פורום אוצר החכמה

מקובל וידוע תפלת 'גאט פון אברהם' הנפוץ לאמרו במוצאי שבת קודש ומיוחס לרבי לוי יצחק מבארדיטשוב נ"ע
בזכרוני שפעם ראיתי באיזה קובץ או ספר מקור קדום בהרבה לתפלה זו בארצות אשכנז, וכעת אני לא יכול למצוא את הדבר


האם יש אחד שזוכר מקור הדבר, תודה רבה לכל העונים והמסייעים

יגעת ומצאת בקונטרס ברכת המזון ופירושיהם נדפס בקראקא שנ"ז

בזמנו ראיתי ספר שמביא כחמישים נוסחאות שונות, אך רבי לוי יצחק בן שרה סאסא ז"ל בחר בנוסח הזה דייקא, והבטיח הצלחה למי שאומרו. ואין בודקים מן המזבח ולמעלה.

וכל מה שכתבו עליו להקשות איך יתכן להאמין גם בשלוש עשרה עיקרים שלך וגם בנבואת משרע"ה וגם בתחיית המתים, כבר המשכילים שר"י גיחכו מזה. וחבל שממחזרים שוב ושוב את מה שהם האפיקורסים טענו.


יתכן שכבר נכתב משמו של רבי ליבער הגדול זי"ע אך איני בטוח בזה.

וחלילה לנו לשנות כפי שעשו כמה סידורים לאחרונה.

המוזר הוא, שבשלב מאוחר יותר תירגמו אותו לעברית, ללשון הקודש, ואני תמה:
א. שהרי אם אמר לאומרו בלשון זה דייקא מה שייך לאומרו בלשון הקודש. והרי זה כאחד האומר ברכת כהנים באנגלית למשל. כמובן לצורך ההדגמה בלבד.
ב. שהוא אינו מתורגם כלל נכון, וזה שתירגמו, לא הבין דבר וחצי בסוג האידיש של רבי לוי יצחק בן שרה סאסא ז"ל.

זכור לי, שבקובץ בית אהרן וישראל ?? דברו מזה.

כן בקובץ באו"י כתב בחור בשם אברהם צבי קליין מכתב בנוגע לגאט פון אברהם. והוא שקיל וטרי טובא בענין הכפילות שיש בו, ז"א "מאמין צו זיין בשלשה עשר עקרים שלך, ובגאולה קרובה ובנבואת משה רבינו אמן סלה". כלל, וחזר ופרט. וכן הרבה.
והוא מנסה להעמיק ולמצוא חשבון והסבר לכפילות. לדעתי קצת מגוחך לדון בזה, תפילה זו שייכת לזאנר "תחינות", שיש מהם מספר גדול מאוד, בלשון אשכנז. חושבני שאם נבקש ביניהם, נמצא כפילויות כאלו בכל אחת מהם. וכך דרכן של תחינות אלו, שנשים צדקניות נהגו לאומרן בלשון זשארגון. אחד מהם, שמתחיל ג-ט פון אברהם, נהג לרוי"צ לאומרו.

בגולה כתב:זכור לי, שבקובץ בית אהרן וישראל ?? דברו מזה.

כנראה התכוונת לכאן

תודה הרב חיס.
יכול להיות, זכור לי משהו אחר.

ברסלב כתב:בזמנו ראיתי ספר שמביא כחמישים נוסחאות שונות, אך רבי לוי יצחק בן שרה סאסא ז"ל בחר בנוסח הזה דייקא, והבטיח הצלחה למי שאומרו. ואין בודקים מן המזבח ולמעלה.

וכל מה שכתבו עליו להקשות איך יתכן להאמין גם בשלוש עשרה עיקרים שלך וגם בנבואת משרע"ה וגם בתחיית המתים, כבר המשכילים שר"י גיחכו מזה. וחבל שממחזרים שוב ושוב את מה שהם האפיקורסים טענו.


יתכן שכבר נכתב משמו של רבי ליבער הגדול זי"ע אך איני בטוח בזה.

וחלילה לנו לשנות כפי שעשו כמה סידורים לאחרונה.

כבר כתבת על כך כאן:

viewtopic.php?f=19&t=1323&p=46493&hilit=%D7%9C%D7%95%D7%99+%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%A9%D7%91%D7%AA#p46493

לא ברסלב כתב, אלא תולעת ספרים...

