פורום אוצר החכמה

בברכה המשולשת כתב:

כתונת_פסים כתב: ידוע שבביהכנ"ס של הגאון מוינלא ז"ל היו קוראין בספרי תורה בכתב ואליש ולא טרחו לתקן אותם למרות שסבר שהם פסולין.

?????

יתכן שלא הייתי מספיק ברור ואפרש שיחתי.
ידוע שבבית מדרשו של הגר"א ז"ל היו קוראין מתוך ספרי תורה שנכתבו בכתב ואליש והיו שרצו להוכיח מזה שהגר"א ז"ל סבר שכתב ואליש כשר הוא.
וכבר נכתב בזה הרבה.
מסקנא דמילתא, שהגר"א ז"ל לא הקפיד לקרוא מס"ת כשר וגם לא טרח לתקן אותם ואין מכך כל ראיה שסבר שכתב ואליש כשר הוא.
כתבתי בתמצית ממה שראיתי כותבים גדולי הפוסקים.

אוצר החכמה כתב:ולעניין מה הספר פסול?

כמו, שאסור להשביע בו בבי"ד. ויש אומרים שגם אין צריך לקום מפניו. ועוד כמה פרטי הלכות שאיני זוכר אותם כרגע. - וגם שאין יוצאים בזה מצות כתיבת ס"ת וכפי שהבאתי לעיל משם המ"ב.

וכמו לעניין שיש בו משום אל תשכן באהליך עוולה כשאינו מוגה?

על מצוות כתיבת ס"ת הוא פלא דאם הוא ספר לקרא בו תמיד לדעת הרא"ש הלא וודאי יוצא, וגם אם נחלוק על הרא"ש במה שכתב שהוא לאו דווקא ס"ת אבל לפחות עלינו לקבל את טענתו שעיקר העניין הוא מה שמשתמשים בו, ולא שהמצווה היא לכתוב ספר שאפשר להשביע בו.

כתונת_פסים כתב:

בברכה המשולשת כתב:

כתונת_פסים כתב: ידוע שבביהכנ"ס של הגאון מוינלא ז"ל היו קוראין בספרי תורה בכתב ואליש ולא טרחו לתקן אותם למרות שסבר שהם פסולין.

?????

יתכן שלא הייתי מספיק ברור ואפרש שיחתי.
ידוע שבבית מדרשו של הגר"א ז"ל היו קוראין מתוך ספרי תורה שנכתבו בכתב ואליש והיו שרצו להוכיח מזה שהגר"א ז"ל סבר שכתב ואליש כשר הוא.
וכבר נכתב בזה הרבה.
מסקנא דמילתא, שהגר"א ז"ל לא הקפיד לקרוא מס"ת כשר וגם לא טרח לתקן אותם ואין מכך כל ראיה שסבר שכתב ואליש כשר הוא.
כתבתי בתמצית ממה שראיתי כותבים גדולי הפוסקים.

אין ראיה שהגר"א סבר שכתב ועליש כשר, אבל יש ראייה שהגר"א סבר כדעת הרמב"ם בתשובה ולא ככל אותם ראשונים שהבאת, ונהג כל ימיו כדעה שהב"י סמך עליה בדיעבד (הכל מתוך מה שכתבת אתה) ??

אוצר החכמה כתב:וכמו לעניין שיש בו משום אל תשכן באהליך עוולה כשאינו מוגה?

האריכו בזה הפוסקים אם חייבים לתקן אותם.
לעת עתה אביא קטע קטן מזה העניין.

