חפצים מתקדשים ביהדות / הסטנדער של הגריש"א זצוק"ל

היא שיחתי

התפרסם לאחרונה בעיתונות על גניבתו של הסטנדער של הגריש"א זצוק"ל
אני מאמין שאם הוא היה אדמו"ר אזי בוודאי היה ערך רוחני לסטנדער צא ולמד מבית המדרש של חסידי בעלזא בירושלים שם הסטנדער מונח בתיבת זכוכית (תקנוני אם טועה אני)
בחסידות יש משמעות רבה לחפצים שהתקדשו על ידי קדושי עליון

האם יש זכר לדבר בתקופות הטרום חסידיות ואצל מתנגדים אף לאחר מכן?
יש לזה מקור?
האם הטעם הוא העלאת הניצוצות מהחפץ?

(ויש להעיר מהשטריימל של בעל הלשם, וצ"ע אם החשיבו הגריש"א או רק הסטייפלער ומן הסתם נתן מתנה דבר שהחשיבו)

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' אוגוסט 14, 2012 10:43 pm

ישנה עבודת ד"ר 'מעניינת' ושמה: "החפץ הטקסי החסידי", ירושלים 2007

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוגוסט 14, 2012 10:47 pm

עיין חת"ס פרשת תולדות עה"פ הלא אצלת (ושם הוא על מלבושים) ומביא מן הירושל' על מקלו דר"מ.

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » ג' אוגוסט 14, 2012 10:49 pm

חכם באשי כתב:ישנה עבודת ד"ר 'מעניינת' ושמה: "החפץ הטקסי החסידי", ירושלים 2007

וישנם גם מאמרי חז"ל מעניינים בנושא, וסיפורים על גדולי הדורות...

היא שיחתי

יש את הבגדים של אדם הראשון שלבשום נמרוד עשיו ויעקב
יש את מקלו של יעקב שהוא מטה משה והבריח התיכון במשכן
יש את חמור משה

אך בכל אחד ואחד יש לדון
בבגדי אדה"ר הוא מחמת ריח גן עדן שדבק בו
במקל יעקב ההוא מחמת השם החקוק בו

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוגוסט 14, 2012 11:08 pm

עיין בירושלמי שבחת"ס שם.

כרם · הודעהעל ידי **כרם** » ג' אוגוסט 14, 2012 11:13 pm

במדרש רבה שיר השירים פ"א על הפסוק לריח שמניך טובים:
ובית מדרשו של ר"א היה עשוי כמין ריס ואבן אחת היתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה, פעם אחת נכנס ר' יהושע התחיל ונושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית.

עוקר הרים

חתם סופר פרשת תולדות:
"...אבל נלע"ד דמשמע בירושלמי ר"פ ואלו מגלחין דבמלבושיו של אדם נאצלים מקדוש של הלובש וה"ה בהיפוך והלובש אותם אחריו יאצל עליו מאותו הרוח לטוב ולמוטב בסוד אשר ילבשם תחתיו מבניו... כשם שנאצל עליו ע"י מלבושים מחמדה שלי ה"ה עכשיו שנתברך יעקב באותן מלבושים ושוב לובשם עשו עתה א"כ מהראוי שע"י המלבושים יאצל גם עליו מהברכוח וזה הלא אצלת לי ברכה ע"י המלבושים והשיב לו יצחק אה"נ..."

יורה דעה · הודעהעל ידי **יורה דעה** » ג' אוגוסט 14, 2012 11:41 pm

היא שיחתי כתב:אני מאמין שאם הוא היה אדמו"ר אזי בוודאי היה ערך רוחני לסטנדער צא ולמד מבית המדרש של חסידי בעלזא בירושלים שם הסטנדער מונח בתיבת זכוכית (תקנוני אם טועה אני)
בחסידות יש משמעות רבה לחפצים שהתקדשו על ידי קדושי עליון

איני יודע אם יש "משמעות", ו"ערך רוחני" כלשונך, אכן איכא בזה חביבות.

