"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב
מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים,
ומצור כלפי מערב, ומקרטיגני כלפי מזרח, אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים"
"צור" יושבת לצפונה דא"י, על שפת הים הגדול ים התיכון. מקום מושבו של המלך חירם.
"קרטיגני" היתה עיר גדולה על אדמת אפריקה על שפת ים התיכון, והים לצפונה. מיקום העיר היתה על יד העיר קירואן, כיום במדינת תוניסיה.
[חניבעל היה מעיר קרטג"ו, היא קרטיגני. מעניין שכנענים מיושבי צור יסדו את העיר קרטיגני].
הנה, "מצור ועד קרטיגני מכירים את ישראל ואת אביהם שבשמים", הכוונה חלק היישוב שבין עיר צור ולמטה לצד אר"י, והלאה דרך ארץ מצרים ועד קרטיגני שבתוניס, בכל הארצות האלה מכירים את ישראל ואביהם שבשמים.
אולם, המשך דברי רב חסדא ואיתימא רב, דורשים ביאור:
"מצור כלפי מערב"? הרי 'צור' יושבת על שפת הים התיכון, והים למערבה. אמנם קושיא זו אפשר לתרץ שכך פירושו: מצור כלפי מערב, היינו שמצור ולמעלה צפונה בארץ תורכיה והלאה כל אדמת אירופה כלפי מערב, אין מכירים את ישראל ואת אביהם שבשמים.
אבל "מקרטיגני כלפי מזרח" הלא היא בארץ אפריקה, על שפת ים התיכון, והים לצפונה. וא"כ מקרטיגני כלפי מזרח לכיוון א"י, ולכאורה זה היה נכלל ברישא "מצור ועד קרטיגני מכירים את ישראל וכו', ואח"כ סתר את הראשונים באמרו "ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירים את ישראל וכו' "
ולכאורה נצטרך לפרש שהכוונה ב'מקרטיגני כלפי מזרח', היינו מעבר לים הגדול מול קרטיגני לצד צפון, ארץ ספרד, והלאה כלפי מזרח כל אדמת אירופה עד צור. ולמותר לציין עד כמה זה דוחק גדול.
מה גם שלכאורה קשה, שאם באנו לפרשו כך ש'כלפי מערב' היינו תחילה לצד צפון ואח"כ לצד מערב, וכן 'כלפי מזרח' היינו מעבר לים צפונה לספרד ואח"כ כלפי מזרח עד צור שבמזרח התיכון, א"כ הלא אפשר לומר גם על החלק המכונה 'מצור ועד קרטיגני', הרישא, ששם מכירים את ישראל ואביהם שבשמים, גם על חלק זה ניתן לומר "מצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח", ואולי על חלק זה זה נראה כמסתבר יותר! עכ"פ קשה להבין איך הלשון "מצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח" שולל את החלק האחר המכונה "מצור ועד קרטיגני".
היש מי שעמד בזה, או מי שביאר מאמר זה מחכז"ל?