הנסיון הורה שכמעט בכל פעם שאנו בודקים ומגיהים ספר תורה לפני שיקראו בו בצבור, אנו מוצאים בו פירוד או דיבוק חסרות ויתרות ושאר טעיות. צא ולמד ממה שכתב הגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת לב חיים חלק ב' (סימן קעו): מעשה שבא לעירנו חכם אשכנזי ושמו מהר"ר יוסף נר"ו מגיה מומחה ובקי מאוד בחסרות ויתרות ובפרשיות פתוחות וסתומות וכו' באופן נפלא, והתחיל לבדוק ולהגיה ספרי התורה שבעירנו, ולא היה אפילו ספר תורה אחד שלא מצא בו טעיות, עד קרוב לשלשים טעיות, בחסרות ויתרות ובפרשיות פתוחות וסתומות וכו', ואפילו ספרי תורה שהוגהו מכבר על ידי חכמים גדולים הבקיאים בהגהה, ובכל הימים היו בחזקת כשרות, מצא בהם כמה טעיות, וגם ספרי תורה שהיו מוציאים אותם מדי שנה בשנה לאמירת כל נדרי, שהמנהג לחזור ולהגיהם בכל שנה ושנה, מצא בהם כמה טעיות וכו', ולכן כל הספרים שבעיר צריכים הגהה מחדש על ידי המגיה המומחה הנ"ל, וכל עוד לא הגיה אותם אין להוציאם לקרות בהם בצבור וכו'. ע"ש. והנה אנן מה נעני אבתריה.

ידוע שבביהכנ"ס של הגאון מוינלא ז"ל היו קוראין בספרי תורה בכתב ואליש ולא טרחו לתקן אותם למרות שסבר שהם פסולין.

אין ראיה שהגר"א סבר שכתב ועליש כשר, אבל יש ראייה שהגר"א סבר כדעת הרמב"ם בתשובה ולא ככל אותם ראשונים שהבאת, ונהג כל ימיו כדעה שהב"י סמך עליה בדיעבד (הכל מתוך מה שכתבת אתה) ??[/quote]

לא אני כתבתי סברא זו אלא אחד מגאוני הדור האריך בזה למאוד מאוד, ודעתו שם שאין צריך כלל ספר תורה כשר אלא כדי לצאת בזה כתיבת ספר תורה כפי שכתוב המ"ב והטעם שאיני מגלה איזה ספר הוא, כי איני רוצה שהוא ייכנס לאוצר.
ואולי באישי אסביר את עצמי יותר אם לא הובנתי.

על אדוננו הגר"א וכתב ואליש- כבר הרחיב רש"ז הבלין בספרו ובמאמר שכתב בהמעיין אחרי כן
ומשם עולה שאדוננו הגר"א הכשיר כתב ואליש- וממילא נפלה ההוכחה שסבר כדעת הרמב"ם בענין ס"ת פסול

במחילת כבוד תורתו.
אני כתבתי מסקנא דמילתא מאחד מגאוני זמנינו שהגר"א ז"ל לא היה איכפת לו כלל לקרות בספר תורה פסול. וגם לא חשש כלל שהוא צריך תיקון.

כתונת_פסים כתב:במחילת כבוד תורתו.
אני כתבתי מסקנא דמילתא מאחד מגאוני זמנינו שהגר"א ז"ל לא היה איכפת לו כלל לקרות בספר תורה פסול. וגם לא חשש כלל שהוא צריך תיקון.

אדרבה, יביא כתר"ה את דבריו לכאן, ונוכל לעיין ולהבין.

זה שמרבית חברי הפורום כאן ת"ח, זה דבר ברור וידוע, הראיה שכבר ללא משים, גלשו להלכות ספר תורה.
רק אני הקטן שלא בקי פה כמו כולם, שאלתי שאלה שאמורה להיות חלק ממה שהתחיל האשכול וסטה הרבה 'כמנהג המקום' פה...

דנים פה כיצד פסקו ואיך נהגו וקהילות וכו' וכו', רבותי! בואו ונשאר סביב הענין בצורה ממוקדת סביב הספר הזה.
אחת השאלות בתחילת 'שריגי' האשכול הזה שיש פסולים מעיקרם בספר הזה לכו"ע, מה עושים עם ממצא זה?
זה אמור לענין פה את החברים. [הכוונה את מי שמענין נושא ס"ת הזה]

נראה לי שגם אם אדוננו הגר"א אמר שאפשר לקרוא בס"ת פסול, הוא לא היה מתיר לכתוב אותו לכתחילה כך!

לדעתי הקלושה, מה שכתוב פה לעיל שזה ודאי ס"ת מכיון שהוא כתוב על צד אחד של הקלף, נראה לי שזה לא כ"כ ראיה כי לא מדובר בדיו שיש לנו בעטים שמתייבש באלפית השניה ואפשר לכתוב מיד בצד האחורי. פשוט בעיה טכנית.

