מנחם ציון - חיבור מבית מדרש של הגר"א שהתגלגל לחצרות החסידים

[זקן ששכח]

לפני שנים מספר ראיתי ספר נפלא בשם 'מנחם ציון' להרה"ק מויטבסק. ככל הידוע לי לא הודפס שוב. אשמח לשמוע אם יש ביד מי סיבות לאי הדפסתו מחדש.

[אוצר החכמה]

הספר הזה שהוא אכן פירוש נפלא על האידרא זוטא יוחס בטעות לרמ"מ מויטעבסק ולמעשה היה של תלמיד הגר"א רמ"מ משקלוב
(הוא נשלח מא"י ושניהם היו אז בא"י וזה מקור הטעות)
הספר יצא במהדורה חדשה לפני כעשרים שנה בשם מים אדירים מנחם ציון ובהקדמת המו"ל מתואר עניין החילוף.

[חכם באשי]

אצטט כאן ממכתבו של ר' שמואל אשכנזי ששלח לר' יהושע מונדשיין, ביום יט סיון תשלג:
"ספר מנחם ציון מהרב... מו"ה מנחם מענדיל זצלה"ה אשר מנוחתו כבוד בעיר הקודש טברי'[!]", נדפס בשנת 1885 [תרמה] בפרזעמישל. ואין ספק בדבר שהמדפיסים והמסכימים יחסוהו לרמ"מ (ב"ר משה) מויטבסק (שעלה בשנת תקלז לטבריה ונפטר בה בר"ח אייר תקמח). גם "חוקר הקבלה והחסידות" גרשם שלום רשם בספרו הגרמני (ביבליוגרפיה קבליסטיקה, ברלין 1933, עמ' 201, מס' 70) שם המחבר: מנחם מנדל [בן משה] מויטבסק, וקבע זמן ומקום חבורו בשנת 1780 [תקמ], בערך, בארץ-ישראל. אף הוסיף והחליט, כי "הפירוש המפורט ביותר נוטה לפרשנות חסידית". כן הוא מעיר: באותו שם נדפס באותה שנה, מקום וכו' גם פירושו המיסטי של המחבר לספר רות.
בשנה שלאחריה (1886 [תרמו]) הדפיס ר' שמואל לוריא בווארשא ספר מים אדירים הכולל פירוש לאדרא זוטא מאת רמ"מ (ב"ר ברוך בנדט) משקלוב (שעלה בשנת תקסח לירושלים ונפטר בה ל בשבט תקפז) עם הגהות תלמידו ר' יצחק איזיק חבר [וילדמן] מסובאלק. אף ספר זה נרשם שם, במספר הקודם (69), כ"פירוש מפורט ביותר לאדרא זוטא" ולא הבחין "החוקר" בזהותם של השנים, אף נעלם ממנו, שכבר עמד על כך ר' יעקב משה חרל"פ (בתולדות חכמי ירושלם, פרומקין-ריבלין, חלק ג, ירושלם תרפט, עמ' 161, הערה 1).
זכורני, שלפני שלושים שנה (בערך) בדקתי ומצאתי כמה וכמה מדברי הגר"א בשני ספרי מנחם ציון הנז'. אלא שמחבר הספרים, רמ"מ משקלוב, המביא את דברי רבו הגר"א, מכנהו בשם אדמו"ר סתם! ובכך גרם (שלא בכונה) טעות למעיינים (בשני הספרים, בעודם בכתובים, ולאחר מכן, לקוראים בספרים הנדפסים), שהיה ברור להם, כי הכונה לרבן של חסידים, הוא המגיד ממזריטש, רבו של רמ"מ מויטבסק.
עכ"ל ר' שמואל אשכנזי.

[אליהוא]

מה שמפליא במיוחד הוא שמדפיסי המנחם ציון כתבו שהיה ביד הדברי חיים מצאנז והגה בו יום יום, ולא עמד על כך שמצטט מהגר"א במשלי ובספרא דצניעותא.
והארכתי בכל זה בפורום ספרים וסופרים כאן http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... m_id=19616
ולתועלת החסומים אעתיק מקצת דברי שם:

