האם רבי יהושע בועז חיבר את ה'תורה אור'?

[איש_ספר]

כך מרגלא בפומי דאינשי. אבל לא מצאתי כן בהקדמתו הידועה (שנדפסה בראש הרי"ף סביוניטה שי"ד, באוצר נמצאת בש"ס עוז והדר מסכת ברכות עמ' 476).
ניסתי לבדוק גם במאמר הדפסת התלמוד לרנ"נ רבינוביץ לפי תיבות 'תורה אור' ולא הצלחתי למצוא.
ואולי כך יוצא מהעובדה שציונים אלו מופיעים לראשונה בדפוס ונציה יושטניאן שי"ד, ששם לראשונה נדפסו כל חידושי ושכלולי רבי יהושע בועז (עין משפט וכו').

[היא שיחתי]

בויקיפדיה טוענים שכן

[הבונה]

בויקיפדיה טוענים שכן

אם כבר יש מקור יותר טוב, שמן הסתם וי' סמכו עליו
שער ש"ס וילנא:

ללא שם.JPG (45.08 KiB) נצפה 9647 פעמים

[חיס]

ראה אצל הרב אברהם חבצלת מוריה קג (שנה יח, ז-ח) רי״א-רי״ב, תמוז, תשנ״ב, ע׳ צח-קא.

[איש_ספר]

במחילה אין שם כלום במענה לשאלתי.

[אליהוא]

אגב, אתה מכיר ספר זה?
http://hebrewbooks.org/39131

[איש_ספר]

לא!
חבל שהרד"צ אינו בין החיים להראות לו את הספר הזה. הוא ביקר קשות את הרב קאפח ש'תיקן' את הפסוקים ברמב"ם ולא עמד ע"כ שיש לרבמ"ם כונה בזה.
יש באוצר ספר נוסף העוסק בנוסח המקראות בספרי הרמב"ם אבל אני לא זוכר את שמו.

[ערער בערבה]

א' חיבר 'נר מצוה' וא' חיבר 'תורה אור'?

[איש_ספר]

נר מצוה שייך לעין משפט ולא לתורה אור.

[ערער בערבה]

נכון, אבל זה פסוק אחד.

[למאי_נמ?]

חבל שהרד"צ אינו בין החיים להראות לו את הספר הזה. הוא ביקר קשות את הרב קאפח ש'תיקן' את הפסוקים ברמב"ם ולא עמד ע"כ שיש לרבמ"ם כונה בזה.

מה הייתה שיטתו בעניין? הוא פרסם דברים בעניין?

[איש_ספר]

getimg.jpg (72.97 KiB) נצפה 9529 פעמים

[עשוי לנחת]

כך מרגלא בפומי דאינשי. אבל לא מצאתי כן בהקדמתו הידועה (שנדפסה בראש הרי"ף סביוניטה שי"ד, באוצר נמצאת בש"ס עוז והדר מסכת ברכות עמ' 476).
ניסתי לבדוק גם במאמר הדפסת התלמוד לרנ"נ רבינוביץ לפי תיבות 'תורה אור' ולא הצלחתי למצוא.
ואולי כך יוצא מהעובדה שציונים אלו מופיעים לראשונה בדפוס ונציה יושטניאן שי"ד, ששם לראשונה נדפסו כל חידושי ושכלולי רבי יהושע בועז (עין משפט וכו').

אתה מתכוון גם למקורות כגון אלו?

ג.jpg (702.04 KiB) נצפה 9521 פעמים

כי יש הרבה כאלו

[אחשדרפנטובסקי]

הג"ר רפאל נתן נטע רבינוביץ' ז"ל במאמר הדפסת התלמוד כותב לגבי דפוס ונציה ג': במלאכת ה' החדשה הזו נתוסף ונתחדש על הנדפסים מקדם מראי מקומות של מסורת התלמוד ומראי מקומות מהתוספות, ומראי מקומות מהפסוקים ומראי מקומות מדיני התלמוד בפוסקים וכו' אשר כל התוספת הזאת נעשה ע"י אחד מהתלמידים שמו מוהר"ר יהושע בעז. עכ"ל.
מבואר שהוא בעל תוספת הפסוקים. וברור שאין הכוונה רק לפסוקים המצויינים ברש"י ותוס'.