אוהב אוצר כתב:נראה לי שגם אם אדוננו הגר"א אמר שאפשר לקרוא בס"ת פסול, הוא לא היה מתיר לכתוב אותו לכתחילה כך!

אני יודע שקשה לעכל את זה, שאין עניין לדקדק כל כך שהספרי תורה יהיו כשרים, אלא א"כ רוצה לצאת בו מצוות כתיבת ספר תורה וכדברי המ"ב שהבאתי לעיל. - ויש סופרים יראי שמים שמשקיעים מאוד בכתיבת ספרי תורה וחלילה לנו להרפות ידיהם בגלל כל מה שנכתב כאן באשכול.
ובאמת שמעולם לא סיפרתי ולא גיליתי דברים אלו לסופרי סת"ם עד היום, אך משום מה כאשר ראיתי שהאשכול נמשך ונמשך פרצתי בשאלת תם מדוע צריכה ס"ת להיות כשרה, כשרה למה?.
מאידך, יש לקחת בחשבון שיש המון ספרי תורה שהם פסולים ושלא עברו בדיקות מחשב ואבוי לנו אם נטיל דופי בכל הספרי תורות שנכתבו עד המצאת המחשב.
כמו כן ישנו גם כמה וכמה מקומות שיש שם נוסחאות שונות כמו אצל פ.ד. ועוד כהנה וראה בארוכה במנחת שי. וכבר כתבו הפוסקים שאלמלא דברי הרמב"ם שאין צריך שהס"ת תהיה כשרה לא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש.
וכבר אמרו בגמ' או לו אם יאמר משום העמי הארצים ואוי לו אם לא יאמר וכו'. ודי בזה.

אני ממש עד כדי כך לא ברור?
בעיות שהתגלות במשך השנים וגם היום מדובר על חסרות ויתרות ודיבוקים ועל כך נסובים דבריך הנכונים
הספר תורה שהתגלה מדובר באותיות שאין הדרך לכותבם כך בל' המעטה וע"ז אני מדבר ושואל 'זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי'.

אוהב אוצר כתב:אני ממש עד כדי כך לא ברור?
בעיות שהתגלות במשך השנים וגם היום מדובר על חסרות ויתרות ודיבוקים ועל כך נסובים דבריך הנכונים
הספר תורה שהתגלה מדובר באותיות שאין הדרך לכותבם כך בל' המעטה וע"ז אני מדבר ושואל 'זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי'.

ראה מש"כ זה עתה.
----
לעצם העניין מה הפשט בס"ת זו אשר מצד אחד נראה שכתבוהו עבור ס"ת ומאידך אנו רואים טעותים שונים, אמרתי, כי אפשר שכותב התורה הקפיד אלא על העשרים דברים שמונה אותם הרמב"ם בהלכות ס"ת פרק י' הלכה א.
בזה"ל:
נמצאת למד שעשרים דברים הן שבכל אחד מהן פוסל ספר תורה. ואם נעשה בו אחד מהן הרי הוא כחומש מן החומשין שמלמדין בהן התינוקות ואין בו קדושת ספר תורה ואין קורין בו ברבים, ואלו הן: (א) אם נכתב על עור בהמה טמאה. (ב) שנכתב על עור בהמה טהורה שאינו מעובד. (ג) שהיה מעובד שלא לשם ספר תורה. (ד) שנכתב שלא במקום כתיבה על הגויל במקום בשר ועל הקלף במקום שיער. (ה) שנכתב מקצתו על הגויל ומקצתו על הקלף. (ו) שנכתב על דוכסוסטוס. (ז) שנכתב בלא שירטוט. (ח) שנכתב בלא שחור העומד. (ט) שנכתב בשאר לשונות. (י) שכתבו אפיקורוס או כיוצא בו משאר פסולין. (יא) שכתב האזכרות בלא כוונה. (יב) שחסר אפילו אות אחת. (יג) שהוסיף אפילו אות אחת. (יד) שנגעה אות באות. (טו) שנפסדה צורת אות אחת עד שלא תקרא כל עיקר או תדמה לאות אחרת. בין בעיקר הכתיבה בין בנקב בין בקרע בין בטשטוש. (טז) שהרחיק או שהקריב בין אות לאות עד שתראה התיבה כשתי תיבות או שתי תיבות כתיבה אחת. (יז) ששינה צורת הפרשיות. (יח) ששינה צורת השירות. (יט) שכתב בשאר הכתב כשירה. (כ) שתפר היריעות בלא גידי טהורה. ושאר הדברים למצוה לא לעכב:

כתונת_פסים כתב:

אוהב אוצר כתב:נראה לי שגם אם אדוננו הגר"א אמר שאפשר לקרוא בס"ת פסול, הוא לא היה מתיר לכתוב אותו לכתחילה כך!

אני יודע שקשה לעכל את זה, שאין עניין לדקדק כל כך שהספרי תורה יהיו כשרים, אלא א"כ רוצה לצאת בו מצוות כתיבת ספר תורה וכדברי המ"ב שהבאתי לעיל. - ויש סופרים יראי שמים שמשקיעים מאוד בכתיבת ספרי תורה וחלילה לנו להרפות ידיהם בגלל כל מה שנכתב כאן באשכול.
ובאמת שמעולם לא סיפרתי ולא גיליתי דברים אלו לסופרי סת"ם עד היום, אך משום מה כאשר ראיתי שהאשכול נמשך ונמשך פרצתי בשאלת תם מדוע צריכה ס"ת להיות כשרה, כשרה למה?.
מאידך, יש לקחת בחשבון שיש המון ספרי תורה שהם פסולים ושלא עברו בדיקות מחשב ואבוי לנו אם נטיל דופי בכל הספרי תורות שנכתבו עד המצאת המחשב.
כמו כן ישנו גם כמה וכמה מקומות שיש שם נוסחאות שונות כמו אצל פ.ד. ועוד כהנה וראה בארוכה במנחת שי. וכבר כתבו הפוסקים שאלמלא דברי הרמב"ם שאין צריך שהס"ת תהיה כשרה לא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש.
וכבר אמרו בגמ' או לו אם יאמר משום העמי הארצים ואוי לו אם לא יאמר וכו'. ודי בזה.

אני ממש לא מבין מה הולך כאן התחלת עם זה שיש ראשונים שמתירים לקרא בס"ת פסול, ועכשיו אתה פוסק שלא צריך שיהיה הספר תורה כשר ומתפאר בזה שלא גילית את זה עד היום, ואני שואל מה החוצפה הזאת נגד שו"ע מפורש בסימן קמג שלדעת המחבר אפילו בשעת הדחק הוא פסול, והרמ"א בסעיף ד מתיר בשעת הדחק, ואם יש לך קושיה מנוסחאות שונות הלא גם בזמן הגמרא איתא שאין אנו בקיאין בחסירות ויתירות ואפילו הכי פסקו שאין לקרא בספר פסול שהוא טעות בעניין כמבואר במ"ב שם ולכתחילה אפילו משום חסירות ויתירות נמנעים רק אין להוציא אחר. ובכלל גם אם יהיה לך כמה קושיות איך תהין לכתוב שאין צריך לעשות דבר שמפורש בשו"ע ובפוסקים באין חולק לעשותו.

וכמובן שהגר"א לא אמר דבר כזה מעולם ולא נהג הלכה למעשה בזה ואין זה אלא פטומי מילי בעלמא.

גם אנכי הדל מצטרף לדברי הרב אצה"ח כיהודה ועוד לקרא.
ועוד זאת אוסיף שצרמו לי כמה מהלשונות של התגובות כאן כאילו ההלכה השתנתה ו"התקשחה" במשך השנים. ואם קודם שנתפשטו חיבורי ההלכה של רבותינו הראשונים והטושו"ע היתה מצויה עם-הארצות בקהילות רבות הרי שעלינו להחזיק להם טובה ולא להוציא עליהם לעז כזה כאילו הם אסרו את המותר ח"ו!