מים אדירים - מנחם ציון, והפיקציה של החסידות

כבר נודע בשער בת רבים הסיפור עם הספר מים אדירים לרבינו מנחם מענדיל משקלוב תלמיד רבינו הגר"א,
הספר נדפס לראשונה בפרעמישלא בשנת תרמ"ה בשם מנחם ציון, על שם רבי מנחם מענדיל מטבריה היינו רמ"מ מויטבסק. http://www.hebrewbooks.org/33788
בשער הספר כתוב "הנה הכת"י הקדוש הלז הובא ליד אדמו"ר הגאון הקדוש מו"ה חיים הלברשטאם זצללה"ה מצאנז ע"י הרב החריף החסיד וכו' אשר קרא לו מקרה טהור מאת רב אחד מאה"ק שהי' אב"ד מערי איטליא![?], והנה הספר הלז היה חביב מאוד בעיני כ"ק אדמו"ר מצאנז כמעט כל יום היה לומד בספר הזה לא זז מחבבו ולא היה מש משלחנו, והיה מדקדק תמיד שיהיה תמיד על שלחנו הטהור, ונאמר לי שאדמו"ר מצאנז היה משתוקק מאוד שיבוא הספר הקדוש הזה לביה"ד ויהנו אחב"י מתורתו הקדושה" וכו' וכו'.
והדבר פלאי פלאים שהרי כידוע היה הגרמ"מ מתנגד גדול וחריף לחסידות, וגם ספרו זה מלא בתוכחות קשות כנגד תנועת החסידות כאשר יראה הרואה, ואיך עלה בדעתו של הד"ח שהכותב הוא אחד מאבות החסידות?
[ראה למשל בעמוד רס"ו במהדורה החדשה "ואלין אקרו חייבי דרא שנואי דקב"ה. אותן שדרכן לגלות סודות ופנימיות הוא בעצמו סימן שאינו מושל ברוחו ואינו הולך בדרכי ה' לכסות רזין ובודאי אלא ירא אלוקים הוא וכו' ובפני ההמון הם צריכים להראות את עצמן שהם צדיקים גדולים והולכים ע"ד הנסתר ובדרך רזי התורה והם צדיקים יותר ועובדין את ה' מאהבה. לכן אומר שהם בהיפוך, נגד מה שהם צדיקים אמר שהם חייבי דרא שאין חייבים בדור יותר מהם אפילו אפיקורסין והמינין, ונגד מה שמראין את עצמן שעובדין מאהבה אמר שהם שנואי דקב"ה באמת כי עיקר דרכי ה' הם בדרך הפתוחה לכלהנגלות, והנסתרות היודע באמת אינו מגלה לאדם רק אם בוחן אותו פעמים רבות שאינו סר כלל ממצות ה' ותורתו הנגלית וירא מנדנוד עבירה וגדר דרבנן ואדרבא מגדר את עצמו עוד במה שצריך לו, ואינו יוצא מדלתי התורה שבכתב ושבע"פ החוצה כלל וכלל מוסרים לו כפי הצריך לו וכו' ולא ח"ו ישתנה מחמת[ה] שום מעשה שיעקור אפי' גדר א' כי כל הפורץ גדר ישכנו נחש. ושים לבך לדברים אלו"]

יתכן כי גם מכאן מוכח שאין שום רעיון המאחד את תנועת החסידות כאחד, המכנה המשותף היחיד הוא שכל אדמו"ר יכול לחדש, ומכאן נפרדו והיו לראשים הרבה.

ואעתיק קצת מהרשום עה"ג : בעמוד הראשון (ג) כמ"ש אדמ"ו שם - משלי פ"ה פי"ח עמ' ה' כענין שכתב אדמ"ו ז"ל - מובא בהקדמת הגרמ"מ לפרקי אבות ובהקדמת פאת השלחן. עמ' י"א וע' בפי' אדמ"ו ז"ל על ספד"צ - דף י"ב.וכן לרוב.
האם הד"ח חשב שהמגיד כתב פי' למשלי ולספד"צ?
אגב הד"ח לא הסכים על הספר אלא בניו.