[איש_ספר]

כבר כתבתי למעלה שכנראה הקביעה שרבי יהושע בועז הוא מחבר התורה אור, צאה מכך שמר"מ אלו הופיעו לראשונה בש"ס יושטינאן ש"ו - שי"א, שם נוספו כל שכלולי רבי יהושע לראשונה. אבל מאידך, בהקדמתו הארוכה (שנדפסה בראש רב אלפס סביוניטה שי"ד) בה מפרט רבי יהושע את כל מפעלו, עד לנתינת סימנים בדברי המרדכי, לא מזכיר ולו ברמז את המר"מ לפסוקים, באופן שנראה מזה, שלא מתח"י יצאו. ודברי רננ"ר נאמרו כנראה בהשערה בעלמא.

ואגב אציין לדבר פלא, בהקדמתו הארוכה, המוצגת בדפוסים, כהקדמת שלטי גיבורים, (ובאמת היא הקדמה בה מתאר רבי יהושע את כל מפעלו, כמו שכבר העיר הרננ"ר במקו"א), מזכיר רבי יהושע את מסורת הש"ס, עין משפט, נר מצוה, חקור דינין, ספר המחלוקת וספר הפשוטים, ורק חיבורו המפורסם שלטי גיבורים! לא נזכר ברמז! ולא ראיתי למי שעמד על כך.

[מעיין]

בענין מה שנזכר לעיל שספר המחלוקת אינו שלטי הגבורים [ולא כהחיד"א] האריך בזה ר"ב דבליצקי בישורון כ

[מהעבר]

בשער של מסכת כריתות ויניציאה ש"י דפוס יושטיניאן שהיה פעם בידי כתוב כך
במלאכת ה' החדשה הזאת נתוסף ונתחדש על הנדפסים מקדם, מראה מקום של מסורת התלמוד ,ומראה מקום מהתוספות ,ומראה מקום מהפסוקים ,
כל התוספ' הזאת נעשה ע"י אחד מהתלמדי' שמו מהר"ר יהושע בעז ברוך יזיי"א מברוך זלה"ה
לזכות בהם את הרבים יזכור לו ולזרעו ה' ית' לטובה

כתוב מפורש שהוא המחבר

[אחשדרפנטובסקי]

בשער של מסכת כריתות ויניציאה ש"י דפוס יושטיניאן שהיה פעם בידי כתוב כך
במלאכת ה' החדשה הזאת נתוסף ונתחדש על הנדפסים מקדם, מראה מקום של מסורת התלמוד ,ומראה מקום מהתוספות ,ומראה מקום מהפסוקים ,
כל התוספ' הזאת נעשה ע"י אחד מהתלמדי' שמו מהר"ר יהושע בעז ברוך יזיי"א מברוך זלה"ה
לזכות בהם את הרבים יזכור לו ולזרעו ה' ית' לטובה

כתוב מפורש שהוא המחבר

צודק. והוא הוא הציטוט שהבאתי לעיל מהדק"ס שמצטט את נוסח שער יוסטיניאן הזה.

[איש_ספר]

תודה לאחשד"פ ולמהעבר. ובכן הודות לכם הוברר שהוא המחבר, אבל כנראה השם תורה אור נוסף באיזה שלב ע"י המדפיסים. (כנראה בגלל ציוניו הנקראים נר מצוה והמשך הפסוק ותורה אור).

[כותב]

כיהודה ועוד לקרא, בדקתי במפעל הביבי' - 'תלמוד בבלי. ש"ו. ונציה', והביאו כרכים נוספים שמוזכר כמחבר מ"מ של הפסוקים.

