר לספריו של רבי יהודה חיוג' כי הצורך לכתוב חיבורים בתחומי הלשון והפרשנות בשפה הערבית דווקא, נובע מדלותה של השפה העברית לעומת הערבית.[7]

ג'יקטילה ייחס את הנבואות בפרקים מ' ואילך בספר ישעיהו לתקופת בית שני, ודבריו אלו אשר הובאו בפירושו של האבן עזרא לישעיהו פרק מ' פסוק א': "ואלה הנחמות הראשונות, מחצי הספר על דעת רבי משה הכהן נוחו עדן, על בית שני". בעוד הפרשנים המסורתיים אינם רואים כל בעיה בנבואות מתקופה אחת על תקופה שנייה, מוצאים חוקרי ביקורת המקרא בדברים אלו הוכחה לכך שספר ישעיהו נכתב על ידי שני נביאים בעלי שם זהה.

פירושיו של אבן ג'יקטילה קובצו על ידי שמואל אברהם פוזננסקי. שיריו, שמהם שרדו רק עשרה, כתובים במשקל ובהם, שירי קודש, שירי ידידות, ושירי יין.

שיר היין של משה אבן ג'יקטילה נקרא "מי זה בא בגיל ושמחה", והוא מתחיל בחרוז:

"בָּא יַיִן אֲשֶׁר מִנְיָנוֹ
שִׁשִּׁים וַעֲשָׂרָה,
יָצָא סוֹד וְהוּא עִנְיָנוֹ,
גַּם הוּא בַּסְּפִירָה".

הערות שוליים
לדעת אוריאל סימון ויוסף כהן, פרשנות המקרא הייתה מקצועו העיקרי.
זאב וייסמן, מבוא למקרא, יחידות 1–2, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 34.
ראו פירושו לספר בראשית, פרק ל', פסוק י"א; ספר תהלים, פרק ע"ז, פסוק ה' ועוד
השוו התורה והמצוה, ויקרא חובה פרק כ
באחרית דבר לספרו של רבי אברהם אבן עזרא, יסוד מורא וסוד תורה, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן ובעריכת יוסף כהן ואוריאל סימון.
"ג'יקטילה, משה בר שמואל הכהן אבן-", האנציקלופדיה העברית, כרך י', עמ' 721.
הקדמת אבן ג'יקטילה לתרגום ספרי חיוג', מהדורת יוחנן ביליאם נוט, ברלין, ה'תר"ל.

רבי משה הכהן אבן ג'אקטיליה נזכר גם בסוף פי' הרז"ה על מס' קינין (פ"ג מ"ז)
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 487&hilite

בספר טירת כסף למהרח"א גאטינייו דף ס"ה ע"ג, הביא בשם הר"ב זרע אברהם פרשת וישב סוף ד' ע"ג מדרש חזית על הפסוק הדודאים
לאיזה זרע אברהם הכונה?

מצאתיו בזרע אברהם על מדרש רבה בראשית פרשה פ"ד ט"ז

דף עג סוף ע"ב ממש בדפוס אמשטרדם תפ"ה. והרב טירת כסף נפטר ת"ץ.

בס' מעשי למלך כת"י [להאדר"ת זצ"ל], בסי' קסא מביא שתי מקורות שלא מצאנו:
1.

הלח"מ פ"[א] מגזילה ה"[ב] הקשה לשיטת רמב"ם דאפילו פחות משו"פ אסור לגזול ישראל א"כ מאי פריך בסנהדרין נ"ט א' והרי פחות משו"פ מי איכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור, הרי גם לישראל אסיר, ותירץ דכיון שאינו נלקה אע"פ שאסור מ"מ שפיר מקשה מי איכא מידי, והקשה בהגהות הגאון ר' הירש חיות זצ"ל בסנהדרין לשם דנעלם ממנו שיטת תוס' חולין ל"ג א' ד"ה מי איכא מידי שכתבו דבכה"ג ל"ש לומר מי איכא מידי דהרי עכ"פ אסור לישראל

לא מצאתי הגהות מהר"צ חיות על דף זה כלל.
2.