חכ"א בשם אלייעזר העיר שם כדלהלן:
ראשית פותח האשכול פטר עצמו באמירה ש'נודע הדבר בשער בת רבים' אבל ראוי להזכיר את הראשון שעמד על כך ה"ה רבי שמואל סג"ל לאנדאו (תרכ"ח-תרפ"ח) יהודי חסיד המקורב לבית בעלז שבעל הדרכ"ת סירב לתת לו הסכמה על ספרו בנין שמואל (פרעמשלא תרס"ו) בשל העובדה כי הוא מסתמך בספרו גם על קבלת הגר"א וע"כ ענה לו ר' שמואל במכתב נפלא שבתוכו הוא מזכיר את המעשה שנעשה לדב"ח.
חכם אחד המציא לי ידיעה נכבדה: פרופסור שלום בביבליוגרפיה קבליסטיקה לייפציג 1927 (עמ' 201. מיספור דיגטלי 216) טעה וחשב שהספר מים אדירים הוא לרמ"מ משקלוב והספר מנחם ציון הוא לרמ"מ מויטבעסק. ולא עוד אלא שאת הראשון תיאר כהולך בדרך הרמח"ל בפירושו לאידרא ואילו השני הוא בדרך החסידות... [והוא כהערת חכם באשי בשם הר"ש אשכנזי].

[מיללער]

אצטט כאן ממכתבו של ר' שמואל אשכנזי ששלח לר' יהושע מונדשיין, ביום יט סיון תשלג:
"ספר מנחם ציון מהרב... מו"ה מנחם מענדיל זצלה"ה אשר מנוחתו כבוד בעיר הקודש טברי'[!]", נדפס בשנת 1885 [תרמה] בפרזעמישל. ואין ספק בדבר שהמדפיסים והמסכימים יחסוהו לרמ"מ (ב"ר משה) מויטבסק (שעלה בשנת תקלז לטבריה ונפטר בה בר"ח אייר תקמח). גם "חוקר הקבלה והחסידות" גרשם שלום רשם בספרו הגרמני (ביבליוגרפיה קבליסטיקה, ברלין 1933, עמ' 201, מס' 70) שם המחבר: מנחם מנדל [בן משה] מויטבסק, וקבע זמן ומקום חבורו בשנת 1780 [תקמ], בערך, בארץ-ישראל. אף הוסיף והחליט, כי "הפירוש המפורט ביותר נוטה לפרשנות חסידית". כן הוא מעיר: באותו שם נדפס באותה שנה, מקום וכו' גם פירושו המיסטי של המחבר לספר רות.


בשנה שלאחריה (1886 [תרמו]) הדפיס ר' שמואל לוריא בווארשא ספר מים אדירים הכולל פירוש לאדרא זוטא מאת רמ"מ (ב"ר ברוך בנדט) משקלוב (שעלה בשנת תקסח לירושלים ונפטר בה ל בשבט תקפז) עם הגהות תלמידו ר' יצחק איזיק חבר [וילדמן] מסובאלק. אף ספר זה נרשם שם, במספר הקודם (69), כ"פירוש מפורט ביותר לאדרא זוטא" ולא הבחין "החוקר" בזהותם של השנים, אף נעלם ממנו, שכבר עמד על כך ר' יעקב משה חרל"פ (בתולדות חכמי ירושלם, פרומקין-ריבלין, חלק ג, ירושלם תרפט, עמ' 161, הערה 1).
זכורני, שלפני שלושים שנה (בערך) בדקתי ומצאתי כמה וכמה מדברי הגר"א בשני ספרי מנחם ציון הנז'. אלא שמחבר הספרים, רמ"מ משקלוב, המביא את דברי רבו הגר"א, מכנהו בשם אדמו"ר סתם! ובכך גרם (שלא בכונה) טעות למעיינים (בשני הספרים, בעודם בכתובים, ולאחר מכן, לקוראים בספרים הנדפסים), שהיה ברור להם, כי הכונה לרבן של חסידים, הוא המגיד ממזריטש, רבו של רמ"מ מויטבסק.
עכ"ל ר' שמואל אשכנזי.

מעניין שבעותק של הספר מנחם ציון שנסרק בהיברו בוקס, יש הוספה בכתב יד בעל העותק "יעקב אליעזר בלאאמו"ר אהרן יצחק מארגולין מוויטבעסק" שמעיר על התיחסות הספר בטעות לרמ"מ מוויטעבסק:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=2

מי הוא הכותב הנ"ל?

[מקורות]

מתוך ספרו של הרב נריה, שיחות הראי"ה:

[זקן ששכח]

בין חסידי סלאנים מסופר אודות הרגשתו של מרן הרמ"ח שהרגיש מיד שאין זה לרמ"מ מויטבסק, ושקראו לפניו עוד קטע בו הופיע 'שמעתי ממורי' ציוה להוציא ספר משלי ולקרא במקום מסויים עם פירוש הגר"א ואמר שזה לתלמידו הרמ"מ משקלוב.
לזכרוני גם בספרו של ר"מ פרומקין כותב אודות ראיה שכזו מדעת עצמו.