דניאל כתב:גם אנכי הדל מצטרף לדברי הרב אצה"ח כיהודה ועוד לקרא.
ועוד זאת אוסיף שצרמו לי כמה מהלשונות של התגובות כאן כאילו ההלכה השתנתה ו"התקשחה" במשך השנים. ואם קודם שנתפשטו חיבורי ההלכה של רבותינו הראשונים והטושו"ע היתה מצויה עם-הארצות בקהילות רבות הרי שעלינו להחזיק להם טובה ולא להוציא עליהם לעז כזה כאילו הם אסרו את המותר ח"ו!

למנוע לזות שפתים, לא נאמר ש"ההלכה התקשחה", נאמר שהאותיות קבלו צורה קשיחה וקווים ברורים, ההבדל ברור.

אוהב אוצר כתב:בואו ונתחיל עם זה:
האם יש דעה שמכשירה אות ה"א שדבוקה לגגה?
הרי הבעיה הזו היא לאורך כל הספר!

דוקא בזה אין הצדק עמך, הרשב"ץ מכשיר ה"א דבוקה בדקות ולא בעובי כמו שהזכיר הרב אי"ס. השאלה שאני לא נעניתי עליה היא אם היה כזה מנהג (ברשב"ץ מבואר שהוא לא הכיר מנהג כזה).

למנוע לזות שפתים, לא נאמר ש"ההלכה התקשחה", נאמר שהאותיות קבלו צורה קשיחה וקווים ברורים, ההבדל ברור.

בענין צורת האותיות נראה לי שמה שביארתי למעלה הוא צודק שבדבר צורני קשה להעביר מסורות ובפרט בנמצאים במקומות שונים ותרבויות שונות שזה משפיע על העניין (כמו במבטא) אני חושב שחלק ממה שהיום דברים יותר מקובעים הוא בעיקר מפני התקשורת המצוייה יותר וההדפסה של תיקון קוראים שהפך להיות סטנדרטי אצל הרבה סופרים.
אבל לדעתי לא על זה כיוון דניאל אלא על האמירות של נערי האוצר לעיל שמלשונותיו עולה תחושה של התקשחות ההלכה בלי קשר לצורת האותיות, ואני מקווה שלא באמת כיוון לזה, כפי שמשמע מסוף דבריו

נערי האוצר כתב:לאיזו אפשרות הסכים פרופ' מארו?

שהספר לא שימש כספר-תורה אלא כחומש. הוא ציין שהדבר נדיר, אבל אפשרי. כעת מחכים לבדיקות מתקדמות לגלות מהיכן ספר התורה (ע"פ הקלף והדיו ועוד) ואז כולנו נהיה חכמים יותר.

אוצר החכמה כתב:

כתונת_פסים כתב:

אוהב אוצר כתב:נראה לי שגם אם אדוננו הגר"א אמר שאפשר לקרוא בס"ת פסול, הוא לא היה מתיר לכתוב אותו לכתחילה כך!

אני יודע שקשה לעכל את זה, שאין עניין לדקדק כל כך שהספרי תורה יהיו כשרים, אלא א"כ רוצה לצאת בו מצוות כתיבת ספר תורה וכדברי המ"ב שהבאתי לעיל. - ויש סופרים יראי שמים שמשקיעים מאוד בכתיבת ספרי תורה וחלילה לנו להרפות ידיהם בגלל כל מה שנכתב כאן באשכול.
ובאמת שמעולם לא סיפרתי ולא גיליתי דברים אלו לסופרי סת"ם עד היום, אך משום מה כאשר ראיתי שהאשכול נמשך ונמשך פרצתי בשאלת תם מדוע צריכה ס"ת להיות כשרה, כשרה למה?.
מאידך, יש לקחת בחשבון שיש המון ספרי תורה שהם פסולים ושלא עברו בדיקות מחשב ואבוי לנו אם נטיל דופי בכל הספרי תורות שנכתבו עד המצאת המחשב.
כמו כן ישנו גם כמה וכמה מקומות שיש שם נוסחאות שונות כמו אצל פ.ד. ועוד כהנה וראה בארוכה במנחת שי. וכבר כתבו הפוסקים שאלמלא דברי הרמב"ם שאין צריך שהס"ת תהיה כשרה לא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש.
וכבר אמרו בגמ' או לו אם יאמר משום העמי הארצים ואוי לו אם לא יאמר וכו'. ודי בזה.

