אגרת הרמב"ן - להקים שם על נחלתו

[ברסלב]

מאז ומקדם הנוסח הישן הוא הנוסח המקובל והנכון, וכן הוא על פי הכוונה הפשוטה, לאחרונה, החלו להדפיס נוסח חדש מלא שינויים, לדעתם, כך מצאו בכ"י נושן וכדו', אך אין זה מסתדר עם הפשט, וגם חלילה לנו להטיל מום בקדשים, לקדושים אשר בארץ המה, מה גם שידוע שיש בזה שמות וכדו' להצלחה ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול.

אשמח לשמוע דעת חכמי הפורום בזה.
בברכה ברסלב.

=======
עודכנה כותרת

[חכם באשי]

"הנוסח הישן הוא המקובל". מי קיבל? ממי מקובל? מי קבע? האם הדפוס קידש את הנוסח הזה?

[ברסלב]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 593&page=1
ראה כאן למשל.
ויש באוצר עוד כמה ספרים עם נוסחאות שונות
בברכה ברסלב

[חכם באשי]

מה בדיוק רצית להרוויח בהפנייה האחרונה? שהנוסח הישן הוא 'המקובל' ו'הקדוש'?! איך בדיוק אתה מוכיח את זה?

[ברסלב]

תן לי את הזמן להוכיח לך מדוע הנוסח הישן הוא הוא המקובל והתקדש בכלל ישראל.
בינתיים אפנה אותך לעוד קישור, ולכשאפנה אמצא ספר שלם שטיפל בזה.
ראה כאן.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 59&page=21

[ארזי הלבנון]

האם ההבטחה שנפוצה בדפוסים השונים בסוף האגרת: "ובכל יום שתקראנה יענוך מן השמים כאשר יעלה על לבך לשאול", אכן מוסכמת כי נכתבה על ידי הרמב"ן?

[שבענו מטובך]

האם ההבטחה שנפוצה בדפוסים השונים בסוף האגרת: "ובכל יום שתקראנה יענוך מן השמים כאשר יעלה על לבך לשאול", אכן מוסכמת כי נכתבה על ידי הרמב"ן?

ומי הוא בעל דברים הקובע שגופה של האגרת נכתבה ע"י הרמב"ן?

[מה שנכון נכון]

viewtopic.php?f=7&t=23089&p=306051#p306051

[ארזי הלבנון]

ייש"כ לרב משנ"נ על ההפניה. לעצם שאלת הרב שבע"מ, למען האמת פחות ׳מעניין׳ אותי תחת מי יצאה האגרת, אלא האם הקטע הזה האחרון הוא חלק ממנה, או שזו תוספת סגולית שלא ברור מי הוסיף אותה.

[מהעבר]

בדפוס ראשון של אגרת הרמב"ן שהעתיקו הראשית חכמה בשער הענוה (זה מהספר ספרי יסוד (סטפנסקי) ) אין את המשפט הזה

[איש פלוני]

שמעתי ממו"ר הגר"ש פישר שליט"א לרפו"ש כו"כ פעמים שבודאי אין האיגרת לרמב"ן, וכל הרגיל בכתבי הרמב"ן ומכיר את סגנונו יתמה על היחוס לרמב"ן.

[הוגה]

לגבי הדעה הסבורה לייחס את "אגרת הרמב"ן" הידועה להר"מ מאיוורא, הנה כן מופיע לראשונה בספר כל בו סי' סו בשם הר"ם מאיוורא, וכנראה ספר כל בו נתחבר בפרובאנס בסביבות שנת פ' (וראה באורך בדברי הרב הבלין במבוא לס' אורחות חיים). וכן מופיע בהגהות רבינו פרץ לסמ"ק (בדפוסים) בשם הר"ם מאיוורא. ועל סמך זה סבר החוקר הרב ט' פרשל בתלפיות (ניסן תשכ"א) לטעון שאגרת זו היא להר"מ מאיוורא ולא להרמב"ן. וכן נטה להאמין הרב שעוועל בספר כתבי הרמב"ן ח"א, אלא שכתב דעה אמצעית, שכן היתה אגרת אמיתית כזו מהרמב"ן, אלא שכמו כן בדומה לזה היה גם כן טקסט כזה ממהר"ם מאיוורא, והרמב"ן העתיק הדברים ממהר"ם מאיוורא בהעלמה.

