השטריימל המקורי

[חבר פורום אוצר החכמה]

אגב הדיון הראוני תמונה של מלך פולין קזימיר השלישי לפני כשבע מאות שנה - פאות מסולסלות.
זאת אומרת ששטריימל ופיאות מסולסלות זה בעצם מרצון לא להיות שונה מגויי הסביבה.

כבודו מאמין למה שכתב?
(למה הבאת לנו צלב?)

[משולש]

תיקנתי את הצלב.
איני יודע למה להאמין, אני רק רואה כאן מלך פולני עם פיאות מסולסלות מלפני כמה מאות שנים.
כל אחד יפרשן כרצונו

[חבר פורום אוצר החכמה]

אז כב' מבין שאם מצא מלך א' שהלך כך אז כך הלכו כל "גויי הסביבה"?
ו"זאת אומרת ששטריימל ופיאות מסולסלות זה בעצם מרצון לא להיות שונה מגויי הסביבה"?
כנראה גם בתימן הלכו כן גויי הסביבה.

גם בסביבות הנצי"ב

282.jpg (38.01 KiB) נצפה 8747 פעמים

[לענין]

לא שאני בעד כאלו אשכולות חשובים, אבל איפה ה'שטריימקיל' של וקסברגר? דגם ליז'נסק, דגם ורשא וכו'. כששמעתי מזה לראשונה הייתי בטוח שזו בדיה תפלה, אך באתר שלהם זה אכן מתנוסס לתפארה.

[גבול ים]

תמונתו הידועה של רבינו התויו"ט בעת מאסרו

[גיזונטע קאפ]

אינני מבין מדוע תפסו את השטריימל הנ"ל כשטריימל המקורי. וכי חסרות לנו תמונות של רבני הדור הקודם עם שטריימלך (או כובעי פרווה) יפים ומהודרים? ע"ע הראי"ה קוק, הגרא"ז מלצר, הגרמ"מ עפשטיין, הגר"ח ברלין וכו' וכו'.

רבנים אלו כולם ליטאיים, שהלכו עם קוטשמע רוסית שהורגלו בה באירופה בחורף הקר, אין לה דבר עם השטריימל שהתקדש ע"י החסידים.

[סגי נהור]

הם כל כך הורגלו עד שלא הצליחו להסיר אותו מהראש גם כשעלו לא"י? זה אגב לא קוטשמע אלא שטריימל לכל דבר, שנחשב לכובע רבני ולמלבוש כבוד בלי קשר למגזר זה או אחר.

[גיזונטע קאפ]

לא הייתה להם סיבה להפסיק ללכת איתו, בפרט בחורף, ואגב למה זה לא קוצמע

[סגי נהור]

כי מדובר באותו הכובע שחבשו גם מהר"א מבעלזא או מהריי"צ מליובאוויטש, לדוגמא, כפי שמעידות התמונות (דומני שהכינוי המדויק שלו היום הוא קולפיק, והוא כובע רבני ממשפחת השטריימלאך. אשאיר את הדקדקנות בזה למומחים ממני בעניני שטריימלאך. עכ"פ קוטשמע זה לא).

[עתניאל בן קנז]

תיקנתי את הצלב.
איני יודע למה להאמין, אני רק רואה כאן מלך פולני עם פיאות מסולסלות מלפני כמה מאות שנים.
כל אחד יפרשן כרצונו

כנראה ה'סימונים' התימנים, פשוט הגיעו להם ע"י עולי רגל מפולין...

[ידידיה]

אגב הדיון הראוני תמונה של מלך פולין קזימיר השלישי לפני כשבע מאות שנה - פאות מסולסלות.
זאת אומרת ששטריימל ופיאות מסולסלות זה בעצם מרצון לא להיות שונה מגויי הסביבה.