עיין במכתב הרב מאשקאוויטש, כאן http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50332&pgnum=36

ישבב הסופר כתב:כן בקובץ באו"י כתב בחור בשם אברהם צבי קליין מכתב בנוגע לגאט פון אברהם. והוא שקיל וטרי טובא בענין הכפילות שיש בו, ז"א "מאמין צו זיין בשלשה עשר עקרים שלך, ובגאולה קרובה ובנבואת משה רבינו אמן סלה". כלל, וחזר ופרט. וכן הרבה.
והוא מנסה להעמיק ולמצוא חשבון והסבר לכפילות. לדעתי קצת מגוחך לדון בזה, תפילה זו שייכת לזאנר "תחינות", שיש מהם מספר גדול מאוד, בלשון אשכנז. חושבני שאם נבקש ביניהם, נמצא כפילויות כאלו בכל אחת מהם. וכך דרכן של תחינות אלו, שנשים צדקניות נהגו לאומרן בלשון זשארגון. אחד מהם, שמתחיל ג-ט פון אברהם, נהג לרוי"צ לאומרו.

בנוסח המקורי אינו מופיע השורה הנ"ל, ואעלה כאן העתק מנוסח הדפוס השני הנודע לי קראקא שנ"ז, נתפרסם כבר שיש בערך 25 נוסחאות שונות לתפלה זו

מקודם כתבת שיש חמישים נוסחאות, ועכשיו 'רק' עשרים וחמשה. להיכן נעלמו היתר?

חכם באשי כתב:מקודם כתבת שיש חמישים נוסחאות, ועכשיו 'רק' עשרים וחמשה. להיכן נעלמו היתר?

איפה כתבתי חמישים? באשי לא מתאים לך אתה כבר נשמע כמעט כמו ברסלב :-)

סליחה,
ל'ברסלב' יש איזה ניק עם 'ספרים', חשבתי שזה אתה.... כי ב'ברסלב' הוא כתב: "כחמישים נוסחאות": viewtopic.php?f=7&t=10494&view=unread#p98112

עכ"פ, סליחה ומחילה.

חכם באשי כתב:סליחה,
ל'ברסלב' יש איזה ניק עם 'ספרים', חשבתי שזה אתה.... כי ב'ברסלב' הוא כתב: "כחמישים נוסחאות": viewtopic.php?f=7&t=10494&view=unread#p98112

עכ"פ, סליחה ומחילה.

סלחתי כדבריך

פרולוצקי בספרו יידישע פאלקסלידער העתיק את כל הנוסחאות שמצא, 22 במספר להיות מדויק

יסלחו לי רבנים שלא קראתי את כל האשכול ביסודיות, אך אני החזקתי ספר של משכיל אחד ושם הוא מביא 52 גירסאות שהיו לפני רבי יצחק בן שרה סאסא ז"ל.

ואין לי את הפנאי כרגע להאריך מדוע בחר בגירסה זו דווקא מאמין צו זיין בי"ג עיקרים וכו' וכן בתחיית המתים ובנבואת משה רבינו עליו השלום.

ואני חוזר ואומר, עסקתי בזה בזמנו הדק היטב, ואין כל היתר לשנות מהנוסח שקבע רבי לוי יצחק זי"ע
בברכה ברסלב

לאחר שפנו אלי באישי ומחוץ לאישי להרחיב עוד בנידון, מטעמים מובנים לא אוכל.
אך אעלה קטע קצר ממה שיש עמי בכתובים בעניין זה.

ברסלב כתב:יסלחו לי רבנים שלא קראתי את כל האשכול ביסודיות, אך אני החזקתי ספר של משכיל אחד ושם הוא מביא 52 גירסאות שהיו לפני רבי יצחק בן שרה סאסא ז"ל.

ואין לי את הפנאי כרגע להאריך מדוע בחר בגירסה זו דווקא מאמין צו זיין בי"ג עיקרים וכו' וכן בתחיית המתים ובנבואת משה רבינו עליו השלום.

ואני חוזר ואומר, עסקתי בזה בזמנו הדק היטב, ואין כל היתר לשנות מהנוסח שקבע רבי לוי יצחק זי"ע
בברכה ברסלב

יסלח לי ברסלב
אבל מי שמתפלל בנוסח שבחר לעצמו מקיים מצות תפילה מהתורה
ואם ירצה ה' בודאי יצליח

למען אלו שאין ברשותם ספר הלכות והליכות בחסידות, לאהרן וורטהיים, (בהוצ' מוסד הר"ק) אעתיק את עקרי דבריו שם. הוא מביא את דברי הורדוצקי, החסידות והחסידים, שמתפלא על כך שתפילה זו מיוחסת לרלו"י מברדיטשוב בעוד שהיא נדפסה כבר באשכנז, וע"כ כותב וורטהיים:

ולדעתי אין שום קושי בזה, כי אחר השוואת הנוסחאות, אלה שבסידורי האשכנזים וזה של הרב, נראה, כי הרב שינה את הנוסח הישן והלבישו צורה אחרת לגמרי, בהכניסו בו את עניין האמונה בכלל ואמונת חכמים בפרט, ואהבת רעים ודבקות בהשי"ת. ברור הוא, כי זכותו של הרב עמדה לה לתפלה זו להתפשט בקהל החסידים, ובמחנה המתנגדים אינם יודעים אותה.

