מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
תרגימא
הודעות: 83
הצטרף: א' מרץ 19, 2017 12:13 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי תרגימא » ג' אפריל 10, 2018 1:40 am

חזן הכנסת כתב:
תרגימא כתב:1. מי שקלקל היו הצדוקים, ולא הכותים.
2. צריך גם להודות לפרעה, המן ואנטיוכוס..
3. יש עניין גדול בלהפוך יום חול ליום טוב, איך שלא תסתכל. וזה מראה על הכח של יהודי (חכמי ישראל) להכניס קדושה גם ביום חול. וזוהי סיבת השמחה הגדולה.. (כך הסביר האדמו"ר מליובאוויטש)


1. נא לעיין במשניות ראש השנה
2. התם צריכים להודות לה' שהצילנו מפרעה המן ואנטיוכוס לפי שמצד פרעה והמן ואנטיוכוס לא היה מקום ליו"ט אלא החג הוא מנוגד להם, אבל כאן צריכים להודות לכותים על שלא ניצלנו מהם ונתקיים עצתם הרעה לשבש את המועדים (שאילו ניצלנו היינו נשארים בעדיפות שלישית כדברי דרומי)...
3. א"כ למה בא"י (שגם האדמו"ר מליובאוויטש חיבב מאוד) לא תיקנו חז"ל את הדבר הגדול הזה.

ובכלל כל דברי דרומי שאומר דברים בשם צדיקים אלמוניים, האם יכול לצטט מקור אחד בשם הצדיקים הנ"ל שיו"ט אחד בא"י הוא עדיפות שלישית ועדיף לגור בחו"ל כדי לקיים ב' ימים טובים (חוץ ממה שהוא סותר את הגמרא דב' ימים טובים בא כעין עונש וכן שר' יוחנן קרי עלייהו וגם אנכי נתתי לכם חוקים לא טובים).
ומה שדרומי טוען שבעצם היה לזה מקום גם בא"י אלא שהתורה דיברה על הרוב או משום לא פלוג, קשה ע"ז שהרי לגבי נטילת לולב ביו"ט ראשון שחל בשבת אנו פוסקים שאין נוטלים בחו"ל משום ספיקא דיומא וגם בא"י אין נוטלין אע"פ שאין שם ספיקא דיומא "משום לא פלוג" כדי שלא לחלק בין א"י לחו"ל "שלא תהא התורה כשתי תורות", ובדיוק ביו"ט שני שבזה נראה הרבה יותר כשתי תורות כידוע ומובן בזה אין בעיה של לא פלוג ואין בעיה של נראה כב' תורות.
אלא ודאי חזינן מכאן שאין מקום לב' ימים טובים בא"י כלל.


ראשית כל, חביבין וערבין דברי סופרים יותר מדברי תורה.

שנית, באם נקודת המוצא היא שככל שיש יותר חושך בעולם, מאיר אור גדול יותר. פשוט, שאף שקודם לכן לא היה צורך בכך, אבל כשזה נמצא, זה דבר גדול.
ואותו דבר, אף שקודם לקלקול, לא היה צורך לחגוג ב' ימים, אך לאחר שזה קרה, זוהי הארה חדשה. וד"ל.

בנוסף לכך, אני בכלל מסופק האם יוט"ש הוא המצאה של קלקול הכותים, או שאף גם לו יצוייר שיהודי היה יוצא למסחר בזמן דוד ושלמה, ולא ידע בקביעות החודש, היה צריך לחגוג שני ימים יום טוב.

[בנוסף להנ"ל, יש ביאור של האדמו"ר מליובאוויטש: שהמועדים בחו"ל שמחים יותר, מכיוון שהשפע בארץ ישראל מגיע הישר מהקב"ה, ואילו בחו"ל עובר דרך ה70 שרים. וביו"ט מגיע ישירות ולא דרכם, ולכן שמחים שם יותר.]

נדמה לי, שיש כאן גם קצת עירוב פרשיות. יש את השמחה ביוטש, ואת המעלה שיש בו. (בכך שהוא הופך יום חול לחג וכו').
ויש את המעלה של ארץ ישראל שהכל נמצא בה בגלוי, וכל ההשפעות הרוחניות באות מידית.
אולם בנוגע לאופן קבלת ההשפעה, מצאו מעלה כאשר זה מחולק לשניים.
ומובן שזה לא מוריד ממעלת ארה"ק.

ובנוגע לאלו שרצו לחדש יוט"ש באר"י, יתכן שזה מדובר דווקא על מקומות ב"מדבר ארץ ישראל"..

בהתנצלות על האריכות והסרבול..

חזן הכנסת
הודעות: 97
הצטרף: ה' אפריל 05, 2018 11:08 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי חזן הכנסת » ג' אפריל 10, 2018 9:07 am

תרגימא כתב:ראשית כל, חביבין וערבין דברי סופרים יותר מדברי תורה.


אין הכוונה שמצוות דרבנן חביבים ממצוות דאורייתא, אלא הכוונה שדברים שחז"ל דרשו מהכתובים חביבים יותר מדברים המפורשים בתורה, אבל שניהם מדאורייתא. כ"מ בירושלמי ברכות.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי דרומי » ג' אפריל 10, 2018 9:54 am

בהרבה ספרים קדמונים פירשו על דברי סופרים ממש, שהם חביבים יותר מדברי תורה כפשוטו. ויש שהוסיפו שמנהג ישראל חביב עוד יותר מדברי סופרים ודברי תורה גם יחד.

אך יש שמודדים כל דבר לפי סברת כרסם הדלה ואינם מוכנים להאמין שיש דברים נשגבים שבהם אין להם כל מושג.

