גלות רומי היא גלות אדום, מנין?

[היהודי הנודד]

מה המקור הקדום (מדרש/גמרא/אונקלוס/כו') לכך שמלכות רומי נחשבת למלכות אדום?
זה ברור מופיע איפשהו אולם איני זוכר איפה.
אודה מאוד למשיבים.

הנודד

[אוצר החכמה]

בגמרא למשל בע"ז י יא מגילה ו
והמהר"ל מבאר שהיתה קבלה ביד חז"ל שסנחריב כשבלבל האומות הגלה לרומי את האדומיים

[ישראל הר כסף]

על ההקבלה של הנצרות עם אדום ושל אדום לרומי, עיי' בספר "פחד יצחק", פורים מאמר ל"ה. מצורף לכאן.

נצרות ואדום.PDF

(803.35 KiB) הורד 654 פעמים

ובאבן עזרא, ישעיהו סג,א,

רד"ק עובדיה פ"א
אע"פ שטיטוס ומחנהו שהחריבו הבית היו אדומים רובם היו בני אדום ועדיין גרים בארצם אדום אבל לא היתה המלכות להם כי לרומי היתה והרומיים היו על כולם אלא שמלכי רומי היו אדומים וכשצר טיטוס על ירושלם היו בני אדום שמחים לאידם ומריעים להם בארצם כאשר יוכלו להסגיר הפלטים מהם לבני רומי והיו עומדים מנגד ושמחים על חרבנם והיה ראוי להם לעזרם כי אחיהם היו והאל ית' מנע את ישראל בעברם במדבר שלא להרע להם בעבור האחוה:

רמב"ן בראשית פל"ג
ורבותינו ראו עוד בזה עצה, אמרו (ב"ר עח טו) רבי ינאי כד הוה סליק למלכותא הוה מסתכל בהדא פרשתא ולא הוה נסיב עמיה רומאין, חד זמן לא איסתכל בה ונסיב עמיה רומאין, ולא הגיעו לעכו עד שמכר פינס שלו. מפני שהיתה קבלה בידם שזו פרשת גלות. כשהיה בא ברומה בחצר מלכי אדום על עסקי הצבור היה מסתכל בפרשה זו ללכת אחרי עצת הזקן החכם, כי ממנו יראו הדורות וכן יעשו, ולא היה מקבל חברת אנשי רומי ללותו שאין מקרבין אלא להנאת עצמן ומפקירין ממונו של אדם:

רד"ק עובדיה פ"א
וארץ אדום אינה היום לבני אדום כי האומות נתבלבלו ורובם הם בין אמונת הנוצרים ואמונת הישמעאלים ולא יכירו מהם מי הוא מאדום וממואב ומבני עמון ומשאר האומות כי כולם גלו מארצם ונתערבו באומות אלא שמלכות רומי היתה בתחלה רובם בני אדום

ספר משמיע ישועה מבשר טוב השלישי - נבואה ז' (אברבנאל). דבריו שם באריכות גדולה עיי"ש כי לא שייך להביאם כאן מפני אהבת הקיצור.

כדאי לראות כי זה מענין.

[חכם באשי]

עוד על הקבלת אדום=רומי, עשיו=נצרות,
ראו נא בספרו של י"י יובל, שני גויים בבטנך, במבוא ובפרק הראשון. ולמרות שספר זה הוא אקדמי, הוא מביא הרבה מקורות חז"ל ופיוטים בענין. יעויין שם.

[ספריית הרמבם]

בס"ד
הרב הרצוג שלח ידו בשאלות אלו במאמרים שפרסם בעת כהונתו כרב בדבלין (אירלנד). המאמרים תורגמו לעברית ופורסמו בספר "יהדות, חק ומוסר" (תל אביב תשס"ג). ברוחב ידיעותיו משוטט הוא במקורותינו הקדושים ולהבדיל בין הקודש ובין החול גם בספרות העמים. אחד המאמרים שם כותרו: רומא בתלמוד ובמדרש (עמ' 138-145), ומשם לקוחה הפסקה הבאה.

אדום.jpg (30 KiB) נצפה 7342 פעמים

מי שמעוניין לקבל את המאמר בשלמותו מוזמן לפנות אלי ישירות:
rambaml1@gmail.com

[מנחם]

יעוי' רש"י סוף פרשת וישלח

[שברי לוחות]

רד"ק עובדיה פ"א
אע"פ שטיטוס ומחנהו שהחריבו הבית היו אדומים רובם היו בני אדום ועדיין גרים בארצם אדום אבל לא היתה המלכות להם כי לרומי היתה והרומיים היו על כולם אלא שמלכי רומי היו אדומים וכשצר טיטוס על ירושלם היו בני אדום שמחים לאידם ומריעים להם בארצם כאשר יוכלו להסגיר הפלטים מהם לבני רומי והיו עומדים מנגד ושמחים על חרבנם והיה ראוי להם לעזרם כי אחיהם היו והאל ית' מנע את ישראל בעברם במדבר שלא להרע להם בעבור האחוה:

מה פירוש מילים אלו: אף שהיו אדומים, רובם היו בני אדום
ומנין המקור שטיטוס היה אדומי
ועוד בענין זה, הרמב"ם הלכות תעניות פ"ה ה"ג כותב שטורנסרופוס היה ממלכי אדום, האם כוונתו לרומי או לאדום ממש

[יהודי טבעי]

המפורסם במפרשים גדולי הדורות שעסק בשאלה זו הוא האברבנאל, המביא את כל מאמרי חז"ל ודברי הראשונים ומבאר ומתעמת בהרחבה גדולה.
אברבנאל ישעיהו פרק לה
האמנם שורש הטענה הזאת ויסוד הבנת זאת הנבואה ונבואות אחרות שבאו בדברי הנביאים הוא היות רומי וכל בני איטליא וכלל הנצרים מבני אדום, והדבר הזה שגור בדברי חז"ל ומוסכם מהם בתלמוד ובמדרשות כולם מבלי מערער וחולק עליו עד שאמרו שהרומיים באים מאלוף מגדיאל שהוא מאלופי עשו הוא אדום, וכן דרשו (ב"ר סז, ו) על הברכה שבירך יצחק את עשו הנה (בראשית כז, לט) משמני הארץ יהיה מושבך זו איטליא של יון, ובפ"ק דמגלה (מגילה ו, ב) אמר רבא איטליא של יון זה כרך שברומי, ובפ' אלו הן הגולין דרשו כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום, על רומי אמר, ר"ל שלשה טעיות עתיד שרה של רומי לטעות וכו', וכן דרשו בילמדנו אותה פרשה כולה על רומי, ופי' ונהפכו נחליה לזפת זו תיברו' וטארסינוש שנתונים על שפת רומי כמו שכתבתי למעלה, ובויק"ר (ו, ו) דרשו ונטה עליה קו תוהו ואבני בהו על כרך הגדול שברומי, ובפרקי רבי אליעזר דרשו מי זה בא מאדום ושאר הפסוקים שבאותה פרשה על רומי, וכאלה רבים בדבריהם לאין מספר לפי שהיה מקובל וברור אצלם שרומי וכל ארץ אטליא נתישבה מבני אדום, וגם מפרשי כתבי הקדש אשר לנוצרים כך קבלו אותו, וכמו שכתב ניקולאו המפרש הגדול שלהם בענין מגדיאל אלוף אדום שיצאו ממנו הרומיים, ובפירושו לנבואת עובדיה כתב על פסוק (עובדיה א, כ) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, שהר עשו הוא רומי ושעל השלוחים שבאו שם מציון לשפוט וללמד דתם לרומיים נאמר הכתוב ההוא, ושעל ממשלתם ברומי נאמר והיתה לה' המלוכה.
אך אמנם זה מקרוב חכם מבני עמנו שיצא מכלל הדת במלכיות ספרד, שמו לפנים בישראל שלמה הלוי ונעשה אחר כך שר וגדול בין הנוצרים אגמון בורגיננשש, הוא כדי להחזיק עצמו באמונתו לנגד עמו מלאו לבו לחלוק על זה והתעצם להכחישו, כדי לברוח מנבואות ישעיה ועובדיה וירמיה שנבאו על חרבן אדום, וכתב שחכמי ישראל בשנאתם לנוצרים בדו זה מלבם ושאין להם על מה שיסמוכו בדעת הזה, ועשה טענות לבאר שאין רומי מבני אדום, ואחרי ההתבוננות הטוב נראה לי שיוכל האויב לעשות טענתו חזקה מאד בזה האופן שאזכור לבאר שאין עם רומי מבני אדום לפי שאם היה מהם הנה יהיה זה אם מפאת ארץ רומי אם יאמרו שהיא היתה ארץ אדום, או מפאת העם היושב עליה שיהיה מן האדומים, או מפאת הדת והאמונה שהיה לאדומיים ונמשכו אחריה, וביאור ביטול שלשת הבחינות האלה הוא כן, אם מפאת הארץ לפי שארץ אדום הקדומה היא ארץ שעיר שנתישב בה עשו וזרעו והיא ידועה היום הזה סמוכה לארץ ישראל, ועל כן נאמר בתורה (בראשית לו, ו) ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם מפני מקניהם וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום, וכן תמצא שכאשר יצאו ישראל ממצרים והלכו לארץ ישראל סבבו את ארץ אדום, וכמו