כמדומה לי שר' יחיאל גולדהבר כתב בענין זה במנהגי הקהילות

פניני כתב:כמדומה לי שר' יחיאל גולדהבר כתב בענין זה במנהגי הקהילות

אכן

סליחה על ההקפצה

אני צריך דחוף מאד מידע על נוסחאות שונות. אודה לכל מי שיש לו לשתף.

בספה"ק דרך פיקודיך מצוה ל' מזהיר שגם אמירת כינוי של קב"ה בלשון לע"ז כגון "גאט" הוא אסור, וציין דאף שמדברי הש"ך עולה להקל, אך רבו עליו החולקין ע"ש.
ויש לעיין, דהרי מנהג העולם אינו להחמיר בזה כלל, וא"כ על איזה פוסקים סמכו ?, ומיהו החולק ע"ד הש"ך ?

(כמובן שאין הכונה באומרו תוך תפילה, כגון בתפילה הנזכרת, אלא הכונה הוא למשל, ראובן אומר לשמעון, האם אמרתם כבר תפילת ג-ט פון אברהם וכו', שהרי אין באמירה זו שום צורך וכו' וצ"ע)

הצעיר באלפי כתב:בספה"ק דרך פיקודיך מצוה ל' מזהיר שגם אמירת כינוי של קב"ה בלשון לע"ז כגון "גאט" הוא אסור, וציין דאף שמדברי הש"ך עולה להקל, אך רבו עליו החולקין ע"ש.
ויש לעיין, דהרי מנהג העולם אינו להחמיר בזה כלל, וא"כ על איזה פוסקים סמכו ?, ומיהו החולק ע"ד הש"ך ?

(כמובן שאין הכונה באומרו תוך תפילה, כגון בתפילה הנזכרת, אלא הכונה הוא למשל, ראובן אומר לשמעון, האם אמרתם כבר תפילת ג-ט פון אברהם וכו', שהרי אין באמירה זו שום צורך וכו' וצ"ע)

ראה בס' שלמא בעלמא

משה פרץ כתב:

הצעיר באלפי כתב:בספה"ק דרך פיקודיך מצוה ל' מזהיר שגם אמירת כינוי של קב"ה בלשון לע"ז כגון "גאט" הוא אסור, וציין דאף שמדברי הש"ך עולה להקל, אך רבו עליו החולקין ע"ש.
ויש לעיין, דהרי מנהג העולם אינו להחמיר בזה כלל, וא"כ על איזה פוסקים סמכו ?, ומיהו החולק ע"ד הש"ך ?

(כמובן שאין הכונה באומרו תוך תפילה, כגון בתפילה הנזכרת, אלא הכונה הוא למשל, ראובן אומר לשמעון, האם אמרתם כבר תפילת ג-ט פון אברהם וכו', שהרי אין באמירה זו שום צורך וכו' וצ"ע)

ראה בס' שלמא בעלמא

הספר נמצא באוצר ? או ?

הצעיר באלפי כתב:

משה פרץ כתב:

הצעיר באלפי כתב:בספה"ק דרך פיקודיך מצוה ל' מזהיר שגם אמירת כינוי של קב"ה בלשון לע"ז כגון "גאט" הוא אסור, וציין דאף שמדברי הש"ך עולה להקל, אך רבו עליו החולקין ע"ש.
ויש לעיין, דהרי מנהג העולם אינו להחמיר בזה כלל, וא"כ על איזה פוסקים סמכו ?, ומיהו החולק ע"ד הש"ך ?

(כמובן שאין הכונה באומרו תוך תפילה, כגון בתפילה הנזכרת, אלא הכונה הוא למשל, ראובן אומר לשמעון, האם אמרתם כבר תפילת ג-ט פון אברהם וכו', שהרי אין באמירה זו שום צורך וכו' וצ"ע)

ראה בס' שלמא בעלמא

הספר נמצא באוצר ? או ?

כן. והוא בסימן קפה. וראה עוד בספר חזון עובדיה על ברכות (עמוד רמז והלאה)