חזן הכנסת
הודעות: 97
הצטרף: ה' אפריל 05, 2018 11:08 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי חזן הכנסת » ג' אפריל 10, 2018 10:17 am

ויש שהוסיפו שסברת כרסם הדלה (עיין דרומי לעיל ש"הרגיש" את מה שהצדיקים הנסתרים "מרגישים") חביב ממנהג ישראל ודרבנן ודאורייתא יחדיו

פלוריש
הודעות: 2386
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי פלוריש » ג' אפריל 10, 2018 10:28 am

ליקוטי מוהר"ן תניינא קטז:
סִפֵּר, שֶׁכְּשֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, סִפְּרוּ לוֹ שָׁם הַחֲשׁוּבִים שֶׁהָיוּ שָׁם שֶׁבָּאוּ מִמְּדִינוֹת אֵלּוּ וְקָבְעוּ דִּירָתָם שָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּמְפֻרְסָם וְסִפְּרוּ לוֹ, שֶׁקּדֶם שֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לא הָיוּ יְכוֹלִים לְצַיֵּר לְעַצְמָן שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא עוֹמֶדֶת בְּזֶה הָעוֹלָם וְהָיוּ סוֹבְרִים שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי לְפִי גּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַמְבאָר בַּסְּפָרִים וּמְפרָשׁ בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וְהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מְפָרֶשֶׁת כָּל גְּבוּלֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְגדֶל מַעֲלָתָהּ וּקְדֻשָּׁתָהּ הֶעָצוּם וְהַנּוֹרָא מְאד מְאד עַל כֵּן לא הָיוּ יְכוֹלִין לְצַיֵּר לְעַצְמָן בְּעֵינֵיהֶם שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד אֲשֶׁר בָּאוּ לְשָׁם וְרָאוּ שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ, כִּי בֶּאֱמֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא כְּמוֹ מְדִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ וַעֲפַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּמַרְאֶה וּדְמוּת כְּמוֹ עֲפַר מְדִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ כִּי מַה שֶּׁמְּבִיאִין לִפְעָמִים עָפָר לָבָן מִשָּׁם זֶהוּ רַק בִּמְקוֹמוֹת פְּרָטִיִּים וְגַם בִּמְדִינָה זוֹ נִמְצָא עָפָר לָבָן וְעָפָר שֶׁל נֶתֶר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת אֲבָל עִקָּר הֶעָפָר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא כְּמוֹ עֲפַר מְדִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ כִּי בֶּאֱמֶת בִּדְמוּת וּתְמוּנָה אֵין חִלּוּק כְּלָל בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵין שְׁאָר מְדִינוֹת, לְהַבְדִּיל, וְאַף עַל פִּי כֵן הִיא קְדוֹשָׁה מְאד מְאד בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה מְאד אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לַהֲלך שָׁם אֲפִלּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת וְכוּ' כַּאֲשֶׁר הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְכָל הַסְּפָרִים בְּעצֶם קְדֻשָּׁתָהּ הַגְּדוֹלָה וְהַנּוֹרָאָה.
וְסִפֵּר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, זאת כִּי הוּא עִנְיָן נִצְרָך מְאד לְכַמָּה עִנְיָנִים שֶׁבְּנֵי אָדָם נְבוּכִים בָּהֶם בְּטָעוּתִים כִּי יֵשׁ טוֹעִים סוֹבְרִים שֶׁצְּרִיכִין לְהַכִּיר אֶת הַצַּדִּיק אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה לְהַכִּירוֹ בְּפָנָיו בְּצַלְמוֹ וּדְמוּתוֹ שֶׁיִּהְיֶה מְשֻׁנָּה בִּדְמוּתוֹ וּבִתְנוּעוֹתָיו דַּיְקָא וּבֶאֱמֶת לא כֵן הוּא כִּי הַצַּדִּיק הוּא בִּדְמוּת וְצֶלֶם כְּכָל הָאֲנָשִׁים וְאֵין בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי וּשְׁאָרֵי בְּנֵי אָדָם אֵינָם בִּדְמוּתוֹ כְּלָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאִישׁ הַכָּשֵׁר נִדְמֶה שֶׁהוֹלֵך עִם כַּרְכָּשׁוֹת וְדַקִּין כְּמוֹ שְׁאָר בְּנֵי אָדָם וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, וְכֵן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת הִיא מֻבְדֶּלֶת וּמֻפְרֶשֶׁת לְגַמְרֵי מִשְּׁאָר אֲרָצוֹת בְּכָל עִנְיָנֶיהָ וּבְחִינוֹתֶיהָ, וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ רָקִיעַ אַחֵר מִשְּׁאָר אֲרָצוֹת וְכַמּוּבָן בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת תְּרוּמָה (ועין זוהר ויקהל ר"ט) אַך אַף עַל פִּי כֵן בְּגַשְׁמִיּוּת לְפִי מַרְאֵה עֵינֵי הָאָדָם אֵין רוֹאִים שׁוּם שִׁנּוּי בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁאָר אֲרָצוֹת כִּי אִם מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַאֲמִין בִּקְדֻשָּׁתָהּ יָכוֹל לְהַבְחִין קְצָת הַהֶפְרֵשׁ, כְּמוֹ כֵן הַצַּדִּיק וְהָאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים לְעֵרֶך שְׁאָר הָעוֹלָם שֶׁבֶּאֱמֶת הֵם דּוֹמִים בְּכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם בִּדְמוּתָם וְצַלְמָם וְאֵין בֵּינֵיהֶם הֶפְרֵשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי בָשָׂר וְאַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהֵם מֻפְרָשִׁים וּמֻבְדָּלִים לְגַמְרֵי, כִּי אִישׁ כָּשֵׁר הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל מִכָּל שֶׁכֵּן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ג' אפריל 10, 2018 10:29 am

בענין יום טוב שני של גלויות בשבועות עיין מג"א סי' תצ"ד ס"ק א' בשם הרמ"ע מפאנו בעשרה מאמרות, ובשו"ת חתם סופר או"ח סי' קמ"ה.

חזן הכנסת כתב:
תרגימא כתב:ראשית כל, חביבין וערבין דברי סופרים יותר מדברי תורה.


אין הכוונה שמצוות דרבנן חביבים ממצוות דאורייתא, אלא הכוונה שדברים שחז"ל דרשו מהכתובים חביבים יותר מדברים המפורשים בתורה, אבל שניהם מדאורייתא. כ"מ בירושלמי ברכות.