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ד' אוגוסט 15, 2012 12:34 am

ראה בדברי תורה מונקאטש

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ד' אוגוסט 15, 2012 12:35 am

משך חכמה פר' יתרו במשוך היובל המה יעלו בהר:

... כי אין קדושה בשום נברא רק להבורא יתברך. וזה שאמר שלא תדמו כי ההר הוא עניין קדוש ובסיבתו נגלה ה' עליו, לא כן בני ישראל. כי 'במשוך היובל... יעלו בהר', והוא מעון חיות ובהמות. רק כל זמן שהשכינה עליו הוא קדוש מסיבת קדושת הבורא יתברך שמו, לכן אמר (תענית כא, ע"ב) כי 'לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו', וזה רעיון נכבד. ולכן בבית עולמים שקדושתן לעולם, לכן שלא ידמו שיש קדושה בעצם הבנין, לכן מותרים ליגע כל הטמאים אף טמאי מתים מאחוריו וכמו שדרשו בתורת כהנים פ' תזריע מ"לא תבוא" דמאחוריו מותרין ליגע בו כל הטמאים, להראות דרק מי ששכן שמו בתוך הבית הזה אתה ירא, ובפנים ממנו קודש, לא מאחוריו שמפנים הלוחות והדעות ומשכן הכבוד...

איילער · הודעהעל ידי **איילער** » ד' אוגוסט 15, 2012 12:47 am

ראה 'לקוטי שיחות' חלק ל"ב עמ' 24 ואילך ובהערות שם.

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ד' אוגוסט 15, 2012 2:38 am

איילער כתב:ראה 'לקוטי שיחות' חלק ל"ב עמ' 24 ואילך ובהערות שם.