[מיללער]

מעניין שבעותק של הספר מנחם ציון שנסרק בהיברו בוקס, יש הוספה בכתב יד בעל העותק "יעקב אליעזר בלאאמו"ר אהרן יצחק מארגולין מוויטבעסק" שמעיר על התיחסות הספר בטעות לרמ"מ מוויטעבסק:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=2

מי הוא הכותב הנ"ל?

חידו"ת ממנו בהמאסף תר"ע:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 7&pgnum=50

חידו"ת ממנו בהמאסף תרע"ד:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=145

[פניני]

מעניין משום עד עכשיו היה הראשון שכתב על הטעות הגרי"מ חרל"פ זצ"ל בהערותיו לתולדות חכמי ירושלים לפרומקין

[זקן ששכח]

מעניין משום עד עכשיו היה הראשון שכתב על הטעות הגרי"מ חרל"פ זצ"ל בהערותיו לתולדות חכמי ירושלים לפרומקין

הוזכר בהודעתי הקודמת. אבל אינני יודע מניין הודאות שהיה ראשון.

[איש_ספר]

עוד על דביקותו של הדברי חיים בספרו של רמ"מ משקלוב תלמיד הגר"א
ראו כאן הערה 3

ילקוט הרועים.jpg (3.19 MiB) נצפה 5279 פעמים

(סרקתי מתוך עותק פרטי מתוך הנחה פשוטה שהספר אינו באוצר, שוב נדהמתי וראיתי שישנו ולענ"ד יש לשקול הוצאתו)

[כשתילי זיתים]

מדברי הג"ר מיכאל פורשלגר על הספר, מספר מיכאל באחת

20220726_144452.jpg (6.71 MiB) נצפה 5229 פעמים

20220726_144443.jpg (6.82 MiB) נצפה 5229 פעמים

20220726_144452.jpg (6.71 MiB) נצפה 5229 פעמים

[מחולת המחנים]

עוד על דביקותו של הדברי חיים בספרו של רמ"מ משקלוב תלמיד הגר"א

שמועה שמעתי בשם אחד מגדולי הדור זצ"ל שהסיבה שבגינה קרה המקרה להדברי חיים זצוק"ל, שייחס את הספר להרה"ק רמ"מ מוויטעבסק ולא להגה"ק רבי משקלוב, זאת משום שהדברי חיים מצאנז לא הביא בספריו אף פעם אחת מדברי הגר"א זי"ע.
ושמעתי עוד שכשהגיעו הדברים לאדמו"ר מצאנז קלויזענבורג שליט"א מארה"ב התבטא ואמר כי לא היתה כוונת מכוון אצל הדברי חיים שלא להביא מדברי הגר"א, אלא שלא הזדמן לו להביא מדבריו, (וצע"ק).

[תוכן]

עוד על דביקותו של הדברי חיים בספרו של רמ"מ משקלוב תלמיד הגר"א

שמועה שמעתי בשם אחד מגדולי הדור זצ"ל שהסיבה שבגינה קרה המקרה להדברי חיים זצוק"ל, שייחס את הספר להרה"ק רמ"מ מוויטעבסק ולא להגה"ק רבי משקלוב, זאת משום שהדברי חיים מצאנז לא הביא בספריו אף פעם אחת מדברי הגר"א זי"ע.
ושמעתי עוד שכשהגיעו הדברים לאדמו"ר מצאנז קלויזענבורג שליט"א מארה"ב התבטא ואמר כי לא היתה כוונת מכוון אצל הדברי חיים שלא להביא מדברי הגר"א, אלא שלא הזדמן לו להביא מדבריו, (וצע"ק).

לי הקטן אין ספק שכל השמועה הזו אין לה רגלים. הדברי חיים היה גאון עולם, ואי אפשר בשום פנים ואופן להאמין שהגה בספר ולא הבין שהוא לרמ"מ משקלאב. אלא בניו שלא הגו בספר הם אלו שטעו בזה כמבואר בדבריהם בראש הספר הנדפס, ולא נמצא שום מקור שהדברי חיים טעה בזה.

[שמואל שלומוביץ]

לי הקטן אין ספק שכל השמועה הזו אין לה רגלים. הדברי חיים היה גאון עולם, ואי אפשר בשום פנים ואופן להאמין שהגה בספר ולא הבין שהוא לרמ"מ משקלאב. אלא בניו שלא הגו בספר הם אלו שטעו בזה כמבואר בדבריהם בראש הספר הנדפס, ולא נמצא שום מקור שהדברי חיים טעה בזה.

