בס"ד. ידועה מחלוקת הפוסקים בנושא, ומובא בשם החזו"א שיש מקום בשעת הצורך להקל ולמצוץ בשפופרת, כמו שפסקו רבים מרבני ליטא.
והנה הגיעה לידי עדות מעניינת מכלי ראשון, מתוך ספר זכרונותיו של העסקן הידוע שכנא רותם (רוטנברג) ז"ל, שיצא לאור בשנה שעברה ע"י בני המשפחה. הספר כולל קטעי יומן של ר' שכנא, ושם בעמ' 215 בפרק 'במחיצת החזו"א' כתוב כך:
"בעשירי בטבת שנת תש"י זיכנו הקב"ה ונולד בנינו הצעיר, דוד אייזיק [=ח"כ דוד רותם]. ניגשתי לחזו"א להזמינו להיות סנדק, ובעוד אנו משוחחים בענין סיפרתי לו מי עתיד להיות המוהל, ועוד הדגשתי כי מוהל זה מקפיד ועושה מציצה בפה. בתגובה לאמירה זו הביע החזו"א את תמיהתו במעט רוגזה, באומרו: איני יודע מי הכניס קדושה במציצה. ענין המציצה הוא מצד סכנת נפשות, והדרך אשר ניתן לעשות המציצה יותר טוב היא הדרך בה יש לעשות את המציצה"...