פורום אוצר החכמה

איזה נזירים ידועים היו לאחר החורבן?

ר' דוד כהן.

יאיר כתב:ר' דוד כהן.

לא נראה לי שהיה נזיר באמת אלא רק נהג מנהגי נזירות

אני משער שכוונת פוהא"ש לדברי התוספתא סוף סוטה
"א"ר ישמעאל מיום שחרב בהמ"ק דין הוא שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין אלא שאין ב"ד גוזרין על הצבור דברים שאין יכולין לעמוד בהן.
הוא היה אומר הואיל ועוקרין את התורה מבינותינו נגזר על העולם שיהא שמם, שלא לישא אשה ושלא להוליד בנים ושלא להקים שבוע הבן עד שיכלה זרעו של אברהם מאליו אמרו לו מוטב להן לצבור שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידין.
משחרב בית האחרון רבו פרושין בישראל שלא היו אוכלין בשר ולא שותין יין נטפל להם ר' יהושע, אמר להם מפני מה אין אתם אוכלים בשר, אמרו לו נאכל בשר שבכל יום היה תמיד קרב לגבי מזבח ועכשיו בטל, אמר להם לא נאכל.
ומפני מה אין אתם שותים יין, אמרו לו יין נשתה שבכל יום היה מתנסך ע"ג המזבח ועכשיו בטל, אמר להם לא נשתה.
אמר להם, א"כ לחם לא נאכל שממנו היו מביאין שתי הלחם ולחם הפנים, מים לא נשתה שמהן היו מנסכין מים בחג, תאנים וענבים לא נאכל שמהן מביאין בכורים בעצרת, שתקו.
אמר להם, בניי, להתאבל יותר מדאי אי אפשר ושלא להתאבל כלל אי אפשר, אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט זכר לירושלים עושה אדם עסקי סעודה ומשייר דבר מועט זכר לירושלים עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירה דבר מועט זכר לירושלים שנאמר (תהילים קלז) אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי וכל המתאבלים עליה בעוה"ז שמחים עמה לעוה"ב שנא' (ישעיהו סו) שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה וגו'."

תשובות על עניני נזירות ונז"ש יש הרבה בספרי הספרדים דבר המלמד על תופעה בהיקף מסוים. וידועים דברי החכ"צ בתשובה

שו"ת חכם צבי סימן קסח

בהיותי בבילוגראדו שנת תט"ל היינו מסובין בסעודת מצוה בחברת ה"ה מ"ת שם ועוד חכם א' שליח מחברון תוב"ב זכ"ל והחכם השליח היה נזיר שמשון ולהיותו אורח נתנו לו לברך והוא לא קבל הכוס בידיו כי אם אחר קיבל הכוס והוא בירך וזימן בשם ולאחר גמר בהמ"ז בירך האחר שהכוס בידו ברכת היין ושתו המסובין נומיתי להם לא נכון לעשות כן והתחלתי מביא להם ראיות.

על זהותו של השליח נחלקו, לדעת יערי הוא ר' משה נזיר אביו של ר' יוסף נזיר בעל מטה יוסף ולדעת רוזאניס שמו ר' דוד הכהן.

בדר"כ בתשובות הנ"ל מדובר על מי שנדר נזירות שמשון אם לא יעשה משהו- ואז השאלה היא איך להתמודד עם הנדר הזה- שהוא לא רצה בו.
לגוף הנושא, יש תשובה בשבט הלוי על נזירות בזמה"ז

אם דנו כאן על נזירים לאחר החורבן, ארשה לעצמי לשאול על נזירים בזמן שביהמ"ק היה קיים

מהמשנה וגמרא נראה דקבלת נזירות השתמשה כביטוי לשבח והודאה (עי' תוס' נזיר יג: הריני נזיר לכשיהי' לי בן) וכן להיפך להראות צער ואבל (עיי"ש יד. כמשה בשבעה באדר), וכמובן כסייג לפרישות (נזיר של שמעון הצדיק, הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין).