לא הבנתי את טענתך, הלא בההערה שציין כאן לעיל הרב אי"ס הד"ח מופיע בברכת החיים (קדושת מרן שליט"א), והוא מתאר את הד"ח אומר תורה משמו, מה הסיכוי שלא שמעו ממנו את היחוס לרמ"מ מויטעבסק.

אגב טופס המנחם ציון (נזכר לעיל עם ההערה בכת"י) נמצא בהיברו בוקס ואינו באוצר וציינתי לו באשכול הרלוונטי: viewtopic.php?f=4&t=57755&p=734645#p734645

[איש_ספר]

אגב טופס המנחם ציון (נזכר לעיל עם ההערה בכת"י) נמצא בהיברו בוקס ואינו באוצר וציינתי לו באשכול הרלוונטי: viewtopic.php?f=4&t=57755&p=734645#p734645

הספר באוצר מימים ימימה.

[שמואל שלומוביץ]

אגב טופס המנחם ציון (נזכר לעיל עם ההערה בכת"י) נמצא בהיברו בוקס ואינו באוצר וציינתי לו באשכול הרלוונטי: viewtopic.php?f=4&t=57755&p=734645#p734645

הספר באוצר מימים ימימה.

אכן טעות בידי.

[תוכן]

לי הקטן אין ספק שכל השמועה הזו אין לה רגלים. הדברי חיים היה גאון עולם, ואי אפשר בשום פנים ואופן להאמין שהגה בספר ולא הבין שהוא לרמ"מ משקלאב. אלא בניו שלא הגו בספר הם אלו שטעו בזה כמבואר בדבריהם בראש הספר הנדפס, ולא נמצא שום מקור שהדברי חיים טעה בזה.

לא הבנתי את טענתך, הלא בההערה שציין כאן לעיל הרב אי"ס הד"ח מופיע בברכת החיים (קדושת מרן שליט"א), והוא מתאר את הד"ח אומר תורה משמו, מה הסיכוי שלא שמעו ממנו את היחוס לרמ"מ מויטעבסק.

אגב טופס המנחם ציון (נזכר לעיל עם ההערה בכת"י) נמצא בהיברו בוקס ואינו באוצר וציינתי לו באשכול הרלוונטי: viewtopic.php?f=4&t=57755&p=734645#p734645

הכת"י הגיע לדברי חיים ויחסו אותו לרמ"מ ויטבסקר, וכך שבוע ראשון שני ושלישי אמר ד"ת משמו. אבל הדברי חיים הגה בו בכל יום, במצב כזה אין מצב שלא עמד על זה שהוא באמת לרמ"מ שקלאב.

[שמואל שלומוביץ]

לי הקטן אין ספק שכל השמועה הזו אין לה רגלים. הדברי חיים היה גאון עולם, ואי אפשר בשום פנים ואופן להאמין שהגה בספר ולא הבין שהוא לרמ"מ משקלאב. אלא בניו שלא הגו בספר הם אלו שטעו בזה כמבואר בדבריהם בראש הספר הנדפס, ולא נמצא שום מקור שהדברי חיים טעה בזה.

לא הבנתי את טענתך, הלא בההערה שציין כאן לעיל הרב אי"ס הד"ח מופיע בברכת החיים (קדושת מרן שליט"א), והוא מתאר את הד"ח אומר תורה משמו, מה הסיכוי שלא שמעו ממנו את היחוס לרמ"מ מויטעבסק.

אגב טופס המנחם ציון (נזכר לעיל עם ההערה בכת"י) נמצא בהיברו בוקס ואינו באוצר וציינתי לו באשכול הרלוונטי: viewtopic.php?f=4&t=57755&p=734645#p734645

הכת"י הגיע לדברי חיים ויחסו אותו לרמ"מ ויטבסקר, וכך שבוע ראשון שני ושלישי אמר ד"ת משמו. אבל הדברי חיים הגה בו בכל יום, במצב כזה אין מצב שלא עמד על זה שהוא באמת לרמ"מ שקלאב.