כעת מובן במה זכה המלך הנ"ל להיזכר בתורה הקדושה שבעל פה, כידוע על שמו נקרא האיזור היהודי של קרקא והרמ"א בסדר הגט כותב שהנוסח בעירו הוא:
למנין שאנו מנין כאן בקאזמר, דמתקריא קאזימירז,

ובפוסקים דנו בדין זה מכמה פנים, שהרי העיר נקראת ררקא בפי כל, וכן על צורת ההגייה ועוד.

לאור מראהו התורני של המלך הנל, נתגלגלה על ידו גם זכות לדבר הלכה.

[כרמל בצקלונו]

.

[בברכה המשולשת]

האם מישהוא נתן דעתו על כך אולי חבישת זנבות של שרצים מטמטם את המוח? אדם נבון מבחוץ שיקרא את הדיון כאן על מקור השטריימל, יגיע מן הסתם למסקנה ההגיונית המתבקשת מאליה, שאין ליהדות של היום ומנהגיה הרבה שייכות ליהדות של דור המדבר. אדם מדור המדבר שישוב לתחיה ויכנס לשטיבעל במאה שערים יקבל חלישות הדעת ומן הסתם יתבקש לעזוב את המקום בליווי קריאות גנאי בסגנון חרד"ק. האם מישהוא מוכן לתאר כיצד נראה מלבושו של משה רבינו ואיזה כובע חבש לראשו? אם היה נכנס לאולם חתונות, האם היה מקבל מסדר קידושין?

viewtopic.php?f=56&t=35473&hilit=%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99#p389094

[איטשע]

אגב הדיון הראוני תמונה של מלך פולין קזימיר השלישי לפני כשבע מאות שנה - פאות מסולסלות.
זאת אומרת ששטריימל ופיאות מסולסלות זה בעצם מרצון לא להיות שונה מגויי הסביבה.

כעת מובן במה זכה המלך הנ"ל להיזכר בתורה הקדושה שבעל פה, כידוע על שמו נקרא האיזור היהודי של קרקא והרמ"א בסדר הגט כותב שהנוסח בעירו הוא:
למנין שאנו מנין כאן בקאזמר, דמתקריא קאזימירז,

ובפוסקים דנו בדין זה מכמה פנים, שהרי העיר נקראת ררקא בפי כל, וכן על צורת ההגייה ועוד.

לאור מראהו התורני של המלך הנל, נתגלגלה על ידו גם זכות לדבר הלכה.

הפוסקים דנו?
כשהרמ״א היה גר בקראקא, הא בעצם לא היה גר בקראקא רק בעיר הקרובה הנקראה קאזימיר, ולא בקראקא עצמה, שמשם גרשו היהודים בשנת רנ״ה!
גט בקראקא עצמה לפני הגירוש היה לבטח נכתב בה קראקוב, כפי שמוזכר שם העיר בראשונים.

הקהלה היהודית בקאזימיר קראה לעצמה קראקא, על שם העיר השכינה ממנה גורשו.

[ידידיה]

ביקרת פעם בקאזימיר דקרקא?
ואגב, אם תוכל להפנות לשם קרקוב בראשונים? (כידוע בדור שלפנינו הקפידו יהודי פולין לשנות את השמות הגויים במשהו, קרקוב לקרקא, ורשווה לוורשה, קטוביצה לקטוביץ וכו', ויהיה מעניין להיווכח שבימים הראשונים לא דקדקו כן)

[ידידיה]

אגב הדיון הראוני תמונה של מלך פולין קזימיר השלישי לפני כשבע מאות שנה - פאות מסולסלות.
זאת אומרת ששטריימל ופיאות מסולסלות זה בעצם מרצון לא להיות שונה מגויי הסביבה.

כעת מובן במה זכה המלך הנ"ל להיזכר בתורה הקדושה שבעל פה, כידוע על שמו נקרא האיזור היהודי של קרקא והרמ"א בסדר הגט כותב שהנוסח בעירו הוא:
למנין שאנו מנין כאן בקאזמר, דמתקריא קאזימירז,

ובפוסקים דנו בדין זה מכמה פנים, שהרי העיר נקראת ררקא בפי כל, וכן על צורת ההגייה ועוד.