כמה נזירים מצינו בתנ"ך, והאם למעשה גדולי ישראל נזרו נזירות על ראשם? שמשון הגבור היה נזיר מפי המלאך, נזיר היה שמואל ע"י אמו, מלבד זה ידוע מחז"ל דאבשלום בן דוד היה נזיר

האם ידוע על עוד גדולי ישראל לאורך הדורות עד לימי התנאים בזמן הבית שהיו נזירים? או שמא משום שאמרו שנזיר נקרא חוטא, לא היתה נזירות נפוצה?

אשמח לכל מראה מקום

מיללער כתב:אם דנו כאן על נזירים לאחר החורבן, ארשה לעצמי לשאול על נזירים בזמן שביהמ"ק היה קיים

מהמשנה וגמרא נראה דקבלת נזירות השתשמה כביטוי לשבח והודאה (עי' תוס' נזיר יג: הריני נזיר לכשיהי' לי בן) וכן להיפך להראות צער ואבל (עיי"ש יד. כמשה בשבעה באדר), וכמובן כסייג לפרישות (נזיר של שמעון הצדיק, הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין).

כמה נזירים מצינו בתנ"ך, והאם למעשה גדולי ישראל נזרו נזירות על ראשם? שמשון הגבור היה נזיר מםי המלאך, נזיר היה שמואל ע"י אמו, מלבד זה ידוע מחז"ל דאבשלום בן דוד היה נזיר

האם ידוע על עוד גדולי ישראל לאורך הדורות עד לימי התנאים בזמן הבית שהיו נזירים? או שמא משום שאמרו שנזיר נקרא חוטא, לא היתה נזירות נפוצה?

אשמח לכל מראה מקום

נזיר ד: אמר שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא חוץ מאדם אחד.

נזיר יט: מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה ואמרה אם יבוא בני מן המלחמה בשלום אהא נזירה שבע שנים וכו' ונמצאת נזירה עשרים ואחת שנה.

נזיר כט: מעשה ברבי חנינא שהדירו אביו בנזיר.

נזיר לב: וזו טעות טעה נחום המדי כשעלו נזירים מן הגולה.

ירושלמי נזיר כג: תני שלש מאות נזירין עלו בימי שמעון בן שטח.

כמדומני בתקופת הראשונים ישנו חכם המכונה רבי יעקב הנזיר.
הרב הנזיר (הרב דוד כהן) ובנו הרב שאר ישוב נהגו מנהגי נזירות, אך בתוך הנהגה של קדושה ולא בתור הלכה ממש (וידוע המעשה מבית הדין שהתיר לרב שאר ישוב את מנהגי הנזירות שלו בהיותו בן 15 כשהלך לישיבת לומז'א, כמדומני בראש ההרכב ישב הגרצ"פ פראנק).
פעם קראתי על הרב שמעיה גרוס שנדר נזירות שמשון ונהרג בקרב מוצא שבמלחמת השחרור, ואיני יודע להוסיף.
כמו כן, כיום בגבעות יהודה והשומרון יש כמה אנשים שנוהגים במנהגי נזירות.

יש תמהוני אחד שמסתובב רבות בצפת ומירון שנוהג מנהגי נזירות, אינני יכול לדעת אם הוא אכן נדר נזירות או לא, כי הוא גם גזר על עצמו תענית דיבור תמידית.

פלוריש כתב:כמדומני בתקופת הראשונים ישנו חכם המכונה רבי יעקב הנזיר.
הרב הנזיר (הרב דוד כהן) ובנו הרב שאר ישוב נהגו מנהגי נזירות, אך בתוך הנהגה של קדושה ולא בתור הלכה ממש (וידוע המעשה מבית הדין שהתיר לרב שאר ישוב את מנהגי הנזירות שלו בהיותו בן 15 כשהלך לישיבת לומז'א, כמדומני בראש ההרכב ישב הגרצ"פ פראנק.

הרב שאר ישוב תיאר שכשהיה מופלא וקרוב לאיש בגיל 12, אסף הרב הנזיר 10 מחכמי ירושלים, והנער הצהיר בפניהם כי כל מנהגיו אינם נזירות של ממש, אלא תוספת קדושה.
לגבי הרב הנזיר עצמו, לא נראה לי שראה בכך רק תוספת קדושה.