שכתוב (דברים ב, ד) אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר, ודוד המלך עליו השלום לפי שהיו בני אדום שכניו הרעים הוא נלחם בם והכניעם והציב בארצם נציבים, וכל ימי דוד ושלמה ורחבעם אביה ואסא ויהושפט לא מלך באדום מלך, עד ימי יהורם בן יהושפט שלפשעו פשע אדום מתחת ידו וימליכו עליהם מלך, ובזמן בית שני מלכי החשמונים גם הם כפי שכתב יוסף בן גוריון משלו על בני אדום והכניסום בברית מילה, וכאשר עלה בספסייאנוס וטיטוס להלחם על ארץ יהודה באו בני אדום לירושלם ונתחברו עם בני יהודה להלחם ברומיים, וכל זה ממה שיורה שארץ אדום היא סמוכה וקרובה לארץ ישראל והיא בחלק האשיי"א.
ואמנם רומי היא בחלק האיאורופא רחוקה משם מרחק עצום ואינה אם כן ארץ אדום, ואמנם מצד יחס העם ומשפחתו מבואר הוא שאדום הוא עשו היה מזרע אברהם ומבני עבר ומתולדות שם בן נח כמו שבא בכתובים, אבל הרומיים וכל ארץ איטליה מיון מבני יפת, שנאמר (בראשית י, ב) ובני יון גמר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס, ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים וידוע שהכתים הם הרומיים וכל אנשי איטליא, וכמו שתרגם אונקלוס וסיען יצטחרן מן רומאי, ואם היו הרומיים מבני יפת והאדומיים מבני שם מבואר הוא שאינם עם אחד, ואמנם מפאת הדת אי אפשר גם כן לפי שהאדומיים הם כנעניים בתועבות אמונותיהם, והרומיים והנוצרים לא נמשכו לאמונתם ולא השתתפו עמהם בדתם ומעשיהם וכל זה ממה שיוכיח שהרומיים והנוצרים אינם מבני אדום ולא מבני עשו, לא מפאת ארצם ולא מפאת משפחתם ולא מפאת דתם, וזהו הכלל היוצא מכל טענתו והלצתו בעדו כי הוא לא סדר טענתו בזה האופן אשר סדרתיה אני פה, ועל זה חרף וגדף המשומד הזה אויב חרף ה' את חכמי ישראל וקבלתם ופער פיו לבלי חק כנגד תורתנו המקובלת עד שהעיז פניו לאמר שאדום הנזכר בדברי הנביאים בייעודים הרעים כיעודי ישעיהו וירמיהו ועובדיה וזולתם נאמר על ישראל, שכאשר הרעו והוסיפו לחטוא נעשו בני עשו אבי אדום, עד שאמר שאחד ממיסדי פירוש התורה המקובלת במשניות היה רבי מאיר שהיה גר אדומי, ולפי שאנחנו נמשכנו אחר קבלתו ופירושיו כנו הנביאים את ישראל בשם אדום, וכן אמר שבצרה הוא כנוי לכנסת ישראל כי בעבור שהמשילה הנביא בזמן הצלחתה לעם השם צבאות כרם חמר, לכן אחרי חרבנה, ושעלה הכרת עליה ובוצרים באו בה נקראת בצרה, וכאלה הרשעיות הסכליות הפליג לדבר הרבה מאד כדי להוכיח שחרבן אדום המיועד פה ובשאר הנבואות וחרבן בצרה על ישראל נאמר, הפך מה שדמו חכמינו לפרשו על הנוצרים ומחזיקים דת הנוצרי ישו והיה סוף דבריו בדברו על חכמי ישראל חרבם תבא בלבם:
והנה מי האיש החכם אשר נתן לו האלקים לב לדעת ועינים לראות שלא יראה בתעתועים האלה שאין בהם ממש, כי הנה הנבואות המיעדות רעות על אדום, הלא הם יורוך יאמרו לך שיהיה זה עונשו על שהרע לישראל, ושבחרבן אדום יצא ישראל מגלותו ויהיה נושע בה' תשועת עולמים, תבנה ותכונן עיר ציון, ולהיות כל זה דבר נגלה בנבואות לאשר עינים לו, מה לנו להשיב על חלומותיו ועל דבריו של המשומד הזה, והוא הבל יפצה פיהו, והתימה ע"ז הרשע אחרי שבא לבקש תואנה להכחיש קבלת רז"ל בענין אדום, איך לא אמר שאדום הנזכר