מחולת המחנים כתב:אפשר גם לשאול בית כנסת, ולהבדיל כנסיה, (ואולי אינה מלשה"ק).
שבטיישראל כתב:אתמהה !!
על סמך מה החלטת שהכינו "קלויז" הינו שם "חסידי" ?!
האם ה"קלויז" דבראדי גם חשוד בעיניך על היותו שטיבל חסידי ?
קלויז הינו כינוי עתיקת יומין לביהכ"נ עוד לפני תקופתו של הבעש"ט ותנועת החסידות, ואף מוזכר כמה פעמים בדברי הפוסקים לאורך הדורות, ואין לו שום שייכות להחסידים
הכהן כתב:תודה.
ואת מאמרו של א. ריינר אפשר למצוא ברשת?
אגב, מיהו אלחנן זה?
הכהן כתב:תודה.
ואת מאמרו של א. ריינר אפשר למצוא ברשת?
אגב, מיהו אלחנן זה?
תוך כדי דיבור כתב:הוא ואֶחָיו למדו בישיבת קול תורה אצל אביהם הג"ר יוסף יהודה ריינר (ושאר רבני הישיבה).
עשה לי צביטה בלב.
אכן כשיצאה הלוויתו מן הישיבה בשנת תשנ"ח, לא רבים מן התלמידים ידעו עליו מכיוון שהשנה האחרונה בה לימד הייתה תשמ"ו, למיטב זכרוני, ומאז הוא לימד בחוג יוצאי הונגריה (מה שהוא נהנה מזה הנאה מרובה, כי שם לימד את כל המסכתות שלא לימד בישיבה, ברכות, עירובין, עבודה זרה, זבחים וכו' וכו'). הוא היה בישיבה מחודש לאחר הקמתה בשנת תרצ"ט ועד תשמ"ו ולימד בישיבה הקטנה, ברוב מוחלט של השנים את שעור א'.
הוא היה מוגדר שם כראש הישיבה הקטנה בה לימד כאמור ואמר שעורים מדי יום קרוב לחמישים שנה, אלא שהוא לא רצה להזכר כראש ישיבה בקול תורה לצידו של הגרש"ז. על נייר המכתבים של קול תורה (ואת זה אני זוכר היטב) היה תמיד בראש הגרש"ז ולאחר מכן כראשי הישיבה: ר' משה יהודה שלזינגר שליט"א, רי"י ריינר, ר' אלחנן משה קונשטט, והמשגיח ר' גדליה, כל האחרונים זכרם לברכה.
הגרי"י ריינר לא היה למדן ליטאי אלא כחניך ישיבות הונגריה ידע ללמוד וללמד כהלכה דף גמרא, ומעבר לכך היה בעל בקיאות אדירה בש"ס, בשו"ע ובנושאי כליו, בספרות השו"ת ועוד. עם המעבר ללמדנות ליטאית בישיבה הוא נדחק מן הזרם המרכזי של הלימוד לטובת הלמדנים הליטאים. הוא סבל לא מעט מה'הונגריות' שלו, כאשר הליטאיות הלכה והשתלטה על 'קול תורה', ומה עוד שילדיו לא הלכו במסורת הישיבה המתחדשת (גם אם הם לא עם-ארצים גמורים...).
הוא היה ממש מדור המייסדים וזכה להאריך שנים בהוראתו בישיבה.
גורלו של הרב ריינר היה גם גורלם של אישים כמו הרבנים מרצבך, שטיינהויז ויעקבובויץ, שנדחקו מפני הגל הליטאי.
אגב, בניו היו זהירים מאוד בעניין 'קול תורה'. על מצבתו נכתב: "מראשי ישיבת קול תורה ומייסדיה". במאמר שכתב בנו, ד"ר ר' רמי (אברהם) ריינר, כתב בראשו: "לעילוי נשמת אבי מורי, הרב יוסף יהודה ריינר, אהוב ואוהב, חכם ותלמיד חכם".
ולבקשת השואל האחרון:
הרב ריינר למד בהונגריה בגלניץ, באונדסדורף ובעיקר בגלנטה אצל ר' יהושע בוקסבוים בעל אור פני יהושע ואותו הוא ראה כמורו המובהק. (מה שגם קצת הכניס בו נשמה חסידית לתוך עולמו ה'ייקי').