היא שיחתי כתב:איזה נזירים ידועים היו לאחר החורבן?

שנים מחכמי א"י בדורות האמוראים נקראו "בר נזירא": לוי בר נזירא, (ר') שמעון בר נזירא (ויש שכתוב: שמעון נזירא).

שו"ת מנחת יצחק חלק ח סימן פ
בענין נזירות שמשון.

ז"ל השואל: בס"ד ד' קדושים כ"ה ניסן ה' תשמ"א.

ת"ל לאחר תקופה ארוכה של תהיה וטעיה, קרבני המקום יתברך שמו לעבודתו בקיום תורה ומצות וזה כשנה שנתקרבתי לברסלב.

בהיותי בבומבי הודו, אחר טלטולים רבים של כמה שנים בין עובדי ע"ז שונים ומשונים ר"ל הגעתי לבית כנסת ערב ר"ה ה - תשל"ו כששמעתי את הפיוט עוקד והנעקד והמזבח פרצתי בבכי רב ואז החלטתי שאין לי מקום אחר כי אם ביהדות, למרות שלא היה לי מושג מה זה יהדות ושמתי פעמי לבוא לארצינו הקדושה.

בפרשת לך - לך הגעתי לא"י והלכתי לבית הורי בת"א ושם למדתי בעצמי חומש ונ"ך. עוד לא הלכתי לבית - כנסת וגם תפילין עוד לא הנחתי, ובאותו תקופת ישיבתי בבית הורי קיבלתי על עצמי נזירות בהשפעת דרכי ע"ז הודיים בדרך להתקדשות, בל"ג לעומר נסעתי למירון לר' שמעון בר יוחאי ובקרתי בכל הקברות מסביב ולא נזהרתי על טומאת מתים מחוסר ידע, גם נכשלתי באכילת תערובת ירקות עם צימוקים. בחג השבועות הגעתי להר - ציון והתחברתי שם עם חבורת אנשים שכפרו בתורה שבע"פ והאמינו רק בזוהר ובתורה שבכתב וחיפשו לגאול את עם ישראל ע"י הקמת שבט משיחי, ואז קנינו בחברון שני חמורים לבנים ובאנו עליהם לירושלים ומשם הלכתי עם החמור להרים סביבות ירושלים, לבישתי היתה פרועה מאד טלית - קטן מכנסים רחבים וקפקפים בלבד. ומידי פעם הייתי בא לכותל ולהר - ציון, אז באותו תקופת ישיבתי בהרים כשקורא הייתי בתורה ונ"ך בא בדעתי לקבל נזירות שמשון, איני זוכר באם הוצאתי זאת בשפתי. בערב ר"ה ה'תשל"ז חזרתי להר - ציון לאותה חבורה ועשו שם התרת נדרים לפי הסידור אז מלמלתי לעצמי תוך אמירת הנוסח חוץ מנזירות שמשון. במשך הזמן נוצרו גושים בשערותי והפרדתי אותם בקריעה בכח ונתלשו שערות מספר.

פשוט שבמצבי היום לא הייתי מקבל עלי שום נזירות ודברים משונים. והיות שהנזירות מכבידה עלי מבחינה גשמית ורוחנית וחברתית וגם אני דואג שלא אעכב עי"ז את ילדי מחינוך המקובל.

על כן הריני שוטח את בקשתי לפני כבוד מעלתכם שתוליכוני בדרך האמת והנכון. ושכרכם מן השמים מרובה עכ"ל השואל.

ותשובתו הרמתה עיי"ש.

איש_ספר כתב:תשובות על עניני נזירות ונז"ש יש הרבה בספרי הספרדים דבר המלמד על תופעה בהיקף מסוים. וידועים דברי החכ"צ בתשובה

שו"ת חכם צבי סימן קסח

בהיותי בבילוגראדו שנת תט"ל היינו מסובין בסעודת מצוה בחברת ה"ה מ"ת שם ועוד חכם א' שליח מחברון תוב"ב זכ"ל והחכם השליח היה נזיר שמשון ולהיותו אורח נתנו לו לברך והוא לא קבל הכוס בידיו כי אם אחר קיבל הכוס והוא בירך וזימן בשם ולאחר גמר בהמ"ז בירך האחר שהכוס בידו ברכת היין ושתו המסובין נומיתי להם לא נכון לעשות כן והתחלתי מביא להם ראיות.