וז"ל שם:
"בהמאמר שם מבאר, דעניני קדושה קיימים ב"קיום עצמי (ונצחי)", כמו "המצות50 שנתלבשו בענינים גשמיים קלף הגשמי וצמר הציצית וכהאי גוונא וכל מה שברצונו ית' כלים ראוים להארת האור העליון ה"ה קיימים בבחי' קיום עצמי", וממשיך "וי"ל שזהו"ע קדושה לא זזה ממקומה51, ותשמישי קדושה52 בקדושתן הם עומדים כו'".
כלומר: מכיון שכל עניני קדושה נמשכים ממקור הקדושה — הקב"ה בעצמו, לכן, כשם שהוא ית' קיים בקיום עצמי (ונצחי53) (שהרי מציאותו מעצמותו כו'), כמו"כ קדושתו ואורו (שהוא דבוק בהמאור ומעין המאור) — קיים בקיום עצמי ונצחי.
ובהמשך לזה כותב שם:
ומקום התורה והעבודה של צדיק בקדושתו הוא גם לאחר עלותו מחיי הגופות לחיים האמיתיים והארת אור עבודתו נשאר במקומו, די"ל שהמקום שבו למד ועסק בתורה וכל כליו שהשתמש בהם לצרכי העבודה קדושתו עליהם מחלקי בירורו בעולם.
ומביא על זה (ביאור —) סיפור מאביו54 "וראיתי פעם כי כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ נכנס לחדר אביו כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה זי"ע והיו עוד סדרי החדר כמו שהיו בחייו (זה הי' בערך בשנת מ"ה או מ"ו) ונכנס לבוש בחגורה ועמד אצל השולחן למול כסא שבתו, ושפתיו נעות כמדבר, ובכה הרבה".
והביאור בזה מובן ביותר ע"פ המדובר ומבואר בהמאמר שם — שענין האמור (ע"ד נצחיות מקום עבודתו כו' של הצדיק) בא בהמשך להמבואר שם "בענין הכלים שע"י דבקותם והתאחדות האור בהם הרי גם הם בבחי' קיום עצמי" (כמו האור55), שמזה מובן, שהקיום הנצחי של קדושת המקום הגשמי וכל כליו שהשתמש בהם (הצדיק) — ל"צרכי העבודה" — הרי "גם לאחר עלותו מחיי הגופות" הוא ע"ד ובדוגמת הקיום העצמי (ונצחי) של הכלים דעשר ספירות (מצד ביטולם והתאחדותם עם האור).
וי"ל יתירה מזו — שזהו (לא רק בדוגמת, אלא) אותו הענין ממש, היינו שהקיום הנצחי ש"במקום התורה והעבודה של צדיק כו' וכל כליו שהשתמש כו'" הוא באותה הדרגא של קיום נצחי דכלים של עשר ספירות (דעולם האצילות). וי"ל שזה מובן גם ממש"כ בתניא56 בביאור מחז"ל57 "האבות הן הן המרכבה", שבכל עניניהם היו מרכבה דאצילות, שעד"ז בצדיקים ונשיאים שהם דוגמתם.
ז. המורם מכל הנ"ל — שחיי הצדיק הם נצחיים58, ולא רק ברוחניות הענינים אלא גם — בנוגע למקום הגשמי וכליו הגשמיים (שולחנו וכסאו כו') — וכדיוק הלשון "קדושה לא זזה ממקומה"59, המקום הגשמי ב"חדר אביו" (נוסף על המקום הרוחני — מעלה ומדריגה60) — כי קדושתו של הצדיק חודרת בכל עניניו (גם במקום ובכלים שהשתמש בהם לצרכי העבודה61); וכדברי המאמר "המקום שבו למד ועסק בתורה וכל כליו שהשתמש בהם לצרכי העבודה קדושתו עליהם".
ויתירה מזו: קדושת המקום והכלים כו' של הצדיק (גם לאחרי הסתלקותו) היא באותו האופן כהזמן שהצדיק השתמש בהם בפועל, נשמה בגוף; וכמובן מהסיפור הנ"ל — ש"נכנס לחדר אביו. . והיו עוד סדרי החדר כמו שהיו בחייו כו' ונכנס לבוש בחגורה ועמד אצל השולחן למול כסא שבתו, ושפתיו נעות כמדבר, ובכה הרבה" — היינו "כמו שהי' בחייו" כשהי' נכנס ליחידות [שי"ל שענינה — התאחדות של ה"יחידה" של הנכנס ליחידות ושל ה"יחידה" של הרבי] — בחיים חיותו של אדמו"ר מהר"ש!
וע"פ פתגם אדמו"ר נ"ע הנ"ל "איך גיי אין הימל, די כתבים לאָז איך אייך" — מובן, שע"י ההתקשרות לנשיא הדור — ע"י ה"התקשרות" עם כתביו, ספריו וכו', שבהם הכניס את עצמו כנ"ל — נמשך מהקיום העצמי והנצחי של קדושת הצדיק והנשיא, לכל ההולכים "בדרך62 ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד"63.
ובפרט ע"י לימוד הכתבים והספרים, והבאת הלימוד במעשה בפועל, הן בעצמו והן — ע"י הפצת המעינות (דהכתבים והספרים) חוצה.
ועי"ז מאירים אצלו "כל ניצוצין קדישין וכל האורות הקדושות הכלולות" בנשיא הדור — שכולל "הכל", כי הנשיא הוא הכל64, וזה פועל "להבין ולהשכיל בתורתך [כולל ובפרט בנדו"ד — הכתבים וספרים של הנשיא] וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם (נצחי)".