התמיהה שלך ברורה, שהרי הספר מלא השקפה מתנגדית חריפה, אבל זה לא משנה את העובדות, ותאוריית קונספירציה שהתברר לו והוא לא גילה לאף אחד, ורצה שיודפס וכו' מוזרה בעיני.
ואני מציע לך לעיין בספר ילקוט הרועים שהזכיר כאן הראי"ס במכתבי הדברי חיים הנדפסים שם, ותראה שהוא כנראה קיבל את הדברים האמורים שם ודו"ק ואין להאריך בזה.
עוד ראה על איזה משפט מצויינת ההערה שציין כאן לעיל הראי"ס בספר ילקוט הרועים, ותמצא נחת. והוא מפלאי תמים דעים.

[עתניאל בן קנז]

התמיהה שלך ברורה, שהרי הספר מלא השקפה מתנגדית חריפה, אבל זה לא משנה את העובדות, ותאוריית קונספירציה שהתברר לו והוא לא גילה לאף אחד, ורצה שיודפס וכו' מוזרה בעיני.
ואני מציע לך לעיין בספר ילקוט הרועים שהזכיר כאן הראי"ס במכתבי הדברי חיים הנדפסים שם, ותראה שהוא כנראה קיבל את הדברים האמורים שם ודו"ק ואין להאריך בזה.
עוד ראה על איזה משפט מצויינת ההערה שציין כאן לעיל הראי"ס בספר ילקוט הרועים, ותמצא נחת. והוא מפלאי תמים דעים.

האם תוכל לפרט יותר???

[יהושפט]

לי הקטן אין ספק שכל השמועה הזו אין לה רגלים. הדברי חיים היה גאון עולם, ואי אפשר בשום פנים ואופן להאמין שהגה בספר ולא הבין שהוא לרמ"מ משקלאב. אלא בניו שלא הגו בספר הם אלו שטעו בזה כמבואר בדבריהם בראש הספר הנדפס, ולא נמצא שום מקור שהדברי חיים טעה בזה.

לא הבנתי את טענתך, הלא בההערה שציין כאן לעיל הרב אי"ס הד"ח מופיע בברכת החיים (קדושת מרן שליט"א), והוא מתאר את הד"ח אומר תורה משמו, מה הסיכוי שלא שמעו ממנו את היחוס לרמ"מ מויטעבסק.

אגב טופס המנחם ציון (נזכר לעיל עם ההערה בכת"י) נמצא בהיברו בוקס ואינו באוצר וציינתי לו באשכול הרלוונטי: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 45#p734645

הכת"י הגיע לדברי חיים ויחסו אותו לרמ"מ ויטבסקר, וכך שבוע ראשון שני ושלישי אמר ד"ת משמו. אבל הדברי חיים הגה בו בכל יום, במצב כזה אין מצב שלא עמד על זה שהוא באמת לרמ"מ שקלאב.

התמיהה שלך ברורה, שהרי הספר מלא השקפה מתנגדית חריפה, אבל זה לא משנה את העובדות, ותאוריית קונספירציה שהתברר לו והוא לא גילה לאף אחד, ורצה שיודפס וכו' מוזרה בעיני.
ואני מציע לך לעיין בספר ילקוט הרועים שהזכיר כאן הראי"ס במכתבי הדברי חיים הנדפסים שם, ותראה שהוא כנראה קיבל את הדברים האמורים שם ודו"ק ואין להאריך בזה.
עוד ראה על איזה משפט מצויינת ההערה שציין כאן לעיל הראי"ס בספר ילקוט הרועים, ותמצא נחת. והוא מפלאי תמים דעים.

לזכרוני בדברי חיים עה"ת במהדורה החדשה ציינו כמ"פ שהד"ח מביא דברים בשם תלמידי הבעש"ט או משהו מעין זה, והם ממנחם ציון. לצערי אין הספר תח"י

[שמואל שלומוביץ]

האם תוכל לפרט יותר???

פתחתי לחפש קטע אחד,
הנה בינתיים משהו שמצאתי:

[יהושפט]

טעיתי, נמחק

[בן פקועה]

ביקורת זו יכולה להתפרש טובא כמכוונת נגד השבתאות וגרורותיה.

[איש_ספר]

ביקורת זו יכולה להתפרש טובא כמכוונת נגד השבתאות וגרורותיה.

בזמנו של ר"מ שקלובר שבתאים היו מתי מעט והם נסתרים, ולא נתנו אות ומופת כפי התיאור של רמ"ש. ולא היו גורם משמעותי שיש לבקרו ולהדוף אותו. הפרנקיסטים כבר המירו ובודאי לא הראו עצמם כצדיקים. לכן צ"ע אם התיאוריה יכולה להתקיים.