על זהותו של השליח נחלקו, לדעת יערי הוא ר' משה נזיר אביו של ר' יוסף נזיר בעל מטה יוסף ולדעת רוזאניס שמו ר' דוד הכהן.

איני מבין הסיפור, הלא היה אסור לו לישב שם משום סחור סחור אמרינן נזירא, ופסק הרמב"ם שאסור לו לנזיר לישב בין שותי יין.

לגופו של אשכול, יש לעיין כאן http://www.kaveshtiebel.com/viewtopic.p ... 736&hilit= שהבאתי סיפור משעשע שהיה בלעיקוואד לאחרונה

לפני כשנתיים או שלוש פגשתי יהודי בביהכ"נ בשכונת מקור ברוך בירושלים עם שיער מגודל ואמר לי כי הוא נזיר, יתכן שאמר שקיבל נזירות שמשון בכדי שלא יעבור על טומאת מתים שקשה להזהר בזה, אינני זוכר בודאות פרט זה.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לגופו של אשכול, יש לעיין כאן http://www.kaveshtiebel.com/viewtopic.p ... 736&hilit= שהבאתי סיפור משעשע שהיה בלעיקוואד לאחרונה

אולי אפשר תרגום לדוברי עברית בלבד?

ללא הדיון ההלכתי http://www.kikar.co.il/203624.html

ראה במאמר המצורף ליד הערות 9-11 והמצויין שם.
אם איני טועה לסיפור זה כוונת הפולמוס שהביא הבית יוסף בכסף משנה [פ"ג מנזירות] "ורבינו שכתב מי שאמר הריני נזיר כשמשון ה"ז נזיר מן התגלחת וכו' ואם אמר לא נתכוונתי אלא לאיש אחר ששמו שמשון אינו נזיר נראה מדבריו שמן הסתם הוי נזיר עד שיאמר לשמשון אחר נתכוונתי וזה הפך מה שאמר בגמ' דאפילו אמר כשמשון בן מנוח אינו כלום כל זמן שלא אמר אחד מהשלשה סימנים. וליישב זה נחלקו גאוני עולם כי יש אומרים שיש הפרש בין האומר הריני נזיר כשמשון לאומר הריני כשמשון שהאומר הריני כשמשון כיון שלא הזכיר מלת נזיר אינו כלום ובזה הוא שאמרו בגמרא דאפי' אמר כשמשון בן מנוח אינו כלום עד שיאמר אחד מהג' סימנים ובזה הוא שכתב רבינו בסיפא אבל כשאמר הריני נזיר כשמשון אע"פ שלא אמר יותר ה"ז נזיר מאחר שהזכיר מלת נזיר ובזה הוא שכתב רבינו ברישא דבאומר כשמשון לחודיה ה"ז נזיר מן התגלחת וכו'. והרב ה"ר אליה מזרחי ז"ל כתב זה באחד מהדרכים שכתב ליישב דברי רבינו עם סוגיית הגמ'.

ומורי הרב ה"ר יעקב בירב ז"ל כתב להשיב על דברי בעלי סברא זו והעלה דלא שאני לן בין אומר הריני נזיר כשמשון בלא מלת נזיר לאומר הריני נזיר כשמשון. ולזה הסכים הרב ה"ר יעקב ן' חביב ז"ל אלא שמורי הריב"ר ז"ל סובר שדעת רבינו שבין אומר הריני כשמשון בין אומר הריני נזיר כשמשון אינו כלום ואפי' אומר הריני נזיר כשמשון בן מנוח עד שיאמר אחד מהשלשה סימנים וכדאמרינן בגמרא וכמו שפירשו המפרשים"

