מנין תרי"ג מצוות בתיקון ליל שבועות

[שמואלייזער]

האם ידוע מי הוא מחבר מנין תרי"ג המודפס בתיקון ליל שבועות? המנין הנפוץ לקוח כמובן מספר החינוך, אבל מצאתי רשום אצלי שזהו המצב אמנם ברוב התיקונים, אבל יש תיקונים שמניינם אינו לקוח משם.
מישהו יודע פשר דבר, ומי המחבר?
תודה

[דניאל]

בחפשי משהו אחר מצאתי שכותבים שהש"ך חיברו בפועל צדק. (אין לי מושג מה זה)

[יאיר]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143569&

[שמואלייזער]

תודה, לא ידעתי מקיומו של הספר. אולם מעיון בפנים עולה כי אין זה הלשון של קיצור התרי"ג המובא ב'תיקון'.

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

אבקש את עזרת חברי הפורום שיחיו בשאלה מי כתב את התרי"ג מצוות שבתיקון ליל שבועות של הספרדים?.
יש שם כמה דברים מוזרים, ונראה שברובו זה ע"פ הרמב"ם, אבל אני רוצה לדעת מי חיבר את זה?

[סגי נהור]

נוסח האשכנזים זהה פחות או יותר.

[עזריאל ברגר]

כמדומני שהסדר הוא לפי ספר החינוך.

[עתניאל בן קנז]

נוסח הספרדים איני מכיר.
נוסח האשכנזים, הוא לפי שיטת ספר החינוך (למעט חילוק א'. הוא מוסיף לאו לזר לאכול קודשי קדשים, ומחסיר לאו לשחוט פסח בבמת יחיד).
אלא שהסדר הוא בכל פרשה ופרשה שהוא מונה קודם את העשין, ואח"כ את הלאוין.

[מעיין]

יש שם כמה דברים מוזרים

viewtopic.php?f=7&t=46868&p=625218#p625218

[צביב]

כמדומה שהעתיקו את כותרות ספר החינוך.
ובזה נובעות הטעויות, ( איני יודע מי כתב את הכותרות,
עכ''פ לפעמים אינן מגדירות את המצוה )

[פרנצויז]

אבקש את עזרת חברי הפורום שיחיו בשאלה מי כתב את התרי"ג מצוות שבתיקון ליל שבועות של הספרדים?.
יש שם כמה דברים מוזרים, ונראה שברובו זה ע"פ הרמב"ם, אבל אני רוצה לדעת מי חיבר את זה?

הראו לי במהדורות החדשות [עבודת השם, כוונת הלב וכד'] של תיקון ליל שבועות של הספרדים (קריאי מועד), בתוך התרי"ג מצות, [מצוה תקי"א], דין מוזר, שכאילו רק למלך אסור לשכון בארץ מצרים.
ראה במהדורת כוונת הלב: "שלא לשכון המלך בארץ מצרים לעולם"
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=191221

ולכאורה, אחרי העיון ברמב"ם ונושאי כליו ובחינוך ועוד, נראה שהוא טעות גמורה.
וחוץ מזה ידוע מה שהקשו על הרמב"ם איך הותר לו לשכון במצרים, [והרי הוא לא היה מלך!].
[ואולי המדפיסים החליפו בטעות עם המצוות שלפניה ושלאחריה, שהם מוטלות רק על המלך?]

ועכשיו בדקתי ב"קריאי מועד" מהדורות ישנות, ושם כתוב כהוגן "שלא לשכון בארץ מצרים לעולם".
ראה קריאי מועד ליוורנו תרנ"ד דף ק"א ע"א (עמ' 201), שורה י"א מלמטה.
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=105891

ומעניין מי הראשון שטעה בזה. ואחריו נמשכו המהדורות החדשות.