[צופה_ומביט]

במכתבי הדברי חיים שבס' ילקוט הרועים הנזכ"ל כותב הדברי חיים בעצמו הרבה ע"ז, שהנסתר והנגלה הם דבר אחד, ואין לזוז בשופו"א מהשו"ע ולתלות בנסתרות כביכול יש דרך פנימית שהוא גבוה מהשו"ע וכו', ושכל הצדיקים בעש"ט ותלמידיו לא זזו מההלכה, ועוד החמירו ע"ע הרבה יותר, עיי"ש הכל, והוא לא כתב זאת נגד השבתאים, אלא נגד קבוצות חסידיות שהוא אחז שהם הולכים בדרך זה, ואכן כתב שם שזו דרך השבתאים.

[קרית מלך]

ביקורת זו יכולה להתפרש טובא כמכוונת נגד השבתאות וגרורותיה.

פשיטא! כי כמדומה שהביקורת איננה מתאימה לטענות תלמידי הגר"א על החסידים.

לעצם הענין שמעתי מאדם גדול שליט"א שברוב עניני קבלה אין מחלוקת בין הגר"א ז"ל לתלמידי הבעש"ט זי"ע ולכן אין תימא שהספר הזה היה אצל הדברי חיים ולא עלה בדעתו שהוא לאחד מתלמידי הגר"א.

אינני מכיר את תוכן הספר בכדי לדעת האם הוא נוגע בנקודות המחלוקת שבין הני אשלי רברבא.

[יהושפט]

בספר מוזכר לא פעם "אדמ"ו הגאון", פעם אחת אף מובאית הנהגתו לקדש הלבנה בתשרי מיד ולא לחכות לאחר יו"כ, ורמ"מ מציין שהו דלא כהאר"י
מה חשב הד"ח או עכ"פ אלו שהו"ל את הספר מי זה "אדמ"ו הגאון", הרי את המגיד לא כינו ככה?

[בן פקועה]

ביקורת זו יכולה להתפרש טובא כמכוונת נגד השבתאות וגרורותיה.

בזמנו של ר"מ שקלובר שבתאים היו מתי מעט והם נסתרים, ולא נתנו אות ומופת כפי התיאור של רמ"ש. ולא היו גורם משמעותי שיש לבקרו ולהדוף אותו. הפרנקיסטים כבר המירו ובודאי לא הראו עצמם כצדיקים. לכן צ"ע אם התיאוריה יכולה להתקיים.

אמת נכון הדבר.
אינני יודע מי היו המטרה המקורית לחצי הביקורת, ולא בדקתי אם ייתכן שדברי הגר"א לתלמידו נאמרו בשנים מוקדמות - בהן פעל פראנק.
כוונתי ליישב את התמיהה, באיזו דרך חסידים היו מסוגלים להבין ולפרש ביקורת זו.

[שמואל שלומוביץ]

עוד משהו שמצאתי פעם :

עמוד ריח.png (66.75 KiB) נצפה 4898 פעמים

[שמואל שלומוביץ]

ועוד בענין עבירה לשמה בחריפות.

עמוד פח.png (43.1 KiB) נצפה 4897 פעמים

[צופה_ומביט]

ועוד בענין עבירה לשמה בחריפות.

עמוד פח.png

במה הדבר הזה הוא "מתנגדות" ודלא כהחסידות?
תולים בחסידות בוקי סריקי בעניין עבירה לשמה, ומביאים למשל דברי החוזה מלובלין וכו' [למי השילוח ורבי צדוק איני נכנס כעת, אף כי גם בזה לאלוק מילין], והכל אי-הבנה ומשאלת לב לראות מה שרוצים לראות, ואכמ"ל.
ודברי הדברי חיים הנ"ל - תלמיד תלמידו המובהק של החוזה - יוכיחו.

[שמואל שלומוביץ]

אני באמת לא הולך להכנס לויכוח הזה, זה נושא רחב, ומראש גדרתי את עצמי שלא להכנס לויכוחי אספקלריה באשכול הזה,
בכל מקרה ידוע שהמתנגדים טענו לבעיה אצל החסידים בתחום הזה, ולכן ברור למי רמ"מ כיוון לפי איך שהם תפסו את החסידים.