לאחרונה פורסם באחד העיתונים ריאיון עם הרב אוהד תורג'מן (יש באוצה"ח ממנו 'אבן אחת' על אבן העזר, 'לב חכם' על תורת חכם לתלמיד הרש"ש ועוד) שנדר נזירות שמשון (הוא ציין שנדר נזירות יחד עם עוד נדר, כדי שבשעת הצורך יוכל להפר את הנדר השני ואז ה'הותר מקצתו הותר כולו').
לדבריו, כבר כמה שנים הוא עורך מפגש שנתי עם כל הנזירים הידועים לו בימינו, בו הם דנים בנושאים וסוגיות הקשורים לנזירות

פלוריש כתב:לאחרונה פורסם באחד העיתונים ריאיון עם הרב אוהד תורג'מן (יש באוצה"ח ממנו 'אבן אחת' על אבן העזר, 'לב חכם' על תורת חכם לתלמיד הרש"ש ועוד) שנדר נזירות שמשון (הוא ציין שנדר נזירות יחד עם עוד נדר, כדי שבשעת הצורך יוכל להפר את הנדר השני ואז ה'הותר מקצתו הותר כולו').
לדבריו, כבר כמה שנים הוא עורך מפגש שנתי עם כל הנזירים הידועים לו בימינו, בו הם דנים בנושאים וסוגיות הקשורים לנזירות

וחותם את שמו:

ביקרא דאורייתא ודרבנן
הצעיר יהודה אוהד תורג'מן
נזיר שמשון בעיר שבה מקדש יתכונן

פלוריש כתב:לאחרונה פורסם באחד העיתונים ריאיון עם הרב אוהד תורג'מן (יש באוצה"ח ממנו 'אבן אחת' על אבן העזר, 'לב חכם' על תורת חכם לתלמיד הרש"ש ועוד) שנדר נזירות שמשון (הוא ציין שנדר נזירות יחד עם עוד נדר, כדי שבשעת הצורך יוכל להפר את הנדר השני ואז ה'הותר מקצתו הותר כולו').
לדבריו, כבר כמה שנים הוא עורך מפגש שנתי עם כל הנזירים הידועים לו בימינו, בו הם דנים בנושאים וסוגיות הקשורים לנזירות

אודה למי שיכול להעלות הראיון, ייש"כ

לאחרונה הרב תורג'מן הו"ל חמשה מאמרים על עבודת המלאכים להרמ"ק, וחותם שמו "נזיר שימשון", כנ"ל

גם הרב יהושע פרידמן ממכון המקדש הוא נזיר בזמן הזה.. הוציא על כך אף ספר
https://www.templestore.co.il/product-p ... 7%A9%D7%94

האם אין בזה משום בל תאחר דנזירות טהרה (כמובן חוץ מנזירות שמשון)

ממש לאחרונה נשמע שבשיעור דף היומי של אלי סטפנסקי לקראת התחלת מס' נזיר הביא שם נזיר....

הארי החי כתב:ממש לאחרונה נשמע שבשיעור דף היומי של אלי סטפנסקי לקראת התחלת מס' נזיר הביא שם נזיר....

בשיעורו על דף ב ממסכת נזיר, לאחר שבע דקות הוא מראה סרט קצר מפגישתו עם נזיר חי. הוא פגש אתו ליותר מחצי שעה אבל הסרט ארוך רק דקות אחדות

מצאתי כתוב:

מרן רבי א. י. ל. שטיינמן-כאשר שאלו תלמיד במהלך שיעורו אם יש גם כיום מי שנוהג בנזירות, התבטא-„כן, יש איזה משוגענר אחד כזה בירושלים“ והמשיך מיד בשיעור [הרה"ג ש. פלמן, משתתף בשיעור].

צילמתי את התמונה בשעת ביעור חמץ לפני כעשר שנה, בשכונת בית ישראל בירושלים. מישהו יודע אם הוא נזיר?

באמונתו כתב:מצאתי כתוב:

מרן רבי א. י. ל. שטיינמן-כאשר שאלו תלמיד במהלך שיעורו אם יש גם כיום מי שנוהג בנזירות, התבטא-„כן, יש איזה משוגענר אחד כזה בירושלים“ והמשיך מיד בשיעור [הרה"ג ש. פלמן, משתתף בשיעור].

