פורום אוצר החכמה

זכור לי שקראתי פעם מאמר נרחב, בו נטען שמחבר החינוך האלמוני אינו אלא הרשב"א. אינני זוכר היכן פורסם המאמר. מי ישיב אבידתי?

מאמר כזה איני מכיר, אבל כדאי להזכיר את מאמרו הנפלא של תא שמע (כמדומני) המזהה את המחבר כר' פנחס הלוי, אחי הרא"ה.
המאמר התפרסם ב'קרית ספר', אאל"ט.

והוסיף וחיזק את דעת תא שמע, פרופ' ר' יעקב שמואל שפיגל במאמרו על ה'אזהרות לראש השנה' לר' פינחס הלוי, שפירסם ב'אור ישראל' (איני זוכר איזה גליון).

זכורני ששפיגל דווקא חלק על ת"ש בעניין. מאמר משל שפיגל בנושא נדפס ב'המעין'.

יעויין כאן ובהמשך:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?147524&&page=16

זכור לי שנכתב לפני כמה שנים במוסף ש"ק של יתד נאמן במדור סופרים של ראובן אליצור

המאמר שקראת אכן נדפס באחת מחוברות מוריה. מאמר יפה ומחודד הנותן חומר למחשבה, אך כל הרואה יראה שלא מסתבר שבעל ספר החינוך הוא הרשב"א.
בעקבות מאמרו של שפיגל בהמעין, המוזכר כאן, היו עוד תגובות וכדאי לחפש ולקרא, כיון שיש בהם פירכות חזקות על השערת תא-שמע.

מצאתי במוריה קלו את המאמר, מהרב א"י ווינטרוב ראיתי במוריה שלאחריו יש תגובה של הרב מאזוז למי שיש את האוצר יוכל לקרא...

מבקש חכמה כתב:מצאתי במוריה קלו את המאמר, מהרב א"י ווינטרוב ראיתי במוריה שלאחריו יש תגובה של הרב מאזוז למי שיש את האוצר יוכל לקרא...

ייש"כ. אשמח אם מישהו יוכל להעלות את המאמר .

אפרקסתא דעניא כתב:

מבקש חכמה כתב:מצאתי במוריה קלו את המאמר, מהרב א"י ווינטרוב ראיתי במוריה שלאחריו יש תגובה של הרב מאזוז למי שיש את האוצר יוכל לקרא...

ייש"כ. אשמח אם מישהו יוכל להעלות את המאמר .

בבקשה.

במושכל ראשון לא הבנתי איך ניתן לייחס החיבור להרשב"א, אחרי שהמחבר כותב בעצמו שהיה לוי. אני רואה שאכן כך דוחה הרב אפפעל מיד את תיאוריית הרב ויינטרויב.

אכן דבריו "מבית לוי ברצלוני" מעידים על מוצאו אך ייתכנו גם תלמידי הרשב"א שיוכלו לחתום כך.

המתחיל במצוה אומרים לו גמור- כדאי להעלות גם את המאמרים מחוברות המעיין.

זה שנים שאני מחפש את המאמר שהיה במוסף שב"ק בנושא זה. הוא כתב שם בצורה מאד יסודית ומקצועית, אשמח אם מאן דהוא ימצא אותו לתועלת כולם.
היה זה לפני כ16 שנה.

מבקש חכמה כתב:אכן דבריו "מבית לוי ברצלוני" מעידים על מוצאו אך ייתכנו גם תלמידי הרשב"א שיוכלו לחתום כך.

אבל לא יתכן שהמחבר הוא הרשב"א בעצמו!

מבקש חכמה כתב:המתחיל במצוה אומרים לו גמור- כדאי להעלות גם את המאמרים מחוברות המעיין.

בבקשה.