ואחר המחילה רבה לענ"ד דברים אלו אינם נכונים כלל והם שיבוש גמור. מהטעמים דלהלן בס"ד.

א - "אגרת הרמב"ן" הידועה מופיעה לפנינו בכמה וכמה כתבי יד שקדמו לדפוס הראשון של האגרת בספר ראשית חכמה ונציה של"ט (בחילופי נוסחאות מסוימים מהנוסח המאוחר בדפוס, וחלקם סרוקים ברשת), הקדום בהם כתב יד איטלקי משנת ה' אלפים מ"ו (או מ"ז) 16 שנה לאחר פטירת הרמב"ן, שם נכתב בראש האגרת "נוסח הכתב הזה שלח רבינו משה בה"ר נחמני לבנו אחר הליכתו בארץ ישראל". וכן בכתבי יד נוספים ספרדיים ואיטלקיים וביזנטי מהמאה י"ד וט"ו וט"ז מיוחסת האגרת לרמב"ן בלי פקפוק. בכתבי היד הקדומים גם מופיעה הפתיחה והחתימה המקורית (שנשמטו בהעתקות המאוחרות מהמאה הט"ז והדפוסים): "בני נחמן הנאמן לי", והחתימה "משה בר נחמן אביך". הנוסח העתיק מכתב יד פרמא פלטינה 2764 משנת מ"ו נתפרסם על ידי הרב "באמונתו" בפורום כאן (וכן ראיתי נדפס באחד מספרי "אגרת הרמב"ן" הנדמ"ח לפני מס' שנים ואיני זוכר כעת שמו)
viewtopic.php?t=25688

1אוקספורד בודלי 2360 מאה יד ספרד.JPG (26.05 KiB) נצפה 7303 פעמים

אוקספורד בודלי 2360 מאה יד ספרד.JPG (20.33 KiB) נצפה 7303 פעמים

פרמה פלטינה 2461 מאה יד - טו ביזנטיון.JPG (42.48 KiB) נצפה 7303 פעמים

פרמה פלטינה 2461 מאה יד - טו ביזנטיון.JPG1.JPG (39.78 KiB) נצפה 7303 פעמים

(וחתימה זו של הרמב"ן "הדואג ושוכח. רואה ושמח" מופיעה גם בסוף אגרת אחרת של הרמב"ן ששלח מירושלים לבנו ר' נחמן ונדפס בכמה מקומות)

ידיעה זו על כתבי היד העתיקים של האגרת, המייחסים אותה להרמב"ן שכתב לבנו בהיות הרמב"ן בסוף ימיו בארץ ישראל, כנראה לא היתה ידועה למפקפקים הרב פרשל והרב שעוועל זצ"ל, היות שלא הזכירו בדבריהם כלל את כתבי היד. זאת ועוד טעו לייחס את ההדפסה הראשונה של האגרת לספר "תפוחי זהב" מנטובה שפ"ג, ולפי האמת ספר "תפוחי זהב" איננו אלא קיצור ספר ראשית חכמה שנדפס בשנת של"ט, שם בראשית חכמה דף שנ"ו ע"א מופיעה אגרת זו בייחוס המוכר לרמב"ן. [זאת ועוד בספר "כתבי הרמב"ן" שם נדפס "נוסחה ב" לאגרת, ונכתב בפתיחה שוודאי נוסח זה הוא עריכה שעשה חכם מאוחר לאגרת המקורית, עכ"ד. ולפי האמת נוסח זה נדפס לראשונה בספר "עלים לתרופה" דפוס ארם צובה שנת תרכ"ו, בו הכניס הרב המו"ל שינויי נוסח מדעתו בנוסח האגרת, כפי שעשה גם כן לאגרת הגר"א המודפסת שם, והן אגרת הרמב"ן שם והן אגרת הגר"א שם אינן הנוסחאות המקוריות אלא עריכה מאוחרת בשנת תרכ"ו. וכבר העירו זאת החכמים על אגרת הגר"א הנדפסת באר"צ הנ"ל, והוא הדין לגבי אגרת הרמב"ן הנדפסת שם].

