בדי הארון - תמכין דאורייתא

[ישבב הסופר]

מהו המקור שבדי הארון מרמזים על תומכי התורה?
הרעיון פשוט, ברצוני לשמוע אם יש מקוור קדום.

[מתעמק]

כמדומה שהדברים מפורסמים ע"ש המשך חכמה שפירש כן על פסוק בטבעות הארון יהיו הבדים וגו'. וז"ל:

בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו. ואמרו ז"ל המסיר בדי ארון לוקה. והנה במזבח כתיב והיו הבדים בשאת אותו, וכן בשולחן, משא"כ בארון הבדים הם קבועים בו תמיד הלא דבר הוא. ונראה עפ"י מדרש שהארון רומז לכתר תורה שהוא מונח לכל הרוצה ליקח, והנה הת"ח צריך סעד לתומכו שיהא עשיר מטיל מלאי לכיסו וכתודוס איש רומי ובזה תורתו מתקיים, וכן אמרו ז"ל גם על הארון ביומא דף ע"ב כתיב ועשית כו' מכאן לת"ח שהצבור מצווין לעשות מלאכתו. ולזה באו הבדים שלעולם הבדים הם המחזיקים בה, הם הסומכים ידי הת"ח שהוא הארון לעדות ה' ותורותיו, ומראוי שיהיו תמיד אוחזים בארון הברית לא יסורו ממנו, וכמו שהפליגו רז"ל בירושלמי פ"ז דסוטה לא למד ולא לימד לא שמר ולא עשה ולא היתה בידו להספיק וכו', לכן באו הבדים קבועים בו תמיד. (ומצאתי באלשיך).

והמעיין באלשיך, ימצא הדברים בתוספת מרובה ועומק הדין במעלת מחזיקי התורה כל אחד לפום דרגת החזקת התורה הנמצא בו, עיי"ש.

[ישבב הסופר]

מתעמק, גם ברוך תהי'!

[עוקר הרים]

מקור קדום יותר בש"ך פרשת תרומה:
"ועשית בדי עצי שטים. הבדים היו רמז לתומכי התורה חוץ מן המחזיקים הם שעושין לו כל צרכיו והם יושבין עמו, כמו הטבעות שהם קבועים בארון, אבל התומכים הם המספיקין להם מעות למחזיקים כדי לתומכו והולכים לימים ומדברות ועושים לו פרקמטיא, כמו שהיה עושה זבולון ליששכר, כמו הבדים שהם הולכים ובאים אבל לא יסורו ממנו, כמו שאמרו ז"ל (פסחים נ"ג ע"ב) על פסוק (קהלת ז', י"ב) בצל החכמה בצל הכסף, אמר רבי יוחנן כל המטיל מלאי לכיס של תלמיד חכם זוכה ויושב בישיבה של מעלה, ואמר בצל החכמה בצל הכסף מאי בצל בצל, לומר שכל אחד יושב בצל חבירו ובצלו, שנאמר (ישעיה ס"א, ז') לכן בארצם משנה יירשו".

[צביב]

הש"ך קדום לרבינו האלשיך?

[יאיר]

צודק. האלשיך נפטר כ-60 שנה לפני הש"ך.
(אך כוונת עוקר הרים היה ל'משך חכמה').

[ערער בערבה]

אתה מערב בין הש"ך לבעל שפתי כהן עה"ת.
בעל שפתי כהן עה"ת והאלשיך היו שניהם תלמידי הב"י.

[יאיר]

גם צודק.
כבר שכחתי:
viewtopic.php?f=17&t=6212&p=54813&hilit=#p54813

[צביב]

אתה מערב בין הש"ך לבעל שפתי כהן עה"ת.
בעל שפתי כהן עה"ת והאלשיך היו שניהם תלמידי הב"י.

מנין שהשפתי כהן תלמיד של הבית יוסף
[נ"ל שהוא דור אחד יותר מאוחר מהאלשיך]

[יאיר]

השפתי כהן על התורה:

הרב מרדכי הכהן (מכונה בעל הש"ך על התורה) (חי במפנה המאות ה-16 - ה-17) היה מקובל וכותב הספר שפתי כהן על התורה. התגורר בצפת, ולמד שם מפי הרב יוסף קארו, הרב ישראל די קוריאל והרב משה מטראני.[1]. בהמשך גורש ונדד לארם צובא.

ספרו, שפתי כהן, הוא פירוש לחומש על דרך רמז וסוד. הספר נדפס בונציה בשנת ה'שס"ה (1605), בחיי המחבר, ומאז נדפס במספר מהדורות נוספות.

1.^ שו"ת מהריט"ץ החדשות סימן קכט.

[עוקר הרים]

תודה לכל המגיבים בעניין זהותו של הש"ך, הלוא ניהו בעמח"ס שפתי כהן מאת רבי מרדכי הכהן מצפת זצ"ל.
ואגב הנידון ניסיתי לבדוק באוצר האם נמנה הרב הנ"ל בין תלמידי האר"י. והנה ראיתי דבר פלא. בחלק מן הספרים מובא עליו שהיה מגורי האר"י, וחלקם נוקטים לפי תומם שהוא רק מתלמידי תלמידיו.
אחר העיון, ליבי אומר לי שהצדק עם האחרונים, ואלו שכתבו שהוא מגורי האר"י העתיקו מהנוסח המובא בשער ספרו שם כתוב כהאי לישנא: "מאת הרה"ג הישיש בוצינא קדישא חסידא ופרישא כבוד מוהר"ר מרדכי הכהן זצ"ל מתלמידי הרה"ג (מגורי האר"י זצ"ל) כמוהר"ר ישראל די קוריאל זצ"ל מתושבי גליל העליון צפת תובב"א, אשר אור תורתו האיר והזריח בארם צובה יע"א."
והנה הסוגריים הם במקור, וקאי על רבו רבי ישראל די קוריאל שהיה מגורי האר"י, אך המעתיקים שגו וכתבו פה אחד איש כטעותו של רעהו, שהרב רבי מרדכי הכהן הוא ניהו מגורי האר"י, מה שאינו נכון. ולמרות שהיה בן דורו, עם זאת, כפי שהעליתי, לא היה מתלמידיו.