בנבואות הוא אדום הסמוך לארץ ישראל, ולמה זה הלך אחרי ההבל ויהבל לומר דברים שאין בהן ממש ושכל רואיהם ילעיגו לו, אלא שטבע האמת הכריחו להאמין שהנבואות ההם לא נאמרו על אותו אדום הסמוך לארץ ישראל, אך אמנם מה היא אומת אדום אשר נבאו הנביאים עליה, ראוי ומחוייב הוא לדעת אמתתו, ויען וביען היתה אמונה הזאת, רוצה לומר היות רומי וכל בני הנצרים המחזיקים בדת ישו מבני אדום, היא מקובלת בין חכמי ישראל מקדם קדמתה מבלי חולק עליה, חל עלינו קהל המאמינים להשיב על הטענה החזקה אשר זכרתי בראשונה, ואני דרשתי מדברי חז"ל חדשים גם ישנים ולא מצאתי בפיהם דבר תשובת הספק העצום הזה, כי עם היות שהרמב"ן כתב וכן הר"ן והרב דוד קמחי שהרומיים הם בני אדום, ושקבלו דת ישו הנוצרי מפי כומר אדומי לפי שהאדומים החזיקו בדתו ראשונה וכמו שאזכור אחר זה, הנה לא נתנו טענה ולא ראיה לדבריהם. ולכן קמתי אני להשיב על דברי הצר הצורר הזה כפי הסברה הגוברת, וממה שראיתי בדברי המספרים, ואמרתי שעם היות שמפני אורך הזמן לא נמצא בספר דברי הימים אשר לרומיים באי זה אופן מההשתלשלות נתישבו בני אדום ברומי ובארץ האיטלי', לא מפני זה ראוי להכחיש דברי חכמינו הקדושים בקבלתם, כי כבר כתב אישידר"ו חכם קדמון וגדול מגדולי הנוצרים, במאמ' החמישי מספר הטימולוגיאש אשר לו מאמר ראוי לזוכרו, והוא אומרו אין לגנות ולהכחיש דברי המספרים הקדמונים במה שימצא בפיהם מהתחלת האומות וגויי הארצות ותמורתם אלו באלו, כי הנה רומי העיר רבתי עם לא ידענו באמת משפחת עמה, האם בנו הטרוייא"ני והתישבו בה כדברי שאלושטי"ו, או היו אנשי איבאנדר"ו שבנאוה כדברי בירגילי"ו, או מאנשי רומול"ו כדברי אחרים, ואם במדינ' הרשומה ההיא שרתי במדינות לא נודע עד היום הזה באמת יחוס עמה ומשפחתה, בשאר מדינות מה יהיה, כי הנה אריכות הימים וקדמוניות הזמן יוליד הטעות, והסכלו' בדברי' אלה הם דבריו, וכן נאמר אנחנו הנה גויי הארצות הם תמיד בתנועה נעתקים מפה אל פה, ואם היות איטליא ארץ הכתים ומבני יון בראשונה ובתחלת הבריאה וימי המבול, מי המונע שאחר כך באורך הימים באו עמים מבני אדום ונתישבו בה, כ"ש שכבר מצאנו לזה סמך גדול בדברי יוסף בן גוריון, שכתב שכאשר עלו יוסף ואחיו ממצרים לקבור את יעקב אביהם וחיל גדול מהמצריי' עמהם, יצאו אליהם בדרך אלופי עשו וילחמו עמהם ותכבד יד יוסף עליהם, וילכוד את צפו בן אליפז בן עשו ואת בחוריו ויביאם אסורים מצרימה, ויברח צפו ואנשיו ממצרים ויבאו אל אפריק"א, אל אגניא"ס מלך קארטאגינ"ה ואפריק"א וקבל את צפו בכבוד גדול וישימהו שר צבאו, והיה צפו לוחם מלחמות המלך כנגד הכתים הם אנשי איטליא, שהיו אויבים לאנשי אפריק"א וקארטאגינ"ה, ואחר כך ברח צפו משם ויבא בארץ הכתים היא אטליא, הוא וכל אנשיו, ויקבלו אותו בשמחה רבה וישימהו לשר צבאם וילחם בגדודי אפריק"א וקארטאגינ"ה וינוסו מפניו, וכן כבש את בני תובל היושבים בפיש"א, והנה הכתי' בראותם הצלחותיו במלחמות וכל מעשה תקפו וגבורתו המליכוהו עליהם ויקראו את שמו צפו גאנו"ס, כי צפו היה שמו והם קראוהו גאנו"ס שר"ל שטורנ"ו, כי כנוהו בשם כוכב שבתאי שהיו עובדים בימים ההם, בחשבם שהיה בו כחו ורוחניותו, וימלוך על הכתים חמשים שנה בבקעת