ב - בכתבי יד של הגהות רבינו פרץ לסמ"ק אין זכר לדברים אלו בשם מהר"ם מאיוורא, כן הוא בכתבי יד מיוחסים שנעתקו בחייו של רבינו פרץ כמו כת"י נים 26 ועוד, הרי שדל מהכא רבינו פרץ שלא מצאנו שהכיר אגרת זו. אלא כנראה זו הוספה מאוחרת שנשתרבבה אל תוך הגהות הסמ"ק (והדברים ידועים בהגהות רבות כיוצא בזה). והעירני הרב מילר עורך 'חצי גבורים' שכן הוא בכת"י סמינר נוא יארק מספר R1033. אמנם לייחוס זה בהגהות הסמ"ק זיקה ברורה למובא בספר כל בו, שכן בשניהם נוסף המאמר "שלש תפלות נשמעות" שלא מופיע בשום כת"י אחר של האגרת, דבר המלמד על כך שמקור אחד משותף לשניהם. (ואפשר שמקור מאמר זה "שלש תפלות" הוא מהרוקח המובא לעיל שם בכל בו).

ג - על כן נמצא שהעד היחיד הברור שמייחס הדברים להר"ם מאיוורא, זהו ספר כל בו שכתב בסי' סו "ואכתוב בקוצר דברים המביאים את האדם לידי יראת חטא אשר כת' הר"מ מאיורא ז"ל". ואין לומר שיש ט"ס בספר כל בו, היות שכן הוא גם כן בספר "ארחות חיים" לרבינו אהרן הכהן, שכנראה הוא מאוחר יותר לספר כל בו ומיוסד עליו.

*

ברם לפי האמת על כרחינו לומר שייחוס זה בכל בו להר"מ מאיוורא איננו אלא טעות, שנתחלף למעתיק אחד בין הרמב"ן להר"מ מאיוורא, וטופס משובש כזה הגיע לפרובאנס לידיו של הרב בעל ספר כל בו (או אמור: מקור אחד משותף משובש לכל מי שיביא הייחוס למהר"מ איוורא יחד עם המאמר "שלש תפלות"), מטעמים אלו:

1. כשנבדוק את תפוצת האגרת במאה י"ד וט"ו, נמצא שנשתמר בידינו בנוסח המלא דווקא בכתבי יד ספרדים ואיטלקיים ובייחוס על שמו של הרמב"ן, כולל הפתיחה "בני נחמן הנאמן לי" כולל החתימה "אביך משה בר' נחמן". ואם נניח שהיה טקסט אמיתי כזה ממהר"ם מאיוורא, מגדולי בעלי התוספות בצרפת בסוף האלף הקודם, כיצד לא נמצא אותו בשום כתב יד אשכנזי או צרפתי קדומים? - זאת ועוד, הנה האגרת התפרסמה ונדפסה לראשונה דווקא על ידי חכמים ספרדים, ספר ראשית חכמה בשנת של"ט וספר שערי קדושה למהרח"ו וספר חרדים, ואילו החכמים האשכנזים הראשונים בדפוס שמצאתי שהביאו ה'אגרת' הם השל"ה והב"ח מתוך מה שראו בספר ראשית חכמה (כמצויין בדבריהם). ואם יעלה על הדעת שהיה טקסט אמיתי כזה אשכנזי או צרפתי, היינו צריכים למצוא את עיקר תפוצתו שם, ולא בספרד ואיטליה וגדולי הקבלה בצפת.