אני ממש לא מבין מה הולך כאן התחלת עם זה שיש ראשונים שמתירים לקרא בס"ת פסול, ועכשיו אתה פוסק שלא צריך שיהיה הספר תורה כשר ומתפאר בזה שלא גילית את זה עד היום, ואני שואל מה החוצפה הזאת נגד שו"ע מפורש בסימן קמג שלדעת המחבר אפילו בשעת הדחק הוא פסול, והרמ"א בסעיף ד מתיר בשעת הדחק, ואם יש לך קושיה מנוסחאות שונות הלא גם בזמן הגמרא איתא שאין אנו בקיאין בחסירות ויתירות ואפילו הכי פסקו שאין לקרא בספר פסול שהוא טעות בעניין כמבואר במ"ב שם ולכתחילה אפילו משום חסירות ויתירות נמנעים רק אין להוציא אחר. ובכלל גם אם יהיה לך כמה קושיות איך תהין לכתוב שאין צריך לעשות דבר שמפורש בשו"ע ובפוסקים באין חולק לעשותו.

וכמובן שהגר"א לא אמר דבר כזה מעולם ולא נהג הלכה למעשה בזה ואין זה אלא פטומי מילי בעלמא.

א. מה שכתבתי משמו של הגר"א ז"ל כך קבעו גדולי הפוסקים בדורינו ועוד חזון למועד.
ב. אין כל ספק שכל סופר סת"ם השומע שלדעת כמה פוסקים לכתחילה מותר לקרוא בס"ת פסול ולדעת המחבר רק בדיעבד הרי זה גורם לו לרפיון מסוים. - צא וראה איך החברים כאן הבקיאים בהלכות סת"ם ועוסקים בזה מנסים להתעלם מזה ולהדחיק את זה. - כי זה עושה להם בלאגן בראש - כאשר עד היום היו בטוחים שדין ס"ת כדין תפילין.
ג. בסה"כ חזרתי על הדברים שכתבתי לעיל מזה, שיתכן בהחלט שלא הקפידו כל כך על כשרות הס"ת משום שתפסו כדעת הראשונים שאין צריך שהס"ת תהיה כשירה.
ד. בקשר לשינוי נוסחאות אם מותר לאשכנזי לקרוא בס"ת תימני ועוד כהנה כאשר הם חלוקים איך לכתוב פצוע דכא ועוד כהנה – מותר לו לכבודו מכובדי שלא לסמוך על הראשונים המתירים ולא לענות אחריהם אמן. אך לא כך החליטו הפוסקים.

כתונת_פסים כתב:ב. אין כל ספק שכל סופר סת"ם השומע שלדעת כמה פוסקים לכתחילה מותר לקרוא בס"ת פסול ולדעת המחבר רק בדיעבד הרי זה גורם לו לרפיון מסוים. - צא וראה איך החברים כאן הבקיאים בהלכות סת"ם ועוסקים בזה מנסים להתעלם מזה ולהדחיק את זה. - כי זה עושה להם בלאגן בראש - כאשר עד היום היו בטוחים שדין ס"ת כדין תפילין

הסר דאגה מליבך לא נראה לי שלאיזה סופר יהיה רפיון כתוצאה מדבריך מאחר וכאמור לעיל הדבר מפורש בשו"ע לפסול

אתה ממשיך למשוך את הציבור עם התעלומה אודות אותו אחד מגדולי הפוסקים. יש לך איזו סיבה מדוע בחרת להסתיר שמו?

אוצר החכמה כתב: נגד שו"ע מפורש[/b] בסימן קמג שלדעת המחבר אפילו בשעת הדחק הוא פסול

וז"ל המחבר או"ח קמ"ג סעיף ד
אם נמצא טעות בס"ת בשעת קריאה, מוציאין ספר תורה אחרת, ומתחילין ממקום שנמצא הטעות.
ובמ"ב שם בזה"ל.
בשעת קריאה. פי' שלא קראו עדיין רק מקצת העולין דבנשלם סדר הפרשה ואח"כ נמצא הטעות אין מוציאין אחרת דבדיעבד סמכינן אפוסקים דמכשירין קריאה בס"ת פסולה.
כמו כן ראה בב"י יו"ד
סי' רעט שהתחשב בסברת הרמב"ם לסמוך עליו בדיעבד.