קנפאני"א, והוא היה המלך הראשון אשר מלך באיטליא, וכפי דעת רבים מהמספרים הוא אשר בנה גינוב"א וקראה על שמו, ונקבר שמה היא קבורת גאנו"ס הידועה עד היום הזה, וגם פאל"ירמו העיר ראש אי שיציליא כתוב שהוא בנאה, כי היה מולך בכל ארץ איטליא שהאי מכללה היתה, ואחריו מלך בנו וכן נמשכו מלכים אחרים מזרעו, וכפי קבלת חכמים זכרונם לברכה היה אחד מהם אלוף מגדיאל שהתחיל ראשונה ביישוב רומי המדינה, קודם בא רומול"ו אשר בנה אח"כ חומותיה והציב דלתיה, הרי לך עדות ברורה מדברי יוסיפון שהיה ראש המספרים גם אצלם, שבארץ הכתים מלכו מבני אדום, ואין ספק שבמלוך שמה מלכים אדומיים יבאו עמים רבים מארץ אדום להתישב באיטליא בסבת המלכים המולכים בה, וירבו וישרצו במאד מאד ותמלא ארץ איטליא אותם ומהם נבנית רומי, ואתה תדע שבספרי דברי הימים אשר לרומיים נמצא זכרון זה גאנו"ס, וכתבו שהוא היה המלך הראשון באיטליא, ושהיו קוראים לו אב האלוהות אלהי האלהים ושער השמים, ושעל שמו עשו התחלת השנה בחדש מיוחד וקראוהו גיניר"ו על שמו, וענין זה כלו שהיה הוא המלך הראשון בכל הארץ ההיא וגדול למלכים ולמושלים, ולפי שהיו קוראים אלוהות לאנשים שהיו להם כחות עצומים בדבר מן הדברים, והוא היה בארץ ההיא ראשון להם לכן היו קוראים אותו אב האלוהות ואלהי האלקים, ולהורות על הורדת שפע כוכב שבתאי שהיה נקרא בלשונם גאנו"ס, עליו קראוהו כן וכנוהו בשער השמים, ובכל ספרי דברי הימים שלהם כתוב שבא שטורנ"ו הוא יאנוס לאיטלי"א והוא היה המלך הראשון בה, אבל לא זכרו דבר ממשפחתו ועמו ולא מארץ מולדתו כמו שזכרו בשאר מלכי איטליא, ולבד זה אמרו שבא גאנו"ס מאר' המזר', וגם זה מור' על אמתת דברי יוסיפון כי הוא בא ממצרים ומארץ אדום ראשונה, גם אתן לך ראיה אחרת על אמתת זה מאשר הם כתבו שכאשר בא גאנו"ס מארץ המזרח לאיטליא היו אלף ות"ק שנה קודם לידת ישו הנוצרי, צא וחשוב ותמצא שהיה זה שש שנים אחרי מות יעקב וקבורתו ומלחמתו עם יוסף, ונמצא האמת מסכים מכל צד שאותם השנים היה במאסר במצרים ובארץ אפריק"א כדברי יוסיפון, וכן אחשוב אני שלאטינו"ס שהיה גם כן ממלכי איטליא, ואמרו שהוא אשר התחיל לשון הלטי"ן ומכתבו היה מהאדומיים, כי ביניהם היה מורגל זה השם כמו שאמר אלוף לוטן.
הנה הצגתי לפניך הדברים האלה כולם, למען תדע כי אבותינו הקדושים אמת יהגה חכם, אין בהם נפתל ועקש, ושעל זה ניבא יצחק לעשו הנה משמני הארץ יהיה מושבך, שהיא איטליא של יון, שבאו בניך להתישב שמה, והמתרג' בשישי ושמחי בת אדום (איכה ד, כא) שתרגמו על קוסטאנטי"נ' דמתבני' בארמיני"א', ועל רומי דאתבניא באיטלי', אמר על שתיהן דאתמליאו אוכלוסין מבני אדום, גלה בזה שעם היות הארץ ההיא מארץ יון, הנה באו עליה מחוץ אוכלוסין ועמים רבים מבני אדום ונתמלאה מהם, ומאיטליא הלכו לקוסטנטינ"ה בימי הקיסר קוסטאנטינ"ו, שהלך לשם מרומי עם כל חילו ובנה את עיר קוסטנטינ"ה, וכמו שהתבאר במאמ' מעיני הישוע', ולמה יתמהו מביאת אוכלוסי האדומיים מארץ המזרח, כי הנה בני תובל כתב ג"כ יוסיפון שבאו משם ונתישבו בפיש"א, ושמבני תירס יצאו האנגלאטיר"ה שהיא בקצה המערב, ושמבני תרשיש באו להתישב בטושקאנה, ונראה שכן באו האדומיים להתישב בארץ איטליא ומזרעם בנו את רומי, ועדות ביוסף בן גוריון שמו, וכמו שבא סנחריב ובלבל את העולם כך נתבלבלו העמים באורך הזמן בסבות אחרות.