מן הסתם הסיפור הזה היה לפני שהרב יהושע פרידמן והרב אוהד תורג'מן התחילו את נזירותם. מישהו יודע למי התכוון הגראי"ל?

עץ הזית כתב:

באמונתו כתב:מצאתי כתוב:

מרן רבי א. י. ל. שטיינמן-כאשר שאלו תלמיד במהלך שיעורו אם יש גם כיום מי שנוהג בנזירות, התבטא-„כן, יש איזה משוגענר אחד כזה בירושלים“ והמשיך מיד בשיעור [הרה"ג ש. פלמן, משתתף בשיעור].

מן הסתם הסיפור הזה היה לפני שהרב יהושע פרידמן והרב אוהד תורג'מן התחילו את נזירותם. מישהו יודע למי התכוון הגראי"ל?

אני לא מתכוון לזלזל ח"ו במישהו, אבל לכאורה צדק מרן הגראי"ל זצ"ל דמי פתי יקבל עליו נזירות כאשר כמעט לא יתכן לשמור בטהרה מטומאת התהום, והתורה זועקת "וטימא ראש נזרו" "וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש" ובימינו כל א"י מלאה קברי מתים, ואיי מתי מבול? איי הרוגי נבוכדנצר? וכל מקום שחופרים מוצאים קברים לרוב. ואיך יקח אדם על עצמו אחריות כזו? אם לא כדברי הגראי"ל ודו"ק ותמצא נחת

זיז שדי כתב:

עץ הזית כתב:

באמונתו כתב:מצאתי כתוב:

מרן רבי א. י. ל. שטיינמן-כאשר שאלו תלמיד במהלך שיעורו אם יש גם כיום מי שנוהג בנזירות, התבטא-„כן, יש איזה משוגענר אחד כזה בירושלים“ והמשיך מיד בשיעור [הרה"ג ש. פלמן, משתתף בשיעור].

מן הסתם הסיפור הזה היה לפני שהרב יהושע פרידמן והרב אוהד תורג'מן התחילו את נזירותם. מישהו יודע למי התכוון הגראי"ל?

אני לא מתכוון לזלזל ח"ו במישהו, אבל לכאורה צדק מרן הגראי"ל זצ"ל דמי פתי יקבל עליו נזירות כאשר כמעט לא יתכן לשמור בטהרה מטומאת התהום, והתורה זועקת "וטימא ראש נזרו" "וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש" ובימינו כל א"י מלאה קברי מתים, ואיי מתי מבול? איי הרוגי נבוכדנצר? וכל מקום שחופרים מוצאים קברים לרוב. ואיך יקח אדם על עצמו אחריות כזו? אם לא כדברי הגראי"ל ודו"ק ותמצא נחת

כמדומני שכל הנזירים כיום הם נזירי שמשון, שמותר ליטמא למתים (נזיר ד:, רמב"ם נזירות ג יד)

כשתילי זיתים כתב:

זיז שדי כתב:

עץ הזית כתב:

באמונתו כתב:מצאתי כתוב:

מרן רבי א. י. ל. שטיינמן-כאשר שאלו תלמיד במהלך שיעורו אם יש גם כיום מי שנוהג בנזירות, התבטא-„כן, יש איזה משוגענר אחד כזה בירושלים“ והמשיך מיד בשיעור [הרה"ג ש. פלמן, משתתף בשיעור].

מן הסתם הסיפור הזה היה לפני שהרב יהושע פרידמן והרב אוהד תורג'מן התחילו את נזירותם. מישהו יודע למי התכוון הגראי"ל?

