ראשית צריך להבדיל בין דרך החידוד לדרך הפלפול, שכידוע פקפקו בה רבים, והרבה יצא קצפם עליה.
דדרך הפלפול היינו לעיולי פילא בקופא דמחטא, ולדמות ענין עם שאינו ענין לו אלא בדמיון רחוק ולככת סחור סחור בחריזה לחריזה כמחרוזות של דגים הנאחזים במצולה שאין בה דגים....
אבל דרך החידוד הוא דרך סלולה, וענינה הוא הברק המתנוצץ בראשה, כגון הסבר מחלוקת אמוראים שהיא לשיטתם במסכת אחרת בענין המסתעף ממנו, וכן כל כי האי גוונא.
(כך לפי ענ"ד, אשמח אם יתקנוני בהבנת הדרכים הללו והחילוק ביניהם.
אולם למיטב זכרוני כל אימת שא' מן האחרונים מפרש בדרך מחודת ומקורית כזו הוא מתנצלת כבדרך אגב, שאמנם זה מחודד אבל לא אמנע מלומר זאת..
ובעוניי לא הבנתי מה פסול מצאו בה, והלא אדרבא אם בהסבר אחת תיפתר קושיות רבות ויתבארו ענינים במקום נוסף [הסמוך לו ענינית] אדרבא, הרי מסתבר שאותו אמורא הלך עם אותה סברא וכיוון חשיבה באותם דברים התלויים באותו נידון ואך טבעי שיחלוק גם במקום הנוסף, ולמה לחפש שתי סיבות לאותן מחלוקות.
אם מישהו יוכל להביא לשונות מן האחרונים [שנתקבלו בכלל ישראל] המדברים מדרך החידוד תע"ב.