לאור מראהו התורני של המלך הנל, נתגלגלה על ידו גם זכות לדבר הלכה.

הפוסקים דנו?
כשהרמ״א היה גר בקראקא, הא בעצם לא היה גר בקראקא רק בעיר הקרובה הנקראה קאזימיר, ולא בקראקא עצמה, שמשם גרשו היהודים בשנת רנ״ה!
גט בקראקא עצמה לפני הגירוש היה לבטח נכתב בה קראקוב, כפי שמוזכר שם העיר בראשונים.

הקהלה היהודית בקאזימיר קראה לעצמה קראקא, על שם העיר השכינה ממנה גורשו.

עיין בקובץ המצורף שגם כשקרקא התרחבה ובפי כל נקרא שהיהודים גרים בקרקא עדיין כתבו קזמיר דמתקרי וכו

[לייטנר]

(כידוע בדור שלפנינו הקפידו יהודי פולין לשנות את השמות הגויים במשהו, קרקוב לקרקא, ורשווה לוורשה, קטוביצה לקטוביץ וכו', ויהיה מעניין להיווכח שבימים הראשונים לא דקדקו כן)

מעניין.
יש לכך מקור מהימן?

[הסרפד]

יש לזכור ש'קראקא', 'ווארשא' (או 'ווארשוי') ו'ריישא', לדוגא, מתאימים לשמותיהן הגרמניים - Krakau, Warschau, Reischau

[לייטנר]

יש לזכור ש'קראקא', 'ווארשא' (או 'ווארשוי') ו'ריישא', לדוגא, מתאימים לשמותיהן הגרמניים - Krakau, Warschau, Reischau

לכך רמזתי בשאלתי התמימה.

[לייבעדיג יענקל]

מתוך מבוא א"א לראבי"ה.
במהדו' רד"ד ל"מ לע"ע.

[ידידיה]

מתוך מבוא א"א לראבי"ה.
במהדו' רד"ד ל"מ לע"ע.

בין מגדבורג שעל האלבה לקרקא של הרמ"א יש יותר מ700 ק"מ.
וכי זה סמוך?
וצ"ל שכרכוב אינה קרקוב ומקומה דונה.
מ"מ אני חוזר בי ממה שכתבתי שהקפידו על שינוי השם, לא ידיעה ולא קבלה היתה בידי על כך, אלא הדבר היה פשוט אצלי מתוך המציאות של השמות השונים כמצויין לעיל ורשה קטוביץ ועוד.
אבל כיון שהתעוררה כאן התנגדות, אין לי שום סיבה להישאר בסברתי.
אכן יתכן שבגרמנית לוקוב נקראת לוקווה, טיקוצין נקראת טיקטין, וורשבה, ורשה, לודז בשורוק בגרמנית נקראת בחולם, קטוביצה קטוביץ וכו", ואין כאן שום עניין יהודי.

בכל אופן בין החסידים מצאתי מי שדקדקו בזה, וכבקובץ המצורף אך שוב אין כאן ראיה שלכן כל ישראל שינו.

[משולש]

אני חושב שיותר נכון לומר שהגוים שינו את השמות.
כי הרי בגיטין מקפידים לרשום את שם העיר המדוייק אות באות, וידוע על כמה ערים שהשתנה שמותם והיהודים לא שינו מחשש לעז על גיטין.
(למשל וורמס נשארה וורמיישא לעולם, וכן מיינץ מגנצא, ווורנקבורט-פרנקפורט, ועוד כהנה רבות).

ואם כן יתכן מאוד שגם קרקא ווורשא וילנא ושאר קהילות הנ"ל היו נכתבות מעולם בגיטין כשם הזה וגם כששמותן בפי הגויים השתנו לא זזו השמות הישנים ממקומם.