יש לי שאלה קצת מוזרה:
מה תכלית העיסוק בשאלה זו? המחבר רצה להעלים את שמו, וזכה שנתקיימה מחשבתו מאות בשנים ועם כל זאת נחשב הספר כבר סמכא. מה יתן ומה יוסיף אם נגיע לזיהוי מוחלט של הכותב? ואף כי לזה לא נוכל להגיע כי אם להעלות עוד ועוד השערות?
ובעל החינוך מצווח ואומר: 'הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו'...

מניין שהרשב"א לא היה לוי?

הכהן כתב:יש לי שאלה קצת מוזרה:
מה תכלית העיסוק בשאלה זו? המחבר רצה להעלים את שמו, וזכה שנתקיימה מחשבתו מאות בשנים ועם כל זאת נחשב הספר כבר סמכא. מה יתן ומה יוסיף אם נגיע לזיהוי מוחלט של הכותב? ואף כי לזה לא נוכל להגיע כי אם להעלות עוד ועוד השערות?
ובעל החינוך מצווח ואומר: 'הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו'...

ראה ש"ך חו"מ לג,א:
מ"מ יהיה איך שיהיה, העיקר דפסולים דאורייתא, כמו שפסק הריב"ש שם, והביא תשובות הרשב"א נמי שפסק הכי, ושכ"כ הרי"ף בתשובה, וכן הוא בקצרה בתשובות רשב"א [ח"א] סי' אלף קפ"ה. וכן העתיק בשלטי הגבורים פרק זה בורר [סנהדרין ו' ע"א מדפי הרי"ף] תשובה ארוכה, ונראה שהיא תשובות הרשב"א ע"ש. וכ"כ הרא"ה בספר החינוך פרשת כי תצא מצוה (תקצ"ו) [תקפ"ט] שגדולים חכמים ונבונים פסקו אף בכל קרובי אחוה מן האם דפסולים דאורייתא כו'. וכן הוא בתשובת [המיוחסות] [ל]רמב"ן סי' קי"א,

אם תשובות המיוחסות הוא באמת לרשב"א (כידוע) ואם ספר החינוך הוא לרשב"א או לתלמיד מובהק שלו הרי שהש"ך יכול למנות בסך הכל חכם אחד (ותלמידו), יש לזה משמעות להלכה וזו רק דוגמא אחת.

התכוונתי כמובן מלבד תשובת הרי"ף ושיטת הריב"ש עצמו.

אוהב אוצר כתב:זה שנים שאני מחפש את המאמר שהיה במוסף שב"ק בנושא זה. הוא כתב שם בצורה מאד יסודית ומקצועית, אשמח אם מאן דהוא ימצא אותו לתועלת כולם.
היה זה לפני כ16 שנה.

גם אני זוכר היטב את הכתבה ההיא במוסף, זה מצא חן בעיני בזמנו וזה הסתדר לי אז דוקא עם כמה דברים למשל בהשואה לספר אגדות הרשב"א כמדומה, אבל הייתי צעיר מאד כדי לשפוט את הדברים, ובפרט שזו המצאת המאה כי אף אחד לא העיז לשער כך. אם אני זוכר טוב אולי בעל המאמר היה בשם גפן או חפץ או פרץ (יש דמיון כלדהו בשמות), אבל רחוק אני מלזכור מדוייק. יתכן ואפילו שמרתי אצלי הכתבה אבל אני צריך לחפש ואולי עד שאמצא (אם בכלל) כבר מישהו יקדימני.

לפי הקטלוג של יתד נאמן, הכתבה התפרסמה בשנת תשנ"ז גל' 49, עמ' 5.

עדיין אכן הנני זוכר את הכתבה הנ"ל במוסף שבת קודש של יתד נאמן, שעוררה עלי בשעתו רושם רב.
אך עם השנים מצאתי לענ"ד פירכא ניצחת להנחה זו.
דהנה במצוה שע"ד מצות עבודת הלוי במקדש כותב בעל ס' החינוך "והארכתי לך בני מעט בזה, כי מהרה יבנה בית המקדש ותצטרך לו".
ומוכח מכאן בלי ספק כי בעל החינוך היה לוי, והנה באותה כתבה כפי זכרוני התחבטו בדברי ס' החינוך הידועים בהקדמה שכותב א"ע "איש מבית לוי ברצלוני", והרי הרשב"א היה כהן, ונדחקו לומר שאולי הכונה לוי גם על כהנים, כמו שכתוב והלויים הכהנים וכו', אך הנה כאן במצוה מוכח שבעל החינוך היה לוי, וממילא יתכן שמחברו היה הרשב"א שהיה כהן.