הערות:
50) סה"מ שם ע' יוד.
51) ראה ע"ח שער ד פ"ג. של"ד פ"ג. של"ה פ"א. אגה"ק ביאור לסי' זך (קמז, א).
52) ראה מגילה כו, ב. רמב"ם הל' ס"ת פ"י ה"ד. וראה תו"א צ, סע"ב. שערי אורה ד"ה יביאו לבוש מלכות פ"ה ואילך ופע"ז ובקיצורים לשם. וראה לקו"ש חי"ב ע' 135. וש"נ.
53) התואר "נצחי" כאן הוא שם המושאל — כי לשון "נצחיות" אינו נופל כ"א בבחי' וגדר זמן, שיומשך זמן בלי סוף, אבל מה שאינו בבחי' וגדר הזמן לא שייך בו המשך הזמן כו' (לקו"ת שבת שובה סז, ג).
54) במ"א (ראה ספר השיחות תש"ד ע' 6 ואילך. ועוד) סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר בפרטיות יותר, שבהיותו ילד קטן הי' רגיל להכנס לחדר היחידות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש. ופעם אחת ראה שהדלת נפתחת, ונפל עליו פחד והסתיר עצמו, וראה שאביו נכנס כו' — כההמשך שנעתק בהמאמר.
55) היינו לא רק הדביקות וקיום שבכלים מצ"ע (דאיהו וגרמוהי חד (תקו"ז בהקדמה — ד, ב), שהוא לא כמו האחדות דאיהו וחיוהי חד — ראה המשך מים רבים תרל"ו פל"ב. המשך וככה תרל"ז פק"ז. המשך תרס"ו ע' קצ. ובכ"מ), כ"א גם בחי' קיום עצמי של האור.
56) פכ"ג. פל"ד. פל"ט.
57) ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. — "אפילו בשינתם" (מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקמ).
58) ראה אגה"ק סי' זך וביאורו.
59) והדיוק בזה יובן עוד יותר מזה שלשון "ממקומה" לא הובא בע"ח של"ד ושל"ה שבהערה 51.
60) ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. מו"נ ח"א פ"ח. נת' בס' החקירה להצ"צ עד, סע"ב ואילך.
61) ולא רק כשנשאר לאח"ז רק לקדושה בלבד, כמו השולחן ועמוד (שטענדער) של הצדיק שממנו עשו הארון שבו נגנז הצדיק, שכל מציאותו רק ארון וכלי להצדיק, וי"ל כמו ארון וכלי ללוחות הברית (להעיר ממחז"ל "קשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה כשבירת לוחות" — ירושלמי יומא פ"א ה"א ובקה"ע שם. תנחומא (באבער) אחרי יוד. הובא בפרש"י עקב יו"ד, ו).
62) אגה"ק סכ"ז (קמו, א).
63) ו"כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית" (עירובין נד, א).
64) פרש"י חוקת כא, כא.
עכ"ל שם.

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ד' אוגוסט 15, 2012 11:37 am

אני שמעתי פעם מאיזה בריסקער שיחי' שהענין תלוי במה שמבואר בארוכה בתניא לגבי העלאתה של קליפת נוגה.
קרי ענין מחידושיה של החסידות. (ולנ"ל מהחת"ס אז יש עוד ראיה שהוא היה חסיד.)
ואם לסכם את כל מה שהובא עד עתה הרי נראה כך ג"כ ממה שהאור שמח לא כתב כך.

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ד' אוגוסט 15, 2012 2:22 pm

וכך אומר הרבי מקלוזנברג זי"ע ב"דברי תורה" (נדפס בשפע חיים חלק י"ט פרשת פנחס)

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » ד' אוגוסט 15, 2012 2:38 pm

חיס, מקורות חסידיים יש מספיק.

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ד' אוגוסט 15, 2012 2:58 pm

יוסףלוי כתב:חיס, מקורות חסידיים יש מספיק.

ראה ה"בן איש חי" זי"ע בספרו "שני אליהו" חלק ראשון עמוד י"ח

בברכה המשולשת

וכתב מרן הגאון רבי יעקב משה חרל"פ שקדושת הצדיק מתפשטת על חפציו, וזה טעם שיטת ב"ש בעניין שביתת כלים בשבת.

אפרקסתא דעניא

תמיהני שאיש לא הזכיר עד כה את המסילת ישרים בפ"א, שמדבריו משמע כן להדיא.

מתעניין · הודעהעל ידי **מתעניין** » ה' אוגוסט 16, 2012 12:40 pm

קטע נוסף בחתם סופר על פרשת תולדות

: בגדי צדיקים.jpg (20.28 KiB) נצפה 15309 פעמים

בית שביעי · הודעהעל ידי **בית שביעי** » ה' אוגוסט 16, 2012 8:33 pm

כולם מכבדים מעריכים ומקדישים את חפצי קודש ואין איש שם על לב ואין איש מביא מקורות על התופעה העבודה זריות שיש בזה באופן הכי מושחת!

כמה מחלוקת אחים כבר הביא את זה? כמה גניבות ומדות מושחתות סובבים את החפצי קודש אלו?

הגיע הזמן להתפכח ולחלק באופן הכי גדול את החילוק בין הכמיהה לדבק בצדיקים ובקדושה ע"י התקרבותינו אליהם וכפועל יוצא גם אל חפציהם וכל מה ששייך להם, אבל מזה עד להאדיקות המטופשת לכל בר נש שרוצה רק בגאוותו ובתאוותו ובכל זאת לתלות באילן גדול וולהיות נחשב אצל אנשים חשובים ע"י השתייכותם לחפצי צדיק בכוונה תחילה להמשיך בפריקת עול האמת ועול מדות תרומיות של הצדיק ועול ההתמדה של הצדיק וכו'

רבותי התפכחו!