הנה התבאר מזה שהאיטליא עם היותה בראשונה מבני יון כבר נעשית ארץ אדום מפאת המלכים שמלכו בה ונאחזו בתוכה, והעם היושב בה אם היה בימים ההם מהכתים, הנה אחר כך האדומיים נתישבו בה והם ג"כ מבני אדום, כמו שארץ יון עצמה בשנים קדמוניות היתה ליונים ועמה כולם היו בני יון, הלא עתה היא ארץ פרס או ארץ תוגרמה, לפי שהפרסיים הנקראים היום טורקו"ש מלכו בה ותמלא הארץ אותם, ולזה כיוונו חכמים ז"ל, כמו שאמר בפרק ל"ח מפרקי רבי אליעזר, אמר יעקב לעשו לך מארץ אחוזתי מארץ כנען, ולקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל אשר לו וילך אל ארץ וכו', ובשכר שפינה את כליו מפני יעקב אחיו נתן לו מאה מדינות משעיר ועד מגדיאל שהוא רומי, שנאמר אלוף מגדיאל אלופי עירם, ע"כ: רצו בזה, שניתן לזרע עשו ממשלת הארצות ההם עד רומי וקרא אותם עירם, לפי שהיא העיר הגדולה לבני עשו, הרי לך הדבר מבואר כפי שרשיהם ז"ל מסכימים אל האמת מכל צד, שרומי היא ארץ אדום מפאת ירושת הארץ ההיא לזרע עשו אשר מלכו בה.
ואמנם מפאת הדת והאמונה אומר אני, שראוי היה לקרוא הנוצרים בני אדום וזרע עשו, לפי שהאומות יכנו אותם הנביאים כפי מעשיה', הלא תראה שהנביא ישעיה קרא לבני דורו קציני סדום עם עמורה (ישעיה א, י), ויחזקאל אמר, כנגד ישראל זאת חטאת סדום אחותך, ולא היה ישראל אח סדום במשפחתם כי אם במעשיהם, וכבר נמצאו דמויים מתייחס' בין הרומיים וישראל כמו שהיה בין עשו ויעקב.
הראשון, שכמו שהשתתפו עשו ויעקב מפאת אביהם ואמונתם, ככה אמונת הנוצרים והישראלים משתתפים בשאב אחד לכלם באמונתם הוא אלהי האלקים, כי כלם היו משערים במציאות הסבה הראשונה ופונים אליה, בלתי עובדים לכוכבים ולשרים העליונים, וגם תורה אחת להם לפי שאלו ואלו קיימו וקבלו תורת משה לאמתית.
והדמוי השני, שכמו שעשו היה עובד את אביו במרמה כמו שאמר (בראשית כה, כח) כי ציד בפיו ויעקב איש תם יושב אוהלים, ככה אומות העולם באמונתם ודתם עובדים לאלהיהם במרמה ודעות בלתי אמתיות אשר לא כדת, ובני ישראל דבקו באלהיהם דבוק אמתי באמונה ישרה.
והדמוי השלישי, שכמו שעשו לקח לו נשי' מבנו' כנען מהחתי והחוי ובת ישמעאל ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה (בראשית כו, לו), ככה בממשל' הרומיים נתקבצו אומות מתחלפו', עמוניו', מואביו', חתיו', ומבני ישמעאל ושאר העמים, והיו מכעיסים את הקדוש ברוך הוא ומגדפים תורתו, אמנם יעקב לקח לו נשים ממשפחתו ומבית אביו והיה השתלשלות עמו ויחוסו נקי וזך ולא עבר זר בתוכו.
והדמוי הרביעי, שכמו שבהיות עשו ויעקב בני יצחק הנה הבכורה והברכה זכה בה יעקב, ולא זכה עשו כי אם לברכת הטובות הגשמיות, ככה בני ישראל זכו אל הדבוק וההשגחה האלקית והברכה העליונה, ואמנם הנוצרים לא קבלו ממנה כי אם הטובות הגשמיות בלבד לא הנפשיות.
