הודעהעל ידי אדג » ג' יוני 19, 2012 6:07 am
ואם יורשה לדרוש ציצים ופרחים לתורה, יגדיל תורה ויאדיר, ופטטיא דאוריתא - טבין, בביאור מארז"ל זה:
דהנה ידוע מה שכל תרי"ג מצות שנצטוינו נרמזו בעשרת הדברות, וכמו שהאריכו בזה ראשונים ואחרונים בפרד"ס. אך בכללות דכללות, נרמזו רמ"ח עשה באנכי ששמענו מפי הגבורה, ושס"ה לא תעשה בלא יהיה לך ששמענו מפי הגבורה.
והנה, בשרש נשמות ישראל מצינו (כמבואר בזהר) ג' דרגות, מארי תורה, מארי דרזין ומארי דמעשים טובים. דהיינו, שיש נשמות שאין להם שייכות (כ"כ) ללימוד התורה (היינו לבחי' "יגעים בתורה", אלא רק לבחי' התורה כמו שהיא [א] לידע המעשה אשר יעשון, [ב] פרק אחד ערבית ופרק אחד שחרית, וראה לקמן), ונשמות שנשמתם היא יותר מצד בחי' התורה ואין להם כ"כ שייכות לקיום המצוות.
וכמוכח ומבואר בנגלה דתורה, שיש אנשים שחובתם (כנ"ל) בלימוד התורה היא רק פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית, ולצד השני מה שאמר הנביא "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי", היינו שלימוד התורה צריך להיות בהתמדה ממש ללא הפסק, בין ביום ובין בלילה.
אך ראה זה פלא, שאף שבתורה מצינו חילוקים (כנ"ל, ומן הקצה אל הקצה), הרי בקיום המצוות בפועל לא מצינו שיפטר החכם מקיום המצוה (ומה שהעוסק בלימוד תורה פטור מקיום מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים וכדו', הרי זה מצד העוסק במצוה פטור מן המצוה, דמאי עדיפא האי מהאי, ולא מצד מעלת התורה דווקא, ורק ש"(מצות) תלמוד תורה כנגד כולם", ולכן דוחה שאר מצוות. והא ראיה, שמצוה עוברת שא"א לעשותה ע"י אחרים ועוד, דוחים אף לימוד תורה, ואכ"מ). ואדרבה אמרו חז"ל שת"ח הקב"ה מקפיד עימו בקיום מצוות ובהידור מצוה יותר מעם הארץ. ולכאו' זה צריך ביאור.
והביאור בזה, דהנה בכל איש ישראל, אחד גדול אחד קטן בחר הקב"ה, וכמו שאנו אומרים "אתה בחרתנו מכל העמים". והיינו שהבחירה הייתה בדרגא כזו שבה אנו דומים לשאר העמים, וכמאמר הנביא "הלא אח עשו ליעקב, ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי". (וכמובן בפשטות מהמושג בחירה, ששייך רק בין שתי דברים שווים - או עכ"פ קרובים - במעלה, ואם הבחירה היא על נשמות ישראל ביחס לנשמות או"ה, אין שייך בזה בחירה כלל, ודוק).
ומצד בחירה זו יש בכח ישראל לקדש הדבר הגשמי שיתהפך ויתעלה לקדושה, מעור בהמה לתפילין, וכן הלאה. דכוח זה לשנות מהות החפץ לחפצא דקדושה, הוא מצד בחירת הקב"ה בישראל (ומה שאין הקטן מועיל במעשיו, אף שגופו הוא ישראל מלידתו, הרי זה מחמת החסרון בכחות השכליים שבגוף , ואכ"מ).
ומעתה יובן מה שאמרו: "ראה אנכי שבעשרת הדברות, מכאן שישראל ערבין זה בזה", שהראיה (בפנימיות, ולא בגילוי, היינו כל רמ"ח עשה שב)אנכי שבעשרת הדברות, (הוא המקור לכך ש)כל ישראל (ללא כל חילוק) ערבין זה בזה (שכולם הם בהשוואה זה לזה, היינו ערבים מלשון התערבות וחיבור זה בזה. ובאמת בפנימיות היינו גם תוכן דערבות ממש, ואכ"מ. וגם יש לפרשו ע"ד ערֵבות - תענוג וחיות - ואכ"מ).
כך נראה לבאר, והבוחר יבחר.