בגלנטה הוא גם הכיר את ר' יחיאל מיכל שלזינגר ראש הישיבה הראשון ומייסד ישיבת קול תורה שמייד עם הגעתו של הרב ריינר ארצה בערב הפסח (ממש) תרצ"ט פגשו בירושלים והזמינו ללמד בישיבה עוד כשהיה רווק.
דרך אגב ספרו האוטוביוגרפי של הרב לאו מתחיל בדרך בה הביאו הרב ריינר לישיבת קול תורה ללמוד בה.
דוגמא לדבר קלויישטר"א של האומות שיש לה אויר שיש בה עשבים והיקף אכסדרה סביב לה
דוגמא לדבר קלוישטר"א בלשון אשכנז של איזה אומות, הם הגלחים, שיש לה אויר שיש בה עשבים, והיקף אכסדרה סביב לו (לה - כצ"ל, הגה"מ)
קלויסטר"א בלשון אשכנז של מיני האומות הם הגלחים שיש לה אויר ועשבים כו'.
הגהמ כתב:ה'קלויסטר' נזכר ברש"י סוכה יז.
ודרך אגב, למעוניינים, אציין שאותו דיבור שברש"י כנראה חלו בה שינויים ע"י מעתיקים שונים ואציע מה שנראה לי הוא סדר הדברים. (לא בדקתי בכת"י ולא תוקן בדפוס עו"ה.)
איש.dot כתב:יאיר, הכהן, תודה. היה מעניין לקבל כאן את כל המאמר של פרופ' ריינר, כדי להבין את סיבת קביעתו - האם היא בלשנית גרידא, או שיש בה מימד השוואה מטאפורי וצביוני. מן הסתם יש שם גם סקירה על מהות הקלויז, ההבדל בינו לבית-מדרש ועוד. אודה לכם מראש על כך.
איש.dot כתב:שאלה בלשנית טהורה: האם ידוע למישהו על הקשר בין הביטוי "קלויז", בית-כנסת חסידי, למושג - הרחוק ממנו לאין סוף, אך דומה לו לשונית - "קלויסטר" שהוא מנזר, או נכון יותר - השם המקורי לחצר לא-מקורה המוקפת אכסדרה, שבפועל השתרש כשם למנזר (ראה כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8; בלקסיקון היהודי השתרש ככינוי לכל כנסיה).
האם יש קשר בלשני בין השניים? אם כן - מדוע? האם הצטיינו הקלויז'ן החסידיים בחצר שכזו?
האם אין קשר בין השניים? מניין נובע השם החסידי קלויז ומה משמעותו?
עמקן כתב:איש.dot כתב:שאלה בלשנית טהורה: האם ידוע למישהו על הקשר בין הביטוי "קלויז", בית-כנסת חסידי, למושג - הרחוק ממנו לאין סוף, אך דומה לו לשונית - "קלויסטר" שהוא מנזר, או נכון יותר - השם המקורי לחצר לא-מקורה המוקפת אכסדרה, שבפועל השתרש כשם למנזר (ראה כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8; בלקסיקון היהודי השתרש ככינוי לכל כנסיה).
האם יש קשר בלשני בין השניים? אם כן - מדוע? האם הצטיינו הקלויז'ן החסידיים בחצר שכזו?
האם אין קשר בין השניים? מניין נובע השם החסידי קלויז ומה משמעותו?
כל הטעם שחסידים משמתשים בשם 'קלויז' הוא משום שאינם רוצים לומר בית-כנסת. הם מקילים בכל מיני דברים שאסור לעשות בבית כנסת, ומטעם זה בדוקא לא קוראים לזה בית כנסת אלא קלויז או שטיבל, כדי שלא יהיה בכלל האיסור.
מותר לבקש דבר פשוט, ושמו: מקור?...עמקן כתב:כל הטעם שחסידים מש[תמ]שים בשם 'קלויז' הוא משום שאינם רוצים לומר בית-כנסת.
לבי במערב כתב:מותר לבקש דבר פשוט, ושמו: מקור?...עמקן כתב:כל הטעם שחסידים משתמשים בשם 'קלויז' הוא משום שאינם רוצים לומר בית-כנסת.
לבי במערב כתב:לו יהי.
[לשם ההבהרה: עדיין איני רואה בכ"ז מקור לטענה הנ"ל].
לבי במערב כתב:ייש"כ.
אכן אין כת"ר מחויב בכך ח"ו, ולא רציתי להבהיר אלא שאינני מסתפק בזאת. וב"ה שהועלתי...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 200 אורחים