והנה כתבתי בס"ד ליישב שיטת הרמב"ם דלא כתב דעובר על כובש שכר שכיר בב' לאוין דלא כרבא בב"מ ס"א א', משום דס"ל לרמב"ם לשיטתו דפחות מש"פ אסור וא"כ איצטריך קרא לפחות מש"פ וליתא על כובש ש"ש ב' לאוין, משא"כ רבא יסבור דאינו עובר על פחות מש"פ בגזל, ורמב"ם לשיטתו, ולכאורה ק' עדיין מנ"ל לרמב"ם לפסוק דלא כרבא, ונראה, דהפ"ד כתב ראיה לשיטת רמב"ם דלא כרמב"ן מדאיצטריך [סנהדרין נ"ו ב'] מכל עץ הגן ולא גזל, ואי ס"ד דדינין היינו כל הדינין א"כ גזילות בכלל ולמה נצטווה על גזל, אלא ודאי דינין היינו כשיטת הרמב"ם, כך ראיתי מובא משמו וראיה אלימתא היא.

מי זה הפ"ד לא מצאתי בפרשת דרכים.

הכוונה לפרדס דוד פרשת נח (בדפוס זולצבאך תקמ"ו, דף ה ע"א; בדפוס ווארשא תר"ס, דף ז ע"א).

נהר שלום כתב:בס' מעשי למלך כת"י [להאדר"ת זצ"ל], בסי' קסא מביא שתי מקורות שלא מצאנו:
1.

הלח"מ פ"[א] מגזילה ה"[ב] הקשה לשיטת רמב"ם דאפילו פחות משו"פ אסור לגזול ישראל א"כ מאי פריך בסנהדרין נ"ט א' והרי פחות משו"פ מי איכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור, הרי גם לישראל אסיר, ותירץ דכיון שאינו נלקה אע"פ שאסור מ"מ שפיר מקשה מי איכא מידי, והקשה בהגהות הגאון ר' הירש חיות זצ"ל בסנהדרין לשם דנעלם ממנו שיטת תוס' חולין ל"ג א' ד"ה מי איכא מידי שכתבו דבכה"ג ל"ש לומר מי איכא מידי דהרי עכ"פ אסור לישראל

לא מצאתי הגהות מהר"צ חיות על דף זה כלל.

הדברים על אתר בדפוס ראשון של הגהות הגאון מהר"ץ חיות ז"ל, והם נשמטו בדפוס ווילנא השלישי (שבו יש דפוס שני של הגהות מהרצ"ח). קרוב לודאי בגלל הצנזורה.

באשכול סמוך viewtopic.php?f=7&t=33569&p=361853&hilit=%D7%9B%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A#p361853 הראיתי מחיקה תוכנית בדברי מהרצ"ח שנעשתה על ידי מדפיסי ווילנא האחרונים, וביטלתי דברים בטלים שנכתבו בזה על ידי איזה אורח פורח.

מזה נלמד שבהגהות מהרצ"ח בדפוס ווילנא האחרון יש התערבות של המדפיסים מצד התוכן, וגם מצד הצנזורה.

והנה צור'ף מה שביקשני איזה חכם לבדוק תיבה אחת בהגהות מהרצ"ח, שבדפוס ווילנא היא חסרת פשר ומשמעות, ובדפו"ר היא לנכון.

ושא_נס כתב:

נהר שלום כתב:בס' מעשי למלך כת"י [להאדר"ת זצ"ל], בסי' קסא מביא שתי מקורות שלא מצאנו:
1.

הלח"מ פ"[א] מגזילה ה"[ב] הקשה לשיטת רמב"ם דאפילו פחות משו"פ אסור לגזול ישראל א"כ מאי פריך בסנהדרין נ"ט א' והרי פחות משו"פ מי איכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור, הרי גם לישראל אסיר, ותירץ דכיון שאינו נלקה אע"פ שאסור מ"מ שפיר מקשה מי איכא מידי, והקשה בהגהות הגאון ר' הירש חיות זצ"ל בסנהדרין לשם דנעלם ממנו שיטת תוס' חולין ל"ג א' ד"ה מי איכא מידי שכתבו דבכה"ג ל"ש לומר מי איכא מידי דהרי עכ"פ אסור לישראל

לא מצאתי הגהות מהר"צ חיות על דף זה כלל.