רשמי רשותא

מתאמרה משמי' דהרב מסאטמאר זצ"ל שאמר הטעם למה ממבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין, הלא אין עניות במקום עשירות ובודאי היו יכולים לעשות פתילות חדשות, ורק הטעם שעשו מהם פתילות שאם היו משתיירים בגדי כהונה היה כל כהן לובש בגדים קרועים ישן נושן מירושתו של אהרן הכהן

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ו' אוגוסט 17, 2012 12:29 am

מי יודע היכן המהר"ל שלרכושו של אדם יש שייכות עם שורש נשמתו?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ו' אוגוסט 17, 2012 1:49 am

גוראריה כתב:מי יודע היכן המהר"ל שלרכושו של אדם יש שייכות עם שורש נשמתו?

יש כזה ר' צדוק
נראה לי שראיתי פעם שכתב בזה ר' נחום רוטשטיין אולי באחד מב' כרכי ביכורים בתוך שטיק'ל ארוך על ריש בבא מציעא
דנים בזה לגבי נדרים שהחפץ הוא חלק מהנפש ולכן הנדר אוסר על השני ליהנות מחפציו

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ו' אוגוסט 17, 2012 1:50 am

גוראריה כתב:מי יודע היכן המהר"ל שלרכושו של אדם יש שייכות עם שורש נשמתו?

ב'אמרי פינחס השלם', לר"פ מקאריץ, נזכר הענין כמה פעמים.

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ו' אוגוסט 17, 2012 1:58 am

... הנה ראינו שאמר השם יתברך למשה (שמות ד יז) ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות, הנה המטה הזה מפני שהיה בידו של משה בעמדו לפני הסנה, וחל עליו מן הענין האלהי עד שנעשה בו האות הראשון, מפני זה אחר כך היה מסייע בעשיית האותות האחרות, שבכל האותות שנעשו במצרים צוה האל שיעשו על ידי המטה. ולא היה המטה מסייע בעשיית האותות בתנועתו לבד, אבל בהמצאו שם גם כן, שהרי מצינו שאמר השם יתברך למשה במי מריבה האחרונים (במדבר כ ח) קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם וגו', הנה בכאן לא צוהו שיכה בסלע כלל, אבל שידבר אליו, ועם כל זה אמר קח את המטה, הנה נראה כי המצא המטה שם, היה מסייע בעשיית הנס ההוא
(דרשות הר"ן דרוש ח')

למאי_נמ? · הודעהעל ידי **למאי_נמ?** » ו' אוגוסט 17, 2012 2:18 pm

אפרקסתא דעניא כתב:תמיהני שאיש לא הזכיר עד כה את המסילת ישרים בפ"א, שמדבריו משמע כן להדיא.

לדעתי, לא זהו הפשט בדבריו. עילוי גדול הוא לכל החפצים המשמשים את האדם השלם, אבל אם הוא מת, שוב אין להם עילוי אלא שישתמשו בהם למטרה שלשמה נבראו ודו"ק.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוגוסט 17, 2012 2:34 pm

ישנה חוברת של רמ"ש כשר החסידות במשנת ראשונים (הייתי משוכנע שהיא באוצר) שם נאספו כו"כ מקורות

יין המשמח · הודעהעל ידי **יין המשמח** » ו' אוגוסט 17, 2012 2:54 pm

בית שביעי כתב:כולם מכבדים מעריכים ומקדישים את חפצי קודש ואין איש שם על לב ואין איש מביא מקורות על התופעה העבודה זריות שיש בזה באופן הכי מושחת!
כמה מחלוקת אחים כבר הביא את זה? כמה גניבות ומדות מושחתות סובבים את החפצי קודש אלו?
הגיע הזמן להתפכח ולחלק באופן הכי גדול את החילוק בין הכמיהה לדבק בצדיקים ובקדושה ע"י התקרבותינו אליהם וכפועל יוצא גם אל חפציהם וכל מה ששייך להם, אבל מזה עד להאדיקות המטופשת לכל בר נש שרוצה רק בגאוותו ובתאוותו ובכל זאת לתלות באילן גדול וולהיות נחשב אצל אנשים חשובים ע"י השתייכותם לחפצי צדיק בכוונה תחילה להמשיך בפריקת עול האמת ועול מדות תרומיות של הצדיק ועול ההתמדה של הצדיק וכו'
רבותי התפכחו!