[גביר]

גם אם קרקא וכו' אינם אלא שימור של שם גרמני, התופעה של שינוי שם מכוון בידי היהודים הייתה קיימת במקומות שונים, כאשר שם העיר כולל מרכיבים של ע"ז, כך למשל כונתה Biała Cerkiew [כיום באוקריינה] ומשמעות שמהּ בשפות הסלאביות היא "כנסייה לבנה" בשם 'שדה לבן', העיירה האיטלקית 'סן דניאל' כונתה בפי היהודים 'עין דניאל' וכן על זה הדרך, וכבר מצאנו כך בכתוב וְאֶת-נְבוֹ וְאֶת-בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שֵׁםוְאֶת-שִׂבְמָה וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁמֹת, אֶת-שְׁמוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנוּ. ויעוין בזה בהרחבה בספרו של ר' יוסף לעווי, מנהג ישראל תורה , חלק ו, ניו יורק תשס"ה, עמ' נו-נז.

[מקורות]

חתם סופר אה"ע ח"ב סי' י"א:

שוב תמהתי על חכמים שכמותם היות שבהרשאה נכתב פעסט דמתקריא פעשט ולא הוזכר שם לאטי"ן פעסטה וכמ"ש בס' טיב גטין יע"ש א"כ מה הי' למעלתם לחתום בקיום באנפנא חתמו וכו' בק"ק פעסטה ויאמרו עיר אחרת היא ושם חתמו בפני הב"ד ולעיל כתי' שחתמו עצמם בפעסט ועל עצמי איניני מכיר מה לכם לחתום עצמכם אפי' בשטרי הדיוטות או בהכשרים בשם לטין אשר לא שערו אבותינו ורבני' קדמוני' שלפני פר"מ ולדעתי גם הקדמוני' היו בקיאי' ללועזי' בלע"ז אך בכוונה שבשו הלשונות מפני גזירת י"ח דבר שבירושלמי פ"ק דשבת דפוס וויען דף וי"ו /ו'/ ע"א ועל לשונם יע"ש ואין להאריך בזה בעו"ה.

[ידידיה]

חתם סופר אה"ע ח"ב סי' י"א:

שוב תמהתי על חכמים שכמותם היות שבהרשאה נכתב פעסט דמתקריא פעשט ולא הוזכר שם לאטי"ן פעסטה וכמ"ש בס' טיב גטין יע"ש א"כ מה הי' למעלתם לחתום בקיום באנפנא חתמו וכו' בק"ק פעסטה ויאמרו עיר אחרת היא ושם חתמו בפני הב"ד ולעיל כתי' שחתמו עצמם בפעסט ועל עצמי איניני מכיר מה לכם לחתום עצמכם אפי' בשטרי הדיוטות או בהכשרים בשם לטין אשר לא שערו אבותינו ורבני' קדמוני' שלפני פר"מ ולדעתי גם הקדמוני' היו בקיאי' ללועזי' בלע"ז אך בכוונה שבשו הלשונות מפני גזירת י"ח דבר שבירושלמי פ"ק דשבת דפוס וויען דף וי"ו /ו'/ ע"א ועל לשונם יע"ש ואין להאריך בזה בעו"ה.

ישר כח!
הרבה חיפשתי בימים האחרונים את החת"ס הזה.

[לענין]

החת''ס אומר זאת גם בפ' שמות, שהיהודים יצרו מהמצרית, 'אידיש', ניב מיוחד שבו השתמשו.
ומוכיח זאת מהא דהוצרך הכתוב לומר לך ואמרת בלשון הקודש, ואע''פ שלא שינו את לשונם.

[ברוז]

.

[לבי במערב]

האם זהו הכובע דכאן?

אכן.
_____________________________________________________________________________________

או שזו מילתא דבדיחותא לכב' פורים, או שהוא שטותי"ם מי"ט לאקשי"ן טהורים:
הלא עד לפני כמאתיים שנה היה השטריימ"ל נקרא במילואו: 'שטריי"ם היט"ל' (א) (כובע שטריי"ם - ושטריי"ם עצמה איני יודע מה היא) (ב) ושטריימ"ל אינו אלא כינוי כנהוג ביידיש [יונ"ג -יינג"ל; מוי"ד - מייד"ל; קא"פ - קעפ"ל, וכו'] (ג).