[צביב]

המצוה שלפניה
שלא ירבה המלך סוסים.
המצוה שאחריה.
שלא ירבה המלך נשים.
שלא ירבה המלך כסף וזהב,
לכן גם באמצע נדפס המלך

[פי האתון]

א. תרי"ג מצוות שאומרים האשכנזים והספרדים הוא אותו הדבר.
ב. היה כבר אשכול על זה (למנהלים: אולי כדאי לאחד).
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=13493&p=126169&hilit=%D7%AA%D7%A8%D7%99+%D7%92+%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA#p125988

[פי האתון]

כמדומה שהעתיקו את כותרות ספר החינוך.
ובזה נובעות הטעויות, ( איני יודע מי כתב את הכותרות,
עכ''פ לפעמים אינן מגדירות את המצוה )

מספר נטעי גבריאל על שבועות:

נט''ג.jpg (17.94 KiB) נצפה 6279 פעמים

[פי האתון]

מעשה משעשע בנוגע לכותרות החינוך שהועלה כאן באחד האשכולות:

ואגב החלוקה המסורתית של המנ"ח, אני לא זוכר אם כתבתי כאן בעבר מעשה מצחיק שהיה גם היה: בעת עיסוקי בסוגית מגדף לאנצ"ת, מצאתי ספר של ר"י אחד שליט"א למדן גדול, שפרסם שטיקל תורה ובו יצא לדון בדבר החדש לפיו, איסור גידוף הוא אליבא דאמת איסור הזכרת ש"ש לבטלה, אלא באופן של גידוף (!!!). וחילו מצא בס' החינוך שבו על לאו דגידוף כתוב: שלא לישא ש"ש לבטלה! נפלא ממש! חיפוש קצר העלה שלא חינוך ולא חנוכה, אלא שבדפוס הנפוץ של מנ"ח הישן, נדדה הכותרת מהלאו הקודם של ש"ש לבטלה ללאו דמגדף המופיע אחריו. כמובן שבמהדורת מכון י-ם תוקנה הטעות התקשרתי לאותו ר"י ושחתי בפניו את הטעות, הוא לא התפעל, לטענתו הוא אינו מכיר את המנ"ח החדש והוא סומך על המנ"ח שהיה לפני רבותינו... ממש לאו של שטיקל תורה לבטלה.

[פרנצויז]

בביבליוגרפיה עברית בתיאור ספר "קריאי מועד" ליוורנו תקנ"א כתוב: "ועם מנין המצות להרמב"ם".
http://uli.nli.org.il:80/F/?func=direct ... base=MBI01
[כמובן, יש לבדוק אם זה שוה להנדפס במהדורות המאוחרות יותר].

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

בביבליוגרפיה עברית בתיאור ספר "קריאי מועד" ליוורנו תקנ"א כתוב: "ועם מנין המצות להרמב"ם".
http://uli.nli.org.il:80/F/?func=direct ... base=MBI01
[כמובן, יש לבדוק אם זה שוה להנדפס במהדורות המאוחרות יותר].

יש"כ לכל העונים.
האם ידוע באיזה מהדורה של התיקון הודפס 'תרי"ג מצוות' לראשונה?

[פרנצויז]

בביבליוגרפיה עברית בתיאור ספר "קריאי מועד" ליוורנו תקנ"א כתוב: "ועם מנין המצות להרמב"ם".
http://uli.nli.org.il:80/F/?func=direct ... base=MBI01
[כמובן, יש לבדוק אם זה שוה להנדפס במהדורות המאוחרות יותר].

יש"כ לכל העונים.
האם ידוע באיזה מהדורה של התיקון הודפס 'תרי"ג מצוות' לראשונה?

מרן החיד"א כותב בברכי יוסף או"ח סי' תצ"ד אות י' שמנהג ישראל לקרוא אזהרות של רבי שלמה אבן גבירול או אזהרות רבי יצחק בר ראובן, אך ידוע שאינם כפי שיטת הרמב"ם, "ולכן טוב וישר ללמוד בתרי"ג מצוות לדעת הרמב"ם", עיי"ש.
וכ"כ בס' עבודת הקדש מורה באצבע אות רכ"ז שהאזהרות הנהוגות הם כפי דעת בה"ג, "וידוע שהרמב"ם חלוק עליו בהרבה מצוות, לכן נכון לקרות המצוות הכתובות בקצרה על דעת הרמב"ם בח"א של הי"ד החזקה או פועל צדק להש"ך".
לכאורה משמע מדבריו שבזמנו ובמקומו לא היתה מהדורה של תיקון ליל שבועות עם תרי"ג מצוות.
ולפ"ז יתכן שהמהדורה הראשונה עם התרי"ג מצוות (לפי דעת הרמב"ם), היתה מהדורת ליוורנו הנ"ל, "קריאי מועד" ליוורנו תקנ"א, שנדפסה עם הגהות והוספות מרן החיד"א.
אמנם ראיתי לעיל צילום מס' נטעי גבריאל שמציין תיקון ליל שבועות מהדורת ויציאה תט"ו עם תרי"ג מצוות, וצריך לבדוק.