אני לא מתכוון לזלזל ח"ו במישהו, אבל לכאורה צדק מרן הגראי"ל זצ"ל דמי פתי יקבל עליו נזירות כאשר כמעט לא יתכן לשמור בטהרה מטומאת התהום, והתורה זועקת "וטימא ראש נזרו" "וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש" ובימינו כל א"י מלאה קברי מתים, ואיי מתי מבול? איי הרוגי נבוכדנצר? וכל מקום שחופרים מוצאים קברים לרוב. ואיך יקח אדם על עצמו אחריות כזו? אם לא כדברי הגראי"ל ודו"ק ותמצא נחת

כמדומני שכל הנזירים כיום הם נזירי שמשון, שמותר ליטמא למתים (נזיר ד:, רמב"ם נזירות ג יד)

מעניין לדעת, תמיד חשבתי שהיה לזה קשר עם בניין ביהמ"ק, מעין ציפיה וכיסופין לבנינו ולהקריב קרבן נזירותו, ונזיר שמשון לעולם לא יקריבם ולכאורה לא שייך לזה כלל.

בתקופת רבינו האר"י ולאחריה, היתה משפחת נזירים בצפת, בשם גוויוזו.
בניהו כתב עליה באיזה"ו מקומ"ן

תחפש באוצר - משפחת נזירים, או גויוזו

כשתילי זיתים כתב:כמדומני שכל הנזירים כיום הם נזירי שמשון, שמותר ליטמא למתים (נזיר ד:, רמב"ם נזירות ג יד)

יש נזירי שמשון, ויש נזירי עולם (או נזירים סתם - שהם בפועל נזירים עד שנזכה לטהרה ולקרבנות שאז הם יוכלו לסיים את נזירותם אחרי שלושים ימי טהרה).

זיז שדי כתב:ובימינו כל א"י מלאה קברי מתים, ואיי מתי מבול? איי הרוגי נבוכדנצר? וכל מקום שחופרים מוצאים קברים לרוב.

לא בכל מקום מוצאים קברים לרוב, ולדבריך אסור לכהנים לצאת ממקום שנבדק ונמצא טהור...
אלא בין כהן ובין נזיר אינו צריך לחשוש במקום שלא התעוררה סיבה לחשוש בו.

עץ הזית כתב:

זיז שדי כתב:ובימינו כל א"י מלאה קברי מתים, ואיי מתי מבול? איי הרוגי נבוכדנצר? וכל מקום שחופרים מוצאים קברים לרוב.

לא בכל מקום מוצאים קברים לרוב, ולדבריך אסור לכהנים לצאת ממקום שנבדק ונמצא טהור...
אלא בין כהן ובין נזיר אינו צריך לחשוש במקום שלא התעוררה סיבה לחשוש בו.

כהן לא בחר את כהונתו, אבל לנזור כשידע שלא יוכל לשמור בטהרה הוא קשה מאוד. (זה לא החידוש שלי)

עץ הזית כתב:

כשתילי זיתים כתב:כמדומני שכל הנזירים כיום הם נזירי שמשון, שמותר ליטמא למתים (נזיר ד:, רמב"ם נזירות ג יד)

יש נזירי שמשון, ויש נזירי עולם (או נזירים סתם - שהם בפועל נזירים עד שנזכה לטהרה ולקרבנות שאז הם יוכלו לסיים את נזירותם אחרי שלושים ימי טהרה).

אתה יודע מנזיר בימינו שאינו נזיר שמשון?

זיז שדי כתב:

עץ הזית כתב:

זיז שדי כתב:ובימינו כל א"י מלאה קברי מתים, ואיי מתי מבול? איי הרוגי נבוכדנצר? וכל מקום שחופרים מוצאים קברים לרוב.

לא בכל מקום מוצאים קברים לרוב, ולדבריך אסור לכהנים לצאת ממקום שנבדק ונמצא טהור...
אלא בין כהן ובין נזיר אינו צריך לחשוש במקום שלא התעוררה סיבה לחשוש בו.

כהן לא בחר את כהונתו, אבל לנזור כשידע שלא יוכל לשמור בטהרה הוא קשה מאוד. (זה לא החידוש שלי)

אם מותר לכתחילה לכהן ללכת למקום שלא בדקו את טהרתו עד הסלע - אז אין שום מניעה לנדור נזיר אע"פ שאין עתידים להימנע מללכת למקום שלא בדקו את טהרתו עד הסלע.

כשתילי זיתים כתב:אתה יודע מנזיר בימינו שאינו נזיר שמשון?

הרב יהושע פרידמן שהוזכר כאן לעיל.