עיין במשנה ע"ז דף כ"ט ע"ב "אמר ר' יהודה שאל ר' ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך אמר לו מפני מה אסרו גבינות עובדי כוכבים וכו', השיאו לדבר אחר, אמר לו ישמעאל היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין או כי טובים דודיך, אמר לו כי טובים דודיך, אמר לו אין הדבר כן שהרי חבירו מלמד עליו לריח שמניך טובים", ובגמ' (דף ל"ה ע"א) "מאי כי טובים דודיך מיין, כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה".

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי דרומי » ג' אפריל 10, 2018 10:31 am

יש לי מראה מקומות לכל מה שכתבתי לעיל, אך בכוונה איני כותבם כי לענ"ד צריך האדם להתרגל שיש מהלכי מחשבה אחרים משלו גם אם זה נראה לו ממש מוזר.

העובדה שאדם תופס דברים באופן חד משמעי וחותך דברים ואינו מוכן לשמוע אפילו שיש צד אחר, היא אם כל חטאת. וכבר אמר מישהו פיקח, שכמעט כנגד כל גמרא יש גמרא הסותרת אותה (שלכך באו התוספות ליישב ולתרץ), ואדם ש"ננעל" על הקטע שהוא למד ואינו מוכן להבין שיש גם סברא הפוכה לגמרי, אוי לו ואוי ללימודו.

דוגמא בעלמא להבין עד כמה כל דבר בתורה אינו חד משמעי, היא מנדב ואביהוא שבהם עוסקים הפרשיות הסמוכות, וכל מעיין אפילו ברש"י בלבד(!), בלי לעיין במדרשים ובמפרשים, יראה עד כמה צריך להיזהר מלשופטם באופן חד משמעי, שכן במקום אחד כותב רש"י שהם גדולים ממשה ואהרן גם יחד(!), ובמקום שני הוא כותב ש"היו מסתכלין בו בלב גס" כו', ועוד בכמה מקומות באופנים נוספים.

והוא כמשל אותו בע"ת שהחל לקיים מצוות בהשפעתו של צדיק אחד, וכה עלה ושגשג במעלות התורה והיראה, עד שפעם הגיע לידו איזה ספק רציני והיה מתלבט בו, וכששאלוהו מכיריו למה לא יתייעץ עם הצדיק הנ"ל, השיב שלמד ברמב"ם שגדול כוחם של בעלי תשובה מכח צדיקים ובמקום שבע"ת עומדים אין צד"ג עומדים, ואם כן מה יכול הצדיק להוסיף לו לאחר שדוקא הוא בעל תשובה ואילו הצדיק אינו אלא צדיק בלבד...

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי דרומי » ג' אפריל 10, 2018 10:38 am

ולענין הנידון באופן ספציפי, הרי ידוע שכל זה שנוטלים לולב בשבעת ימי הסוכות (בגבולין) הוא תקנת ריב"ז לאחר חורבן בית המקדש, והרמב"ם פוסק להלכה שכאשר יבנה ביהמ"ק יחזרו הדברים לקדמותם ויפסיקו בקיום מצוה זו.

ובכן, מה דעתכם על מי שבכל יום מימי הסוכות (חוץ מיום א' כמובן), לפני שהוא בא ליטול לולב בשם ומלכות, יזיל דמעות כמים ויבכה על כך שהוא נוטל לולב, שהרי כל נטילה זו אינה אלא בשל החורבן, ואוי לנו ואבוי לנו, וכך ינענע הלולב בבכיה ובעצב רב, ויתפלל לקב"ה שיסיר מאתנו מצוה עצובה זו?!...

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ג' אפריל 10, 2018 10:42 am

דרומי כתב:ומה דעתכם על מי שבכל יום מימי הסוכות (חוץ מיום א' כמובן), לפני שהוא בא ליטול לולב בשם ומלכות, יזיל דמעות כמים ויבכה על כך שהוא נוטל לולב, שהרי כל נטילה זו אינה אלא בשל החורבן, ואוי לנו ואבוי לנו, וכך ינענע הלולב בבכיה ובעצב רב, ויתפלל לקב"ה שיסיר מאתנו מצוה עצובה זו?!...


ומה דעתך על מי שבכל יום יזיל דמעות כמים ויבכה על כך שמהרה יבנה המקדש ויתפלל לקב"ה שלא יסיר מאיתנו מצוה שמחה זו?

חזן הכנסת
הודעות: 97
הצטרף: ה' אפריל 05, 2018 11:08 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי חזן הכנסת » ג' אפריל 10, 2018 10:47 am

לא אמרתי ח"ו שמי שנמצא בחו"ל לא יחגוג יו"ט שני כמו שצריך (אע"פ שאני יודע שהיו אדמורי"ם שלא שרו זמירות בליל יו"ט שני מפני שהוא ענין של גלות), מ"מ מי שאינו עולה לא"י מפני זה הרי הוא כמי שאינו רוצה להיגאל כדי שלא לאבד מצוה חשובה של לולב ז' בגבולין...

חזן הכנסת
הודעות: 97
הצטרף: ה' אפריל 05, 2018 11:08 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי חזן הכנסת » ג' אפריל 10, 2018 10:52 am

דרומי כתב:יש לי מראה מקומות לכל מה שכתבתי לעיל, אך בכוונה איני כותבם כי לענ"ד צריך האדם להתרגל שיש מהלכי מחשבה אחרים משלו גם אם זה נראה לו ממש מוזר.

העובדה שאדם תופס דברים באופן חד משמעי וחותך דברים ואינו מוכן לשמוע אפילו שיש צד אחר, היא אם כל חטאת. וכבר אמר מישהו פיקח, שכמעט כנגד כל גמרא יש גמרא הסותרת אותה (שלכך באו התוספות ליישב ולתרץ), ואדם ש"ננעל" על הקטע שהוא למד ואינו מוכן להבין שיש גם סברא הפוכה לגמרי, אוי לו ואוי ללימודו.


אני בהחלט מקבל את ההיבט החינוכי מאת הרב דרומי
אני מקוה שהוא ג"כ מקבל אותו

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי דרומי » ג' אפריל 10, 2018 11:03 am

התקדמנו במשהו...

כולי עלמא מודים שיש מעלה עצומה בקדושת א"י. השאלה היא רק האם יתכן לומר גם לאידך גיסא, שיש איזה מעלה מסויימת בחו"ל שאין בארץ ישראל בזמן הגלות. וע"ז הדיון כאן.