מחולת המחנים כתב:ומוכח מכאן בלי ספק כי בעל החינוך היה לוי, והנה באותה כתבה כפי זכרוני התחבטו בדברי ס' החינוך הידועים בהקדמה שכותב א"ע "איש מבית לוי ברצלוני", והרי הרשב"א היה כהן, ונדחקו לומר שאולי הכונה לוי גם על כהנים, כמו שכתוב והלויים הכהנים וכו', אך הנה כאן במצוה מוכח שבעל החינוך היה לוי, וממילא יתכן שמחברו היה הרשב"א שהיה כהן.

הרשב"א היה כהן?? ממתי?

כבר שאלתי למעלה ולא נעניתי: איך קבעו שהרשב"א לא היה לוי? האם הוא כותב כך במפורש? האם יש לו צאצאים ישירים שאינם לוויים?

אם הוא לא חותם בתשובותיו "הלוי", משמע שלא היה לוי.

מאירי כתב:

אוהב אוצר כתב:זה שנים שאני מחפש את המאמר שהיה במוסף שב"ק בנושא זה. הוא כתב שם בצורה מאד יסודית ומקצועית, אשמח אם מאן דהוא ימצא אותו לתועלת כולם.
היה זה לפני כ16 שנה.

גם אני זוכר היטב את הכתבה ההיא במוסף, זה מצא חן בעיני בזמנו וזה הסתדר לי אז דוקא עם כמה דברים למשל בהשואה לספר אגדות הרשב"א כמדומה, אבל הייתי צעיר מאד כדי לשפוט את הדברים, ובפרט שזו המצאת המאה כי אף אחד לא העיז לשער כך. אם אני זוכר טוב אולי בעל המאמר היה בשם גפן או חפץ או פרץ (יש דמיון כלדהו בשמות), אבל רחוק אני מלזכור מדוייק. יתכן ואפילו שמרתי אצלי הכתבה אבל אני צריך לחפש ואולי עד שאמצא (אם בכלל) כבר מישהו יקדימני.

אחד מהכותבים ביתד - שמו הספרותי הוא חפץ.
מעניין אכן מה שמו האמיתי? ואולי זה שמו האמיתי.

האם ידוע שמו? שם עירו? האם חיבר ספרים אחרים?

י"א הרא"ה.

במבוא של מהדורת מכון ירושלים האריכו בזה. כמדומני שמסקנתם היא שאין בידינו הכרע לשאלה זו.

עקביה כתב:במבוא של מהדורת מכון ירושלים האריכו בזה. כמדומני שמסקנתם היא שאין בידינו הכרע לשאלה זו.

א"כ איך נתקבל ספרו כל כך בכל תפוצות ישראל באהדה כל כך גדולה?

אב בבינה כתב:י"א הרא"ה.

שהוא היה לוי - הוא כותב בפירוש בהקדמתו (והיה מברצלונה).
ששמו ר' אהרן - אולי (כך נכתב במהדורה הראשונה של הספר).
שהוא אכן הרא"ה מתלמידי הרמב"ן - כבר הוכיח בשם הגדולים שאינו נכון.

עקביה כתב:במבוא של מהדורת מכון ירושלים האריכו בזה. כמדומני שמסקנתם היא שאין בידינו הכרע לשאלה זו.

הם נוטים שם לקבוע שלא הרא"ה חיברו, וכן שהמחבר היה תלמיד הרשב"א.

הוא היה אומר כתב:

עקביה כתב:במבוא של מהדורת מכון ירושלים האריכו בזה. כמדומני שמסקנתם היא שאין בידינו הכרע לשאלה זו.