ובטוחני שטעות סופר :) הוא.

ישבב הסופר כתב:אתה ממשיך למשוך את הציבור עם התעלומה אודות אותו אחד מגדולי הפוסקים. יש לך איזו סיבה מדוע בחרת להסתיר שמו?

למענך רבי ישבב הסופר.
הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א חיבר על זה ספר שלם.
והוא כפי הנראה טרם נכנס לאויצר, וקצת נהניתי להתעלל בהם. בצחוק כמובן.

משהו בכ"ז יש באוצר, ומבואר שם שחידושו הוא רק באופן שלא ידעו שפסול. ב'ספר השלם' על זה הוא כותב אחרת?

והוא גם לא מביא ראיה לכך מדברי אדוננו הגר"א (ובטח לא מהפלפול על הכתב ואליש)

הספר אינו לפני, מצאתי אותו באיזה אוצר לפני כמה שנים, ואם אין לי טעות כמדומני, שכתוב שם שבנו הרב וכו' שאיני זוכר את שמו שיכתב את זה.
הייתי מציע לכל מי שרוצה להחכים בנושא לעבור על זה.

דניאל כתב:

אוהב אוצר כתב:בואו ונתחיל עם זה:
האם יש דעה שמכשירה אות ה"א שדבוקה לגגה?
הרי הבעיה הזו היא לאורך כל הספר!

דוקא בזה אין הצדק עמך, הרשב"ץ מכשיר ה"א דבוקה בדקות ולא בעובי כמו שהזכיר הרב אי"ס. השאלה שאני לא נעניתי עליה היא אם היה כזה מנהג (ברשב"ץ מבואר שהוא לא הכיר מנהג כזה).

ראשית הספר לא מבית מדרשו של הרשב"ץ ושנית, הרשב"ץ לא הורה שיש לעשות ה"א כזו לכתחילה אלא הכשיר בדיעבד משא"כ בספרנו שזו צורת הכתיבה שלא הקפידו ע"ז ועל עוד כמה דברים ולא טעות חד פעמית
וזה לא לפי שום שיטה!
תקנו אותי אם אני טועה על השורה האחרונה

לי הקטן נראה, שלפי ההגיון הבריא, ספר זה לא נכתב בכדי לצאת בו י"ח קריאה [בכל אופן לכתחילה] ויש הרבה מאד שימושים חוץ מאשר לקריאה בציבור במיוחד בתקופה קדומה זו שמקלדת
ומדפסת לא היתה נחלת הכלל....
לא יתכן שבתקופה של גדולים כאלו יכתבו ספר תורה עם כתיבה בדיעבד כזו [שיבוא יום ויצטרכו לדון בכשרות הספר ומציאת זכיות והיתרים לקריאה בציבור ע"י חכמי פורום אוצר החכמה....]

כתונת_פסים כתב:

אוצר החכמה כתב: נגד שו"ע מפורש[/b] בסימן קמג שלדעת המחבר אפילו בשעת הדחק הוא פסול

וז"ל המחבר או"ח קמ"ג סעיף ד
אם נמצא טעות בס"ת בשעת קריאה, מוציאין ספר תורה אחרת, ומתחילין ממקום שנמצא הטעות.
ובמ"ב שם בזה"ל.
בשעת קריאה. פי' שלא קראו עדיין רק מקצת העולין דבנשלם סדר הפרשה ואח"כ נמצא הטעות אין מוציאין אחרת דבדיעבד סמכינן אפוסקים דמכשירין קריאה בס"ת פסולה.
כמו כן ראה בב"י יו"ד
סי' רעט שהתחשב בסברת הרמב"ם לסמוך עליו בדיעבד.

ובטוחני שטעות סופר :) הוא.

