יצא לאור לוח ההלכות והמנהגים לשנת תשעג
רצו"ב הכתבה שנדפסה היום בי"נ
בס"ד
שמחה גדולה בעולם ההלכה והמנהג עם צאתו לאור עולם של "לוח ההלכות והמנהגים" לשנת תשע"ג גדוש כדרכו בהלכות ובמנהגים הנהוגים במועדים ובימות החול, אלה הקבועים ואלה המתחדשים בתנאים מיוחדים, הנוגעים לבית הכנסת, ולבית.
הלוח שכבש בסערה את מקומו במזרח בתי הכנסת, וזכה לעלות על שולחנם של מרנן ורבנן שליט"א, וכמו כן התקבל בקרב כל שדרות הציבור, ועקב כך קיבלו חברי המערכת מאות הערות מאת גדולי תורה, רבנים, ת''ח וגבאי ביהכנ''ס, ואחרי סינון ההערות - נכנסו ללוח תוספות חשובות.
יצוין שהלוח היה מונח על שולחנו הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ובראש השנה שנת תש"ע עיין רבות בלוח בעקבות שאלה שהתעוררה בבית מדרשו
גולת הכותרת של הלוח הינם המקורות לכל הלכה והלכה מהשו''ע, הרמ''א, והפוסק האחרון רבנו ה"משנה ברורה", ומה שלא נמצא להם מקור בהם צויינו מקורות מס' המנהגים, וכן פסקים והנהגות מס' השותי''ם ומפוסקי זמנינו וכן ציונים לס' זמנינו והכל בתמציתיות ובשפה ברורה.
דגש מיוחד הושם על בירור מנהגי ירשלם וע''כ נעשה בירור מקיף אצל זקני ירושלים, על הנהוג בקרב השכונות הותיקות בירושלם השומרים על המסורת הוותיקה.
קובע מקום לעצמו הבאת פסקי החזו''א מפי ספריו ותלמידיו וכן אשר היה נהוג בבית מדרשו.
גילוי מיוחד שנודע למערכת "לוח ההלכות והמנהגים" לאחר פטירתו של מרן ראש ישיבת עץ חיים הגאון הגדול רבי אברהם יעקב זלזניק זצוק"ל ע"י אחד מתלמידיו בשמו זצוק"ל שהאדר"ת בבואו לירושלים בשנת ה'תרס"א, (ד' שנים לפני שהחל לוח א"י לצאת לאור) הביא באמתחתו "לוח" באמרו שירושלים המלאה בתלמידי חכמים ובעלי זיכרון מופלגים דבר הגורם שכל אחד בעל דיעה בפני עצמו ובפרט שהגיעו כל אחד מעיר שונה דבר הגורם לויכוחים תמידיים על כן מן הראוי שיהיה לוח האוגר ומכריע בכל המנהגים למנהג אחד קבוע ובזה יתמו הויכוחים מבתי הכנסת הלוח שהביא עמו היה לוח שיצא בוילנא שהגאון רבי אפרים בורדיאנסקי זצ"ל אמר שעורכו של הלוח הינו לא אחר מאשר המו"צ דוילנא רבינו שלמה הכהן זצ"ל בעל ה'חשק שלמה'. וזה תיאורו בקיצור; הלוח הוא לוח קיר עם דינים ומנהגים לביהכנ"ס ונדפס ע"י האלמנה והאחים ראם בווילנא, וע"י המדפיסה פ. מ"ץ בווילנא, [כן הוציאו הנ"ל לוח כיס בעברי טייטש עם קיצור מהדינים והמנהגים הנ"ל]. חברי המערכת טרחו ומצאו בס"ד לוח זה, ושלו משם פנינים יקרים ללוח השנה
יצוין שלוח 'עזרת תורה' שיו"ל בארה"ב ע"י הג"ר יוסף אליהו הענקין זצ"ל מגדולי הפוסקים בארה"ב, עוד הרבה קודם השואה, ג"כ מבוסס על לוח ווילנא הנ"ל, וגם זאת אפשר לראות מהשוואת הלוחות. כמו"כ יו"ל בארצות אחרות לוחות שנתבססו על לוח ווילנא, כגון לוח עם דינים ומנהגים לבהכנ"ס ב'עברי טייטש' שיו"ל בלונדון ה'תרצ"ג ועוד, ונכתב בשער שנלקח מלוח ווילנא.
חידוש נוסף בלוח זה הוא, שישנם הרבה הערות חשובות בלוח לא"י בשם גדולי ישראל, שנשמטו במשך השנים, יש שנשמטו ולא נדפסו עשרות בשנים! ויש שנדפסים אחת לעשור וכד'. מלבד חשיבות הדברים הרי שהדבר גרם בלבול רב בקרב ספרי ההלכה שציטטו דברים משם, ומחברים שבאו אחריהם לא מצאו הדברים באשר עיינו בלוחות מאוחרים יותר, יודגש שסיבת ההשמטה היא טכנית ולא שהיתה כאן חזרה מהדין, כפי שכתב מו"ל לוח לא"י לחד מחברי המערכת, [הדבר מצריך מחקר מקיף אשר נעשה ע"י חד מחברי המערכת ועוד חזון למועד בעז"ה].
הלוח שם דגש על פרטים רבים מתוך ספרי ההלכה שמצוי שיתעוררו בהם ונותן מענה להרבה משאלות המתעוררות תוך כדי תפלה או סעודה המצריכות תשובה מידית.
בלוח נדפסו זמני היום לפי אופק ירושלם, הן לפי שיטת הגרימ''ט בלוח לא''י, והן לפי שיטת הגר"י מנת, בלא להכריע בדבר וכ''א ינהג כפי הוראת רבותיו, ולבקשת הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א נוספו זמנים לבני ברק. כמו כן נוספו זמנים למודיעין עילית, אלעד, בית שמש, וביתר. כמו כן נוספו זמני הגר"א לטבלאות הזמנים שעפ"י לוח לא"י.
הקונטרסים שבסוף הלוח טבלת שיעורי המצוות לליל הסדר. דיני ומנהגי יזכור והזכרת נשמות. ודיני התקיעות. בהם ימצא הקורא גילוים והוראות מיוחדות.