2. ככל הידוע לי, לא נשתמר לנו היום דף אחד כתוב שנוכל לומר עליו בוודאות שהוא נכתב על ידי מהר"ם מאיוורא. ידוע ספר "על הכל" מתלמיד מהר"ם מאיוורא, המכיל פסקים רבים ממנו שנאמרו בעל פה (וכן מופיע שם לשון כמו "סיפר לנו מורי הר"ם" וכיוצ"ב), וכן הובאו דבריו בתוספות וספרי הראשונים (ויתכן תוס' למסכתות מבית מדרשו, אך האם נכתבו על ידו?). וגם לו יהי, האם מצאנו באיזה מקום שחיבר מהר"ם מאיוורא ספר מוסר עד שנוכל לומר שמקור הדברים משם? - זאת ועוד, האם יעלה על הדעת, שבדיוק אותו טקסט המיוחס בכתבי יד קדומים לרמב"ן, בדיוק אותו טקסט כתב גם כן מהר"ם מאיוורא, ובדיוק הכתיבה המוסרית הזו שרדה ובאה לידינו? האם הסבירות לדבר היא לא נמוכה עד אפסית?

3. זאת ועוד, הנה לפי עדות כל כתבי יד הקדומים (שכאמור הקדום משנת מ"ז וכן בספרד מאה הי"ד) מדובר באגרת שכתב הרמב"ן בהיותו בארץ ישראל, דהיינו בסוף ימיו לאחר שחיבר את המלחמות ואת חידושי הרמב"ן לש"ס ואת ביאורו הגדול לתורה ואת השגותיו על ספר המצוות וכל רז לא אניס ליה וכל התורה פרושה לפניו והוא בתכלית שלימותו בסוף ימיו שנה או שנתיים אחרונות בא"י טרם נתבקש משה אל האלקים כתב אגרת המוסר וצוואה אל ספרד לבנו בכורו ממשיך דרכו רבי נחמן (לאחר שכתב לו האגרת הראשונה מירושלים), וכן הוא נוסח פתיחת האגרת המקורי המופיע בכתבי היד הקדומים: "בני נחמן הנאמן לי, זכור תמיד מעשי אשר ראית בעמדך איתי, ונסי אל ונפלאותיו אשר עשה עמדי, ושמו הגדול אשר קידש על ידי, בכמה דברים אשר ראו עיניך, ועתה בני השב אל ליבך במה יזכה האדם כאשר ראית על ידי, על כן התנהג תמיד..." - "ושמו הגדול אשר קידש על ידי!" - האם דברים אלו אינם מדהימים ללא ספק? האם לא נראה כמשה רבינו מפי הגבורה הפלא ופלא בלתי יאמן? אבל כך מופיע הנוסח בכל כתבי היד הקדומים!

מעתה וכי יעלה על הדעת שבחצי האחרון של האגרת הופך הרמב"ן לפתע להיות מעתיק תיבה בתיבה מספר של חכם בדור הקודם לו? האם המילים האחרונות שהוא חפץ שבנו יכיר ממנו תהיה העתקה גרידא? האם פתח כמרע"ה וסיים כמעתיק? האם היינו מסכימים לקבל דברי מי שיאמר, למשל, שהתיבות האחרונות בצוואה של בעל האבי עזרי או הגראי"ל שטיינמן זצ"ל למעשה אינן אלא העתקה מספר מוסר כלשהוא?

מתוך כללות הדברים ולסיכום, לענ"ד נראה ברור שהעד היחיד המייחס הדברים להר"ם מאיוורא יסודו איננו אלא בטעות, היות שכנ"ל אפשרות זו תמוהה ובלתי מסתברת, לעומת האפשרות המפורסמת וההגיונית יותר, המופיעה כנ"ל בעדי נוסח רבים - בהם כתב יד הקודם יותר לחיבור ספר הכל בו, משנת ה' אלפים מ"ז - וכתבי יד ספרדיים ואיטלקיים וביזנטיון מהמאה י"ד וט"ו וט"ז וספר ראשית חכמה שערי קדושה וספר חרדים (עד הנדפס בספר מעולפת ספירים וסידור תפילת כל פה), שייחסו כולם האגרת לרמב"ן בפשטות ובלי פקפוק. כשבכתבי היד הקדומים נוספה גם הפתיחה "בני נחמן" והחתימה "משה בר נחמן". ונאמר גם בכותרת שזאת האגרת כתב הרמב"ן בהיותו בארץ ישראל לבנו מעבר לים. מעתה המוציא מחזקת ייחוסו להרמב"ן ז"ל עליו חובת הראיה. (אלא שכדרכם של דברים במרוצת העתקות במשך הדורות נפלו באגרת אי אלו השמטות וטסי"ם קלים יותר או פחות, וכנ"ל בקישור שם מופיע נוסח כת"י משנת מ"ו 16 שנה אחר פטירת הרמב"ן ז"ל וקרוב יותר למקור טרם היווצרות שיבושי נוסח מסוימים כיעו"ש).