ומה לעשות שבנוגע לענינים שבקדושה לא מתיעצים עם מתנגדים כמוך....

זה לא סתם שלוקחים את זה, זה באמת קדוש ובאמת מגן ושומר!

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ו' אוגוסט 17, 2012 10:18 pm

יין המשמח כתב:ומה לעשות שבנוגע לענינים שבקדושה לא מתיעצים עם מתנגדים כמוך....

זה לא סתם שלוקחים את זה, זה באמת קדוש ובאמת מגן ושומר!

גם עבור גניבה, גזל, עושק, חמס, מריבה, שנאת אחים ושנאת חינם? לא בטוח. תשאל את הרבי שלך.
-----
נכתב עש"ק, כאן נ.י.

מתעניין · הודעהעל ידי **מתעניין** » א' אוגוסט 19, 2012 3:52 am

מי שיבטל תורה ליד הסטענדער של הרב אלישיב זצ"ל, או מי שעל ידי לשון הרע ומחלוקת יצליח להשיג את ה"שערי תשובה" של החפץ חיים זצוק"ל מעלה בדעתו שיועיל לו לשמירה, או אולי יהיה למזכרת עוון?
ובכלל, יצר האספנות קיים בכל מקום, ומיליונים מתגלגלים בשוק הזה, וכי כיצד יבדיל אדם בין יצר אספנות בעלמא לתאוות קדושה, הגנה ושמירה, אם לא על ידי שיקפיד קודם כל לנהוג רק על פי גדרי ההלכה?
העתקתי כאן מתוך ספר פתשגן הדת לר' יצחק אליהו לנדא מווילנא זצ"ל אודות זכירת זכות אבות, ומכאן יקיש המשכיל לענייננו:

: פתשגן הדת - עקב.jpg (33.85 KiB) נצפה 15118 פעמים

בית שביעי · הודעהעל ידי **בית שביעי** » א' אוגוסט 19, 2012 7:34 pm

יין המשמח כתב:
בית שביעי כתב:כולם מכבדים מעריכים ומקדישים את חפצי קודש ואין איש שם על לב ואין איש מביא מקורות על התופעה העבודה זריות שיש בזה באופן הכי מושחת!
כמה מחלוקת אחים כבר הביא את זה? כמה גניבות ומדות מושחתות סובבים את החפצי קודש אלו?
הגיע הזמן להתפכח ולחלק באופן הכי גדול את החילוק בין הכמיהה לדבק בצדיקים ובקדושה ע"י התקרבותינו אליהם וכפועל יוצא גם אל חפציהם וכל מה ששייך להם, אבל מזה עד להאדיקות המטופשת לכל בר נש שרוצה רק בגאוותו ובתאוותו ובכל זאת לתלות באילן גדול וולהיות נחשב אצל אנשים חשובים ע"י השתייכותם לחפצי צדיק בכוונה תחילה להמשיך בפריקת עול האמת ועול מדות תרומיות של הצדיק ועול ההתמדה של הצדיק וכו'
רבותי התפכחו!

ומה לעשות שבנוגע לענינים שבקדושה לא מתיעצים עם מתנגדים כמוך....

זה לא סתם שלוקחים את זה, זה באמת קדוש ובאמת מגן ושומר!

הרב אלישיב נחשב בין 'מתנגדים' במובן העולם כיום?...

