איש_ספר כתב: כידוע הרבה שנים חשבו שהרב פרייליך הוציא רק חלק אחד מן השערי דורא עם עבודתו. וכך במהדורות הצילום דאז הדפיסו ח"א של הר"פ וח"ב מדפוס ישן. ויהי היום ומישהו מצא בספרית הרד"צ הילמן את ח"ב של שערי דורא של הר"פ!, היתה זו הפתעה גדולה מאד! שכן הספר נחשב כאבוד/לא קיים! (הרדצ"ה מצא אותו בגניזה)
רוני כתב: דרך אגב, ידוע לי שיש עוד שניים שעובדים על הספר מלבד הרד"ד. אחד מזכרון יעקב בשם אונגר, ועוד אחד חתנו של הרה"ג ר' יצחק ישעיה וויס.
אונגר120 כתב:רוני כתב: דרך אגב, ידוע לי שיש עוד שניים שעובדים על הספר מלבד הרד"ד. אחד מזכרון יעקב בשם אונגר, ועוד אחד חתנו של הרה"ג ר' יצחק ישעיה וויס.
אונגר כבר סיים - אבל ללא מבוא שערים ושערי בינה.
פד. שאלו לרשב"ם על הכבשה שנמצאת טריפה והיתה חולבת מה לעשות עם החלב שחלבו ממנה בעודה חיה ומן הגבינות. והשיב כך, אין בידי להתיר כל דבר שנעשה מאותה כבשה תוך ג' ימים קודם שחיטתה. והביא ראיה מפרק אלו טריפות. אבל מה שנעשה קודם שלשה ימים מותר וכו' ויש אוסרים הגבינות כל י"ב חדש שנמצאת טריפה. ולא ק"ל הכי. וכ"כ רבינו ברוך (סה"ת סי' עג) שיש להתיר הגבינות ולסמוך על דברי רשב"ם וכן עמא דבר. ויש פוסקים דוקא שנמצאת טריפה ע"י סרכא או שלא הוגלד פי המכה אז יש להתיר הגבינות מטעם ספק ספיקא, כדפי' ויש לתלות ולומר נולדו עתה מקרוב, אבל בטריפות הבא מן הבטן כגון יתרת שלא בדרי דאוני וכיוצא בזה מספקא לן אם יש להתיר הגבינות אם לא. וראה איך עמא דבר.
אורח כתב:דבר מפליא ששמעתי בש"ק מהר"ד דבליצקי שליט"א
כתוב בשערי דורא סי' פ"דפד. שאלו לרשב"ם על הכבשה שנמצאת טריפה והיתה חולבת מה לעשות עם החלב שחלבו ממנה בעודה חיה ומן הגבינות. והשיב כך, אין בידי להתיר כל דבר שנעשה מאותה כבשה תוך ג' ימים קודם שחיטתה. והביא ראיה מפרק אלו טריפות. אבל מה שנעשה קודם שלשה ימים מותר וכו' ויש אוסרים הגבינות כל י"ב חדש שנמצאת טריפה. ולא ק"ל הכי. וכ"כ רבינו ברוך (סה"ת סי' עג) שיש להתיר הגבינות ולסמוך על דברי רשב"ם וכן עמא דבר. ויש פוסקים דוקא שנמצאת טריפה ע"י סרכא או שלא הוגלד פי המכה אז יש להתיר הגבינות מטעם ספק ספיקא, כדפי' ויש לתלות ולומר נולדו עתה מקרוב, אבל בטריפות הבא מן הבטן כגון יתרת שלא בדרי דאוני וכיוצא בזה מספקא לן אם יש להתיר הגבינות אם לא. וראה איך עמא דבר.
והנה לא מצינו מי שהסתפק בטרפות הבא מן הבטן וכו'. (וגם לא מובן מקום הספק ואכמ"ל) והנה כבר ידוע שהשערי דורא הולך בעקבות ספר התרומה, וגם כאן המעיין ימצא שכל הלשון (שרק מקצתה העתקתי כאן) לקוח מסה"ת אלא שדילג המעתיק שורה שלמה וכצ"ל: אבל בטריפות הבא מן הבטן כגון יתרת שלא בדרי דאוני וכיוצא בזה כל הגבינות אסורות והיכא שהטרפות מחמת שהוגלד פי המכה מספקא לן וכו' .
עוד הראה לי הר"ד שיח' שבדרכי משה סי' פ"ד אות ג' כתוב : דטרפות הבא מן הבטן כל גבינות שעשה ממנה מעולם כולן אסורות וכו' וכן פסק בשערי דורא. עכ"ל. ובשע"ד שלפנינו אין דבר כזה, רק אם נשלים כפי הגהתו !
אבל מה נעשה שכמה גדולים מאד, העתיקו נוסח השערים החסר שלפנינו!
"ובתשובת רש"י נמצא [לענין כחל], הלכה רווחת בין מניקה בין שאין [מניקה], ל"ח בדבר משום גזירה."
אונגר120 כתב:הרב מ. אונגר הראה באשכול זה את כוחו ואת בקיאותו וידענותו הרבה בכל הקשור לספר שערי דורא, בניקו אונגר120
איש_ספר כתב:הגהות שערי דורא מורכבות אכן משכבות שונות, יש מהם שנכתבו כנראה ע"י מהרא"י בעל תרומת הדשן עצמו, יש מהן שנכתבו ע"י מהר"י טרושין (הנחשב מן הראשונים) ועוד. לרוב סומכים על כלל דבריהם כמקוימים, (אף שמצינו לשון רמ"א באיזה מקום הכותב על הגהה אחת בהגש"ד, 'לא ידענו מאי חתים עליהו').