א"כ איך נתקבל ספרו כל כך בכל תפוצות ישראל באהדה כל כך גדולה?

מן הסתם בגלל תוכנו ואופיו של הספר. בכל מקרה המחבר היה אדם גדול מתלמידי רבותינו הראשונים, כפי שכתב איש גלילי.

היה על זה גם מאמר (ואולי יותר מאחד) בכה"ע המעיין לפני מס' שנים

מאמר מאלף בשני כתבות ב'יתד נאמן' לפני שנים לא מעטות (אולי 15), בו הציע הכותב (אא"ט הכותב היה מכונה 'גפן'), שהמחבר הוא לא רק תלמיד הרשב"א כפי שהציעו במבוא למנ"ח של מכון ירושלים, אלא הוא הרשב"א בעצמו. בשעתו הוכחותיו השאירו עלי רושם מאוד יסודי. וקשה היה לי למצא סדקים בהצעתו.

קו ירוק כתב:מאמר מאלף בשני כתבות ב'יתד נאמן' לפני שנים לא מעטות (אולי 15), בו הציע הכותב (אא"ט הכותב היה מכונה 'גפן'), שהמחבר הוא לא רק תלמיד הרשב"א כפי שהציעו במבוא למנ"ח של מכון ירושלים, אלא הוא הרשב"א בעצמו. בשעתו הוכחותיו השאירו עלי רושם מאוד יסודי. וקשה היה לי למצא סדקים בהצעתו.

נשמע מופרך לחלוטין, הלא הוא בעצמו מעיד ע"ע בהקדמתו שהוא מבית לוי, ומעולם לא שמענו שהיה הרשב"א לוי, [וגם כל הסגנון מעיד על כך שלא עומד כאן גדול דורו הרשב"א].

כעת נוכחתי שהזמן חולף מהר יותר..
התפרסם בדיוק לפני 19 שנה ביתד נאמן פרשת שופטים תשנ"ז! ומאמר שני בתחילת חורף תשנ"ח, ע"י הכותב 'אברהם גפן'.
מצו"ב סריקה של מוסף יתד נאמן.

קו ירוק כתב:מאמר מאלף בשני כתבות ב'יתד נאמן' לפני שנים לא מעטות (אולי 15), בו הציע הכותב (אא"ט הכותב היה מכונה 'גפן'), שהמחבר הוא לא רק תלמיד הרשב"א כפי שהציעו במבוא למנ"ח של מכון ירושלים, אלא הוא הרשב"א בעצמו. בשעתו הוכחותיו השאירו עלי רושם מאוד יסודי. וקשה היה לי למצא סדקים בהצעתו.

יש הרבה סדקים גדולים. ושמעתי בשם הגר"ד מצגר (כותב המבוא במהדורת מכון ים) שהכתבה הנ"ל לא שווה את הנייר. הדברים פשוט מופרכים לכל מי שמעיין קצת וחבל על הזמן.

אגב, מאמר על דרך המאמר ביתד התפרסם גם במוריה אדר א' התשס"ג ע"י הרב אי"ש וינטרויב, ובאחד הגליונות בתשס"ד התפרסם מאמר תגובה של הרב גרשון אפפעל (מהדיר ספר הנייר).

פרי יהושע כתב:

קו ירוק כתב:מאמר מאלף בשני כתבות ב'יתד נאמן' לפני שנים לא מעטות (אולי 15), בו הציע הכותב (אא"ט הכותב היה מכונה 'גפן'), שהמחבר הוא לא רק תלמיד הרשב"א כפי שהציעו במבוא למנ"ח של מכון ירושלים, אלא הוא הרשב"א בעצמו. בשעתו הוכחותיו השאירו עלי רושם מאוד יסודי. וקשה היה לי למצא סדקים בהצעתו.

נשמע מופרך לחלוטין, הלא הוא בעצמו מעיד ע"ע בהקדמתו שהוא מבית לוי, ומעולם לא שמענו שהיה הרשב"א לוי, [וגם כל הסגנון מעיד על כך שלא עומד כאן גדול דורו הרשב"א].