אבל באמת גם בזה כולי עלמא מודו, כי כולם נהנים מכספים שמגיעים מחו"ל, וסבורים שבהיבט הגשמי-כלכלי יש מעלה (כל עוד אנו בגלות) בחו"ל על ארץ ישראל (וידוע הווארט שהיום היחיד שבו קוראים בתורה קריאה שונה בא"י מאשר בחו"ל הוא יום שמיני עצרת, שאז בחו"ל קוראים 'עשר תעשר', ובארץ ישראל קוראים 'וזאת הברכה' - ה'מעשר' של חו"ל הוא הברכה של א"י...),

ומה כזה נורא להמשיך ולומר שגם בהיבט זה של חגיגת יו"ט יש איזה מעלה בחו"ל שאינה קיימת כיום בא"י.

חזן הכנסת
הודעות: 97
הצטרף: ה' אפריל 05, 2018 11:08 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי חזן הכנסת » ג' אפריל 10, 2018 11:30 am

אין שום סברא לומר שחז"ל מנעו את המעלה הזאת מארץ ישראל
ואין לדמות מעלות רוחניות למעלות גשמיות
כמו שלא שייך לומר שיש איזה מעלה על ימי החורבן לפי שאז נוטלין לולב ז' בגבולין
וכמו שלא שייך לומר שיש מעלה לישראל על הכהן לפי שהוא חייב בפדיון הבן
וכמו שלא שייך לומר שיש מעלה לעזרת נשים על הקדשי קדשים לפי ששם היה שמחת בית השואבה
וכמו שלא שייך לומר שיש מעלה ליפן על שאר העולם לפי שצריכים להחזיק שם יומיים שבת
וכמו שלא שייך לומר שיש מעלה לעמון ומואב על א"י לפי שיש שם מעשר עני בשביעית
וכמו שלא שייך לומר שיש מעלה לכל ישראל על הכהן גדול לפי שאינו יכול לקיים מצות ייבום
וכמו שלא שייך לומר שיש מעלה לגוי על ישראל לפי שיכול להקריב קרבן בזמן הזה כמבואר בזבחים
וכמו שלא שייך לומר שיש מעלה לטועות על הפקחות לפי שצריכים צ"ג טבילות
וכמו שלא שייך לומר שיש מעלה ליום חול על שבת לפי שיש בו מצות תפילין
נערך לאחרונה על ידי חזן הכנסת ב ג' אפריל 10, 2018 12:59 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי דרומי » ג' אפריל 10, 2018 12:19 pm

לעולם, אבל לעולם, אל תאמר 'לעולם'... ובזה סיימתי, בל"נ.

אחרון התלמידים
הודעות: 480
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ג' אפריל 10, 2018 12:49 pm

דרומי כתב:לעולם, אבל לעולם, אל תאמר 'לעולם'... ובזה סיימתי, בל"נ.

ב"ה
טוב מאוד שסיימת!
כמה דברי הבל, עם ססמאות והבאת דוגמאות לא קשורות לנושא, כדי להצדיק דברי איולת, ל'מעלת' יו"ט שני בחו"ל. והבאת 'טובים דודיך מיין' בקישור מוזר לדברים שאין ראוי לאף בן ישראל לאומרם.
לא באתי לשכנע את דרומי היקר, אלא לקוות שאף אחד מהצופים לא יתפתה ח"ו ברעיונות שאין להם שחר שיש איזו שהיא מעלה לישיבת חו"ל על ישיבת א"י - היפך דבר ה' בתורה"ק במעלת הארץ הקדושה, ו'עיני הוי"ה אלוהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה', 'חלקת חמדתי' כדברי ירמיהו- ואדרבה אך תראי תקחי מוסר, כמה צריך משנה זהירות כאשר מדברים על רעיונות ווארטים, שלא יעקרו דברי תורה.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי משולש » ג' אפריל 10, 2018 1:08 pm

מקובלני מפי השמועה שבחו"ל (לפחות בדורות קודמים) שמחת יו"ט שני עולה בהרבה על שמחת יו"ט ראשון.

(וכנראה ניתן להסביר בשני אופנים:
א. כי ביו"ט ראשון עייפים מהלחץ של עיו"ט אבל ביו"ט שני רעננים מהסעודה ושנת הצהריים של יו"ט ראשון.
ב. כי ביו"ט ראשון יש מצות שמחה מדאורייתא והיצה"ר משקיע שם הרבה יותר מאשר ביו"ט שני שהוא (מנהג) מדרבנן. ובטעם זה השני ביארתי פעם מדוע ההלל נאמר בהתעוררות ובשמחה הגדולה ביותר דווקא בליל פסח בבית הכנסת ואכמ"ל)

חזן הכנסת
הודעות: 97
הצטרף: ה' אפריל 05, 2018 11:08 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי חזן הכנסת » ג' אפריל 10, 2018 1:22 pm

שמעתי ששמחת ל"ג בעומר בא"י עולה בהרבה על שמחת כל הימים טובים כולם...
ואולי מטעמים הנ"ל ג"כ
אוי"ל דמאחר שרוב העם אין עוסקים במלאכה בא"י לפיכך אינם עייפים כלל ויכולים לרקוד בכל לילה נתון
ועוד טעמים הרבה על דרך ספר"ד

חזן הכנסת
הודעות: 97
הצטרף: ה' אפריל 05, 2018 11:08 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי חזן הכנסת » ג' אפריל 10, 2018 1:38 pm

סבתא שלי היתה מספרת לי על יום טוב שני בחו"ל
היו צריכים להיות נעורים כל הלילה בליל שני כדי לשחוט ולהכין את הסעודה
היא שאלה פעם את אביה באמצע עבודתה: מה הקשר בין יו"ט לשמחה?...

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ג' אפריל 10, 2018 1:39 pm

משולש כתב:מקובלני מפי השמועה שבחו"ל (לפחות בדורות קודמים) שמחת יו"ט שני עולה בהרבה על שמחת יו"ט ראשון.