[פרנצויז]

נוסח הספרדים איני מכיר.
נוסח האשכנזים, הוא לפי שיטת ספר החינוך (למעט חילוק א'. הוא מוסיף לאו לזר לאכול קודשי קדשים, ומחסיר לאו לשחוט פסח בבמת יחיד).

למעשה נוסח התרי"ג מצוות התחבר לכתחילה לגמרי כשיטת החינוך.
והנוסח הוא העתקה כמעט מילה במילה ממנין המצוות שבראש ספר החינוך.
רק יותר מאוחר, העירו שצריך לשנות כדי שזה יתאים לשיטת הרמב"ם, והחליטו להוסיף מצוה ק"ד לאו שאסור לזר לאכול קדשי קדשים, והשמיטו (דהיינו שהכניסו בסוגריים) את הלאו (בין מצוה תפ"ט למצוה ת"צ) שאסור לשחוט פסח בבמת יחיד.
ראה מה שהעירו בתיקון ליל שבועות ווילנא תר"ל (בהערה על מצוה תפ"ט, דף ע' ע"ב), עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=107100
וכן הוא במהדורות נוספות.
[בענין השינוי בין הרמב"ם לחינוך בשני הלאוים האלו, עיין עוד מנחת חינוך מצוה תפ"ז, והגהות המשנה למלך שם, וראה מנחת חינוך של מכון ירושלים מצוה תפ"ז בהגהות על ספר החינוך אות א', וכן שם מצוה ק"ב בהגהות על ספר החינוך אות ב'].

הוא לפי שיטת ספר החינוך ...
אלא שהסדר הוא בכל פרשה ופרשה שהוא מונה קודם את העשין, ואח"כ את הלאוין.

זה לא קושיא, אלא להיפך זו ראיה שהמקור התרי"ג מצוות הוא בס' החינוך, משום שכך היה הסדר במהדורות הישנות של ספר החינוך.
ראה במבוא למנחת חינוך של מכון ירושלים עמ' 21 הערה ח', שמחבר ספר החינוך רשם בכל פרשה תחילה את העשין כולן ואח"כ את הלאוין, וכן נדפס בשתי הוצאות ונציה ובדפוס אמשטרדם תפ"א.
[ראה לדוגמה סדר מנין המצוות בתחילת ס' החינוך מהדורת ונציה ש"ס].
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... book=23655
ורק אח"כ החל ממהדורת פפד"א תקמ"ג, שינו את הסדר וסידרו לפי סדר הפסוקים, וכך המשיכו בכל המהדורות.

וראה עוד שם במבוא עמ' 22 הערה י"א שמחבר ס' החינוך חילק את פרשת משפטים לשתי פרשיות: פ' משפטים ופ' אם כסף, כמנהג מקומו, עיי"ש.
וזו ראיה נוספת שמקור התרי"ג מצוות הוא מס' החינוך, כי גם שם, בפ' משפטים, הסדר הוא שבתחילה נזכרים כל המצוות עשה של פ' משפטים ואח"כ הלאוין, ואח"כ כל המצוות עשה של פ' אם כסף ואח"כ הלאוין, עיי"ש.
ונראה שכן הוא גם בתיקון ליל שבועות בנוסח הספרדים.

[ישראליק]

בהשגחה פרטית אנה ה' לידי יום חמישי העעל"ט ספר קטן, בשם "מצוות התורה", (נמצא באוצר), והוא נוסח התרי"ג מצוות נקי משיבושים וכו', לאומרו בתיקון ליל שבועות או בכל עת מצוא.

מצו"ב השער וההקדמה.

IMG_2339.JPG (2.71 MiB) נצפה 6089 פעמים

IMG_2340.JPG (3.73 MiB) נצפה 6089 פעמים

IMG_2341.JPG (4.14 MiB) נצפה 6089 פעמים

IMG_2342.JPG (4.13 MiB) נצפה 6089 פעמים

IMG_2343.JPG (3.92 MiB) נצפה 6089 פעמים