[כרך ד]: מסכת עירובין. עם פירוש רש"י ותוספות ופסקי תוספות ורבינו אשר ופירוש המשניות מהרמב"ם. במלאכת ה’ החדשה הזאת נתוסף ונתחדש על הנדפסים מקדם מראה מקום של מסורת התלמוד, ומראה מקום מהתוספות, ומראה מקו’ מהפסוקי’, ומראה מקו’ מדיני התלמוד בפוסקי’, והם הרמב"ם והר"ם [ר’ משה] מקוצי [בספרו, ספר מצוות גדול, רומא רל"ד בערך] ורבינו יעקב בעל הטורי’... נקרא עין משפט. וספר חיקור דינין, מיוסד על כל הדיני’ שבתלמו’ באיז’ מסכת’ נזכר ובאיזה פרק ובאיזה הלכה ובאיזה דף, על סדר ההלכתות כסדר ספר הי"ד [משנה תורה לרמב"ם]. וסימני הדינין בתלמוד, נקרא נר מצוה. גם נתוסף... קיצור פסקי הרא"ש, ומסומנין הדינין בספר רבינו אשר. כל התוספ’ הזאת נעשה ע"י... ר’ יהושע בעז מברוך... בכמ"ר שמעון מברוך... נדפס...בבית בן משק בית... מארקו אנטוניאו יושטיניאן. ש"י. קו, יו, ט-יב דף. בטופס שראינו אין שער. ראינו צילום השער שבספריית הסמינר בניו יורק.

‬

[כרך מא]: מסכת תמורה עם פירוש רש"י ותוספות ופסקי תוספות. במלאכת ה’ החדשה הזאת נתוסף... על הנדפסים מקדם מראה מקום של מסורת התלמוד ומראה מקום מהתוספות ומראה מקום מהפוסקים [צ"ל: מהפסוקים!]. כל התוספ’ הזאת נעשה ע"י... ר’ יהושע בעז... ש"י. לד דף. ‬

[כרך מג]: מסכת מעילה וקינים ומידות ותמיד. עם פירוש רש"י ותוספות. במלאכת ה’ החדשה הזאת נתוסף... מראה מקום של מסורת התלמוד ומראה מקום מהתוספות ומראה מקום מהפסוקים... נעשה ע"י... ר’ יהושע בעז... ש"י. לז [צ"ל: לח] דף. ‬

ובהערות לדפוס סביוניטה ‬שי"ג כתבו בתוך הדברים:

בשער מוצגת תכנית ההדפסה. ר’ יהושע בועז ערך קודם לכן את מהדורת התלמוד של יושטיניאן, וינציאה ש"ו-שי"א, ונזכרות כאן תחילה ההוספות שכבר באו שם: מראה מקום לתנ"ך (נקרא אחר כך "תורה אור").... מראי-המקומות לתנ"ך ("תורה אור") אמורים היו להדפס בסוף המסכת, אולם הם נדפסו בפנים, פרט לדפים הראשונים. "

ולהעיר, כי בדפוס באזל של"ח-שמ"א ‬נקרא לראשונה בשם 'תורה אור', וכנראה שהם הם שקראו המ"מ בשם זה, וכלשונם: "...היינו נר מצוה ותורה אור, אחד יורה הדינים שבמסכתא והאחר יראה מקום הפסוקים".

[הסרפד]

הראני ח״א שיש בהקדמת ר׳ יהושע בעז כעין רמז לזה שחיבר גם את מראי המקומות למקראות, כי בסוף רשימת תועלותיו כתב (אינני זוכר את לשונו) שיש בכל אלה תועלת לבעלי מקרא ולבעלי אגדה ולבעלי הלכה.

[איש_ספר]

תודה רבה לרבנים הכותב והסרפד.

[פרי_העץ]

כבר כתבתי למעלה שכנראה הקביעה שרבי יהושע בועז הוא מחבר התורה אור, צאה מכך שמר"מ אלו הופיעו לראשונה בש"ס יושטינאן ש"ו - שי"א, שם נוספו כל שכלולי רבי יהושע לראשונה. אבל מאידך, בהקדמתו הארוכה (שנדפסה בראש רב אלפס סביוניטה שי"ד) בה מפרט רבי יהושע את כל מפעלו, עד לנתינת סימנים בדברי המרדכי, לא מזכיר ולו ברמז את המר"מ לפסוקים, באופן שנראה מזה, שלא מתח"י יצאו. ודברי רננ"ר נאמרו כנראה בהשערה בעלמא.