יש שפירשו הגמ' בשבת (דף קמ"ה ע"ב) "מפני מה מועדים שבבבל שמחים" שהכוונה על יום טוב שני.

וראה בן יהודע פסחים דף ק"ט ע"א
בן יהוידע.JPG
בן יהוידע.JPG (71.15 KiB) נצפה 6571 פעמים

כרמי שלי
הודעות: 658
הצטרף: א' אוגוסט 06, 2017 4:38 pm

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני ש

הודעהעל ידי כרמי שלי » ה' יוני 28, 2018 12:02 am

המעשה הפותח את האשכול, כפי שמופיע בלוח עתים וזמנים דחסידי קרלין סטולין [לא נמצא באוצר] שנת ה'תשע"ג:

אזא הימל.JPG
אזא הימל.JPG (60.2 KiB) נצפה 6383 פעמים
ברוח הדברים דלעיל מאת אחד המיוחד שבחו"ר אתרא קדישא הדין:
אשר על כן בהגלות לנו כל הני נקודות דלעיל, מסתבר יותר שאדמו"ר הר"י השיב בדברים נוקבים כדרכו, "ירושלימ'ער הימלען!, ירושלימ'ער שטערנס! [הרקיע שבירושלים!, הכוכבים שבירושלים!], וכדומה, והכותב רשם הדברים כפי מה שהרגיש הבנת הדברים שמדבר על רקיע הגשמי הנראה ולכן תיאר ביותר מראה השמים וכו'.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אפריל 16, 2021 10:45 am

בשם בעל התניא מצוטט: אי איישר חילי הייתי מתקן גם בארץ ישראל שגם שם יהי' יו"ט שני של גלויות.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי דרומי » ו' אפריל 16, 2021 4:53 pm

ובנו אדמו"ר האמצעי התבטא בחריפות מסויימת על מנהג ארץ ישראל ש'מערבבים' (כלשונו) את 'שמיני עצרת' עם 'שמחת תורה' (היינו, שע"פ סוד אלו שני ענינים שונים ולכל אחד יש היום המיוחד לו).

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' אפריל 16, 2021 5:47 pm

דרומי כתב:ובנו אדמו"ר האמצעי התבטא בחריפות מסויימת על מנהג ארץ ישראל ש'מערבבים' (כלשונו) את 'שמיני עצרת' עם 'שמחת תורה' (היינו, שע"פ סוד אלו שני ענינים שונים ולכל אחד יש היום המיוחד לו).


דהיינו?
היכן מבואר כן בדברי האר"י הקדוש (שהיה כידוע בא"י)?

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי לבי במערב » ש' אפריל 17, 2021 10:46 pm

ראה ביאור הענין ב'תורת מנחם' חכ"ד ס"ע 144.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' אפריל 18, 2021 7:43 am

ייש"כ.
אבל לא ראיתי שם מר"מ לכך מספרי המקובלים.
כך שעדיין אינני מבין מה המקור לכך בתורת הסוד.

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי לבי במערב » א' אפריל 18, 2021 8:18 am

איני יודע אם הביטוי 'ע"פ סוד' מדויק הוא בתכלית.

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אפריל 19, 2021 3:22 pm

דרומי כתב:ובנו אדמו"ר האמצעי התבטא בחריפות מסויימת על מנהג ארץ ישראל ש'מערבבים' (כלשונו) את 'שמיני עצרת' עם 'שמחת תורה' (היינו, שע"פ סוד אלו שני ענינים שונים ולכל אחד יש היום המיוחד לו).

לא בחריפות, אלא "רחמנות על בני ארץ ישראל" וכו'.

צופה_ומביט
הודעות: 4520
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' אפריל 19, 2021 4:26 pm

דרומי כתב:מנהג ארץ ישראל ש'מערבבים' את 'שמיני עצרת' עם 'שמחת תורה' (היינו, שע"פ סוד אלו שני ענינים שונים).


גם שלא ע"פ סוד.

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אפריל 19, 2021 4:44 pm

אכן. שמע"צ הוא יום "רציני" - תפילת גשם, יזכור וכו', לעומת שמח"ת שהוא יום שמח - הקפות, סיום התורה, עליית כל האנשים לתורה וכו'...
ובארה"ק זה מאוד מבלבל שאחרי כל החגיגה הגדולה של ההקפות וכו' - פתאום יוצאים ליזכור, ונעמדים לתפילת גשם...

צורב מתחיל
הודעות: 796
הצטרף: ד' יוני 24, 2015 1:46 pm

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי צורב מתחיל » ב' אפריל 19, 2021 6:01 pm

עזריאל ברגר כתב:אכן. שמע"צ הוא יום "רציני" - תפילת גשם, יזכור וכו', לעומת שמח"ת שהוא יום שמח - הקפות, סיום התורה, עליית כל האנשים לתורה וכו'...
ובארה"ק זה מאוד מבלבל שאחרי כל החגיגה הגדולה של ההקפות וכו' - פתאום יוצאים ליזכור, ונעמדים לתפילת גשם...

ראוי להעיר, שהיסוד ושורש העבודה כותב עפ"י קבלה לעשות שמיני עצרת הקפות כמו בשמחת תורה...
(ואח"כ כותב על המנהג לשתות הרבה עד שנכנסים לשמחת תורה באופן שאינו ראוי)

צופה_ומביט
הודעות: 4520
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' אפריל 19, 2021 7:13 pm

עזריאל ברגר כתב:אכן. שמע"צ הוא יום "רציני" - תפילת גשם, יזכור וכו', לעומת שמח"ת שהוא יום שמח - הקפות, סיום התורה, עליית כל האנשים לתורה וכו'...
ובארה"ק זה מאוד מבלבל שאחרי כל החגיגה הגדולה של ההקפות וכו' - פתאום יוצאים ליזכור, ונעמדים לתפילת גשם...


התכוונתי יותר פשוט. עוד לפני שנוצרה תפילת גשם ויזכור (אם כי מקורם קדום), וגם אם שמיני עצרת הוא יום שמח מאד [כמפורש בתורה שהוא מקרא קודש = קדשהו באכילה ושתיה וכסות נקיה, ויש בו מצוות "ושמחת בחגך" כמו בכל שאר ימים טובים, וכמפורש ברמב"ם הלכות יו"ט ו, יז].