למה?

השואל מרבו כתב:

קו ירוק כתב:מאמר מאלף בשני כתבות ב'יתד נאמן' לפני שנים לא מעטות (אולי 15), בו הציע הכותב (אא"ט הכותב היה מכונה 'גפן'), שהמחבר הוא לא רק תלמיד הרשב"א כפי שהציעו במבוא למנ"ח של מכון ירושלים, אלא הוא הרשב"א בעצמו. בשעתו הוכחותיו השאירו עלי רושם מאוד יסודי. וקשה היה לי למצא סדקים בהצעתו.

יש הרבה סדקים גדולים. ושמעתי בשם הגר"ד מצגר (כותב המבוא במהדורת מכון ים) שהכתבה הנ"ל לא שווה את הנייר. הדברים פשוט מופרכים לכל מי שמעיין קצת וחבל על הזמן.

אינני אוהב לתת ציונים כשהנייר לפני.
נביט נא ונקרא - ואם יש מה להעיר נעיר. אני לא מצאתי מה להעיר. יתכן שלאחרים יש.
מספר הטלפון של אברהם גפן הנ"ל מצוי על אותו נייר יקר, והוא הזמננו כבר לפני שנים רבות לשוחח עמו...
הכותב בעצמו לא נטל עטרה ולא כתב שהוא יכול להישבע על כך, אבל האריך בראיות נפלאות.
בהקשר לדברים שהזכרת בשם עורך המבוא של מנ"ח מכון י-ם... אולי התבטאות חריפה זו מתאימה למה שאמרו חז"ל 'אומן שונא את בני אומנותו', אלא שלא ברור לי שמה שאמרו בשמו מדוייק...

הרב השואל, יש לך אפשרות לתת קישור או הפנייה לגליונות מוריה שהזכרת

קו ירוק כתב:

השואל מרבו כתב:

קו ירוק כתב:מאמר מאלף בשני כתבות ב'יתד נאמן' לפני שנים לא מעטות (אולי 15), בו הציע הכותב (אא"ט הכותב היה מכונה 'גפן'), שהמחבר הוא לא רק תלמיד הרשב"א כפי שהציעו במבוא למנ"ח של מכון ירושלים, אלא הוא הרשב"א בעצמו. בשעתו הוכחותיו השאירו עלי רושם מאוד יסודי. וקשה היה לי למצא סדקים בהצעתו.

יש הרבה סדקים גדולים. ושמעתי בשם הגר"ד מצגר (כותב המבוא במהדורת מכון ים) שהכתבה הנ"ל לא שווה את הנייר. הדברים פשוט מופרכים לכל מי שמעיין קצת וחבל על הזמן.

א] אינני אוהב לתת ציונים כשהנייר לפניך.
ב] הבט נא וקרא - ואם יש לך מה להעיר תעיר. אני לא מצאתי מה להעיר. יתכן שלאחרים יש.
ג] מספר הטלפון של אברהם גפן הנ"ל מצוי על אותו נייר יקר, והוא הזמניך כבר לפני שנים רבות לשוחח עמו...
הכותב בעצמו לא נטל עטרה ולא כתב שהוא יכול להישבע על כך, אבל האריך בראיות נפלאות.
ד] בהקשר לדברים שהזכרת בשם עורך המבוא של מנ"ח מכון י-ם... אולי התבטאות חריפה זו מתאימה למה שאמרו חז"ל 'אומן שונא את בני אומנותו', אלא שלא ברור לי שמה שאמרו בשמו מדוייק...

א] גם אני לא.
ב]מאוחר יותר.
ג] בתשנ"ז הייתי בן שש בכיתה א'...
ד] יכול להיות.

הקפצה

יש למישהו אפשרות לתת קישור או הפנייה לגליונות מוריה בענין, שהוזכרו כאן. אין לי מכון י-ם באוצר...