ואגב אציין לדבר פלא, בהקדמתו הארוכה, המוצגת בדפוסים, כהקדמת שלטי גיבורים, (ובאמת היא הקדמה בה מתאר רבי יהושע את כל מפעלו, כמו שכבר העיר הרננ"ר במקו"א), מזכיר רבי יהושע את מסורת הש"ס, עין משפט, נר מצוה, חקור דינין, ספר המחלוקת וספר הפשוטים, ורק חיבורו המפורסם שלטי גיבורים! לא נזכר ברמז! ולא ראיתי למי שעמד על כך.

לגבי מה שאינו מזכיר את הפסוקים, יתכן שרוב ספרי התנ"ך נדפסו עד לאותה תקופה ללא פרקים כלל כי רק בתקופה ההיא התחילו לחלק ל'קאפיטלאך' (ויתכן שהיו גם שראו חלוקה נוצרית זו נטע זר) וע"כ יתכן שהעדיף שלא להזכירו בהקדמה. אולם כאמור לעיל, זה הוזכר בשערי הגמ' שבדפוס יושטיניאן (שלא הודפס ע"י ר' יהושע בעז בעצמו) בשביל להשביח את המקח של ההוספות שנעשו בהוצאה ההיא.

באשר ל'דבר פלא' שתמהתם, איני יודע מדוע לא עיין כ"ת בעמוד השער של הרי"ף סביוניטה שי"ד הנ"ל
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42785&st=&pgnum=247

התמיהה היותר גדולה היא אשר נראה כי חלק מהחיבורים נדפסו כבר בונצי'ה שי"ב ללא שום איזכור של ר' יהושע בעז זצ"ל
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42820&st=&pgnum=770

[ציטרון]

לפני מספר שנים קראתי היכן שהוא (נדמה לי שזה היה במבוא לשו״ת קדום מתקופת ראשוני האחרונים שיצא לאור מחדש), שהיה איזשהו פולמוס סביב גט/עיגון של בתו של בעל שלטי הגיבורים (ואם זכרוני הנ״ל אינו מטעני באותו שו״ת היה סימן שעסק בכך).
האם מישהו יודע באיזה ספר מדובר או מקור שעוסק בפרשייה הזו ?

[שמואלייזער]

באשר ל'דבר פלא' שתמהתם, איני יודע מדוע לא עיין כ"ת בעמוד השער של הרי"ף סביוניטה שי"ד הנ"ל
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42785&st=&pgnum=247

התמיהה היותר גדולה היא אשר נראה כי חלק מהחיבורים נדפסו כבר בונצי'ה שי"ב ללא שום איזכור של ר' יהושע בעז זצ"ל
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42820&st=&pgnum=770

אם יש כאן ספק מי העתיק ממי, מסתבר שר"י בועז הוא המקור, שכן הוא כותב את שמו במפורש על החיבורים, בעוד שבדפוס ונציה שי"ב הם מופיעים באופן אנונימי.
ר"י בועז כתב את חיבוריו מן הסתם במשך שנים, כראוי למלאכה מקיפה כזו, ואפשר שהדברים היו מוכנים לדפוס כבר בשנת שיב, ונמסרו על ידו (או על ידי אחרים) לדפוס והודפסו שלא תחת שמו מאיזו סיבה שלא נדע, ולאחר מכן חזר והדפיסם תחת שמו בדפוס סביוניטה.

[זאב ערבות]

במהדורה החדשה של תולדות אהרן לרבי אהרן מפיסארו, בסוף ההקדמה מביא רשימת ספרים שעוסקים בנושא מראה מקום ומייחס את התורה אור לר' יהושע בועז

[זאב ערבות]

בספר מבוא לש"ס וילנא בעריכת ר' יוסף שלום הלוי וינפלד (ירושלים תשנד) מובאים תולדות המחבר תורה אור

[מה שנכון נכון]

getimg.jpg

מש"כ הרדצ"ה שהתקון ל'וחזקתי את לב פרעה' הוא טעות כי אינו מן הענין - הרמב"ם עצמו (בכתב ידו) בשמונה פרקים פ"ח בדברו על הנושא שבהלכות תשובה מביא פסוק זה (בלבד).
ואם נפשך לומר שהוא פרפזה, כל הדיון למותר.

[שמואלייזער]

תודה רבה לכל מביאי הצילומים והידע