ברור שהד"ח הושפע מהספר, ויתכן שזה הוביל אותו במאבק המתואר בילקוט הרועים ובמכתביו שם נגד טענות מסוג זה עיי"ש.
ולזה ציינתי בהערתי לעיל...

[בריושמא]

תודה על כל הפסקאות שביררת. אכן דברים כדרבונות כתב ר' מנחם מנדל משקלוב נגד החסידים.

[צופה_ומביט]

ברור שהד"ח הושפע מהספר, ויתכן שזה הוביל אותו במאבק המתואר בילקוט הרועים ובמכתביו שם נגד טענות מסוג זה עיי"ש.

לא חושב שצריך לחדש שהשקפת הד"ח בזה היא השפעה של הספר הזה, זה מרחיק לכת וללא צורך.
בפשטות זו היתה דעתו על פי תוה"ק כולל תורת רבותיו.
הבני יששכר היה תלמיד אצל אותם רבותיו של הדברי חיים, וגם השקפותיו הן בדיוק כאלה, ראה בדרך פיקודיך מצוה ועצם לא תשברו בו, ובהוספות מהרצ"א לסומו"ט.

[צופה_ומביט]

בספר צבי תפארה עמוד קסו בהערה מובא:

בשוה"ט כ"ה ניסן תשמ"א מביא כ"ק אדמו"ר זי"ע [מצאנז קלויזנבורג] טעם נוסף למה נשאר הברוך טעם בהתנגדותו [לחסידות] וזל"ק:
"ושמעתי מפי צדיק אמת בעל רוח הקודש מן הדור הקודם שסיבת הדבר היה כי רצו מן השמים שהדברי חיים יקבל וילמוד גם את דרך ההתנגדות כי הוא היה אחרון הצדיקים באותו דור דעה והיה צריך לכלול את כל הדעות שיש בדרכי עבודת השם וכיון שמנעוריו גדל ונתחנך אצל תלמידי הבעש"ט ובראפשיץ ורק כשהתחתן אצל הברוך טעם היתה לו ההזדמנות ללמוד גם דרך התנגדות, ולפיכך לא רצו מן השמים שהברוך טעם ילך בדרך החסידות, כי אז יחסר לו להדברי חיים מדרכו בקודש והדברים עתיקין" עכד"ק.

יהיה איך שיהיה, כחתנו של הברוך טעם היה לדברי חיים מהיכן לקבל השפעה מתנגדית, ולא צריך לומר שדרכו בזה היתה בהשפעת הספר הנ"ל.

[לבי במערב]

הדיון מעיקרו מוטעה. כדי להבין כיצד פירש הגה"ק מצאנז את אותם קטעים בס' 'מנחם ציון', עלינו לדון אם יתכן שהרה"ק מוויטעבסק יכתוב בסגנון כזה.
ובכל אופן - כפי שהעירו כבר - דעת הגה"ק מצאנז עצמו לא היתה רחוקה כלל מכל אותן התבטאויות (ואצ"ל שהתנגד לפרשנות עבל"ש במובן ה'נפוץ'...). הקושיא היחידה שטעונה תשובה היא הכינוי 'הגאון', ועדיין אין בה תמיהה גדולה במיוחד.

[בן פקועה]

הדיון מעיקרו מוטעה. כדי להבין כיצד פירש הגה"ק מצאנז את אותם קטעים בס' 'מנחם ציון', עלינו לדון אם יתכן שהרה"ק מוויטעבסק יכתוב בסגנון כזה.

ליתר דיוק: כדי להבין כיצד פירש הגה"ק מצאנז את אותם קטעים בס' 'מנחם ציון', עלינו לדון אם יתכן שהגה"ק מצאנז עשוי לחשוב שהרה"ק מוויטעבסק יכתוב בסגנון כזה.

[חרסון]

ולולי דמסתפינא הייתי ממשיך וטוען שכאשר נקראות התבטאויות אלו כיוצאות מפי רמ"מ מויטבסק, הרי לא זו בלבד שהם 'נקראות' אחרת מכאשר הן יוצאות מפי תלמיד הגר"א, יתירה מכך דווקא בכך מצא הדברי חיים את אשר אהבה נפשו. ודו"ק.

[אראל]

(סרקתי מתוך עותק פרטי מתוך הנחה פשוטה שהספר אינו באוצר, שוב נדהמתי וראיתי שישנו ולענ"ד יש לשקול הוצאתו)

למה לך הטירחה? כל הספר ניתן להורדה כאן: https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001195111/NLI