[הוגה]

האם ההבטחה שנפוצה בדפוסים השונים בסוף האגרת: "ובכל יום שתקראנה יענוך מן השמים כאשר יעלה על לבך לשאול", אכן מוסכמת כי נכתבה על ידי הרמב"ן?

בדפוס ראשון של אגרת הרמב"ן שהעתיקו הראשית חכמה בשער הענוה  (זה מהספר ספרי יסוד (סטפנסקי) ) אין את המשפט הזה

המקור היחיד בו אין את המשפט הזה זהו ספר ראשית חכמה (ומעתיקיו שהעתיקו ממנו).
בכל המקורות האחרים של אגרת הרמב"ן, הן בכתבי יד הקדומים לספר ראשית חכמה, הן במקורות המאוחרים לו (כמו ספר שערי קדושה למהרח"ו וספר חרדים), כן מופיע משפט זה, כך או בשינויי נוסח מסויימים.
יתכן שבאותה העתקה מסוימת שבאה לידיו של הרב ראשית חכמה נשמט הסיום הזה (כמו שנשמטו גם הפתיחה והחתימה המקוריות המופיעות בכתבי יד הקדומים כנ"ל).
או אפשר שהרב ראשית חכמה עצמו השמיט ולא העתיק הסיום, אולי מפני שסבר שהבטחה זו נאמרה דווקא לבנו של הרמב"ן ולא לכל אדם.

וז"ל כת"י הנ"ל משנת מ"ו ושאר כת"י הקדומים:

ותקרא האיגרת הזאת פעם אחת בשבוע לפחות כדי לקיימה וללכת בה אחר השם יתברך, למען תצליח בכל דרכיך ותזכה לעולם הבא צופה לצדיקים, וביום תקראנה יענוך מן השמים מכל אשר יעלה על לבך לשאול עד עלות השחר, ושלום יהיה לך

[ארזי הלבנון]

יישר כח!
תודה לך

[מה שנכון נכון]

הרב הוגה, יישר כחך!

[מהעבר]

הלשון בראשית חכמה
תקרא האגרת הזאת פעם אחת בשבוע לא תפחות לקיימה וללכת בה תמיד אחרי השם למען תצליח בכל דרכיך ותזכה לעולם הבא הצפון לצדיקים עד כאן לשונו

[הוגה]

.

[הוגה]

.

[איש_ספר]

בשולי הדברים החשובים, יש להזכיר את קשריו של הרמב"ן עם חכמי איוורא כפי שהם משתקפים בדבריו הידועים בדרשתו לר"ה

ודבר זה אני חדשתיו בילדותי והרציתי הדבר לפני רבני צרפת אל הרב ר' משה בר' שניאור במונלפיאן ואל אחיו ר' שמואל ואל הרב ר' יחיאל בפריש על ידי קרובי הרב ר' יונה ז"ל שלמד שם, עמדו כולם ואמרו הנה אמת הנה נכון,

[איש פלוני]

הרב הוגה,
האם בכתבי היד מובא הלשון "להתפחד"? (זו שגיאה דקדוקית שאינה מתאימה לרמב"ן), והאם מופיעות מליצות?
תודה רבה

[עושה חדשות]

ראה עוד בקובץ בית אהרן וישראל, אב אלול תש"פ, מאמר הרב יעקב משה שורקין.

[ישראליק]

ראה עוד בקובץ בית אהרן וישראל, אב אלול תש"פ, מאמר הרב יעקב משה שורקין.

viewtopic.php?f=7&t=25688#p646601