נשמה גבוהה

[היא שיחתי]

מה המקור לזה?
הבנתי שיש בכתבי האריז"ל שיש כאלו שנשמתם משורש גבוה ויש כאלו שמשורש יותר נמוך ויש בזה כמה חלוקות בקבוצות של אנשים שנשמותיהם שייכים לאותה דרגה של נשמות
היכן זה מופיע? יש עוד מקומות עם רעיון זה?

שאלה נוספת בהקשר זה, ראיתי אף שכותבים שמי שיש לו דעת רחבה יותר היינו יותר מוכשר וחכם אזי זה מוכיח שנשמתו משורש יותר גבוה! האם יש לזה מקור?

[עשוי לנחת]

אור החיים הק' בכמה מקומות, תעשה חיפוש

[אורח לרגע.]

ערבי נחל בראשית:

[היימישער]

לשאלה הראשונה ראה תניא פ"ב,
לשאלה השניה ראה ערבי נחל פ' בראשית דרוש ב': וז"ל, והנה ידוע שהשכל הוא הנשמה, ולכן סימן מובהק הוא, אדם ששכלו רחב בתורה היא נשמה גבוהה ונוטה בטבעו לטוב, ואם הוא אינו טוב הוא רק מצד הבחירה. ומי ששכלו מעט בתורה ואינו ת"ח, אזי נשמה שלו קטנה מאוד, נוטה בטבעו לרע, ואם הוא טוב אינו רק מצד הבחירה.



_________________________
תוך כדי עריכה הביא אורח לרגע סריקה של הערבי נחל.

[בברכה המשולשת]

בדברי האר"י הקדוש זה מבואר בשער הגלגולים במספר מקומות. וכמדומני שהחסד לאברהם האריך בזה.

[לייטנר]

סביר להניח שלא יימצא מקור מפורש לכך קודם האר"י, והסיבה ברורה.

[אורח לרגע.]

גם החפץ חיים כתב בספר שם עולם ח"ב פרק ו' שהחכמה מלמדת על מקור הנשמה. ראה להלן מסומן בצבע.

[שבע]

ראיתי אף שכותבים שמי שיש לו דעת רחבה יותר היינו יותר מוכשר וחכם אזי זה מוכיח שנשמתו משורש יותר גבוה! האם יש לזה מקור?

בליקוטי הלכות, לרבי נתן מברסלב, אורח חיים, הל' ברכת השחר, הלכה ג, אות ה:

"אפילו הנפש הפחות שבפחותים של ישראל גם כן גבוה מאד מאד, מכל שכן וכל שכן נפשות של בני תורה; ובפרט אותן שיש להם שכל גדול, כי כל מה שהשכל גדול ביותר - הנשמה גבוהה יותר, כמו שכתב רבינו ז"ל (= ליקוטי מוהר"ן סימן לה, אות ב; סימן קצב) כי הנשמה היא השכל, כמו שכתוב (איוב לב, ח): ונשמת שד-י תבינם.

"על כן האדם הבר-שכל כשרואה שמתגבר עליו הבעל-דבר ביותר, צריך לידע שבוודאי יש לו נפש גבוה מאד מאד, וצריך להתגבר לרחם על עצמו לבל יאבד אוצרות וסגולות יקרות וחמודות כאלה התלויים בנפשו אשר 'עין לא ראתה' וכו', ויתגבר בכל עוז להציל את נפשו מני שחת, להצילה מן העושק והתמורה ח"ו, והעיקר ע"י ריבוי תפילות ובקשות וכו' "