(א) לפני למעלה ממאתיים שנה הי' מצוי השטריימ"ל (עד שיש ללמוד משמו אז)? א חידוש!

(ב)

יש הטוענים כי מקור השם שטריימל הוא מהמילה הלועזית "שטרמנקל", שפירושה שיער עבה. ויש טוענים שעיטור הראש בזנבות חיה נכפתה על היהודים לביזיונם וכי מקור השם במילה 'סְרָאם' אשר פירושה בשפות הסלביות – ביזיון. ישנם חוקרים הטוענים כי שמקור המילה באנגלית – straw – קש(*), ואמנם כך נראות שערות השטריימל. 'שְׁטְרַיְים' ביידיש הוא פס, ו'שְׁטְרַיְימְל' נאמר בלשון הקטנה. בפולנית stroj פירושו כיסוי ראש.

[הובא לעיל ע"י 'יאיר' מויקי'].
(*) יש מן הענין להעיר, ש(אף) באידיש 'קש' הוא 'שטרוי' - וא"כ אי"צ להזדקק לעזרת האנגלית (שכפשוט, לא ממנה הוא מקור המילה שטריימ"ל). ל. ב.]

(ג) א"כ, היאך צמח כינוי זה?
הרי הסיומת "ל" (אינגל, מיידל) באידיש משמשת כהקטנת הדבר עליו מדברים:
לא צעיר סתם (יונגע), כ"א צעיר-קטן (ילד) - אינגל; לא ראש רגיל (קאפ), כ"א ראש-קטן - קעפל.
[גם ביאור 'המכלול' צ"ע - וכי מאיזה טעם קראו ל'פס' שבשטריימ"ל בל' הקטנה?].
_____________________________________________________________________________________

אז כב' מבין שאם מצא מלך א' שהלך כך אז כך הלכו כל "גויי הסביבה"?
ו"זאת אומרת ששטריימל ופיאות מסולסלות זה בעצם מרצון לא להיות שונה מגויי הסביבה"?
כנראה גם בתימן הלכו כן גויי הסביבה.

ראה כאן.

[קראקובער]

הנה תמונה של אחד מחבריו הקרובים של מנדלסון מאלו שרדף את היראים שאביו כבר היה משכיל, מוזר שהלך עם פאות ובמיוחד שלא היה בכלל רב.

אהרן וולפסון (בן זאב)

image001.jpg (58.38 KiB) נצפה 7014 פעמים

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%95%D7%9F

[עמקן]

הנה תמונה של אחד מחבריו הקרובים של מנדלסון מאלו שרדף את היראים שאביו כבר היה משכיל, מוזר שהלך עם פאות ובמיוחד שלא היה בכלל רב.

image001.jpg

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%95%D7%9F

לפי הבנתי הדלה בגרמנית כתוב תחת התמונה שהוא היה הרב של הילדסהיים.

[י. אברהם]

אכן כתוב: לאנדסראבינער

הילדעסהיים.PNG (102.52 KiB) נצפה 6951 פעמים

[קראקובער]

צדקתם, (כנראה שמהשמטה של ויקיפדיה אי אפשר להוכיח כלום..) בכל אופן הוא היה משכיל קיצוני בניגוד לשי"ר ודומיו שהיו מתונים והתמיה במקומה עומדת.

[תוכן]

הנה עוד תמונה של שטריימל של פעם, שלקחתי מפה. הלוואי והחסידים יחזרו ללבוש שטריימל, ולא מגדל בבל, על הראש שלהם.

continental-rabbi-portrait-german-austrian-circa-1900_10162_main_size3.jpg (79.38 KiB) נצפה 3516 פעמים

[תוכן]

חדשות מסעירות. תחילת הסוף של השטריימל המפלצתי, וחזרה לשטריימל המקורי:

לפני למעלה מחודשיים פרסמנו ב'בחדרי חרדים' לראשונה אודות בקשתו החריגה של האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק שקרא לחסידיו לרכוש רק שטריימלים בגודל 13 ס"מ, ולא את השטריימלים הגבוהים שכבשו את השוק לאחרונה. ההוראה הגיעה לאחר שרוח האדמו"ר אינה נוחה מהמודה החדשה.