החשיבות המיוחדת שניתנה להגש"ד בעיני הפוסקים הקדמונים מחייבת שלא להכניס ולקבוע בתוכם כל הגהה שנמצא באיזה דפו"י או כת"י שאין אנו יודעים מבטן מי יצאה.
הנה נמצא בהגהה במרדכי תשובה לגאון ז"ל.. אבל משמע לי דאין תשובה זו בר סמכא כיון שלא כתבה אחד מן האחרונים אדרבה נראה הפך זה מתוך דבריהם.. ואותה התשובה איני יודע מי שנאה..
ומזה הטעם וכיוצא בו איני סומך על שום הגהה אם לא אדע שם המגיה לפי שכמה וכמה שלא הגיעו להוראה היו מגיהים בספריהם דברים שאינם הלכה ולא הסכימו עליהם בני הדור ונשאר הדבר ההוא ואחר כך העתיקו אותו המעתיקים אף על פי שלא ידעו מהו.
איש_ספר כתב:בשולי הדברים קוריז לחובבי הביביליגרפיה.
במבוא למהדורה החדשה נכתב:הרושם של הקורא שסימנים צ"ג צ"ו הם איזה תוספת שנתחדשה באיזה דפוס, כמו 'תשלום אבודרהם' למשל... עד שצריך להוכיח מכתבי היד ! שהסימנים (בינהם הלכות טריפות) הם חלק מהספר! ולדבר על עריכתם במובן של 'אהבת השלימות'.השלמנו את סימנים צג-צו שנדפסו במהדורה השניה שהוציא הרי"נ פרוליך ע"פ דפוס זאסלב, עד כה נדפסו סימנים אלה בשיבושים רבים וכו'. סימנים אלה יצאו מתח"י השע"ד שכן בכתבי היד הראשונים הינם מחוברים כהמשך אחד לסימנים הקודמים.
ובכן: בכל הדפוסים של שערי דורא, נדפסו סימנים אלו! כמו שיראה כל מי שיפתח דפוס כל דהו. ומגוחך בכלל לעסוק בזה. אלא מאי? הרב פרייליך, לא הספיק להשלים את מלאכתו, כך שהחלק השני ממהדורתו (בלבד), חסר כמה סימנים.
לפני כשלושים שנה, צילם הרב וויסנשטרן המנוח את שערי דורא של הרב פרייליך על שני חלקיו. עם גמר הלוחות, אמר לו מישהו שיתן את דעתו שחלק ב' של הרב פרייליך חסרים בו כמה סימנים, הלך הרב וויסנשטרן, וצילם את הסימנים החסרים מתוך מהדורת זאסלב, וכתב לפניהם במכונת כתיבה ישנה (אפשר לראות הכל באוצר), שהוא מדפיס סימנים אלו משום שהם חסרים במהדורת הרב פרייליך. (עורכי המאור ראו מהדורת צילום זו של הרב וויסנשטרן, והם טעו שהרב פרייליך הוא שהוסיפם...) ובכן הסימנים הללו הם חלק משע"ד בכל הדפוסים כאמור, ורק במהדורה של הרב פרייליך לא נדפסו מחמת המציק, ולא צריך לפשפש בכתבי היד כדי להוכיח את שייכותם לספר.
---
אגב הסיבה שהסימנים הנ"ל, נראים במהדורת הצילום של וויסנשטרן כמו 'תשלום אבודרהם', היא כדלהלן: כידוע הרבה שנים חשבו שהרב פרייליך הוציא רק חלק אחד מן השערי דורא עם עבודתו. וכך במהדורות הצילום דאז הדפיסו ח"א של הר"פ וח"ב מדפוס ישן. ויהי היום ומישהו מצא בספרית הרד"צ הילמן את ח"ב של שערי דורא של הר"פ!, היתה זו הפתעה גדולה מאד! שכן הספר נחשב כאבוד/לא קיים! (הרדצ"ה מצא אותו בגניזה). לאור זאת ניגש הרב וויסנשטרן להוציא מהדורת צילום של שני חלקי הספר של הר"פ. בסיום עשיית הלוחות, נותר לו גליון חלק. הוא נמלך ברדצ"ה מה לעשות, והרדצ"ה שלף 'גניזה' נוספת: הלכות טריפות לרבי דוד ן' יחיא, ויעץ לו להדפיס את זה בסוף (למרות שאין לזה שום קשר לשערי דורא! אך 'כדי שלא להשאיר הגליון חלק'), לאחר שרב וויסנשטרן הכין לוחות להלכות טריפות לרבי דוד יחיא, האירו את עינו שחלק ב' ממהדורת הר"פ חסר בו כמה סימנים בסופו, וכמו שכתבתי. הלך הרב וויס' וצילם את הסימנים החסרים מדפוס זאסלב. וכך יצא משהו משונה: הלכות טריפות של ר"ד ן' יחיא מפסיקות באמצע השערי דורא. (מהדירי המאור גם הם חזרו והדפיסו את הלכות טריפות של ר"ד יחיא בסוף הספר, משום שהתקדש והתחבר לשע"ד ע"י ווויסנשטרן מכח אילוצי הדפסה...). בעקבות כ"ז, במהדורות הצילום של וויס' , 'הסימנים החסרים' צ"ג - צ"ו, באים כנזופים בסוף הספר, והם נראים באמת כמו איזה השלמה מגניזה, שיש צורך לאמת את שייכותם ע"פ כתבי יד (למי שלא פותח שום דפוס שלפני הר"פ)...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 352 אורחים