ואסביר כוונתי:

בתורה ישנו יו"ט שמיני עצרת, שאין בו שום מצוה מיוחדת חוץ מאיסור מלאכה וקרבן מוסף. הוא מאד בולט וחריג מול סוכות שאך זה עתה הסתיים: בסוכות יש שתי מצוות מיוחדות, סוכה וד' מינים, ובשמינ"ע שום מצוה. (בפסח יש את מצוות החמץ והמצה, ובשבועות יש במקדש את שתי הלחם וכבשי עצרת).

וקרבן המוסף שלו הוא פר אחד איל אחד ושבעה כבשים, בולט מאד לעומת ריבוי הפרים ושני אילים וארבעה עשר כבשים כל יום מימי הסוכות. (למעשה מהרגלים הוא קרבן המוסף הקטן ביותר, בשבועות יש שני פרים. קרבן מוסף שמינ"ע זהה לקרבן מוסף של ר"ה ויוכ"פ שאינם במערכת הרגלים).

וגם אין בתורה שום טעם ברור ומבואר ליו"ט הזה (אין שום אירוע או תקופה שחל בתאריך הזה), וגם זה בניגוד לסוכות שטעם היו"ט ומצוותיו מפורש בתורה, שהוא חג האסיף בצאת השנה, ובסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. (כמו"כ פסח טעמו ברור ומפורש בתורה, ושבועות מפורש בפרשת ראה שגם הוא זכר ליציאת מצרים, ועכ"פ לפי הלוח שלנו הוא זמן מתן תורתנו, ואכמ"ל).

א"כ שמינ"ע הוא יום של שמחה וקדושה בלי טעם, ובלי מצוה מיוחדת. אלא: יום קדוש [איסור מלאכה, ומקרא קודש = אכילה ושתיה וכסות נקיה] שיש בו קרבן מוסף קטן [שאין באף רגל].

כל זה בולט מאד, ואינו אומר אלא דרשני [ובוודאי מבדל אותו להדיא ולאפוקי מסוכות ומטה לומר שהוא רגל בפני עצמו, אלמלא שהתורה כתבה להדיא שהוא שמיני של סוכות, ולכן הוא רגל בפני עצמו רק לענין פז"ר קש"ב, שאחד מהם הוא כנ"ל שהוא חלוק בקרבנותיו מקרבנות סוכות],

ואכן נדרשו לכך חז"ל ואמרו [- מתוך התבוננות ו"קריאה" של המצוה המסוימת היחידה שיש ביום הזה: קרבן המוסף המיוחד שלו -] שזהו יום שקשור ולא קשור לסוכות. הוא בא בגלל סוכות - ולאפוקי מסוכות. זהו יום של [קרבן מוסף (קרבה נוספת) בין ישראל לקב"ה, (וזהו כל ייחודו של היום הזה כנ"ל), שהאופי שלה (כמבואר מתוכה כנ"ל) הוא:] "עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך", "נגלגל בעדשים, בליטרא דג, בליטרא ירק, במה שנמצא - ונשמח אני ואתה", והוא אכן בא דיקא לאפוקי ולעומת חג הסוכות שמקריבים בו עבור הגויים [ומצות סוכה יבחן בה הקב"ה את הגויים ולעתיד לבוא יבואו הגויים להתפלל לגשם בבית המקדש בחג הסוכות כמפורש בנביא]. ואילו שמינ"ע הוא חג שכולו מציאות של הקב"ה וישראל שמחים זה בזה, בלי שום פעולה [מצוה מיוחדת] אלא עצם המציאות של קוב"ה וישראל יחד. וידוע לשון הזוה"ק על זה "מאן דיתיב בי מלכא ונטיל ליה בלחודיה". זוהי השמחה, ועל זה השמחה.

א"כ זהו ממש יום של "נגילה ונשמחה בך" כפשוטו. [וכמבואר בחז"ל שזו שמחת ימי הקודש, המועדים. שה"נגילה ונשמחה בך" בקב"ה זהו ה"נגילה ונשמחה בו" ביום. אלה מועדי ה'. פגישות והתוועדות עם ה'. מושג "זמני קודש". שבהם יש "קרבן מוסף" = התקרבות נוספת בין קוב"ה לישראל].

וכל זה לא קשור כלל לשמחה שעושים "לגומרה של תורה" [שלמדו משלמה בגבעון, כמבואר בריש קהלת רבה, וכמש"כ האור זרוע וכו']. שלא מוזכרת כלל בתורה ולא בחז"ל בהקשר וטעם שמחת יום זה.

וסימנך: בארץ ישראל שסיימו התורה כל שלוש ומשהו שנים, לא היה אז כלל "גומרה של תורה" ביום זה דיקא, [וגם אם במחזור אחד סיימו התורה במקרה ביום זה - במחזור הבא כבר התאחר התאריך של גמר התורה]. כך שלהדיא אין קשר בין שמחת שמיני עצרת לשמחת גומרה של תורה, שכלל אינה בגלל יום מסוים, ואינה קשורה כלל לסוכות, אלא היא ענין ושמחה בפני עצמו.

עד כאן מה שרואים מהתבוננות פשוטה בתאריך היום ודיניו בתורה.

ועומק ענין שמיני עצרת הוא הקשר העצמי שבין קוב"ה לישראל. שיהודי לא זקוק למצוה מיוחדת ולסיבה מיוחדת, לאור מקיף של סוכה ולאור פנימי של ד' מינים, אלא גם ביום בלי מצוות מיוחדות יש לו קרבה [קרבן] לקב"ה. ואחרי סוכות שקנה יהודי את כל אורות מצוות סוכות, דירת עראי וד' מינים [וכו' וכו' בפרד"ס התורה] - [וכן את כל מערכת הקדושה שהתחילה בר"ה וביוכ"פ שבהם קרבן זהה לשמינ"ע, וגם קשר זה מפורש בחז"ל ובדברי רבותינו ואכמ"ל] - כעת הוא נושא עמו את כל הקדושות האלה לתוך ביתו הרגיל ומאכלו הרגיל וחייו הרגילים, לשנה הבעל"ט. וכל תכלית מערכת חגי תשרי היתה כדי שיהיה היהודי קדוש ומחובר לקב"ה בעצם חייו כל השנה [ולא חודש מוחרג וחריג לעצמו שאח"כ "נופלים" ממנו לחיים אחרים וחוזר חלילה כל שנה].