בימי חול המועד נכנסו רבים לחצר חסידות תולדות אברהם יצחק בשכונת מאה שערים בירושלים לחזות בשטריימל'ך החדשים אותם החלו לחבוש קבוצה מהחסידים ובראשם בני הרבי בחג האחרון. מדובר בשטריימל מיוחד בגובה של 13 ס"מ בלבד, והוא רחב יותר מהשטריימל'ך הרגילים.

בגלל הקושי לתעד בחצר חסידות תולדות אברהם יצחק, הצלמים שניסו לצלם בחג את השטריימל'ך החדשים נתקלו בחומה בצורה והתמונה היחידה שיצאה הייתה רק מהבדחן בטיש ומהשטריימל של הרבי.

בחסידות אומרים כי בתקופה הקרובה חסידים נוספים יצטרפו ויחליפו לשטריימל'ך החדשים, ומציינים כי למרות שהרבי רק ביקש, ולא חייב את החסידים לשנות, הרבה חסידים שראו את השטריימל'ך ואת הניחוח האותנטי שלהם, יקנו בקרוב גם הם שטריימל חדש.

ברחוב החסידי לא הפסיקו לדבר על השטריימל'ך בעלי המראה הייחודי. חסידים רבים עמם שוחחנו טוענים בפני 'בחדרי חרדים' כי הרבי ובניו היו נראים כמו הבעל שם טוב ותלמידיו. לדבריהם מדובר באותנטיות ונוסטלגיה שבאמת מזכירה את הלבוש הישן.

גולת הכותרת של ביטוי השטריימל'ך החדשים היה בא' דחול המועד בעת עריכת ה'מיטאג טיש' לכבוד משתה אסתר. במהלך הטיש שרו החסידים שירי פורים ובמקום התקיימה הצגה של בדחן שעלה על השולחן עם שטריימל ענק בגובה שני מטר. במהלך דבריו דיבר על חשיבות רצון הרבי לתקן את תקנת השטריימל'ך הקטנים והנמוכים.

האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק התבטא כזכור, נגד השטריימל'ך החדשים שמוכרים כיום, לדבריו: "אין לזה שייכות בכלל ללבוש השטריימל'ך של פעם, כי פעם היו לובשים שטריימל'ך רחבים יותר, ונמוכים הרבה יותר".

הרבי ביקש אז מהחסידים כי בכוונתו להחזיר עטרה ליושנה, ולחבוש את השטריימל'ך של פעם. בימי החג השיק הרבי כאמור לראשונה את השטריימל החדש אותו החל ללבוש כבר באפיית מצות מצווה בערב החג, וכן במשך ימי החג. בנוסף, גם כל בני הרבי שינו את השטריימל'ך החדשים, וכן כאמור גם קבוצת חסידים.

השאלה שנותרה פתוחה היא האם באמת הטרנד החדש יקנה מקום של כבוד בעולם החסידות כשיהיו עוד קהילות ואדמו"רים שימליצו לקנות את אותם שטריימל'ך.

[וונדרבר]

לבירור המקומות שבהם נהגו ללבוש שטריימל, ראה ס' "דגל מחנה ראובן" (ספר הזכרון לרבי ראובן אליצור) עמ' תק"ז, שכותב רבי ראובן אליצור שעד שנת תר"ד חבשו שטריימל בליטא, ראה שם שציין ערוך השלחן או"ח סי' תקנ"א סעיף י"א. וכ"כ כתב שם שמי שהגיע מליטא בימים ההם לירושלים הביא עמו את השטריימל, עיי"ש.

על השטריימל בליטא.PDF

(106.84 KiB) הורד 100 פעמים

ערוך השלחן סימן תקנא סעיף יא.pdf

(48.78 KiB) הורד 66 פעמים