והדמוי החמישי, שכמו שעשו היה שונא ליעקב ומתנח' ומבקשו להורגו, ככה היו הרומיים עם בני יהודה צרים ואויבים להם, והם החריבו את ארצם והגלו אותם, הנה אם כן נתישבה רומי וכל איטליא מבני אדום ומלכו בה מלכיהם והתנהגו כמנהגיה', ואת דתי עשו תורותיו וחוקותיו עשו כמוהו, וכבר כתב ניקולאו המפר' הגדול ספרי הקודש לנוצרים, בפירו' נבואת עובדיה, שבעבור שהיה עשו שונא תמיד ליעקב נקראו כל שונאי ישראל בשם עשו ואדום, והוא האמת שגם מזה הצד היה אומת רומי אדום, ומה אוסיף עוד לדבר, והנה חכמי האמת קבלו שנפש עשו נתגלגלה בנפש ישו הנוצרי, ולכן היה במדברות איש שדה, והיה איש ריב ומדון לחכמי הפרושים, ואולי שעל זה נקרא ישוע, שאותיותיו הם אותיות שם עשיו במילואו, ומפני זה כל המחזיקים בדתו ואמונתו ועובדי' אותו היה ראוי שיקראו בני אדום, כיון שישו הוא עשו ועשו הוא אדום, והנה ברומי היתה התחלת הדת הזאת ושרשה, וקיסרי רומי ומלכי הנוצרים קבלו אותה ראשונה, ולכן כל הנוצרים המאמינים בדת ישו הם בלי ספק בני אדום בני עשו, אמרו בבראשית רבה (בראשית כה, כה), ויצא הראשון אדמוני כתיב מדוע אדום ללבושך, הוא אדום, ותבשילו אדום, וארצו אדומה, וגבוריו אדומים, לבושיהם אדומים, ופורע ממנו אדום, בלבוש אדום הוא אדום, שנאמר ויצא הראשון אדמוני. תבשילו אדום, שנאמר הלעיטני נא מן האדום. ארצו אדומה, ארצ' שעיר שדה אדום. גבוריו אדומים, מגן גבורהו מאדם. לבושיהם אדומים, שנאמר אנשי חיל מתולעים. ופורע ממנו אדום, שנאמר דודי צח ואדום. בלבוש אדום, מדוע אדום ללבוש'. העירו בזה הבחינות אשר בעבורם נקרא עשו, וכל עמו וכל הנקראים בשמו אדום והוא לפי שהיה מושל עליו מאדי', ולכן נולד אדמוני ונפשו מאכל אדום תאוה, כי המזון ראוי שידמה לניזון, והארץ אשר גר בה היתה תחת מאדים, וגם אחר כך הגבורים אשר יצאו ממנו ומלכו באיטליא כלם היו מממשלת מאדים, כל הורג נפש וכל נוגע בחלל, והם מלכי איטליא וקיסרי רומי לבושי תולעת שני, כי כן היה מנהגם ברומי עד היום הזה, ולהיות ישו הנוצרי תחת מאדים היה דמו בראשו, ונהרג הוא ותלמידיו ושלוחיו ועמים רבים מהנמשכים אחריו, ומכל הצדדים והבחינות האלה היתה רומי וכל ארצות האיטליא וכללות הנצרים בארצותם לגויהם, אשר החזיקו בדת ישו ואמונת רומי מבני אדום.
וכבר כתב הרמב"ן כמו שזכרתי בזה בחינה אחרת, והיא שהאדומיים שהיו שכנים לא"י, המה קבלו ראשונה על עצמם אמונת ישו הנוצרי, כי בהיותם נמולים מימי הורקנוס היו תמיד מתחברים לאנשי ירושלם, ולכן שלוחי ישו הנוצרי ותלמידיו בברחם מירושלם הלכו לארץ אדום, ופתו האדומיים והכניסו אותם בדתם ואחריהם נמשכו הרומיי', ולכן נקרא כלם אדום בשם האומה שקבלה ראשונה האמונה ההיא, ואין ספק שלא בדה זה הרמב"ן מלבו אבל היה הדבר הזה מקובל אצלו, ואולי ראה אותו בספר ד"ה ההם, סוף דבר המפורסם אצל הכל כמו שזכר הפלוסוף, א"א שיכזבו, לכן בהיות שזה לנו אלף חמש מאות שנה ויותר מזה שהיה שגור בפי חכמי ישראל בזמן בית שני ואחריו תמיד, שרומי היתה מבני אדום מבלי חולק ולא מערער עליו, מבואר הוא שהיה הדבר פשוט וברור אצלם שאדומיים נתיישבו ונתפשטו ומלכו על רומי ועל כל ארצות האיטליא, ושאר הארצות הנקראות היום ארצות הנוצרים, ולכן קראום כלם בני אדום ובאו ויבאו עליהם ייעודי נבואות אדום בהכרח, והוא מה שרציתי פה לבאר והארכתי בו להיות הדרוש הזה הכרחי בידיעת אמתת הנבואות, ולהסיר מעלינו תלונות המזייפים אותם, והותרה בזה השאלה הששית:

[שברי לוחות]

רד"ק עובדיה פ"א
אע"פ שטיטוס ומחנהו שהחריבו הבית היו אדומים רובם היו בני אדום ועדיין גרים בארצם אדום אבל לא היתה המלכות להם כי לרומי היתה והרומיים היו על כולם אלא שמלכי רומי היו אדומים וכשצר טיטוס על ירושלם היו בני אדום שמחים לאידם ומריעים להם בארצם כאשר יוכלו להסגיר הפלטים מהם לבני רומי והיו עומדים מנגד ושמחים על חרבנם והיה ראוי להם לעזרם כי אחיהם היו והאל ית' מנע את ישראל בעברם במדבר שלא להרע להם בעבור האחוה:

מה פירוש מילים אלו: אף שהיו אדומים, רובם היו בני אדום
ומנין המקור שטיטוס היה אדומי
ועוד בענין זה, הרמב"ם הלכות תעניות פ"ה ה"ג כותב שטורנסרופוס היה ממלכי אדום, האם כוונתו לרומי או לאדום ממש

בדקתי בדפוסים הראשונים של הרד"ק ולא נראה שיש כאן איזה ט"ס

[מה שנכון נכון]

ע"ע קול מבשר ח"ב סו"ס מב.

[בן מיכאל]

כבר באיגרת המכבים אל הרומאים וכריתת הברית ביניהם הזכירו היהודים את העובדה כי הינם אחים נכדי יצחק.

[אפרקסתא דעניא]

כתב הרב יהושע ענבל:

העם האיטלקי לא היה קיים וידוע עד התקופה הפרסית, וסימניו האנתרופולוגיים יותר שמיים מאשר יפתיים.

2) באנציקלופדיה ערך איטליה מצאתי כתוב כי היוצרים את העם האיטלקי הם שלשה: כנענים דוברי עברית שהגיעו לאיטליה, אטרוסקים, יוונים. אין לי מושג מה המקור של הידיעה הזו, אבל אני מניח שלא הסתמכו שם על אגדת חז"ל. בכל אופן היוונים והאטרוסקים היו יחידה נפרדת בתקופה הרומית. והכנענים לא דברו עברית. אמנם המואבים דברו עברית כפי שמלמדת כתובת מישע.

3) שבט אדום, הוגלה מעל אדמתו כנראה החל מימי סנחריב ובעיקר בכיבוש הבבלי ולא חזר אליה לעולם. ראה איכה (ד כא) "שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ עוץ גם עלייך תעבור כוס", העובדה שאדום התנכלו לישראל בשעת חרבן בית ראשון מוזכרת גם בתהלים קלז' ויחזקאל כה יב' (ומאושרת מן הארכיאולוגיה, ראה אטלס כרטא לתקופת המקרא מפה 163. י"א שזו כוונת עובדיה א יא. מוזכר גם בעזרא החיצוני ד מה). אדום ישבו בארץ עוץ שאינה ארצם (בלוח העמים עוץ היא מארצות יפת) ועדיין זוהו כאדום. ועל כל זה מעיד גם מלאכי (א): הלא אח עשיו ליעקב נאם ה' ואהב את יעקב ואת עשיו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר ה' צבאות המה יבנו ואני אהרוס". וכאן מפורש כי בתקופה הפרסית היתה ארץ אדום שוממה, אבל העם האדומי היה קיים, ומלאכי מתנבא כי אין לאדום לנסות לשוב לבנות חרבות כמו ישראל כי ה' שונאם וגזר עליהם גלות. (סוף מר זה של ממלכת אדום כבר נובא ע"י הנביאים יואל ד יט, יחזקאל לה טו, עובדיה, ועמוס).

4) האגדה היהודית היחידה המביאה פרט מוחשי המקשר את אדום לעשיו היא ביוסיפון שנתחבר בימי הביניים. האברבנאל טוען כי לשמות שמביא יוסיפון יש הקבלה להיסטוריה הרומאית בו מוזכר אחד האבות המיסדים שבא מן המזרח, וכן לגבי תאריך ביאתו.

5) בקשר לדעתם של הרומאים עצמם, מצטט אברבנאל אחד מאבות הכנסיה ("ניקולאב המפרש הגדול שלהם") שזיהה את איטליה עם אדום. במסכת ע"ז י: מסופר כי אנטונינוס בשיחתו עם רבי החשיב עצמו לצאצא אדום.

6) מקור נוסף על הקשר בין עמי האיזור לאברהם, מוזכר בספר חשמונאים (א יב), כאשר כרתו ברית עם ספרטה שלחו להם החשמונאים כי נמצא בדברי הימים שהם בני אברהם, (קדמוניות היהודים יד' י', כג'. שם יג' ה',ח). גם עם הרומאים כרתו החשמונאים ברית כמוזכר בחשמונאים שם, וכן בע"ז ח:. והשלכה מעשית לכך: יסון הכהן הגדול נמלט לספרטה "יען אשר הם קרובים אל עמו".

7) מענינים גם הממצאים על אבות האיטלקים: "תושבי טרמרה עסקו בחקלאות.. בין הממצאים בולטות חרב פיפיות ארוכה וסיכה סגורה. השיטתיות וההנדסיות שבתכניותיהם של ישובי טרמרה יש בהן כדי להעיד על כך שבהם ישבו אבות האיטלקים (הרומאים), מוצאה של אוכלוסיה זו שנוי עדיין במחלוקת החוקרים", (אנצ"ע ערך טרמרה). אבותיהם של האיטלקים, היו קבוצה שמוצאה לא ידוע, והצטיינה בסדר ושיטתיות, בצד חרב פיפיות ארוכה.