והשנית אני מאד מעריך ומוקיר חפצי קדושה, וגם יש לי וגם מעניין אותי עד למאד כל חפץ וכת"י של צדיקי וגדולי ישראל ובכל זאת אינני נסוג מכל מה שכתבתי

ובכל זאת האשכול הזה מיועד על הסטנדר של רבי אלישיב זצ"ל ועל זה ועל מעשים כעי"ז ועוד לבנו דואב

מחולת המחנים

חכם באשי כתב:ישנה עבודת ד"ר 'מעניינת' ושמה: "החפץ הטקסי החסידי", ירושלים 2007

החפץ הטקסי החסידי.pdf: (3.63 MiB) הורד 1693 פעמים

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ד' דצמבר 07, 2016 11:36 pm

רשמי רשותא כתב:מתאמרה משמי' דהרב מסאטמאר זצ"ל שאמר הטעם למה ממבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין, הלא אין עניות במקום עשירות ובודאי היו יכולים לעשות פתילות חדשות, ורק הטעם שעשו מהם פתילות שאם היו משתיירים בגדי כהונה היה כל כהן לובש בגדים קרועים ישן נושן מירושתו של אהרן הכהן

והלא יותר פשוט להפך, שמראה שאין בזה עניין לשמור אלא כיון ואתעבדה ביה מצוה נעביד בה מצווה אחריתי [וי"ל עוד ע"ד הדרוש למה דווקא היה מתאים בלאות אלו לפתילות כיד ה' הטובה ואכמ"ל].

מחולת המחנים

ראיתי בשם הרמ"ח מסלונים שביאר בטוב טעם את הכתוב על עבודת כה"ג ביום הכפורים "ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקודש והניחם שם", שלולי זאת היה חושב הכהן גדול להכנס לעבודת היום ביוה"כ עם בגדי הקודש של אבותיו ואבות אבותיו הכהנים הגדולים, אבל התורה מצוה עליו "והניחם שם"!, לשנה הבאה על הכהן להגיע עם בגדיו שלו ושלא יתעטף באיצטלא של אבותיו, רוצים אנו לראות מיהו עצמו! ודפח"ח.

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » ה' דצמבר 08, 2016 12:28 am

היא שיחתי כתב:התפרסם לאחרונה בעיתונות על גניבתו של הסטנדער של הגריש"א זצוק"ל
אני מאמין שאם הוא היה אדמו"ר אזי בוודאי היה ערך רוחני לסטנדער צא ולמד מבית המדרש של חסידי בעלזא בירושלים שם הסטנדער מונח בתיבת זכוכית (תקנוני אם טועה אני)
בחסידות יש משמעות רבה לחפצים שהתקדשו על ידי קדושי עליון

האם יש זכר לדבר בתקופות הטרום חסידיות ואצל מתנגדים אף לאחר מכן?
יש לזה מקור?
האם הטעם הוא העלאת הניצוצות מהחפץ?

(ויש להעיר מהשטריימל של בעל הלשם, וצ"ע אם החשיבו הגריש"א או רק הסטייפלער ומן הסתם נתן מתנה דבר שהחשיבו)

בנוגע לשטריימל של בעל הלשם, אדרבה משם יסופר איך היתה ההתייחסות לבגדי קדושי עליון בחוג הפרושים -
כשהשיא הגריש"א את בתו הראשונה, אזי כמו כל ירושלמי דאז, היה מתאים שחתנו יחבוש שטריימל, אבל הוא לא קנה ולא היה להם כסף, אז נתנו לו לשם כך את השטריימל המשומש.
ואכן הגר"ח יבל"ח חבש את השטריימל המשומש בתקופת נישואיו הראשונה בכל פעם כשהיה בירושלים.
בבני ברק לא רצה ללבוש כובע מהודר כזה יותר יפה משל אביו, מפני כיבוד אב, שהרי היו כל הזמן יחד והתפללו באותו ביכ"נ וכו', אז זה לא מתאים שהבן ילך בשבת עם שטריימל שהוא מהודר יותר מהכובע של אביו.
לכן הלך ומסרו לאביו במתנה.
הסטייפלר לא רצה לשנות מלבושו, אז לא יצא עמו מהבית והיה חובשו בקביעות לכבוד שבת קודש בסעודות שבת (אולי רק לסעודה שלישית, אינני זוכר).
ופעם אחת לאות חביבות להגר"מ קליין בעל משנה הלכות עשה הסטייפלר על שולחנו שבע ברכות לנישואי בן או בת הגרמ"ק, ורצה ללבוש בגד של שבת, אז חבש לכבודו את השטריימל המרופט הזה. ומאותו אירוע בודד ישנן בערך 3 תמונות.
אחרי פטירת הסטייפלר ירש הגר"ח שליט"א את השטריימל בחזרה, ואז כבר לא היה חשש כיבוד אב, אבל מצב השטריימל היה בכי רע, ולא היה כדאי ללכת עמו בשבתות רצוף, ולכן חבשו רק ביו"ט בסעודות בבית. עד שהתבלה לחלוטין.
אילו היו מחזיקים שזה מוצג בעל ערך עליון, לא היו משתמשים בו עד גמירא, וודאי היו שומרים אותו בבית גנזים להתפאר בו.
ואכן הוכיח סופו, שכאשר הציע אחד ממקורבי הגר"ח שיביא לו שטריימל יפה ושלם יותר לכבוד יו"ט (גם היה מדובר על משומש, כשהלה רכש לעצמו חדש) הסכים הגר"ח, והשליכו את הספודיק של בעל הלשם למקום אליו משליכים חפצים שהסתיימה עונת שימושם בעלמא דין.
בשנים האחרונות ממש רכשו להגר"ח שטריימל נאה וחדש ליו"ט וחובשו בסעודות בבית (גם בחוה"מ).