לכן דיקא אין ביום זה מצוה מיוחדת, וגם לא התוויה מיוחדת סביב מה לחוג אותו וכיצד להתקשר בו בקב"ה. אלא יהודי יושב בביתו, אוכל ושותה ומהנה את נפשו, ומציאותו זו היא גופא "נשמח אני ואתה".

ולכן כשלוקחים את היום הזה ועושים אותו כולו כסובב סביב שמחת "גומרה של תורה" דיקא, נמצא שהמעיטו בענין ובמסר, ושינו את העבודה הזו, וכמו מצהירים הצהרה אחרת ושונה: שא"א ליהודי להיות קשור לקב"ה בעצם מציאותו, אלא הכל הוא דרך עסק התורה. ופוק חזי, למנהגנו - ביום זה שוב נמצא יהודי רוב היום בבית הכנסת, כמו בר"ה ויוכ"פ - במקום כנ"ל יושב בביתו במציאות חייו הרגילה ובזה גופא הוא והקב"ה שמחים זה בזה.

ומאידך, כשנהגו לסיים התורה כל שנה - קבעו את תחילת וסיום התורה ליום זה דיקא [ובחו"ל יומיים]. והקשר פשוט וברור, הרי אמרו חז"ל [שיהש"ר בתחילתו, וכן בתרגום שם] "נגילה ונשמחה בך - בכ"ב אותיות התורה, בך בתורתך". כי [ - ובוודאי לאנשים כערכנו - ] איך והיכן מוצאים את הקב"ה, היכן הוא מתגלה ואיך והיכן נפגשים ושמחים עמו? בתורה. [כמפורסם ואכמ"ל], וקוב"ה ואורייתא וישראל חד. ממילא טבעי ומתבקש לעשות שמחת גומרה של תורה ביום שמחת קוב"ה וישראל, והחוט המשולש לא יינתק.

אלא שכשיש יומיים [בחו"ל], חילקו את שני העניינים. כי הגם שטבעי ומתבקש - אבל כאמור, סוכ"ס יש שמחה בקב"ה ויש שמחה בתורה [ובקב"ה השוכן ומתגלה בה], שתי מציאויות ודרכים והנהגות ששתיהן אמת, אבל הן מובחנות זו מזו. ויש לשתי השמחות האלה אופי אחר ושונה, ומסר אחר ושונה. שמינ"ע - מסר והנהגה של שמחה עצמית של נשמות ישראל בקב"ה, בתוך החיים הרגילים, יהודי בביתו אוכל ושותה ושמח - והוא עם הקב"ה. שמח"ת - מסר והנהגה של יהודי בבית הכנסת ובית המדרש רוקד סביב התורה ומוצא ומתחבר לקב"ה על ידה ודרכה.

ובא"י שיש רק יום אחד, שם שני הפירושים/דרכים ב"נגילה ונשמחה בך" [בקב"ה ובתורתך] התאחדו לאחד. ובפועל מה שקורה הוא שאחד ההרגשים/מסרים נדחה כמעט לגמרי מפני השני, ו"שמחת תורה" השתלטה אצלנו לגמרי על "שמיני עצרת". אנו רוב היום בבית הכנסת, ותשאל כל ילד בא"י מה יש בסוף סוכות ולמה הוא מחכה, והוא לא יגיד לך "שמיני עצרת" [יום שנמצאים בבית אוכלים ושותים ושמחים בשמחה העצמית של חיבור קוב"ה וישראל] אלא "שמחת תורה" [הקפות בבית הכנסת עד שעה מאוחרת ושמחה בקב"ה דרך תורתו].


ומבואר בזה מאד [גם שלא על פי סוד] הרחמנות שאמר אדמו"ר האמצעי על בני ארץ ישראל, שיש להם "רק" שמחת תורה [כנ"ל, ועכ"פ מעורבב], ולא זוכים ליום שכולו מסר ועבודה והרגשה של "קוב"ה וישראל" בביתם ובמאכלם ובעצם החיים, גם שלא בהבלטה דרך התורה דיקא. שהוא מסר ועבודה חשובה ביותר, שיש לקנות אותה במסוים [לצד הדביקות בקב"ה דרך עסק התורה]. ואם מערבבים ביניהן, ולא שמים לב ומתחברים לקשר העצמי הנ"ל - הנפק"מ גדולות ועצומות. ואכמ"ל וכו'.

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' אפריל 19, 2021 8:06 pm

צורב מתחיל כתב:שהיסוד ושורש העבודה כותב עפ"י קבלה לעשות שמיני עצרת הקפות כמו בשמחת תורה...
ראה 'אוצר מנהגי חב"ד - תשרי' ע' שנ־שנא.

הרב 'צופה ומביט', שפתים ישק! עוד על ההבדל ביניהם - ראה שם, ע' שמה.

צופה_ומביט
הודעות: 4520
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' אפריל 19, 2021 8:30 pm

חזן הכנסת כתב:
תרגימא כתב:ראשית כל, חביבין וערבין דברי סופרים יותר מדברי תורה.


אין הכוונה שמצוות דרבנן חביבים ממצוות דאורייתא, אלא הכוונה שדברים שחז"ל דרשו מהכתובים חביבים יותר מדברים המפורשים בתורה, אבל שניהם מדאורייתא. כ"מ בירושלמי ברכות.


הכוונה בוודאי לירושלמי ברכות א, ד, וכ"ה בירושלמי סנהדרין יא, ד וע"ז ב, ז.