אבל בסעיף ג כתב אפילו בכפרים שאין להם ס"ת כשר אין מברכין עליו. ועיין במ"ב ס"ק יג במה שהאריך. ולכן אם בעל נפש אתה מן הראוי שתחזור בך מאמירה זאת "אני יודע שקשה לעכל את זה, שאין עניין לדקדק כל כך שהספרי תורה יהיו כשרים, " ומדברי הבל דומים.

חוזרני בי מהם ומדברי ההבל שכתבתי פה ושם במידה ואינם נכונים, וכשם שלא קיבלתי שכר על הדרישה וכו' - ואצ"ל שאם היה בדברי איזה תועלת ולו רק לפלפולא דאורייתא איני חוזר ואינו מתחרטנא.
---
אגב, אני נוטה להאמין שעוד יום הספר יכנס לאויצר, והרבה מן החברים כאן יצטרכו לאכול את כוב...

אגב, מבואר בתשובות והנהגות שהבאתי שלא ניחא ליה אפילו במ"ש הביה"ל שמקילין בדיעבד אם קראו בס"ת פסול כי לא נראה לו לסמוך על שיטה זו בראשונים ולכן הוצרך להמציא שכל האיסור מפני כבוד הציבור והיכא שלא ידעו שהס"ת פסול לא שייך.

אוהב אוצר כתב:ראשית הספר לא מבית מדרשו של הרשב"ץ ושנית, הרשב"ץ לא הורה שיש לעשות ה"א כזו לכתחילה אלא הכשיר בדיעבד משא"כ בספרנו שזו צורת הכתיבה שלא הקפידו ע"ז ועל עוד כמה דברים ולא טעות חד פעמית
וזה לא לפי שום שיטה!
תקנו אותי אם אני טועה על השורה האחרונה

אלמלא שביקשת לתקנך לא הייתי נזקק להשיבך כי גם אני חושב כמוך שהה"א המחוברת תמוהה, אבל הרשב"ץ כותב בסי' נ"א שתליית רגל הה"א והקו"ף למצוה אתמר ולא לעכב (ואתה יכול לפתוח בשו"ת ולא לסמוך על אף אחד).

אוצר החכמה כתב:וכמו לעניין שיש בו משום אל תשכן באהליך עוולה כשאינו מוגה?

בעקבות קושיות של הרב אוצה"ח התעוררתי לחשוב מדוע באמת צריך לגנוז ס"ת שאינו מוגה לפי מה שכתב הרמב"ם בתשובה ועוד שמותר לקרוא בס"ת פסול ברבים, והרי כל הטעם שצריך לגנוב ספר שאינו מוגה הוא משום שמא יקרא בו ברבים.
וצריך עיון לכאו' לעת עתה ולא מצאתי כעת מי שעמד בזה.

כתונת_פסים כתב:

ישבב הסופר כתב:אתה ממשיך למשוך את הציבור עם התעלומה אודות אותו אחד מגדולי הפוסקים. יש לך איזו סיבה מדוע בחרת להסתיר שמו?

למענך רבי ישבב הסופר.
הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א חיבר על זה ספר שלם.
והוא כפי הנראה טרם נכנס לאויצר, וקצת נהניתי להתעלל בהם. בצחוק כמובן.

הכוונה אולי לספר 'מצות היום' של הגר"מ שטרנבוך המצוי באוצר כמעט מראשיתו.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?13086&&page=1
ישר כוחך הרב חקר, ואנכי לא ידעתי שיש לו קיצור בשם 'מצות היום'.
---
ובכל אופן, אני עיינתי בזמנו, בספר 'סת"ם כהלכתן' שנת תשס"ז, ובהקדמה שם 'והנה מקצת הדברים כאן הופיעו בשעתו בספר 'מצות היום' וזה לא בנו אלא בן גיסו הרב יעקב שכטר שליט"א, ובסופו קונטרס אחרון מאת חתנו הרב שלמה זלמן איראם שליט"א.
ספר נפלא ביותר.

הרב כתונת פסים, יאכל נא כת"ר את כובעו כי מבואר שם להדיא דעת הגר"מ שטרנבוך דאסור בשופו"א לקרוא בס"ת פסול ורק מכשיר במה שנתקבל אצל חלק מהקהילות ככתב אשורית. וגם זה לא בדברים שסותרים להדיא לדינא דגמרא.