הדברים על אתר בדפוס ראשון של הגהות הגאון מהר"ץ חיות ז"ל, והם נשמטו בדפוס ווילנא השלישי (שבו יש דפוס שני של הגהות מהרצ"ח). קרוב לודאי בגלל הצנזורה.

באשכול סמוך http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 9A#p361853 הראיתי מחיקה תוכנית בדברי מהרצ"ח שנעשתה על ידי מדפיסי ווילנא האחרונים, וביטלתי דברים בטלים שנכתבו בזה על ידי איזה אורח פורח.

מזה נלמד שבהגהות מהרצ"ח בדפוס ווילנא האחרון יש התערבות של המדפיסים מצד התוכן, וגם מצד הצנזורה.

והנה צור'ף מה שביקשני איזה חכם לבדוק תיבה אחת בהגהות מהרצ"ח, שבדפוס ווילנא היא חסרת פשר ומשמעות, ובדפו"ר היא לנכון.

ייש"כ

מתוך קיצור שלחן ערוך עם ביאור מסגרת השלחן. מהו כנס"י אליו מפנה ההערה?

לכאורה הכוונה לכנסת ישראל

שמואל דוד כתב:לכאורה הכוונה לכנסת ישראל

יש דבר כזה? כנסת ישראל חלק ט"ו.

צולניק כתב:מתוך קיצור שלחן ערוך עם ביאור מסגרת השלחן. מהו כנס"י אליו מפנה ההערה?

הכוונה לקובץ וילקט יוסף, שנקרא אצל המעיר כנסת יחזקאל, ראה בתחילת ספר מסגרת השולחן

שברי לוחות כתב:

צולניק כתב:מתוך קיצור שלחן ערוך עם ביאור מסגרת השלחן. מהו כנס"י אליו מפנה ההערה?

הכוונה לקובץ וילקט יוסף, שנקרא אצל המעיר כנסת יחזקאל, ראה בתחילת ספר מסגרת השולחן

יש"כ.

מי יודע מי הוא הגהת הרי"פ המוזכר בלקט הקמח החדש ח"ו סי' קנ אות לט והיכן הוא נדפס?

מבק כתב:מי יודע מי הוא הגהת הרי"פ המוזכר בלקט הקמח החדש ח"ו סי' קנ אות לט והיכן הוא נדפס?

הגאון ר' ישעיה פיק - שו"ע מכון ירושלים בילקוט מפרשים סי' קנד על מג"א ס"ק יח

בקרו טלה כתב:

מבק כתב:מי יודע מי הוא הגהת הרי"פ המוזכר בלקט הקמח החדש ח"ו סי' קנ אות לט והיכן הוא נדפס?

הגאון ר' ישעיה פיק - שו"ע מכון ירושלים בילקוט מפרשים סי' קנד על מג"א ס"ק יח

הגה' הגרי''פ.pdf

יש"כ גדול מאד.

מישהו יודע באיזה ספרי קודש זה כתוב?
(זה שנשמות הגרים נאחזים בתרגום מובא בהרבה ספרים, אני שואל היכן כתוב שלכן כתוב ויחד בלשון תרגום).

דמשק כתב:

ויחד יתרו.png

מישהו יודע באיזה ספרי קודש זה כתוב?
(זה שנשמות הגרים נאחזים בתרגום מובא בהרבה ספרים, אני שואל היכן כתוב שלכן כתוב ויחד בלשון תרגום).

עיין צמח ה' לצבי על הפסוק

שברי לוחות כתב:

דמשק כתב:

ויחד יתרו.png

מישהו יודע באיזה ספרי קודש זה כתוב?
(זה שנשמות הגרים נאחזים בתרגום מובא בהרבה ספרים, אני שואל היכן כתוב שלכן כתוב ויחד בלשון תרגום).

עיין צמח ה' לצבי על הפסוק

ייש"כ.

ספר ילקוט דוד (והובא בספרים בשמו).

וכמדומני שלא נמצא דבר זה בזוה"ק. ומקורו בש"ך עה"ת פר' שמיני (בד"ה ובזוהר פרשת ויקרא, וכנראה שמזה נובע הטעות, כי הדיבור מתחיל בדברי הזוה"ק).