לשון המשנה בסנהדרין פח, ב "חומר בדברי סופרים מבדברי תורה האומר אין תפילין כדי לעבור על ד"ת פטור, חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב". ובירושלמי הנ"ל "חברייא בשם רבי יוחנן: דודים [קרובים ואהובים] דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, וחיכך [של סופרים] כיין הטוב [של תורה]. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, כי טובים דודיך מיין. רבי בא בר כהן בשם רבי יודה בר פזי, תדע לך שדברי סופרים חביבין מדברי תורה שהרי רבי טרפון אילו לא קרא לא היה עובר אלא בעשה ועל ידי שעבר על דברי בית הלל נתחייב מיתה על שם ופורץ גדר ישכנו נחש. תני רבי ישמעאל דברי תורה יש בהן איסור ויש בהן היתר יש בהן קולים ויש בהן חומרין, אבל דברי סופרים כולן חומרין, תדע לך שהוא כן דתנינן תמן האומר אין תפילין לעבור על דברי תורה פטור חמש וטפות להוסיף על דברי סופרים חייב".

ודוק שאי משום הא דעל דברי סופרים אין בהן קלין וחמורין וכו' אלא על כולן חייב מיתה, א"כ כן הוא גם בתקנות חכמים וסייגיהן, כדאיתא להדיא בברכות ד, ב ""חכמים עשו סייג לדבריהם, כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר: אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא, ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל. וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה; אבל אדם בא מן השדה בערב, נכנס לבית הכנסת, אם רגיל לקרות קורא, ואם רגיל לשנות שונה, וקורא קריאת שמע ומתפלל, ואוכל פתו ומברך; וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה".

ובעירובין כא, ב: "דרש רבא, מאי דכתיב (קהלת יב, יב) "ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה" וגו', בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה, ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה". ופירש"י: "שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה, יש בהן שאין בהם חיוב מיתה, אבל דברי סופרים חייבין מיתה על כולן, כדכתיב (קהלת י, ח) 'ופורץ גדר ישכנו נחש'", ע"כ, והוא ממש כדברי הירושלמי הנ"ל.

ופירשו הראשונים גמרא זו על תקנות וסייגים של חכמים, כמו שבות דשבת, וכנ"ל מגמרא מפורשת בברכות.

וא"כ, סוף דבר מפורש ש"חביבים דברי סופרים יותר מדברי תורה" קאי גם על תקנות חכמים וסייגיהן, ולא רק על פירושם לדברי התורה עצמה.

תא חזי
הודעות: 918
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני ש

הודעהעל ידי תא חזי » ג' אפריל 20, 2021 8:38 am

יתר10 כתב:
ישבב הסופר כתב:רבי לעבן, לפני שקמו הציונים היו כל ישראל מדברים כך בשבחה של א"י.

התואיל לציין ספרי חסידות או סיפורי חסידים מתקופות שקדמו לציונות, שניכר בהם הסגנון הזה?

למשל (לא מבחינת הסגנון, אלא מבחינת התפיסה הריאלית, בלי 'בחינות' וחידושים מופלגים נוסח 'היופי של א"י נדד וכולי'):
ספר חיי מוהר"ן - אות טו
וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵהַנְּשָׁמָה, וְנִתְלַהֵב מְאֹד וְהֵרִים קוֹלוֹ וְאָמַר יֵשׁ נְשָׁמָה וְכוּ' כַּנִּדְפָּס בַּסֵּפֶר בְּסִימָן הַנַּ"ל רַק שֶׁבִּכְתִיבָתוֹ הִתְחִיל תֵּכֶף מֵהַנְּשָׁמָה אֲבָל בַּאֲמִירָתוֹ הִתְחִיל מֵאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל כַּנַּ"ל. וְאַחַר שֶׁגָּמַר הַתּוֹרָה אַחַר כָּךְ בְּעֵת הַשִּיחָה שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה כַּוָּנַתְכֶם בַּמֶּה שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶׁאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל הִיא גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ וְשֶׁזֶּה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה. וְגָעַר בִּי וְעָנָה וְאָמַר כַּוָּנָתִי אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל הַזֹּאת בִּפְשִׁיטוּת עִם אֵלּוּ הַבָּתִּים וְהַדִּירוֹת (וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן אִיךְ מֵיין טַאקֶע דָאס אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל מִיט דִיא שְׁטִיבֶּער מִיט דִיא הַייזֶער). כְּלוֹמַר שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ בַּמֶּה שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּמַעֲלַת אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל כַּוָּנָתוֹ כִּפְשׁוּטוֹ עַל אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל הַזֹּאת שֶׁבְּנֵי יִשְֹרָאֵל נוֹסְעִים לְשָׁם, שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁכָּל אִישׁ יִשְֹרָאֵל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְֹרָאֵל בֶּאֱמֶת יִסַּע לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת עַל זֶה, יְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְיֵלֵךְ לְשָׁם כִּי זֶה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כְּשֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל וְכוּ':‏

באר בשדה
הודעות: 489
הצטרף: ד' אוגוסט 21, 2019 10:39 pm

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי באר בשדה » ג' אפריל 20, 2021 3:25 pm

לבי במערב כתב:עוד על ההבדל ביניהם - ראה שם, ע' שמה.

ובדבריו כמו"כ בהיכל הבעש"ט גל' ב ע' קעד.

באר בשדה
הודעות: 489
הצטרף: ד' אוגוסט 21, 2019 10:39 pm

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי באר בשדה » ה' מאי 20, 2021 9:50 pm

גאוני פולין האחרונים ע' רנה (שוב במרביצי תורה מעולם החסידות ח"ו ע' סב):
גאונֵי.png
גאונֵי.png (33.18 KiB) נצפה 3156 פעמים

[בס' מלכות בית דוד ס"ע 8-256 מייחס אמירה (כ)זו לרבו ה'חסדי דוד' מסוכטשוב זצ"ל].

באר בשדה
הודעות: 489
הצטרף: ד' אוגוסט 21, 2019 10:39 pm

Re: "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק ביו"ט שני שלכם"

הודעהעל ידי באר בשדה » ש' מאי 29, 2021 11:38 pm

עושה חדשות כתב:בשם בעל התניא מצוטט: אי איישר חילי הייתי מתקן גם בארץ ישראל שגם שם יהי' יו"ט שני של גלויות.

יש עם־זאת להקיש ממכ' כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זיע"א (שלחן מנחם ח"א ע' רמג):
לקו''ש.png
לקו''ש.png (30.62 KiB) נצפה 3053 פעמים


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 208 אורחים