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ה' דצמבר 08, 2016 12:41 am

הלא עצם הרעיון שלובש דווקא שטרימל בארוחות דומיא דאביו, הוא כבר מעין הנהגה חסידית...

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' דצמבר 08, 2016 10:35 am

האריך בזה בספר העיקרים לר"י אלבו, איני זוכר כרגע היכן.

פייביש אופטובסקי

: חפצי קודש.jpg (175.27 KiB) נצפה 14556 פעמים

ראה בקובץ המצורף.

ליטוואק פון בודאפעסט

באמריקא גרים כמה מנכדיו של הח"ח, ואחד מהם (איני זוכר את שמו) עבר דירה במאנסי ומכר את ביתו הישן לחסיד אחד. כאשר יצא הציע את מזוזותיו עבור הדייר החדש, כמבואר בהל' מזוזה. הלה סירב לקבלם באומרו שאיננו רוצה מזוזות של מתנגדים משום שרוצה דוקא בכתב אריז"ל. כאשר הוריד הרב זאקס את המזוזות, אמר לו שאלו היו המזוזות של הח"ח, אבל כדי לקיים את ההלכה היה מוכן להשאירם אותם עבור הדייר החדש.

היה איד אחד בניו יורק שהיה קבלן בנייה במקצוע. פעם נתחלף לו כובעו הקשיח באתר בנייה אחד עם כובעו של אחד הפקחים הלא יהודים. כאשר חזרו ונפגשו אחרי כמה ימים, אמר לו הגוי שבמשך הימים שהיה חבוש הכובע של היהודי, לא היה שייך לו לדבר בצורה גסה כשאר הגויים הזולים. הלך הבנאי הזה לבית הרב משה פיינשטיין וסיפר לו דברים אלו, ואמר לו אם הדברים אמורים כלפי קבלן יהודי, עאכו"כ לגבי כובעו של הרב משה פיינשטיין, ע"כ מבקש הוא מאת הרמ"פ שיואיל למכור לו את הכיפה שלו. הרב משה הסכים, אמנם אמר לו שהוא צריך כיפה. הלה הלך וקנה עוד כיפה והחליף אותו עם זה של הרמ"פ, ורכש לו את כיפתו של הרמ"פ.

ידוע הסיפור אצל האדמו"ר מסאטמאר. החסידים היו מחליפים את הגאטשקעס אתו במקוה, כך שכל פעם שנכנס למקוה הלך חסיד אחד והחליף את הגאטשקעס עם חדשים, והוא לקח לו את הישנים. פעם לקח מישהו הגאטשקעס ולא הספיק להחזיר לו אחרים עד שיצא האדמו"ר מהמקוה, וכאשר תפס האדמו"ר שאין לו גאטשקעס, שאל את פי יוס'ל מה קרה פה. ענה לו יוס'ל שהחסידים אומרים שהגאטשקעס תציל אותם מאש גיהנם. ענה האדמו"ר מסאטמאר "זיי פארשטייען נישט, אין גיהנם ציעט מען אראפ די גאטשקעס!" (הם לא מבינים, בגיהנם מורידים להם את התחתונים!)

פורום אוצר החכמה

מי מחובר